מה לעשות כשאין לך שיטה? תגיד תודה שאנצ’לוטי מוסיף קשר ולא עוד שחקן הגנה.
גם סאנה גם מוסיאלה וגם גנאברי זה כבר אירוע, נאצ’ו, קרבחאל ומנדי צריכים לבוא מפוקסים מאוד 100% מהזמן.
אם כבר תשאלו למה הם עולים עם 4 תוקפים טהורים בברנבאו ואנחנו משחקים עם שניים בלבד.
בלינגהאם עולה עם זריקה.
קל.
כי אנחנו הולכים להתבנקר 20 מטר מהשער ולקוות לא לספוג והם באים לתקוף ולנסות לכבוש.
מה עכשיו?
לא יודע מה הולך לקרות הערב ואיך הולך להיגמר, אבל ככה אני רוצה לראות את ריאל מדריד משחקת, אצלנו בבית, גם מול באיירן מינכן הגדולה.
כבר פעם שניה שרודריגו בועט כדור לאמצע איפה שהשוער. פעם שעברה זה היה נגד סיטי אם אני זוכר נכון ואז הבקיע מהריבאונד. מה נסגר?
ומסכים, אני אוהב את המשחק שלנו. ככה צריך לשחק בלי רגשי נחיתות. יש לנו סגל שיכול להפיק המון מהיכולת של השחקנים האלה
פתחתנו באנרגיות ובשליטה שאף אחד כאן לא ציפה להם. הבעיה היא שכל פעם שבאיירן עוברים את החצי זה התקף לב.
ריאל מדריד עלתה לשחק כדורגל וכל העולם מופתע. האמת, חידוש מרענן.
מקווה שהם לא עושים לנו ‘ריאל’
זה מרגיש שאנחנו משחקים ויוזמים אבל אנחנו לא באמת מסוכנים
לא מעניין אותי לשחק כדורגל. אנחנו גול אחד מבעיה גדולה מאד ואין הרבה זמן לתקן.
קמא וברהים מועמדים טובים להיכנס
ג׳וד נראה לא חד
בלינגהאם היום זה שחקן פחות, או לקישור או לספסל, חבל על בזבוז שחקן
ג’וד משחק עם זריקה ומשככי כאבים. זה גם נראה ככה על המגרש. עוד קצת חוסר מזל עם פציעות העונה.
אפשר לותר עליו כמו שהוא נראה. קמא במקומו יכול להיות מעניין, אם קרלו מרגיש הרפתקני אולי ברהים.
הבדלי הרמות בין ויניסיוס האלוהי לרודריגו הפרווה מדכאים אותי
לא חוסר מזל ולא נעליים. ניהול עומסים קטסטרופלי, ג’וד שיחק כל דקה פנויה כמעט מתחילת העונה, וצעקנו על זה כבר בדצמבר. אין שום הפתעה בזה שהוא מגיע למאני טיים של העונה עם הלשון בחוץ.
מחזק. הגענו למצב שלא היינו מאמינים לו רק לפני חצי שנה, שאפילו ברמת שיקול הדעת בפעולה האחרונה אני סומך יותר על ויני מאשר על רודריגו. וזה אומר על ההתקדמות האדירה של ויני לא פחות ממה שזה אומר על הנסיגה של רודריגו.
וואו מה שויני עושה.
זו ליגת האלופות, אתה מחמיץ אתה עף. פאק.
זה מתחיל להזכיר לי את תקופת כריסטיאנו.
אנחנו צריכים את ויני שיבנה את המצב, וגם שיהיה שם בסוף כדי לגמור אותו בעצמו.