קוקרייה נכנס וחנק את קובו שעושה לנו טרור כל עונה. רכש עם פוטנציאל עצום.
לעומתו- דאמפריז אדיר פיזית וטוב הגנתית, אבל בינתיים ציון 0 עם הכדור. מאייקון לעניים.
לייק 1
סיכום משחק
כמה כיף לראות הפרש 3 בתוצאה.
מרגיש שסוף סוף מתהווה קבוצת כדורגל. במחצית כבר הבחנתי שהגיעו הרבה יותר מאורגנים למשחק ובמחצית השניה זה התפוצץ.
ג׳וד במשחק אדיר. עשה הכל נכון. לא זוכר משחק כלכך שלם שלו במדים הלבנים מזה הרבה זמן. זה הרף וזו הציפייה ממנו. רק שימשיך ככה!
גולר מבחינתי פתח טוב מאוד ובמחצית השניה נעלם לי.
פדה עם כמה הברקות במשחק היה מעורב ב2 שערים. שאפו.
אמבפה וולקאם לעונה.
ויני בסוף יצא עם מספרים לא נתלונן.
דיומנדה עלה טוב. נראה שחקן תואם ויניסיוס בסהכ. מקווה שבאופי הפוך.
חבל על הנבדל בגול של ברהאים.
עריכה - הפרוייקט פרח על קמאבינגה יכולה להיות ההברקה של העונה.
היה סולידי שזו כבר התקדמות!
לייק 1
המחצית הראשונה הייתה גרועה בעיני. סוסיאדד לא קבוצה טובה: הם הגנו בבלוק נמוך ולא מסודר במיוחד, המתפרצות שלהם בלי עוקץ והם כבשו בטעות אחרי הפקרות הגנתית ביזיונית, גם בשביל ריאל מדריד.
ועם זאת, הגענו למצבים בעיקר בזכות יכולת אישית- וגם אותם השחקנים החמיצו ברשלנות פושעת.
במחצית השנייה, האמת, הקבוצה שיחקה כדורגל טוב מהרגע הראשון:
קו גבוה וחונק, הרבה תנועה בהתקפה ובעיקר פריסה התקפית מעולה עם הרבה אופציות מסירה, בשני הצדדים. מהרגע שזה קרה, סוסיאדד לא יכלה לשמור שמירות כפילות על ויניסיוס/ ג׳וד/ אמבפה ואז השערים הגיעו די בקלות. זה משהו שלמעשה לא ראינו אצל קרלו שאפשר לרודריגו לטייל שמאלה, או אצל אלונסו שם לקח את אגף ימין מסטנטואנו הכלומניק.
עוד דבר, זה אולי המשחק הראשון שראינו את שני ה״פלגים״ עובדים במקביל: גולר האכיל את אמבפה ויצר מצבים, והצמד ג׳וד-ויני נראו שניהם טוב והשתתפו בשערים. רק על זה מגיע למוריניו קרדיט.
בקיצור, לא רעיונות חדשניים או פורצי דרך אך מאוד נכונים. נראה אם המגמה תמשיך להיות חיובית או שבדומה לתקופה המקבילה בעונה שעברה תגיעה כאפה מהירה, אבל נהנתי מהמשחק.
לייק 1
במחצית הראשונה היינו פחות אקטיביים וחיכינו יותר למצוא הזדמנויות לצאת למעברים. התגוננו בבלוק מעט נמוך וחיכינו שהם ישלחו שחקנים קדימה כמו ילדים טובים, אבל סוסידאד לא התפתתה לעשות זאת אלא העבירה את הזמן עם מסירות סתמיות סביב אמבפה וויניסיוס, שמשום מה כאשר אנחנו לא עם הכדור נראים כאילו הם בדרך להוציא תו חניה לנכים.
לשמחתנו מוריניו קלט את זה ונקט בגישה הרבה יותר אקטיבית במחצית השניה. הפסקנו לתת להם להזיז את הכדור בקצב שלהם והתחלנו להפעיל משחק לחץ. זה גרר טעויות מצידם ולמרות שהשחקנים החמיצו הרבה ולא היו חדים, בסופו של דבר הגענו ליותר מדיי מצבים.
הנקודות הרעות
- אם זו לא תוכנית של מוריניו לשמור כוחות למחצית השניה ולהפתיע גם עם אגרסיביות וגם עם טקטיקה שונה, למה הגישה הפסיבית שראינו במחצית הראשונה? אם זו התוכנית למה לעלות עם גולן שפחות מסתדר במעברים ולא לעלות עם שחקן נייד יותר?
- היו לנו דקות ארוכות שעשינו רונדלים סביב הרחבה ולא הצלחנו להגיע למצבים כי אין חלוץ. אמנם יש אחד כזה בסגל, ואתמול לא הגענו למצב שהיינו מוכרחים להזעיק אותו, אבל יהיו משחקים שבהם נשלם על כך שבזבזנו דקות ארוכות בלי חלוץ כשזה כל מה שהיינו צריכים.
- אנחנו ממשיכים לספוג שערים שטותיים, כמו במשחקי ההכנה.
- פדה וברנרדו כ6 עושה עוול לשניהם ולא באמת עובד. אם מול סוסידאד של אתמול - שהייתה מאוד רעה - זה בקושי עבד, מה יקרה במשחקי החוץ הקשים?
- בהמשך לנקודה הקודמת, עדיין אין לנו פתרונות סיסטמתיים איך לפתח התקפות. אתמול היו רגעים שאמבפה ירד לקבל כדור מהבלמים וניסה לעבור את כל המגרש בדריבל מרוב שהכל היה תקוע, ואת השער הראשון פדה עשה כשפרץ עם דריבל את האמצע שלהם. אי אפשר לבנות על זה.
הנקודות הטובות:
- מוריניו ממשיך באותה התוכנית ולא מבלבל לשחקנים את השכל עם ניסיונות שונים ומשונים בכל משחק מחדש.
- ויני נראה הרבה יותר בכושר מאשר במשחק הקודם. זו לא השורה הסטטיסטית שלו מהמשחק אלא יותר ההרגשה שהוא כן נכנס לעניינים ומשתפר. אהבתי את החיבוק שלו עם מוריניו כשהוחלט. יש תקווה.
- אולי מעט מוקדם להגיד אבל נראה שגולר השתפר משמעותית השנה. הוא נראה חזק יותר פיזית וכבר לא נלחץ אחורה וכמעט מאבד כדור בכל פעם שמישהו רק מתקרב אליו.
- התפקוד של דומפריז. הוא אמנם לא השפיע בינתיים על משחק ההתקפה שלנו, כשזה היתרון הגדול של השחקן הזה, אבל אין לי ספק שעם האיכויות שלו מתישהו הקרח יישבר. כל עוד שהוא מתופקד נכון זה רק עניין של זמן.
- ג’וד. פשוט ג’וד.
בסך הכל אפשר לצאת מעודדים מהמשחק הזה. נקסט.
3 לייקים
כדורגל הוא לא משחק של סטטיסטיקות, טייק #72904:
ויניסיוס אשכרה יוצא מהמשחק הזה עם מספרים יבשים עדיפים על אלה של ג’וד (שער ובישול vs שני בישולים).
4 לייקים
לא חושב שיש מה להשקיע בניתוח.
הקבוצה הזו (הסגל) לא מספיק טוב. לא כי אין כישרון, אלא כי אין שחקנים שיחמיאו אחד לשני.
ואלורדה לעולם לא יידע להניע כדור כמו שצריך, טשואמני לא יפסיק להיות רך פתאום, ויניסיוס ואמבפה לא יתחילו להגן פתאום וטרנט לא יהפוך להיות עם מודעות הגנתית טופ.
בעיניי מוריניו סוג של ניסה לבנות קבוצה תואמת ריאל של 11/12, אבל יש פה כמה פערים. אין תואם אלונסו (מהותי), אין תואמי ראמוס ופפה (בעיקר בהיבט המנהיגות), ואין תואם בנזמה.
עכשיו זו תקופת ירח הדבש של המאמן החדש. ראינו כזו עם אלונסו גם ואפילו עם סולארי וארבלואה. אותי בעיקר מדאיג שזה נראה שמוריניו מנסה להיות אנצ׳לוטי כשמה שהמועדון צריך זה את מוריניו שאין לו בעיה להיכנס ראש בראש עם קסיאס. בינתיים החילופים שלו נראים לי בעיקר פוליטיים, אבל אולי אני עם bias.
2 לייקים
אם כדורגל הוא לא משחק של סטאטיסטיקות, איזה משחק כן? הרי התוצאה כוללת כל כך מעט סטאטיסטיקות שאוספים אותם כמו פירורים. אבל מצד שני ברור שלא הכל ואולי אפילו לא הרוב נמצא בדפי הסטאטיסטיקה.
אם נשווה ביניהם, הרי ששניהם בישלו באמנות לאמבפה, וכרגיל ויניסיוס ממזמז את הכדור וכמעט מפספס את רגע המסירה לעומת דאבל פאס של בלינגהאם שזה תמיד הרבה יותר מלהיב. ולצד הבישול הזה, יש את המהלך בו ג’וד בישל לויני, שברור מי פה התורם הממשי לגול ומי רק במקרה היה שם, אם כי יש לו קרדיט שידע להיות מאחורי קו המוסר.
אכן ההעדפה הטבעית היא לכובש על המבשל, ולפי זה ויני במשחק “מעולה”, אולי עכשיו הוא יתפקס, יתרום יותר ובעיקר יקשיב לתחינות של המאמנים לעשות יותר מהדברים “שלא נרשמים בדפי הסטאטיסטיקה”?
מטורף כמה חוסר פרגון ואדישות יש בנוגע להופעות של אמבפה. גם בקרב אוהדי ריאל וגם בקרב שאר העולם. זאת ממש תופעה מרתקת מדוע עדיין מפקפקים בכדורגלן הזה. הוא השחקן הכי טוב בעולם כבר כמה שנים ועדיין לא מקבל את הכבוד הראוי לו.
לאמין, קיין, הלאנד - מדהים איך זה עדיין בכלל דיון ולא קונצנזוס שהצרפתי הכדורגלן הכי טוב בעולם.
13 לייקים
דעתי על פדה וסילבה, אתמול זה נראה בסדר גמור, מעל לבסדר, יש קלישאה חדשה שמתפתחת פה ששניהם ביחד זה לא משהו, מבלי להסביר ולנתח ולהראות איפה זה לא עובד, סתם לזרוק את זה שוב ושוב עד שיתפס, אני אישית חושב שזה להיפך, אתמול שניהם היו מעל לבסדר ושיתוף הפעולה היה טוב.
עובדה שאתמול מתי שסוסידאד ניסו ללחוץ והם כן ניסו לפרקים זה לא הצליח, הצלחנו שוב ושוב לשבור את הלחץ הגבוה שלהם בקלות עד שהם הפסיקו לנסות, בעבר זה לא היה מצליח, אתמול כן הצליח, גם כי ג’וד וארדה ירדו לאחורה מתי שצריך, אבל בעיקר כי סילבה אין לו בעיה לשמור על הכדור בתוך צפיפות להזמין לחץ עליו ואז לשחרר שטחים ולשחרר כדור בזמן, לא היה לנו שחקן כזה מאז שמודריץ’ שפך מנוע.
פדה בישל את הראשון, מעורב בשני ובעט כמה פעמים, סך הכל משחק טוב שלו.
במשחק הראשון זה עבר לא טוב במיוחד בהנעת הכדור, אבל אז אפשר היה להאשים בקלות את הדשא הגרוע, אתמול עבד טוב מאוד.
האם זה מספיק במשחקים הגדולים ? כנראה שלא, לא כי שניהם לא טובים אלא כי הם 2 שחקנים ואי אפשר מול שלישיית קישור ולפעמים רביעיית קישור מנגד.
בקיצור, למשחקים מהסוג של אתמול זה לא רק שמספיק אלא צירוף מצויין.
לייק 1
א. מסכים.
ב. נובע לדעתי משילוב של הדמות שלו, שמייצרת לא מעט אנטיגוניזם (פרימדונה, הדחיפה לכאורה של ניימאר ומסי החוצה מפסז’, הסאגה האינסופית של המעבר לריאל מדריד, ועוד); יחד עם העובדה, שנוטים לזלזל בה כאן לא פעם (ובעיניי שלא בצדק) - שפעם אחר פעם נראה שהוא פשוט לא מצליח לתרגם את היכולת האישית הזאת לתארים קבוצתיים.
לא ברור אם זה בעיה אישיותית, של סגנון משחק או משהו אחר, אבל אי אפשר לומר כבר שזה סתם עניין של חוסר מזל. זה פשוט דפוס חוזר יותר מידיי בקריירה שלו. לדוגמה, קשה לומר שהוא “נחנק” בצורה עקבית במשחקים גדולים, אבל כן יש לו יותר מידיי פעמים שהוא לא מופיע אליהם, בייחוד בשלבי המאני-טיים של העונה/הטורניר. אם היו לו עוד מונדיאל אחד עם צרפת / ליגת אלופות אחת עם פריז / אליפות אחת או שתיים יותר עם ריאל - אני משוכנע שהשיח סביבו היה נראה אחרת.
כמו בשנים הקודמות אנחנו נקום וניפול על המעברים והמתפרצות, לא השכלנו אחרי הגול הראשון לשמור על התוצאה וספגנו כבר לאחר כמה דקות את השיוויון אבל מהרגע שעלינו שוב ליתרון המשחק נגמר כשסוסיאדד הייתה חייבת לצאת קדימה ושם הלחם והחמאה שלנו באים לידי ביטוי, כן צריך לקחת כנקודת אור חיובית מאד את השער השני עם דאבל פס על שטח קטן בצפיפות וככל שיהיו לנו יותר שערים ומהלכים כאלה הסיכויים שלנו לעונה טובה יעלו.
דובר כאן (ובצדק) על חוסר ההערכה לאמבפה אז אותו דבר על ג’וד בלינגהאם- מדהים כמה הוא טוב, ורסטילי, טכני וגם פיזי ועובד קשה בכל רגע על המגרש, כשהוא טוב כל הקבוצה טובה ובדיוק כמו שתמיד למוריניו בקבוצות הגדולות שלו היה את ה10 הדומיננטי כמו דקו בפורטו, למפארד בצ’לסי, סניידר באינטר או אוזיל בריאל זו צריכה להיות העונה של האנגלי.
היו לא מעט השוואות לפדרי בשנתיים האחרונות שעוד איכשהו הבנתי אבל בזמן האחרון גם עלו השוואות לפרמין, צריך להיות יותר מוערך הבחור.
אהבתי לראות את אותו ההרכב ממשיך אבל יהיה מאד מעניין לראות מה יקרה בהמשך, דיומאנדה (שחקן מעניין מאד) ככל הנראה לא הגיע כדי להיות שחקן ספסל ואני די בטוח שטשואמני יחזור להרכב ברגע שיהיה כשיר, השאלה היא האם גולר שפתח את העונה טוב יהיה זה שישלם את המחיר או שאולי בכלל ברנרדו ואז חוזרים לאותו קישור שלא ממש עבד בשנתיים האחרונות, בקיצור יהיה מעניין וכרגע טוב שצוברים ביטחון ונקודות.
זה לא המקום המתאים כנראה למיני דיון הזה, אבל.
אני מניח שברוב דירוגי השחקנים הוא מופיע בגאון בשלישיה הראשונה אם לא הראשון. אז למה עדיין הוא לא כזה קונצנזוס, אם בכלל הוא יהיה?
אני מאוד מסכים עם עניין התארים הגדולים. עד שהוא לא יוביל לזכיה של כמה כאלה, ולא מספיק שרק יהיה באירוע אלא יהיה חלק מרכזי, העניין ימשיך להציק לרוב האוהדים.
עוד מונדיאל אחד? הרי לבודדים בהיסטוריה יש יותר מאחד, וכנראה יש לזה סיבה של חלון הזדמנויות כל כך קצר, שתלוי מאוד באיכות שאר הנבחרת. ולהרוס גם פה, הרי שבאותו מונדיאל שזכה- רוסיה 2018 הוא לא היה הכוכב הראשי (גריזמן), במונדיאל הבא הוליך את הנבחרת לגמר ושיחק טוב מאוד וההפסד לא באשמתו (הי קולו מואני) וגם השנה לא הייתי תולה בו יותר מידי אשם הגם שלא ממש הופיע נגד ספרד (כמו יתר הטריקולור). אבל הי- שיאים אישיים בלי עין הרע, לרבות מלך שערי הטורניר עם מספר שעדיין לא נעצר אפילו.
ליגת אלופות אחת עם פאריז? באמת זה נראה פיזיבילי? קבוצת על שלא אומנה כראוי עד הגיעו של אנריקה. אני לא חושב שהוא יותר מידי אשם אבל מנהיג אחר על המגרש יכל להנדס את זה. כאן אולי הכשלון שלו הכי בולט. גם פה הוא כבר די בצמרת הכובשים המצטברת (שישי) והכי הרבה בין הפעילים (למרות שמעליו ארבעה פעילים: שניים בסעודיה ושניים אצל טראמפ), עם סיכוי לשדרוג לאיזור 1-2 עד סוף הקריירה.
אליפות או שתיים עם ריאל? בשנתיים האחרונות מכל מיני סיבות ריאל לא הייתה קרובה. והכי קשה לאוהד המפקפק זה שהשחקן הכי מחוזר על ידי פרז סופסוף בא לקבוצה אחרי שצחק עליה כמה שנים, ושרגע קודם הקבוצה בלעדיו לקחה צ’מפיונס ואליפות ומאז נאדה, למרות כמות הכיבושים, ודווקא כן תואר הפיציצי*2. שלא לדבר על הלחץ לשפר/להשוות שיא מועדון לשנה קלנדארית על חשבון בריאות הברך.
מבחינת תארי אליפות וגביע שהשיג בפסז’ אפשר רק לצחוק ולומר שבליגה שבה משהו כמו 14 מ 15 המשתכרים הגבוהים ביותר הם מפז’ הרי שאובדן אליפות הוא דבר שיותר קשה לסלוח עליו וזה קרה לו למיטב זכרוני פעמיים, אם כי ניתן לקזז על ידי אותה אליפות במונאקו שלאחריה הוא נקנה בהשאלה +חובת רכישה.
קיליאן אמבפה היה פנומנלי. אני מעולם לא הייתי שותף ל"הנחות הכדורגל" שעשו עליו ועל פריז סן ז’רמן בשנתיים האלה, כי כדורגל זה לא טניס. לחלוטין אני מעדיף אותו על ארלינג הולאנד בכל שנייה והוא באמת כל הזמן בפודיום ואם לא השחקן הטוב בעולם הוא בן השלושה כבר חמש שנים לפחות.
הופעה כמו אתמול חשובה כי הוא הוריד חלודה מהר מאוד ועם אמבפה ככה שתלוי כל-כך מעט בקבוצה - מנצחים משחקים בקלות.
מה שכן, הוא כבר התחיל ככה בעונה שעברה ואז קרו הרבה דברים. ואלו הציפיות משחקן ברמה הגבוהה ביותר - כמוהו. חשוב לי נגד מי הוא מבקיע ועד כמה הוא זורח במשחקים הגדולים ואשתקד הוא החמיץ הרבה מהם. או למשל נגד ליברפול בשלב הליגה כשהגענו במומנטום כל-כך הרבה יותר טוב מהם לאנפילד..
אולי אני עושה לו עוול אבל הוא איכזב אותי בענק בצמד המשחקים נגד באיירן מינכן. לא היינו באמת טובים אבל הגענו למצבים. אם אמבפה מבקיע שלושה שערים מהמון המצבים אליהם הגיע - ריאל הייתה עוברת (חטפנו ברגע האחרון את ה-4:3 הזה). גם בבית וגם בחוץ, מצבים נוחים. והתחושה שהוא ו-ויניסיוס אגואיסטים ולא מוסרים זה לזה בעמדות נוחות אלא הולכים לבד. יש ציפיות שונות לחלוטין מאמבפה ומוויניסיוס.
הוא איכזב אותי ברמת ההתנהלות סביב הקלאסיקו שלו, במשחק הגיע עם ההתעקשות לשבור שיא לא חשוב, ובמשחקים נגד באיירן הוא לא עשה שום לחץ הגנתי גם לא אחרי שקיבלנו כרטיס אדום. אמבפה אינטיליגנטי ומדבר בעצמו בריאיונות על הצורך לעשות עבודת הגנה. אגב, זה כמו במשחק בין ספרד לצרפת. הוא לא ירד אחורה לקבל את הכדור מספיק ולא רץ גם כשצרפת הייתה אובדת עצות. ההגנה שלו לא הייתה מנצחת להם את המשחק ולא מאזנת את הכוחות אבל עדיין.
לייק 1
מעניין מאוד אבל זה בסה״כ המחיש עבורי את מה שאני מרגיש תוך כדי משחק - אנחנו קבוצה גרועה בלי כדור. אנחנו פאסיביים מאוד, גם כשמזייפים איזה לחץ פה ושם זה נשבר מהר כי החבר׳ה למעלה זורקים זין ואז הדרך לעבור את הקישור האחורי שלנו גם לא ארוכה במיוחד.
הצד המתסכל - אנחנו גם לא משהו עם הכדור כשמדובר על משחק עומד, בסוף מה שאנחנו רואים עד עכשיו מבחינה התקפית ממוריניו זה אותו דבר כמו העונות האחרונות - ״תשחקו ותזוזו כמו שאתם רואים לנכון״ - ואנחנו כבר יודעים שלהרכב שחקנים הזה (גולר, בלינגהאם, ויני, אמבפה) אין את הכימיה המתאימה, הם לא עקביים מבחינת ייצור מצבים במשחק עומד ובגדול אנחנו תלויים המון על הברקות.
אנחנו תלויים בהתקפות מעבר, גם כשאנחנו צריכים גול אנחנו נותנים ליריבה להניע כדור ומחכים מאחור לרוב, פשוט מחכים לשחרר את אמבפה למתפרצות.
אולי אולי משהו בדיומנדה יעזור לנו לצאת מהשבלונה ואשכרה להיות קצת יותר מסוכנים גם מול בלוק נמוך אבל אני לצערי לא רואה כרגע איזה שינוי משמעותי בקבוצה.
מסכים שאנחנו קבוצה לא טובה בלי כדור, למרות שמרגיש לי שבמחצית הראשונה אפשרו בכוונה ליריבה לשבור את הלחץ כדי שהם יצאו קדימה ואז תהיה אפשרות לצאת למתפרצות כשהם יאבדו את הכדור. הם פעם אחרי פעם שברו את ה’לחץ’ שהפעלנו בקלות מחשידה. במחצית השנייה, לאחר שריקות הבוז במחצית הראשונה, כבר ראינו משהו אחר לגמרי. זו התיאוריה שלי למה שקרה שם, וזו רק פרשנות אישית. למען האמת, אם זה נכון, אז אני לא לגמרי נגד זה. ראינו את הרעיון הזה עובד יפה מאוד תחת אנצ’לוטי בעונת 22/23 אם אני זוכר נכון. היינו משחקים בקצב מאוד נמוך ומרדימים את היריבה, ואז כשהיא מרגישה יותר מדיי בנוח היו מרימים קצב בדקות הקריטיות ומנצחים את המשחק. אם נהיה פסיביים, נבנה על מתפרצות ונשקיע אנרגיה מינימלית במחצית הראשונה, ואז ניתן הכל במחצית השניה, זו אסטרטגיה כשרה למהדרין מבחינתי. השאלה היא, האם הפרשנות הזאת נכונה או שמוריניו פשוט תיקן את המחדלים בהפסקה.
דבר נוסף שהוא נגע בו בסרטון אבל בצורה חלקית, זה היעדר קשר אחורי. הוא הסביר יפה מאוד את הבעיה שאויארזבל יצר לנו בכך שפינה הרבה שטחים והעסיק את הבלמים שלנו, אבל לא ציין שקשר אחורי נמצא שם כדי לכסות בדיוק את השטחים האלה. לפני תחילת העונה דיברתי על איזשהו טרייד-אוף בבחירת ההרכב, או שמוותרים על קונטרולר או על קשר אחורי, ומוריניו יצטרך לבחור מה הוא מכסה עם השמיכה שלו. פה הוא ויתר למעשה על קשר אחורי וזה היה המחיר.
במשחק עומד אנחנו עדיין לא משהו אבל זה טוב לאין ערוך ממה שהיה לפני. עכשיו כשבלינגהאם מתופקד בעמדה שלו ולא מוחבא בשמאל או כ6, זה הרבה יותר פשוט. בנוסף יש לנו את דאמפריז שתוקף הרבה מאגף ימין. ארדה שכרגע נראה שהוא יוצר מצבים לכיף שלו. אסור גם לשכוח שהגענו לעוד מספר מצבים מעולים שפשוט הוחמצו. המצב שהיה בעבר, שבו כל התוכנית ההתקפית הסתכמה בלתת לויני את הכדור, לחכות לג’וד בדקה ה90 או להברקה של אמבפה, כבר לא ממש קיים.
כשדיומנדה ישחק הוא זה שיקח את אגף ימין. טרנט ישחק את המגן הימני ויהיה המגן הפסיבי. זה יאפשר למגן השמאלי לתקוף יותר. במקום ארדה נקבל את ויני חופשי כשקוקורייה בשמאל. עוד דרך לשנות דינמיקה של משחק תקוע מעבר ללזרוק את אספי למגרש.
בקיצור, יש בעיות, אבל זה לא אומר שאין כדורגל ואין על מה לבנות. אני מרגיש שיפור בין קדם העונה למשחק הראשון, ושיפור בין המשחק הראשון לזה האחרון. הכי חשוב מבחינתי שהוא יאזן את ויני כי כשהוא רע הוא הורס לנו את המשחק, אבל כשהוא טוב הוא יכול לנצח כל קבוצה בעולם לבד למעשה. בינתיים גם זה נראה בכיוון טוב אחרי השיפור היחסי במשחק שלו והחיבוק עם מוריניו.
5 לייקים
מסכים עם הרעיונות שהעלית.
רעיון טקטי נוסף הוא לתת לגולר/ברנרדו לשחק בימין (“על הנייר”) והם למעשה יכנסו לאמצע וישמשו כ”קונטרולר”. באמצע כן יהיה קשר אחורי ודומפריס יעלה קדימה ויתן התקפה מימין במקרה כזה.
אופציה נוספת היא פדה בימין ואז אפשר לשחק עם טשואמני וברנרדו למשל באמצע.
ועוד לא הזכרנו את האופציה של טרנט כקשר.
בשתי האופציות הראשונות דיומנדה נשאר על הספסל ויכול לשמש כ “סופר סאב”.
זאת תחילת העונה ולגיטימי לנסות דברים. הדבר היחיד שברור כרגע הוא שאמבפה, ג’וד וויני בטוח בהרכב. כל השאר זה עוד ניסיונות ואפשרויות עד שנגיע לנוסחה המנצחת.
ניתוח מעולה. אכן זכור לי שבעונת 2022/3 עשינו את זה וזה היה מאוד עוצמתי, עד המונדיאל. בגדול העונה הזאת לא הייתה מוצלחת אבל אני לא יודע אם לייחס את זה לאותה פאסיביות או שפשוט אין מה לעשות - היינו קבוצה יחסית שבעה אחרי דאבל עונה לפני ועייפה אחרי מונדיאל. בכל מקרה אם זה באמת מה שמוריניו עושה, מעניין ואולי באמת אני צריך לתת לזה קצת יותר משחקים כדי לראות מגמה.
לגבי המשחק עם הכדור, הלוואי שהייתי אופטימי כמוך אבל אני עדיין לא מבין איפה יותר קל לנו בדיוק. גם במשחק נגד אספניול וגם נגד סוסיאדד ראיתי אותנו תקועים כמו בעונה שעברה עם הנעת כדור איטית ליד הרחבה בלי אופציות. לא אמנם הגול ששבר את ההגנה הוא גול בדיוק כמו שהיינו רוצים לראות - דאבל פס אחרי הנעת כדור אבל אני מתכוון שזה ממש לא נראה שיש איזו תבנית, אלא פשוט מקריות ורמה גבוהה מאוד של שחקנים.
ראינו את המערך הזה גם בעונת 2024/5, ההצטרפויות של דאמפריז היו ההצטרפויות של לוקאס, בלינגהאם היה מתחת לחלוץ גם אז, והדריבל של דיומנדה היה הדריבל של רודריגו. אז שוב, אלא אם כן יהיה הבדל חריג ברמה האינדוודואלית, אני לא רואה שינוי כי ברמת תבניות התקפה אין לנו משהו חדש.