אלופות - מחזור 1: פותחים את עונת האלופות עם 5:1 ביתי גדול על פיינורד (כבשו: ראפיניה 2X, אדיימי, לאמין, ז'סוס. בישלו: לאמין 2X, קאנסלו, פדרי)

[Eyal]

1. רודרי זה שדרוג אדיר, ולא רק בדברים שרואים במבט ראשון או אלו שכבר מוכרים לגביו. אלו לא רק חוכמת המשחק, הטכניקה, השכל, היכולת לספוג ולשחרר לחץ, וניהול המשחק. כל אלו מעולים ומצויינים. אבל מה שרודרי נותן מעבר לכל זה אלו אפשרויות. עוד ועוד אפשרויות. הוא מאפשר להחליף בין דאבל פיבוט וקשר קדמי, לקשר אחורי ו-2 לפנים. הוא מאפשר לפדרי ואולמו להחליף מקומות ביניהם בלי סוף, ולפעמים גם איתו. הוא נותן ל-2 אלו גם את השקט מאחורה כדי ללכת קדימה. הוא מאפשר לקובארסי וכריסטנסן להרגיש יותר חופשיים להניע כדור כי הוא יודע להתמקם ישירות כדי לחפות על העליות שלהם. וכל השינויים והאפשרויות האלו היו מעולים אם היו קורים כטקטיקה מובילה פר משחק או יריבה, אבל הם קורים תוך כדי המשחק, שוב ושוב ושוב. אם יהיה בריא, השמים הם הגבול.
2. היום ראינו ברצלונה שמורידה קצב כשצריך, וגם מורידה מהאטרף כשצריך, וזה מעולה. אבל פשוט יפה לראות שלא משנה אם מדובר בתחילת משחק, סוף משחק, תיקו, יתרון 4 שערים - הלחץ אחרי איבוד כדור לא נפסק.
3. גם החילופים היום ראויים לשבח. פדרי לא הוחלף כל כך מוקדם, שלא בגלל פציעה, מאז גיל 12 (עוד משהו שהנוכחות של רודרי מאפשרת, אגב). וגם המנוחה לראפיניה, והדקות לגאבי וג’יזס מבורכות.
4. ההגנה עדיין מדאיגה, במיוחד במבט קדימה. כן, למרות שזו עוד מאניטה ואולי זה בסדר לספוג 1 כשכובשים 5. אם קבוצות ברמות האלו ימשיכו להגיע להזדמנויות ולאחוז ניצול מצבים כזה נגדנו, מה יהיה מול פסז’/סיטי/ריאל?
5. שוב ושוב ושוב - ז’ואן גרסיה זו אחת הגניבות הגדולות שאני זוכר.
6. שוב ושוב ושוב - ראפיניה זו תופעה. לא זוכר שחקן כזה, שלא גדל במועדון, שהתחיל לא משהו את הקדנציה הבלאוגרנית שלו, עבר 384 עמדות, ונהיה קפטן ומנהיג ושחקן על. לא יודע אם יוכל להמשיך בקצב הזה עונה שלמה, ועוד לא ברור איך והאם התפקוד שלו כחלוץ יעבוד במשחקים קשים יותר, אבל גם אם יהיה חצי ממה שעכשיו - זה יהיה מדהים.
7. לאמין באחלה משחק, וממש לא רק בגלל השער והבישולים. בעיקר בגלל ההשקעה וההשתתפות במשחק הלחץ.
8. ברוך הבא אדיימי.

הלאה, ללבאנטה.

[Cockroach_Crazy]

כבר תקופה רצים לי בראש כבר תובנות לכתוב, אם זה על הרכש אם זה על הטקטיקה של המיסטר, אבל עד אז בכמה מילים.

• כשלאמין כובש גול ורץ לראפיניה, זה מרגיע אותי מאוד ביחס לסיכוי ההתערססות של הנער. אולי יהיו לו תספורות או בגדים משונים אבל הראש והמקצועיות במקום הנכון. ראפיניה זה לא רונאלדיניו של חגיגות בערבים.
• ראפיניה. כתבתי בשרשור בצ’אט, הגול השני זה מאסטר פיס לא רק בגלל המסירה, לא רק בגלל התנועה, בגלל מה שמפריד שחקן טוב משחקן על - רמת גימור. הפיניש מבלי להסתכל על השוער, מבלי לספור אותו בכלל, למשוך נגד התנועה של הבלם בשביל המיקום ומיד לשחרר קטנה נגד - קלאסיקה.
• רודרי לפני שנתן לנו את האיכויות שלו, הוא נתן לנו את פדרי. ההוא שבמקום להיות יצירתי היה צריך לנקות בהגנה חורים של הנכה דה יונג. ותודה שהוא פצוע ולא מעכב גדילה של אחרים החשובים ממנו לעתיד.
• אני קצת אוהב שאין היררכיה ברורה בכמה עמדות, לא בשמאלי בהתקפה, לא במגנים, וכשאין פייבוריט פליק מנסה כל פעם מישהו אחר, ברגע שיש פייבוריט פליק והקבעון שלו דוחפים את הפייבוריט עד דקה 88 ב5-0 או עד שהוא נפצע. יש לנו כבר את שלד הבאנקר איזה חצי אונסה, כל השאר לערבב ולחלק.
• אההה ותודה על החילופים פליק. תודה שאתה משתמש עם משאב כל כך חשוב והוא עוד בחינם (השימוש).

[Adam4]

תענוג לראות את ברצלונה העונה.

1. ראפיניה.

מתברר שכל הזמן חיפשתי את אטו, ובסוף הוא כבר היה פה בסגל.

אטו תמיד היה מבחינתי החלוץ האולטימטיבי, ולא כי הוא היה החלוץ הכי טוב שראיתי. סוארס למשל היה חלוץ טוב ממנו בהרבה דברים, אבל אצל אטו היה משהו שתמיד אהבתי: הלחץ, העבודה, הריצה לעומק, התחושה שהוא כל הזמן בתוך המשחק ולא נותן לבלמים שנייה לנשום. גם כשהכדור לא אצלו הוא עובד.

אצל סוארס, בעיקר בשלבים המאוחרים יותר שלו אצלנו, זה היה הרבה פחות, ואני זוכר שזה ממש הפריע לי. אצל אטו לא היה את זה.

ופתאום ראפיניה כחלוץ נותן לי בדיוק את התחושה הזאת. ברור שאני לא אומר שהוא אטו, אבל כל הדברים שתמיד רציתי מהחלוץ שלי נמצאים שם. תנועה, לחץ, עומק, אגרסיביות, עבודה בלי כדור, ובמקביל גם להיות במקום הנכון כשהכדור מגיע. מי היה מאמין שכל הזמן דיברנו על להביא חלוץ כזה או אחר, ובסוף אולי החלוץ שחיפשנו פשוט היה פה בסגל.

2. ההגנה.

יש שם בעיה ואי אפשר להסתיר אותה. זה אפילו פחות עניין של איכות בעיניי ויותר עניין של שחקנים שנותנים תחושה שאי אפשר להיות רגוע איתם עד הסוף.

כריסטנסן קודם כל. אני לא יודע אם זאת האדישות הדנית הזאת שלו, אם זה פשוט הסגנון שלו או שאני סתם מלביש עליו משהו, אבל קשה לי להרגיש שאני סומך עליו במאה אחוז. היו לו גם חילוצים טובים וכמה פעולות יפות, זה לא שהוא היה איזה אסון, אבל משהו אצלו תמיד מרגיש טיפה רדום. כאילו חסר עוד חצי מטר של אגרסיביות, עוד רגע של דריכות, עוד תחושה שהוא באמת בתוך האירוע.

וקונדה מבחינתי באותו אזור בדיוק. שוב סגירות לא מספיק טובות, שוב רגעים שאתה מרגיש שהוא ממשיך את הקו של באלדה, ושוב אותה תחושה כללית שמשהו שם פשוט לא יושב טוב. אולי גם אצלו זה עניין של שפת גוף ואדישות, אבל ביחד עם כריסטנסן זה יוצר צד הגנתי שקשה לי לסמוך עליו באמת.

3. פרמין וראפיניה התחילו לעבור שחקנים?

זה לא מרשים אתכם גם? כבר משחק שני שאני רואה את שניהם מקבלים כדור, עומדים מול שחקן ופשוט עוברים אותו. ככה, על המקום. דבר שפעם כמעט לא היית מקבל מהם בכלל, ופתאום שניהם עושים את זה שוב ושוב. מאוד מפתיע.

חוץ מזה, פשוט כיף לראות את הקבוצה הזאת. יש אנרגיה, יש תנועה, יש לחץ, ויש תחושה שהשחקנים נהנים לשחק ביחד. באמת תענוג.

[mos56]

אין לי מה להוסיף פה על מה שאחרים כתבו פה , זה תענוג לצפות בברצלונה השנה

הדבר הכי חשוב שאני לוקח מהמשחק, זה שפליק סוף סוף סומך על הסגל שלו ומראה שגם הוא מבין ששחקנים מידי פעם צריכים לנוח.

חילופים טובים שלו , ופדרי שמקבל חילוף מוקדם זה ממש ימות המשיח..

אני הייתי מחליף יותר מוקדם את רודרי

אבל אין תלונות … יאלה לבנטה הבאה בתור

[asafbarca]

התחלנו חזק מדי. קשה לי לראות את זה ממשיך. סליחה על הפארטי פופריות.

החכמה תהיה להמשיך לנצח בקביעות גם שהקצב יירד ונשחק פחות טוב וקצבי. זה נראה שהקבוצה התבגרה.

[Aimarito]

מודה שזה גם החשש שלי. אני מאמין שעוד נעבור מספר מדברים במהלך העונה, ויהיו פיקים וירידות מתבקשות באינטנסיביות. כרגע הגיוני שנפתח חזק כדי לייצר מרווח נשימה אחר כך, בעיקר כשמדובר על ליגת האלופות ולהרוויח כמה שיותר משחקים לא רלוונטיים כדי לנשום במהלך העונה.

[Shai]

אנחנו כאוהדי בארסה התרגלנו להיות פסימיים. חלקנו התרגלנו לחלום בגדול אבל לא לדבר על זה, שאולי לא ננחס את זה.

אז כדי לשמור על הקו הפסימי והלא מנחס אני אגיד שזו מצד אחד קבוצה שממש מסקרן לראות ושתהליך ההתבגרות שהיא עברה הוא לא פחות ממדהים בעיני אבל מהצד השני- ההגנה איומה בחלק לא מבוטל של ההתקפות נגד. כל מיני וילדוסים, הרחקות שרחוקות מהמציאות, חוסר יכולת אמיתי להתמודד עם ווינגר מהיר בשני האגפים ובעיקר כמו שכתבו פה קודם: שפת גוף של מעיין אדישות שגורמת לאי נוחות. כאילו הגול יכול להגיע בכל רגע ואין באמת איזה עוגן להישען עליו.

פליק השכיל לעשות חילופים כל כך מתבקשים, פתיחת עונה בכזו חמת זעם ומאניטות לצד משחק לחץ שלא נגמר, הן דווקא הנקודה שיותר מסקרנת מטיב ההגנה.

זו רק תחילת העונה, יהיו עוד עליות וירידות, פציעות וימים שלאף אחד לא הולך וגם עוד לא פגשנו יריבה מהטופ שתעמיד את הקבוצה כולה במבחן.

אבל כן, לצד הרצון לא לנחס צריך להגיד את זה מעל כל במה: זו בארסה הכי מסקרנת ומרגשת שאני זוכר מזה הרבההה זמן.

[Mendieta]

זה מדהים אותי כשראפיניה היה קיצוני הוא לא יכל לעבור את אייל משומר, ופתאום הבנאדם משכיב שתי שחקנים, שורף בלמים, וואט דה פאק. שיזדיין אלבארס, יש מצב שהברזילאי מצא את עמדתו האמיתית והוא חלוץ הרבה יותר טוב מאשר קיצוני וסתם בזבז שנים. וואו.

מאוד אהבתי את הקישור שלנו. יש מצב שזה בגלל שהיריבה הייתה מאוד רכה באמצע ולא איכותית ובנוסף על זה באה לשחק כדורגל, אבל הרגשתי שיש חללים ואוויר וההספקה לשלישיה הקידמית פשוט חלקה.

[Dovi]

עם כל הכבוד לראפנייה על הפתיחה החזקה, חובת ההוכחה עדיין עליו.

גם בתור קיצוני הגיע לעשרות מצבים קורצים והחמיץ (אבל מלך השערים של גולים מוזרים…)

אם הוא ימשיך ככה, גם אם לא בקצב הזה, לאורך העונה אז יהיה אפשר להגיע למסקנה שלא צריך חלוץ.

[Ariel]

איזה שכונה, אין חלוץ.

מה שקורה עם ראפיניה זה פשוט עוד הוכחה שעמדות פחות חשובות מסט איכויות ותרומה למשחק.
לנתח שחקן לפי עמדה מגביל את היכולת לנתח את הסיטואציה ולראות דברים שלא מופיעים בסטטיסטיקה או בחשיבה ישנה.
המעבר שלו לעמדת החלוץ כל-כך טבעית כי הוא הפגין את מה שאנחנו רואים ממנו כיום, כבר כמה עונות ברצף. וכשניסו לומר לי שהוא לא יהיה מסוגל לשחזר את המספרים שהוא נתן, הנקודה שלי תמיד הייתה שהאיכויות שם ולכן אין פה איזה קסם חד פעמי.

שחקנים יכולים למלא מגוון של עמדות, לפי מה שהם מסוגלים לתרום למשחק, ולתרום לאותה עמדה.
הניתוח שצריך לעשות זה באיזו איכות ובאיזו מידת התאמה.
זה הכי בוטה בעמדת ה-9 כי לאנשים יש תפיסה מסוימת בראש של איך שחקן כזה נראה, ובעיקר איזה מספרים יש לו. כשהמספרים הם בסה’'כ תוצר של האיכויות, ולפעמים מסתירים את החסרונות.

מעבר לזה, זה גם שוב הוכחה שצריך לראות שחקנים דרך הפורמה הרעה שלהם, ולא ‘‘לגמור אותם’’ בגלל כושר רע/מאמן רע/התאמה טקטית רעה.
לשחקנים יש איכויות, והאיכויות האלה קיימות כל הזמן, גם כשפחות הולך.
ראפיניה הוא פשוט ההוכחה הכי ניצחת לעניין הזה.

אנשים פה מודאגים משדים בארון, אני איקח שוב את הקיצון נגדי, יש מצב שזה הסגל הכי טוב שהיה לבארסה ב-30 שנים האחרונות. דגש על סגל.
כמות כישרון בלתי נתפסת בכמויות לא הגיוניות.
בעבר היה לנו הרכבים סופר גלאקטיים. היום זה לא המצב, אבל אני לא זוכר תקופה שהמחליפים שלנו היו ברמה כזו גבוהה.
והסגל הזה בשילוב עם המעבר של ראפיניה לעמדת החלוץ מאפשר לנו לראות דברים מדהימים ברמה הטקטית שמתקרבים לדברים שפפ עשה פה בשיאו.
אתמול זה היה מערך שבפאזה התקפית שילב 3 בקו הגנה, רודרי עוגן, 2 שחקני כנף(שאחד מהם פוטנציאל השחקן הטוב בעולם) ו-4 שחקנים שלגיטימי לקרוא להם מספרי ‘10’.

מבנה בסיסי של 3-1 עם 2 שחקני כנף שמרווחים ובאמצע 4 שחקנים שמסוגלים כמעט לעשות הכל התקפית. אולמו, ראפיניה, פדרי וקאנסלו שיחקו בסגנון ה’‘אמבה’’ כי הם מסוגלים לתפוס כל פוזיציה באמצע בקלות ובעלי איכות טכנית לעשות מה שעולה בדמיון שלהם.
אפשר לדבר על יריבה חלשה, אבל יש פה קבוצה שנותנת רמת כדורגל שקשה להתמודד איתה.

ואם כבר קאנסלו, חייב לתת מילה לשחקן הכי אנדרייטד אתמול. הוא לא רק הראה שוב את הארסנל ההתקפי, ראינו משחק הגנתי מצוין שלו, עם המון יוזמה לעומת העצלנות שיכולה לאפיין אותו. הוא ואספרט ביכולת הזאת לוקסוס מדהים(ששם את באלדה במצב לא טוב בכלל).

ואחרון, קובארסי…
אחת הסיבות שבלם מעולם לא היה בראש הרשימות רכש. חזר מהמונדיאל עם הרבה ביטחון עצמי ופוקוס, ואתמול הציג משחק(כהמשך לפתיחת העונה) שמוכיח בדיוק עד כמה רחוק הוא יכול ללכת, ושבלם ותיק שיחזיק לו את היד זה כבר לא צורך משמעותי.
משחק עצום שלו(לצערו ליד קונדה וכריסטנסן).

הפרוייקט של דקו ופליק מתקדם למחוזות מדהימים.

[Sasha]

@Eyal

אבל פשוט יפה לראות שלא משנה אם מדובר בתחילת משחק, סוף משחק, תיקו, יתרון 4 שערים - הלחץ אחרי איבוד כדור לא נפסק.

הדוגמה הכי טובה שקפצה לי לעין כבר באותו רגע:

דקה 92, עשר שניות לסיום המשחק, יתרון 1-5, אפילו ראפינייה הראשון שמדרבן ללחוץ כבר על הספסל, ותראו את הלחץ כאילו אנחנו בדקות הראשונות של גמר צ’מפיונס. זה פשוט מדהים ומשוגע ולא נורמלי.

מה, נמשיך להגיד שזו היתה יריבה חלשה? היריבה החלשה החמישית במספר העונה? סתם ככה רביעייה שלישית ברצף? הגיע הזמן גם להחמיא לפליק ולשחקנים על הכנה מקסימלית לפתיחת עונה מהחלומות, וכמו שנאמר כאן - יהיו משברים, תהיינה ירידות מתח - אבל יש מלא מקום לאופטימיות. הרעב של כל שחקן ושחקן בסגל הכל כך עמוק ואיכותי הזה, בשילוב עם הדרישות הטקטיות של פליק במשחקים ובאימונים, והמנטרה של “מי שלא מתאמן טוב לא ישחק”, פשוט גורמת לכולם לעבוד 200% וזה שלב חדש לגמרי בהתפתחות של בארסה הנוכחית.

כיף, פשוט כיף. באיזשהו שלב פשוט התחלתי לצפות במשחק עם חיוך מטומטם וחברים סביבי לא הבינו למה החיוך לא יורד לי מהפנים גם שלא קורה כלום על המגרש. איך מסבירים להם שזו שירה בתנועה?

[mos56]

סאשה אני גם נהנה מברצלונה ושמח שהשמחה חזרה לנו

אבל מה לעשות ברצלונה לא פגשה עדיין יריבה קשה באמת . באוקטובר צפוי לנו קלאסיקו סיטי ופסז…

עדיין יש לי זכרונות רעים ממה שקרה לנו כל פעם בנוקאאוט בשנים האחרונות…

אני מאוד ישמח לאכול את הכובע בסוף השנה ואני כבר מזמין מראש את @Ariel להכין לי את השולה שלו .

ברצלונה משחקת כדורגל הכי יפה מאז שפפ עזב , אם זה ימשך כך… זה ללקק את האצבעות

[EJB]

@Sasha

הרעב של כל שחקן ושחקן בסגל הכל כך עמוק ואיכותי הזה, בשילוב עם הדרישות הטקטיות של פליק במשחקים ובאימונים, והמנטרה של “מי שלא מתאמן טוב לא ישחק”, פשוט גורמת לכולם לעבוד 200% וזה שלב חדש לגמרי בהתפתחות של בארסה הנוכחית.

כן, אבל -

השובע והאדישות של כל שחקן ושחקן בסגל המוכשר אבל הל כך לא מאוזן הזה, בשילוב עם חוסר ההיכרות עם המושג הבסיסי של ‘דרישות טקטיות’ של מאמן במשחקים ובאימונים, והמנטרה של “מי שלא מתאמן - טוב, אז שישחק”, פשוט גורמת לכולם לעבוד 20% וזה שלב חדש לגמרי בהתפתחות של ריאל הנוכחית.

[Sasha]

@mos56

ברצלונה משחקת כדורגל הכי יפה מאז שפפ עזב , אם זה ימשך כך… זה ללקק את האצבעות

לכן אני אומר, במקום לפחד מהרגע שנמעד או שנוריד מתח אפשר להתרווח וגם ליהנות מהדרך כי יש סוף סוף ממה. ברור שאני רוצה שנעשה עונה היסטורית מבחינת תארים, אבל עצם העובדה שבארסה גרמה לי לחכות עוד יותר לכל משחק ולצפות מבלי להוריד את העיניים מהמסך זה פשוט כיף.

אבל כן, נדע באמת לאן אנחנו הולכים רק בסוף אוקטובר.