הפערים בהכנה של הקבוצות למשחק ניכרו אתמול. ריאל באה סופר רגועה, על גבול האדישה למשחק. השחקנים היו ממוקדים מאוד, ולמרות שהיו כמה איבודים, שנבעו מהתלהבות ולחץ של פאריז, זה לא הכניס את המערכת כולה ללחץ.
מאידך פאריז באו לא מוכנים. אי אפשר לשחק עם גישה כזו בבית בליגת האלופות בצורה כלכך נירפית. הם היו נראים לא מחוברים בכלל. וזה עוד חרי פסטיבל אטרף שהאוהדים והתקשורת עשו להם.
אני לוקח בחשבון כל מיני משתנים(התוצאה הנהדרת מהמשחק הראשון - אבל גם זה נבע מגמישות טקטית| החולשה המנטאלית של פאריס| מאמן גרוע על הקווים), ועדיין, אני חושב שיש המון-המון חומר למחשבה מהמשחק אתמול. זה 4-4-2 שפירק את פאריס בחוץ, לא עוד משחק קל בברנבאו מול סוסיאדד או סביליה שלקחנו בחשבון אפשרות לגוליאדה. אני לפחות הרגשתי קבוצה שלוחצת יוצא מן הכלל וגם בכל רגע נתון יכולה לתת גול בהתקפה - יש מהירות וטכניקה ויש את הפינישר כריסטיאנו.
- נקודה ראשונה שאני לא יכול להתעלם ממנה - ‘מה היה קורה אם’. חוץ מבייל, שהוא לא פקטור בשיפור של הקבוצה האמת - השחקנים לא סבלו מפציעות. מה היה קורה אם זידאן היה גמיש יותר מחשבתית בשלב מוקדם יותר העונה, ולא ממאיס את היהלום. רמז: לדעתי לפחות, עוד כמה נק’ בקופה ומאבק אליפות שלא היה הולך לפח בצורה כזו.
אבל עזבו, נדבר יותר על העתיד: הצורך בקרוס ומודריץ’ יחד, האם הוא קיים בכלל - רמז לגבי האפשרות לספסל את הקשר הגרמני, ומעבר לכך, השיטה באופן כללי. אם הקבוצה מתגוננת נהדרת גם ב-4-4-2 אז למה לא? פתאום זה מרגיש שבייל יהיה זה שיוביל את שחקני הספסל נגד אייבר(למרות שאחר-כך יש פגרה), יש ‘העברת שרביט’ בינו לבין לוקאס\אסנסיו. האם לא צריך להמשיך ככה גם כשנגיע לאליאנץ’ ארינה של באיירן או לאיתחאד נגד סיטי ופפ?
התלבטתי, בעיקר בגלל הרמז, אבל בדקתי את העובדות וראיתי שעד הקלאסיקו (כולל) לא ניצחנו שבעה משחקי ליגה:
ארבעה עם היהלום המאוס - בטיס, ז’ירונה, אתלטיקו, בילבאו
שלושה בלי יהלום - ולנסיה, לבאנטה, בארסה
אחרי שאיבדנו עניין בליגה לא ניצחנו 4 משחקים: שניים עם יהלום (סלטה, ויאריאל) ושניים בלי (לבאנטה, אספניול).
כלומר, אין ממש קייס.
לגבי הקישור דעתי ידועה, אבל זה קצת לחיות בסרט לחשוב שמי שיוותרו עליו בין מודריץ’ לקרוס יהיה הגרמני. ובאופן כללי שניהם פחות חשובים מרגל שמאל של קאסמירו.
גם עונה שעברה גילינו את מערך היהלום שהביא תצוגות טובות, חשבנו שמצאנו את האחד ושאיסקו מקבל את השרביט. המערך הזה קיבל אמון מזידאן ובגדול נכשל לאורך זמן מכל מיני סיבות כשאחת מהן היא תקופה רעה של איסקו.
קשה לי להצביע על מערך והרכב אופטימליים, כי רוב השחקנים שלנו לא מגלים יציבות לאורך זמן/לא טובים בליגה. הליגה בלאו הכי אבודה ומשמשת בעיקר להעלאת המורל לקראת הצ’מפיונס, כך ששם פחות משנה מי יעלה. לגבי ליגת האלופות כנראה שהרעיון הכי טוב הוא פשוט לסמוך על זידאן שיעלה את ההרכב שנראה לו הכי אופטימלי בהתחשב ביריבה ובמטרות שצריך להשיג מאותו משחק ספציפי.
עם זאת, יש שני דברים שלהערכתי אין עליהם ערעור:
- בנזמה לא חלק מההרכב האופטימלי.
- אם לא תקרה תפנית בעלילה, אני לא רואה את בייל ממשיך איתנו לעונה הבאה.
מבחינתי אין בעיה לא להתעסק בדיעבד ולקחת את הדיון רק קדימה, אבל: בעצמך הצגת את שורת המשחקים, ואני חושב שאני מהראשונים שנמאס לו די מהר מהשטאנץ’ הזה של איסקו מתחת לכריסטיאנו ובנזמה. בארסה מנצחת בברנבאו שנה אחרי שנה(אגב, לא שיחקנו יהלום אבל אני בטח לא התכוונתי להתבנקר עם קובא כקשר הגנתי נוסף), גם ולנסיה סוג של מנחוס והיה ברור שהיא תהיה קבוצה טובה העונה. ומנגד אני מסתכל על המשחקים האחרים, לבאנטה וג’ירונה בעיקר - אלה ממש קטסטרופות, משחקים שכמעט לא היינו מועדים בהן(אולי פעם אחת עם אנצ’לוטי לא ניצחנו קבוצה מסדר גודל כזה, ולזידאן היו שתי החלקות אשתקד - לאס-פלמאס כשאיכשהו הגענו לעשרה שחקנים, ואייבר).
האם בדרבי נגד אתלטיקו היינו מתגוננים פחות טוב עם לוקאס ואסנסיו ע"ח איסקו וקרוס\מודריץ’(אני לא מוותר על שניהם במערך האידיאלי שלי, רק על אחד).
אפשר לחדד את הנקודה - יותר מאשר ‘אנטי היהלום’ - בעד ה-4-4-2 שמאפשר לנו להתגונן טוב מאוד ספציפית עם השחקנים האלה ובהתקפה יש המון מהירות ואופציות. המשחק נגד אספניול? באנו להפסיד שם, בדיוק כמו שקורה ביום שבת נגד אייבר 
לגבי ההמשך, מבחינתי לפחות, לוקאס ואסנסיו בעדיפות גדולה מאוד על פני בייל שהוא כן אמור להיות גולר. הם פשוט בכושר טוב ממנו משמעותית. את בנזמה אין טעם להכניס לדיון, גם כי אנחנו חושבים אותו דבר וגם כי זו עובדה שהוא ב-11.
השטאנץ הזה של איסקו מתחת לכריסטיאנו ובנזמה הביא לך אלופות וליגה. קשה לי להאמין שמאסת בו בעונה שעברה (תיזכר במשחק האליפות במלאגה, בהופעות בצ’מפיונס). מאסת בו העונה כי הוא הפסיק להצליח, לגיטמי.
הנקודה היא שלדעתי כנראה אין לנו מערך והרכב אחד שיהיה טוב לכל יריבה ולכל משחק. גם לא 442 עם לוקאס ואסנסיו. את מי להעלות, מתי ומול מי- את כל אלו כנראה עדיף להשאיר לזידאן.
כמובן שאני מדבר על העונה הנוכחית. המערך היה סופר-חשוב בעיקר בליגת האלופות, זה התאים בול לגמר נגד יובנטוס לדעתי, וכשרוב השחקנים אם לא כולם היו בכושר טוב. כריסטיאנו בלט מעל כולם אבל לא רק הוא. אבל אני הבנתי את הרמז מהר מדי. אני חסר סבלנות, אבל את השינוי היה צריך לעשות כבר בדרבי נגד אתלטיקו מדריד למשל. כבר במחזור העשירי. הסגל שלנו עמוק וטוב. אני מסתכל על הספסל של בארסה וגם עם קוטיניו ודמבלה - ומשוכנע שהספסל שלנו יותר טוב ועשיר למשל.
לגבי מה שהיה: זידאן היה חייב לשנות הרבה יותר מוקדם. לגבי מה שיהיה: אני כן תומך חזק ונלהב במערך הזה של ה-4-4-2, אבל מוכן לקבל את הנסיבות שהקלו עלינו כמו שציינתי למעלה.
לוקאס ואסנסיו לא באים על חשבון בייל. הם שחקני קישור שעושים הגנה, ולשם שינוי גם יודעים לרוץ עם הכדור ולתקוף.
כבר שנתיים אנחנו משחקים במשחקים הגדולים עם 2 חלוצים- בייל מסופסל בגלל בנזמה, או לחילופין בגלל זניחת המערך עם שלושה חלוצים.
ובלי קשר, לדעתי זו אחת התקופות הטובות של בייל אצלנו מאז העונה הראשונה. כשיר, חד, נותן את השערים כשמשחק, מייצר מהלכים מפלצתיים פה ושם. צורם שבנזמה מבזבז לו את התקופה הנדירה הזו. ובמבט לעתיד, אם הייתי יודע שבייל ישמור על כשירות שכזו, מבחינתי להביא שחקן על להתקפה (ניימאר\קיין\דיבאלה לדוג’) על חשבון בנזמה, ושרונאלדו ובייל יחלקו איתו 2 מקומות בהתקפה (במשחקים חשובים) ואני סוגר את הסגל.
לגבי טוני קרוס-מודריץ’, בתקופה האחרונה טוני קונה אותי. אני בסדר גמור עם ציוות שלו עם קאסמירו באמצע בלבד, ולדעתי יש לו מקום אצלנו בתפקיד הזה. זידאן צריך פשוט להבין שאין צורך להרכיב את טוני ולוקה יחד.
חשבתי שסיימנו עם קרוס ומודריץ׳…
בכל מקרה, המערך הוא כלי. אתמול לא היה שום רצון לשלוט בכדור או בקצב (רואים את זה יפה בתמונה), ולכן זה התאים. הכל שאלה של נסיבות.
מבחינתי מצאנו את ההרכב להמשך העונה, הרכב שמערב שלקנים טריים שנמצאים בכושר טוב על חשבון השבעים והזקנים. הרכב שמחזק לנו את משחק האגפים. הרכב שכיום קבוצות לא מוכנות אליו אחרי שכל עולם הכדורגל עבר ל433 או 442 עם קישור מעובה.
טענו בעבר שה442 הקלאסי נעלם, זידאן מוכיח שלא. זהו לא ההרכב כדי לנצח במאבקי השליטה בכדור במרכז המגרש, זה הרכב של משחק לחץ ויציאה מהירה קדימה. זהו הרכב שבא לשחק על האגפים הפרוצים של היריבות שלנו.
הדבר הכי משמעותי בהרכב הזה הוא שהוא מוריד לנו את כמות הפרימדונות בהרכב. רוב הקבוצות ב433 משחקות עם 3 שחקנים שלא יורדים, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר באגפים פרוצים וקשרים שבאים לכפות שם, ריאל משחקת בהרכב הזה עם שחקנים נוצצים פחות (ואסקז) כדי שהם יתנו אץ האקסטרה שהחלוצים לא נותנים, שיבואו לעבוד.
זה הכל איזה שיח (די רדוד לטעמי) שמובל בתקשורת. כאילו ששתי קבוצות שמשחקות 442, אז זה בהכרח אומר שהן משחקות באותה צורה.
לדוגמה, עכשיו כולם טוענים שאמרי לא מתאים לצ׳מפיונס. אמרו שמסי לא יכול בלי צ׳אבי, שאין יותר מספרי עשר… כאילו לא הוכח מיליון פעמים שכללים כאלה לא עובדים בכדורגל.
אי אפשר להתייחס למשחק אתמול ולקחת אותו בחשבון כשמדברים על ריאל מדריד של הליגה. מעטים המשחקים בהם הקבוצה משחקת ברמת דריכות ואינטנסיביות מצד כל השחקנים כמו אתמול. בליגה לדעתי מערך כזה או אחר לא ממש היה משפיע בגלל שמנטלית לא היינו במאבק מלכתחילה מסיבות רבות שכבר מנו כאן בעבר.
בנוסף, קל לשכוח שאסנסיו למשל נראה כמו רועי קהת עד ללפני חודש בערך, גם בהזדמנויות שהוא כן קיבל והיו לא מעט כאלו.
בכלל, רוב שחקני הסגל שלנו נראו כמו פח אשפה. עכשיו הדברים מתאזנים. זה לא יספיק לליגה, אבל בצ׳מפיונס אין לדעת.
אם אני זידאן, כל קבוצה למעט סיטי או בארסה ואני מאושר. סיטי מסיבות ברורות, בארסה כי במשחקים מולם אנחנו נראים כמו פריז אתמול והם נראים כמונו אתמול.
לא הבנתי לגמרי את התגובה שלך.
ה442 מהסוג הזה די נעלם מהעולם, תראה לי קבוצה שמשחקת ככה מהטופ העולמי. כולן משחקות עם 3 ואפילו 4 קשרים באמצע.
הקבוצה היחידה שעושה משהו דומה היא צלסי עם ה343. שגם שם היא מעבה את מרכז השדה עם בלם נוסף במקום קשר, היא לא העבירה את המשקל ממרכז המגרש.
לעתים גם אתלטיקו עושה ככה.
סיטי יונייטד ליברפול טוטנהאם ארסנל ברסה סביליה ולנסיה יובה נאפולי באיירן דורטמונד. אלה בעצם כל קבוצות הצמרת באירופה וכולן עם מרכז שדה מעובה של 3-4 קשרי אמצע.
אז כן ה442 הזה נעלם מן העולם. כמו תפקיד הפליימייקר (סטייל קאקה) לדוגמה.
אין גם אף קבוצה שמשחקת 4-3-3 קלאסי, אולי חוץ מסיטי ומכבי חיפה. אז הוא נעלם מהעולם?
נדמה לי שאין שתי קבוצות מהרשימה שלך שמשחקות באותו סגנון.
הכוונה היא לאו דווקא למערך עצמו אלא לשיטת קידוש הקישור הנהוגה היום. זו הכוונה שלי.
וזה ממש לא נכון, כמעט כל הרשימה ב433
לגבי האינטנסיביות שלא קיימת בליגה - זה נכון רק חלקית. לוקאס ואסנסיו שחקנים שעולים בטירוף בכל פעם ולא מזייפים בעבודת ההגנה. גם קאסמירו מאוד ממושמע ואחראי ואפילו מודריץ’. השינוי מגיע מצד קרוס שבצ’מפיונס קצת יותר מתאמץ. את הלחץ של בנזמה וכריסטיאנו בכאילו אני לא מחשיב. מעבר לכך, בליגה אין צורך בלחץ מטורף כזה, מספיק לשחק התקפי ומהיר בברנבאו מול רוב הקבוצות וזה יסתדר. סביליה אמנם חרא קבוצה אבל היא קיבלה חמישייה, והיא עדיין מדורגת במקום השישי. לדעתי פספסנו משמעותית בליגה מבחינת האפשרות לשחק יותר התקפי.
מעבר לזה, דיברו כאן על ההתאמות שהיו נכונות למשחק אתמול. אני מקבל את זה, אבל ‘להכתיב משחק’ זה בתיאוריה. גם עם קרוס, מדריץ’ וקובא אנחנו לא נשלוט בכדור או נכתיב משחק נגד באיירן מינכן, מנצ’סטר סיטי(מרכז שדה סופר-אלגנטי וטכני ואולי מעט רך?) וגם לא נגד ברצלונה. לא ככה נשחק נגדן.
אני רואה עכשיו סביליה ולנסיה, אז נזכרתי:
בספרד: ריאל, בארסה, סביליה ולנסיה ואת׳ מדריד - אף אחת מהן לא משחקת 433. למעשה - כולן חוץ מסביליה (4231) משחקות 442 קלאסי (אצל ריאל רק חלק מהזמן).
יובה זה שלושה בלמים או 4231.
דורטמונד משחקים 4231.
יונייטד וטוטנהאם, לפחות חלק מהזמן, משחקות 4231.
סיטי ובאיירן זה אכן 433 (יש שיגידו 4141, אבל נעזוב).
הכוונה לעיבוי הקישור, לא הקיבעון למערך