אני לוקח בחשבון כל מיני משתנים(התוצאה הנהדרת מהמשחק הראשון - אבל גם זה נבע מגמישות טקטית| החולשה המנטאלית של פאריס| מאמן גרוע על הקווים), ועדיין, אני חושב שיש המון-המון חומר למחשבה מהמשחק אתמול. זה 4-4-2 שפירק את פאריס בחוץ, לא עוד משחק קל בברנבאו מול סוסיאדד או סביליה שלקחנו בחשבון אפשרות לגוליאדה. אני לפחות הרגשתי קבוצה שלוחצת יוצא מן הכלל וגם בכל רגע נתון יכולה לתת גול בהתקפה - יש מהירות וטכניקה ויש את הפינישר כריסטיאנו.
- נקודה ראשונה שאני לא יכול להתעלם ממנה - ‘מה היה קורה אם’. חוץ מבייל, שהוא לא פקטור בשיפור של הקבוצה האמת - השחקנים לא סבלו מפציעות. מה היה קורה אם זידאן היה גמיש יותר מחשבתית בשלב מוקדם יותר העונה, ולא ממאיס את היהלום. רמז: לדעתי לפחות, עוד כמה נק’ בקופה ומאבק אליפות שלא היה הולך לפח בצורה כזו.
אבל עזבו, נדבר יותר על העתיד: הצורך בקרוס ומודריץ’ יחד, האם הוא קיים בכלל - רמז לגבי האפשרות לספסל את הקשר הגרמני, ומעבר לכך, השיטה באופן כללי. אם הקבוצה מתגוננת נהדרת גם ב-4-4-2 אז למה לא? פתאום זה מרגיש שבייל יהיה זה שיוביל את שחקני הספסל נגד אייבר(למרות שאחר-כך יש פגרה), יש ‘העברת שרביט’ בינו לבין לוקאס\אסנסיו. האם לא צריך להמשיך ככה גם כשנגיע לאליאנץ’ ארינה של באיירן או לאיתחאד נגד סיטי ופפ?
