מבחינתי אין בעיה לא להתעסק בדיעבד ולקחת את הדיון רק קדימה, אבל: בעצמך הצגת את שורת המשחקים, ואני חושב שאני מהראשונים שנמאס לו די מהר מהשטאנץ’ הזה של איסקו מתחת לכריסטיאנו ובנזמה. בארסה מנצחת בברנבאו שנה אחרי שנה(אגב, לא שיחקנו יהלום אבל אני בטח לא התכוונתי להתבנקר עם קובא כקשר הגנתי נוסף), גם ולנסיה סוג של מנחוס והיה ברור שהיא תהיה קבוצה טובה העונה. ומנגד אני מסתכל על המשחקים האחרים, לבאנטה וג’ירונה בעיקר - אלה ממש קטסטרופות, משחקים שכמעט לא היינו מועדים בהן(אולי פעם אחת עם אנצ’לוטי לא ניצחנו קבוצה מסדר גודל כזה, ולזידאן היו שתי החלקות אשתקד - לאס-פלמאס כשאיכשהו הגענו לעשרה שחקנים, ואייבר).
האם בדרבי נגד אתלטיקו היינו מתגוננים פחות טוב עם לוקאס ואסנסיו ע"ח איסקו וקרוס\מודריץ’(אני לא מוותר על שניהם במערך האידיאלי שלי, רק על אחד).
אפשר לחדד את הנקודה - יותר מאשר ‘אנטי היהלום’ - בעד ה-4-4-2 שמאפשר לנו להתגונן טוב מאוד ספציפית עם השחקנים האלה ובהתקפה יש המון מהירות ואופציות. המשחק נגד אספניול? באנו להפסיד שם, בדיוק כמו שקורה ביום שבת נגד אייבר 
לגבי ההמשך, מבחינתי לפחות, לוקאס ואסנסיו בעדיפות גדולה מאוד על פני בייל שהוא כן אמור להיות גולר. הם פשוט בכושר טוב ממנו משמעותית. את בנזמה אין טעם להכניס לדיון, גם כי אנחנו חושבים אותו דבר וגם כי זו עובדה שהוא ב-11.
