מבחינתי אין בעיה לא להתעסק בדיעבד ולקחת את הדיון רק קדימה, אבל: בעצמך הצגת את שורת המשחקים, ואני חושב שאני מהראשונים שנמאס לו די מהר מהשטאנץ’ הזה של איסקו מתחת לכריסטיאנו ובנזמה. בארסה מנצחת בברנבאו שנה אחרי שנה(אגב, לא שיחקנו יהלום אבל אני בטח לא התכוונתי להתבנקר עם קובא כקשר הגנתי נוסף), גם ולנסיה סוג של מנחוס והיה ברור שהיא תהיה קבוצה טובה העונה. ומנגד אני מסתכל על המשחקים האחרים, לבאנטה וג’ירונה בעיקר - אלה ממש קטסטרופות, משחקים שכמעט לא היינו מועדים בהן(אולי פעם אחת עם אנצ’לוטי לא ניצחנו קבוצה מסדר גודל כזה, ולזידאן היו שתי החלקות אשתקד - לאס-פלמאס כשאיכשהו הגענו לעשרה שחקנים, ואייבר).
האם בדרבי נגד אתלטיקו היינו מתגוננים פחות טוב עם לוקאס ואסנסיו ע"ח איסקו וקרוס\מודריץ’(אני לא מוותר על שניהם במערך האידיאלי שלי, רק על אחד).
אפשר לחדד את הנקודה - יותר מאשר ‘אנטי היהלום’ - בעד ה-4-4-2 שמאפשר לנו להתגונן טוב מאוד ספציפית עם השחקנים האלה ובהתקפה יש המון מהירות ואופציות. המשחק נגד אספניול? באנו להפסיד שם, בדיוק כמו שקורה ביום שבת נגד אייבר
לגבי ההמשך, מבחינתי לפחות, לוקאס ואסנסיו בעדיפות גדולה מאוד על פני בייל שהוא כן אמור להיות גולר. הם פשוט בכושר טוב ממנו משמעותית. את בנזמה אין טעם להכניס לדיון, גם כי אנחנו חושבים אותו דבר וגם כי זו עובדה שהוא ב-11.
השטאנץ הזה של איסקו מתחת לכריסטיאנו ובנזמה הביא לך אלופות וליגה. קשה לי להאמין שמאסת בו בעונה שעברה (תיזכר במשחק האליפות במלאגה, בהופעות בצ’מפיונס). מאסת בו העונה כי הוא הפסיק להצליח, לגיטמי.
הנקודה היא שלדעתי כנראה אין לנו מערך והרכב אחד שיהיה טוב לכל יריבה ולכל משחק. גם לא 442 עם לוקאס ואסנסיו. את מי להעלות, מתי ומול מי- את כל אלו כנראה עדיף להשאיר לזידאן.
כמובן שאני מדבר על העונה הנוכחית. המערך היה סופר-חשוב בעיקר בליגת האלופות, זה התאים בול לגמר נגד יובנטוס לדעתי, וכשרוב השחקנים אם לא כולם היו בכושר טוב. כריסטיאנו בלט מעל כולם אבל לא רק הוא. אבל אני הבנתי את הרמז מהר מדי. אני חסר סבלנות, אבל את השינוי היה צריך לעשות כבר בדרבי נגד אתלטיקו מדריד למשל. כבר במחזור העשירי. הסגל שלנו עמוק וטוב. אני מסתכל על הספסל של בארסה וגם עם קוטיניו ודמבלה - ומשוכנע שהספסל שלנו יותר טוב ועשיר למשל.
לגבי מה שהיה: זידאן היה חייב לשנות הרבה יותר מוקדם. לגבי מה שיהיה: אני כן תומך חזק ונלהב במערך הזה של ה-4-4-2, אבל מוכן לקבל את הנסיבות שהקלו עלינו כמו שציינתי למעלה.
לוקאס ואסנסיו לא באים על חשבון בייל. הם שחקני קישור שעושים הגנה, ולשם שינוי גם יודעים לרוץ עם הכדור ולתקוף.
כבר שנתיים אנחנו משחקים במשחקים הגדולים עם 2 חלוצים- בייל מסופסל בגלל בנזמה, או לחילופין בגלל זניחת המערך עם שלושה חלוצים.
ובלי קשר, לדעתי זו אחת התקופות הטובות של בייל אצלנו מאז העונה הראשונה. כשיר, חד, נותן את השערים כשמשחק, מייצר מהלכים מפלצתיים פה ושם. צורם שבנזמה מבזבז לו את התקופה הנדירה הזו. ובמבט לעתיד, אם הייתי יודע שבייל ישמור על כשירות שכזו, מבחינתי להביא שחקן על להתקפה (ניימאר\קיין\דיבאלה לדוג’) על חשבון בנזמה, ושרונאלדו ובייל יחלקו איתו 2 מקומות בהתקפה (במשחקים חשובים) ואני סוגר את הסגל.
לגבי טוני קרוס-מודריץ’, בתקופה האחרונה טוני קונה אותי. אני בסדר גמור עם ציוות שלו עם קאסמירו באמצע בלבד, ולדעתי יש לו מקום אצלנו בתפקיד הזה. זידאן צריך פשוט להבין שאין צורך להרכיב את טוני ולוקה יחד.
חשבתי שסיימנו עם קרוס ומודריץ׳…
בכל מקרה, המערך הוא כלי. אתמול לא היה שום רצון לשלוט בכדור או בקצב (רואים את זה יפה בתמונה), ולכן זה התאים. הכל שאלה של נסיבות.
מבחינתי מצאנו את ההרכב להמשך העונה, הרכב שמערב שלקנים טריים שנמצאים בכושר טוב על חשבון השבעים והזקנים. הרכב שמחזק לנו את משחק האגפים. הרכב שכיום קבוצות לא מוכנות אליו אחרי שכל עולם הכדורגל עבר ל433 או 442 עם קישור מעובה.
טענו בעבר שה442 הקלאסי נעלם, זידאן מוכיח שלא. זהו לא ההרכב כדי לנצח במאבקי השליטה בכדור במרכז המגרש, זה הרכב של משחק לחץ ויציאה מהירה קדימה. זהו הרכב שבא לשחק על האגפים הפרוצים של היריבות שלנו.
הדבר הכי משמעותי בהרכב הזה הוא שהוא מוריד לנו את כמות הפרימדונות בהרכב. רוב הקבוצות ב433 משחקות עם 3 שחקנים שלא יורדים, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר באגפים פרוצים וקשרים שבאים לכפות שם, ריאל משחקת בהרכב הזה עם שחקנים נוצצים פחות (ואסקז) כדי שהם יתנו אץ האקסטרה שהחלוצים לא נותנים, שיבואו לעבוד.
זה הכל איזה שיח (די רדוד לטעמי) שמובל בתקשורת. כאילו ששתי קבוצות שמשחקות 442, אז זה בהכרח אומר שהן משחקות באותה צורה.
לדוגמה, עכשיו כולם טוענים שאמרי לא מתאים לצ׳מפיונס. אמרו שמסי לא יכול בלי צ׳אבי, שאין יותר מספרי עשר… כאילו לא הוכח מיליון פעמים שכללים כאלה לא עובדים בכדורגל.
אי אפשר להתייחס למשחק אתמול ולקחת אותו בחשבון כשמדברים על ריאל מדריד של הליגה. מעטים המשחקים בהם הקבוצה משחקת ברמת דריכות ואינטנסיביות מצד כל השחקנים כמו אתמול. בליגה לדעתי מערך כזה או אחר לא ממש היה משפיע בגלל שמנטלית לא היינו במאבק מלכתחילה מסיבות רבות שכבר מנו כאן בעבר.
בנוסף, קל לשכוח שאסנסיו למשל נראה כמו רועי קהת עד ללפני חודש בערך, גם בהזדמנויות שהוא כן קיבל והיו לא מעט כאלו.
בכלל, רוב שחקני הסגל שלנו נראו כמו פח אשפה. עכשיו הדברים מתאזנים. זה לא יספיק לליגה, אבל בצ׳מפיונס אין לדעת.
אם אני זידאן, כל קבוצה למעט סיטי או בארסה ואני מאושר. סיטי מסיבות ברורות, בארסה כי במשחקים מולם אנחנו נראים כמו פריז אתמול והם נראים כמונו אתמול.
לא הבנתי לגמרי את התגובה שלך.
ה442 מהסוג הזה די נעלם מהעולם, תראה לי קבוצה שמשחקת ככה מהטופ העולמי. כולן משחקות עם 3 ואפילו 4 קשרים באמצע.
הקבוצה היחידה שעושה משהו דומה היא צלסי עם ה343. שגם שם היא מעבה את מרכז השדה עם בלם נוסף במקום קשר, היא לא העבירה את המשקל ממרכז המגרש.
לעתים גם אתלטיקו עושה ככה.
סיטי יונייטד ליברפול טוטנהאם ארסנל ברסה סביליה ולנסיה יובה נאפולי באיירן דורטמונד. אלה בעצם כל קבוצות הצמרת באירופה וכולן עם מרכז שדה מעובה של 3-4 קשרי אמצע.
אז כן ה442 הזה נעלם מן העולם. כמו תפקיד הפליימייקר (סטייל קאקה) לדוגמה.
לגבי האינטנסיביות שלא קיימת בליגה - זה נכון רק חלקית. לוקאס ואסנסיו שחקנים שעולים בטירוף בכל פעם ולא מזייפים בעבודת ההגנה. גם קאסמירו מאוד ממושמע ואחראי ואפילו מודריץ’. השינוי מגיע מצד קרוס שבצ’מפיונס קצת יותר מתאמץ. את הלחץ של בנזמה וכריסטיאנו בכאילו אני לא מחשיב. מעבר לכך, בליגה אין צורך בלחץ מטורף כזה, מספיק לשחק התקפי ומהיר בברנבאו מול רוב הקבוצות וזה יסתדר. סביליה אמנם חרא קבוצה אבל היא קיבלה חמישייה, והיא עדיין מדורגת במקום השישי. לדעתי פספסנו משמעותית בליגה מבחינת האפשרות לשחק יותר התקפי.
מעבר לזה, דיברו כאן על ההתאמות שהיו נכונות למשחק אתמול. אני מקבל את זה, אבל ‘להכתיב משחק’ זה בתיאוריה. גם עם קרוס, מדריץ’ וקובא אנחנו לא נשלוט בכדור או נכתיב משחק נגד באיירן מינכן, מנצ’סטר סיטי(מרכז שדה סופר-אלגנטי וטכני ואולי מעט רך?) וגם לא נגד ברצלונה. לא ככה נשחק נגדן.
בספרד: ריאל, בארסה, סביליה ולנסיה ואת׳ מדריד - אף אחת מהן לא משחקת 433. למעשה - כולן חוץ מסביליה (4231) משחקות 442 קלאסי (אצל ריאל רק חלק מהזמן).
יובה זה שלושה בלמים או 4231.
דורטמונד משחקים 4231.
יונייטד וטוטנהאם, לפחות חלק מהזמן, משחקות 4231.
סיטי ובאיירן זה אכן 433 (יש שיגידו 4141, אבל נעזוב).
זה גם כן לא ממש נכון, תבחן את הרשימה הזו. והתחלנו מזה שה- 442 ׳נעלם מהעולם׳ למרות שכל הצמרת בספרד משחקת בו (כולל אותנו לאחרונה). אם כבר אז הוא במגמת חזרה.
חוץ מזה, כשאתה אומר ׳עיבוי הקישור׳ לקבוצה שעברה ממשחק עם קשר אחורי אחד פלוס שני 50-50 למשחק של 442 קלאסי - זה פשוט לא נכון.
לא זה הכיוון שאתם לקחתם את דבריי.
אנסה להסביר מחדש:
בשנים האחרונות קבוצות שמות יותר ויותר דגש על הקישור. וכמעט בכל מערך של כל קבוצה משחקים לפחות 3 קשרי אמצע בפועל אם לא יותר.
ריאל עשתה את ההפך עם ה442 הקלאסי ובעצם ויתרה עם מרכז שדה חזק, נגד פריז במשחק הראשון אפילו היה מדובר ב2 קשרי 50-50 בלי אחורי).
כל ההרכבים שכתבתם הם הרכבים, 442 יכול להיות משוחק במספר צורות. לצורך העניין היהלום של ריאל הוא מרכז שדה סופר מעובה.
ובנוסף יש גם את העניין של איך המערך משוחק בפועל, ואיך הזחקן מתפקד, יכול להיות שחקן שמשחק בהתקפה אך יורד המון לקישור וקשר שמשחק בלי מחויבות מאחורה ובעצם למרות העמדה נראה כמו עוד שחקן התקפה.
אז עניתי לך, ופירטתי למה מה שאתה כותב הוא לא כל כך נכון על ידי זה שבדקתי אחד אחד את כל הרשימה שציינת ועוד.
לשלוט במרכז השדה זה ממש לא רעיון חדש בכדורגל. אתה שם לב לכך כי הפרשנים הכניסו את זה לשיח בשנים האחרונות. טל בנין, ז׳וטאוטאס, אבוקסיס ומקללה היו הרבה קודם.
נ.ב
תשאל גם את ארסנל ששיחק היום עם צ׳אקה ואלנני באמצע.
