אבל השאלה היא, אם נסטה ופירפו האגדי בברצלונה האם פליק יחליט על קו הגנה כזה או שהוא משחק ככה כדי לחפות על מחסור בסגל ?
כמה שאני גם כן מזדהה עם רוח הטענה הזו..
להתייחס רק מנקודת מבט סטטיסטית/הסתברותית, לכל מצב הבקעה יש הסתברות מסוימת שיובקע בו גול או שלא. כל קבוצה מנסה להגיע למה שיותר מצבי הבקעה, ומה שיותר טובים, ומנסה להבקיע מה שיותר שערים. בהנחה סבירה שניצול המצבים בלתי תלוי זה בזה (כלומר אם הבקעת או לא במצב ראשון לא משפיע על האם תבקיע מהמצב השני וכו’), כמות ההבקעות עדיין תהיה אקראית בכל משחק. לא עקבתי אחרי המשחקים של בארסה השנה, אבל אתם מבקיעים המון (נסיון לא מודע לנחס) השנה. אולי אתם גם מגיעים להרבה מאוד מצבים טובים וההבקעות משקפות את הממוצע הצפוי ממילא.
אבל באופן כללי, לרוב “המספרים מתיישרים”, כי זה הטבע שלהם - לשקף את הממוצע. אז זה לא ש”בזבזתם” הבקעות באותם משחקים על חשבון המשחק אתמול כי יש תכונה של “שכחה” בין אירועים בלתי תלויים. אבל ההרגשה הזו מוכרת מאוד ומרגיזה מאוד כשיש נאחס הבקעות פתאום.
אפשר גם במובן הזה להסתכל על הסטטיסטיקה בעצמה.
לפי Understat, בארסה ייצרה כ-4 xg למשחק ב-9 המחזורים הראשונים. אתמול רק 1.64.
ירידה משמעותית(והגיונית) באיכות המצבים, ולכן גם ירידה בכמות השערים.
חוץ מההחמצה המזעזעת של ימאל במחצית הראשונה לא היו החמצות יותר מדי ‘‘מסמרות שיער’’.
משחק רע שלנו בכל המובנים, צריך לקבל את זה.
אין לי מושג. זה יכול ללכת לכאן או לכאן.
יכול להיות שדווקא עם שחקני הגנה טובים יותר אינדיבידואלית הוא היה משחק פחות הרפתקני (כי אין טעם לנסות להעלים/לצמצם חסרונות שלהם על ידי סגנון המשחק), ויכול להיות שהוא היה מאפשר אפילו יותר שטחים/הפקרות מאחורה (כי יש יותר על מי לסמוך).
שאלת המשך - איך ליברפול הנוכחית משחקת מהבחינה הזו?
ובמילים אחרות - מעבר לנושא הפסיכולוגי של הניתוק מהמקום שעשה לו רע (לא נכנס רגע לגורמים לזה), האם אראוחו מרשים יותר, לפחות לפי דברים שאני קורא פה ושם, בשיטת הגנה אחרת בגלל שהיא פחות גורמת למצבים בהם הוא נתקל תחת פליק?
אראוחו עד עכשיו מדהים בליברפול, משחק בעיקר מגן ימני ושחקן ההגנה הטוב שלנו בפער העונה, אחד הטובים כרגע בליגה, הליגה האנגלית וליברפול מתאימות לו בול, הוא הפך ליקיר האוהדים.
גם התקפית כוח משמעותי מאוד, בקיצור עד עכשיו בול פגיעה, כנראה שהוא לא התאים לשיטה ולא ששכח לשחק כדורגל.
ולשאלה הראשונה? מה שיטת המשחק של ליברפול ביחס לזו של ברצלונה, בהגנה?
גם, אבל אחוז ההשפעה של הנושא הפסיכולוגי פה גבוה לא פחות.
לא השיטה של קלופ שדרש לחץ לא פוסק למשך 90 דקות אבל עם קו הגנה יותר נמוך מזה של ברצלונה אבל עדיין גבוה מאוד, כרגע לוחצים לפרקים אבל בעיקר קו הגנה כ 30 מטר מהשער, 4 בהגנה קו אחד, אראוחו מגן ימני ‘‘קלאסי’’ כמובן הכל יחסי לפליק, יכול להתרכז בלסגור את האגף שלו ולקחת את השחקן שלו ולהיכנס למרכז לעזור להגנה, אין את הרכבת הרים למשך 90 דקות של פליק.
אז לזה אני בגדול חותר - זה יותר השיטה מהשחקן. על הנייר אני חושב שכבלם פרופר, אראוחו טוב ממי שנמצא כרגע בברצלונה, אבל הוא פשוט לא מתאים לשיטה בה הוא לבד על חצי מגרש, וצריך להשתתף בהנעת כדור (אגב - כנ"ל קונדה).
ולכן יכול להיות שגם אם היו מגיעים מחר 2 בלמי על לברצלונה, הם יראו די דומה לקובארסי את מרטין לא מעט פעמים.
אני מאוד מסכים עם זה שההגנה לא אשמה בהפסדים, למרות שאני כן טוען שהתחלנו את העונה בלי סגל ראוי, בעיקר בהגנה.
אז מה בכל זאת הסיבה להפסדים אם זו לא ההגנה? אני חושב שיש משהו משקר במשחק הלחץ האינטנסיבי של פליק ואמרתי את זה בתחילת העונה. פליק לא יודע לייצר משחק אינטנסיבי על אמת כי הוא לא אובססיבי לדבר. כי הוא לא מאמין אדוק בהנע(א)ת כדור. כי יש אצלו מלא דקות מתות.
כשאנחנו מצליחים לעלות ליתרון זה יכול להיראות כמו חגיגה לעיניים אבל אנחנו לא יכולים לחגוג על קבוצות טובות באמת. כאן הפליק-טים נפרדת מהפפ-טים. המשחק האינטנסיבי שלנו מתרחש רק מול קבוצות חלשות מאיתנו. אנחנו לא מצליחים לייצר עליונות מול קבוצות חזקות. ההבדלים הפיזיים אתמול (ומול פ.ס.ז) היו ניכרים לעין. ילדי פון טראפ של פפ ידעו להתגבר על הכשלים הפיזיולוגיים המובהקים שהיו להם ואצל בארסה הנוכחית זה רחוק מאוד מזה.
אני לא מאמין שיש לנו סגל שיכול לתת לנו עונה מדהימה. אליפות תהיה הישג מטורף ביחס למה שיש לנו. על צ’מפיונס אין בכלל מה לדבר (למרות שבכדורגל אני כן מאמין בניסים אז לכו תדעו)
אבל ידענו שנספוג, מצד שני האמנו ביכולות ההתקפיות של הקבוצה. לא סתם ההימורים היו על ניצחונות רבי שערים לשני הצדדים, כמו נגד פריס. ברגע שהיריבה הגנתית חזקה, וההגנה שלנו מספיק חשופה, אז קורה בכדורגל הדבר הזה שהקבוצה שכובשת יותר מנצחת.
בסך הכל קיבלנו את בארסה, ואיך שאני מכיר את פליק, הוא יחפש את התיקונים דווקא בהתקפה ולא בהגנה.
זה אותו פליק שמשחק הלחץ שלו הוביל בעבר לניצחונות ענק מול אותה ריאל. אז היה אובססיבי?
אי אפשר כל הזמן לחפש איך הקבוצה הזו משתווה ל-2011. בוא נתחיל ממה קרה לקבוצה הזו אל מול זו שלפני פגרת הנבחרות.
שוב, לא יודע איך לקרוא את הסיטואציה שקרתה אתמול. אם זה מבחירה או התרסקות כתוצאה משאננות או ירידה בכושר, אבל מה שראינו זה רחוק ממשחק הלחץ שהגדיר אותנו בספטמבר.
מספיק לראות שלא הייתה הצטרפות של המגנים לקו הקדמי. הכדור אצל ריאל עובר דרך כל רביעיית ההגנה ומסתיים בצד השני כשאין אף לחץ על השחקן.
איפה וזה איפה הלחץ שמאפיין אותנו כשהמגן מזנק על המגן.
פליק אף פעם לא היה אובססיבי. אין בו את האיבר. כמו שבגורדון אין את הגול. הוא חלוץ אז מידי פעם הוא יבקיע אבל זה לא שחקן עם גול ברגליים. פליק לעולם לא יהפוך את בארסה לגדולה באמת.
מסי פרש מהנבחרת. מעכשיו כל 10 שיגיע אלינו יושווה אליו. אנחנו נחפש מעכשיו עד הנצח את מסי הבא. אם זה לא יהיה ניקו פאס זה יהיה איזה חוליו משהו או אסקייל כלשהו או איזה הוראסיו. אנחנו עכשיו נחפש מסי.
מי שאוהד את בארסה ולא מחפש את פפ הבא הוא פשרה מהלכת. אני לא מתפשר על פליק. אם בכדורגל לא נחלום אז איפה כן?
וטוב שכך, שם באמת נפלנו. עם פחות התעקשות של לאמין , החלודה של ראפיניה ועייפות של כולם הייתי מצפה להרבה יותר מגול אחד, החמצה מזעזעת אחת ונגיחה של בלם.
ה xg שאריאל הביא זה כל הסיפור.
ריאל עם xg 1.9 מתוכם 0.94 זה הגול השני של מבאפה. הם לא יצרו יותר מדי מול ההגנה שלנו, זה אנחנו שלא יצרנו מספיק מול ההגנה הטובה שלהם.
הגישה הפרפקציוניסטית הזו זה בדיוק מה שימנע מבארסה להיות גדולה כמו ב-2011.
רייקארד היה אובססיבי?
היית מחליף אותו אחרי קיץ, ואז מחליף את המחליף שלו בקיץ הבא בחיפוש אחר ה-‘‘אובססיביות’’.
הציפיות שלך מוגזמות בטירוף.
לפעמים יש שנים של 7/10 או מ-8/10 כבסיס לעונות שיבואו אחרי. ההצלחה של פפ בנויה על היסודות של העונות של רייקארד לא פחות מאשר מהעבודה שלו כמאמן.
זה בלי להתייחס למידת ההיסטוריה של התקופה הזו.
מה כל עונה צריכה להיות היסטורית? אתה בעצם אומר שהצליחה קיצונית אמורה להיות נורמה. אין בזה היגיון.
אי אפשר שרק יהיה מראדונה או מסי, לפעמים גם יש ריקלמה.
אני לא הצעתי להחליף את פליק… רק אמרתי שיש תקרת זכוכית איתו והשבוע קיבלנו ממנה מכה בראש. הייתה פה בפורום התלהבות מאוד גדולה מתחילת העונה. אנשים פה חשבו שהנה בארסה חוזרת לגדולתה ואני הייתי סקפטי. כי לא ראיתי יסודות מוצקים מספיק. כי חשבתי שהקיץ הזה היה (שוב) כישלון מבחינת בניית הסגל.
של נעליך. ריקלמה, יחד עם איימאר, ורון ועוד הוא חלק מהחיפוש. השאלה האם פליק הוא חלק מחיפוש. אני לא בטוח. אני מאוד מחבב אותו. אני חושב שהוא מאמן נהדר.
אם הוא מאמן נהדר, לא ברור לי מה הבעיה.
ההשוואה ל-2011 בעייתית כי היא תהפוך כל ניתוח של בארסה כמעט בכל מצב לכישלון.
ההשוואה צריכה להיות עונה אחת אחורה, ולמפות איך ואם מתקדמים. כשזה לא קורה אז מגיעים לתקרת זכוכית ואז גם צריך לחפש את הדבר הבא ולא בטוח שתקבל את זה. אבל שלפחות נקבל שיפור מתמיד.
אז אתה תמצא את עצמך בתוך קבוצה היסטורית בלי ששמת לב.
הבעיה היא שבארסה כבר לא נאבקת על להיות הקבוצה הכי טובה בעולם. היא שואפת להיות אחת מהחבר’ה.
זאת המציאות אחרי שהפסקת להיות אחד מהחבר’ה.
קודם חוזרים, אחרי זה עוקפים.
אני חושב שבארסה אובר אצ’יברית בטירוף, וזה בזכות פליק. זה לא סביר שככ הרבה שחקנים בינוניים נמצאים מנצלים תחתיו 200 אחוז מהפוטנציאל שלהם. המהפך עם ראפינייה זה נס גלוי, החתמתם ברהים דיאז וקיבלתם לואיס סוארס. השנה איבדתם את שני החלוצים המובילים, וההתקפה רק השתפרה. כל יומיים אתם שולפים ילד חדש בן 14 להגנה וזה עובד. דופקים השאלות ורכישות בשקל 90 שמשתלבים כמו כפפה ליד ומגחיכים את כמויות הכסף שנשפכות בצד הלבן (עד דיומנדה).
אני אומר - לפליק יש סגל בינוני על הנייר, יש פער גדול באיכות לעומת מה שהיה לפפ, וגם מה שהיה לפליק עצמו בבאיירן. בפועל השחקנים ב200% ניצול פוטנציאל ונהנים מסינרגיה הקבוצתית, וזה לזכותו של פליק. (בריאל המצב היה הפוך עד אתמול).
תודה לאל שדמבלה עזב לפני פליק, אני בטוח שהוא היה מוציא ממנו מה שלואיס אנריקה מוציא בפריז
אני חושב ששביט היחיד שהזכיר אותו וחבל כי מדובר בנקודה משמעותית - לא סתם ככה נעלמה היכולת שלנו ללחוץ נכון, לדחוף את הקבוצה קדימה ולחנוק את היריבה - אריק הוא אחד הכלים הכי חשובים של פליק בשיטה הנוכחית.
תראו את המיקום הממוצע של אריק העונה בליגה:
לעומת קונדה העונה:
ולעומת קאנסלו אתמול:
ניתן לראות שקאנסלו מתפקד כמגן ימני קלאסי, קונדה שבמגמת שיפור אמנם שורף יותר שטחים אבל עדיין צמוד מאוד לאורך קו ימין, ומנגד יש את אריק שנכנס גם הרבה מאוד לאמצע, מכסה המון שטח, מחפה על לאמין, שומר על קו ההגנה ובו בזמן גם דוחף קדימה.
האיכות של אריק מתבטאת לא רק בקילומטראז’ שהוא שורף, אלא בקריאת המשחק וביכולת המיקום שלו, הבנה שנובעת מהיותו קשר במקור, ומאפשרת לו לשלב בצורה מדויקת בין הגנה להתקפה לתמיכה בפדרי וברודרי. זה סוג שחקני ההגנה שפליק מחפש לקבוצה שלו וזו גם הסיבה למה אספארט השאיר רושם כל כך טוב עד כה.
לגבי המשחק עצמו, אנסה לא לחזור יותר מידי על דברים שנאמרו -
הפסד מבאס. להפסיד בקלאסיקו זה באסה לא משנה איך הופכים את זה. שאפו ענק למוריניו על אקסטרה ש"ב ולכישרון שלו, כמו בקרבות עם הפפ-טים, לדעת לבטל את הקבוצה היריבה כמעט לגמרי ולעקוץ ברגע הנכון.
דיברנו הרבה על האינטנסיביות המוגזמת במשחקים הראשונים וכנראה שהיא אכן לא היתה אנושית - זה מתבטא גם בפציעות השריריות שצצות עכשיו כמו פטריות אחרי הגשם, ובמיוחד ביכולת של השחקנים על הדשא שנראים מותשים ולא מפוקסים. זה לא אמור לקרות באוקטובר.
אני מצפה מפליק להוריד קצת מהאגו הגרמני ולדרוש מהשחקנים בהתאם ליריבה. לא כל מלאגה בקאמפ נואו צריכה לקבל בליץ כאילו אנחנו בגמר הצ’מפיונס. המנוחה בת היומיים שפליק העניק עכשיו לשחקנים מעודדת אותי שאולי הוא גם מתחיל להפנים את זה.
לאמין צריך לקבל כאפה ומנוחה אבל משהו שם בדינאמיקה מפריע לי ולכן אני מתקשה להאמין שזה ישתנה. פליק נותן לו יותר מידי כבוד וחופש ומעמד של כוכב וגם רומז על כך בראיונות. לא כל כך ברור לי איך אפשר לצאת מהפלונטר הזה.
ראפינייה צריך להתאפס מחדש אבל אני חושב שגם במקרה שלו, כמו עם האינטנסיביות של בארסה, המשחקים האחרונים מזכירים לנו למה אנחנו כן נואשים לחלוץ ושראפינייה הוא עדיין רק פלסטר ופיתרון זמני על העמדה הזו כי סאגת חוליאן נפלה.
יש עוד המון עבודה פנים-סגלית שצריך לעשות כדי להוציא את הקבוצה לדרך חדשה, מאוזנת יותר, עם ניהול מאמצים קצת אחר. כמובן בנוסף לחלון ההעברות של ינואר שם יהיה מעניין לראות על מה דקו ופליק יחשבו.
עונה מאתגרת לפנינו.


