אני מאוהב בקיקה סטיין, וזה לא מהיום. זה התחיל בסוף הקדנציה שלו בלאס פאלמס , מאז שחבר בטויטר צייץ לי, “אתה חייב לצפות בקיקה סטיין” קרויפסטה אמיתי. אכן, צדק. אני לא הייתי צריך את המשחק ביום ראשון בשביל להבין מי מאמן יותר מתאים ומי המאמן הטוב יותר לברצלונה. התובנה הזאת, לא היתה משתנית אצלי גם אם בטיס היתה חוטפת מניטה… זה מתבשל אצלי כמעט שלוש שנים. כל מי שרואה את בטיס ולאס פלמס (תקופה של קיקה) מבין לבד, איזה מאמן אדיר הוא.
איך כתבתי בבארסה מניה “המאמן שצריך לאמן את ברצלונה פוגש את המאמן שצריך לאמן את בטיס” אכן עולם הפוך…
הייתי רוצה להתיחס למה שראוליטו כתב:
לפני זה אני חייב תשובה מראוליטו, מה הרזומה של זידאן לפני שהוא קיבל את ריאל? מה הרזומה של המאמן הנוכחי שלכם (שכחתי את שמו) לפני שהוא קיבל את הבוגרת, מה הרזומה בקרירה של לואיס אנריקה היה לפני שהוא קיבל את בארסה? מה הרזומה של ואלורדה היה לפני שהוא קיבל את בארסה? וקודש הקדושים , מה הרזומה של פפ לפני שהוא קיבל את ברצלונה?
כל המאמנים שרשמתי למעלה, לא היה להם שום דבר בקורות החיים שלהם יותר טוב מקורות החיים הנוכחי של קיקה סטיין . חלקם אפילו לא אימן שום קבוצה בוגרת בשום ליגה בכירה, לפני שהם קיבלו קבוצה גדולה (ריאל או ברצלונה). אבל עזבו מאמן שבשנה אחת ניצח בברנבאו בסאן סירו ובקאמפ נואו, לא מתאים להיות מאמן ברצלונה. כן בוא נמשיך אם מאמן שהחילוף המבריק שלו " זה ארתור תמורת ארתורו וידאל"
בארסה היא מועדון די שונה במובן מסוים, לא רק שיש שאיפה (או יותר נכון, דרישה) לשחק כדורגל התקפי, באופן הזה יש עוד מספר מועדונים דומים.
יש דרישה מאוד ספיציפית איזה סגנון של כדורגל התקפי המועדון משחק. יש לזה יתרונות וחסרונות, אבל זה מה יש
וזאת הדרישה של המאמן וההנהלה.
וזאת בדיוק הנקודה, ולוורדה הוא לא המאמן שמכיר את השיטה והסגנון שמצופה בבארסה. הוא עשה עבודה מצוינת בכל מקום שהוא עבד בו, אי אפשר להתעלם מכך. אבל בשביל להיות מאמן בבארסה לא מספיק להיות מאמן טוב, צריכה להיות למאמן הכרה עם הסגנון שהמועדון דורש, לוולורדה אין את זה.
כולם מודעים לעובדה שהפפ טים כבר לא כאן, אבל אין שום דבר פסול במועדון כמו בארסה לשאוף בדרך קבע ליצור את הקבוצה הטובה בעולם. בטח עם מסי בסגל.
חלק מהעבודה של מאמן זה להוציא את המקסימום מהשחקנים שלו. נכון לעכשיו יש 3 שחקנים שמראים יכולת באמת טובה בדרך קבע. לאחד מהם קוראים מסי, השני שוער. נשאר ג’ורדי אלבה.
כשכמעט כל הסגל מתפקד מתחת לרמה שלו, בטח אחד מ2-3 הסגלים הטובים באירופה. אי אפשר להגיד שלמאמן אין חלק בכך.
אתה בהרגלך בקודש, מקצין את הדעה של הצד השני כי משום מה, אתה חושב שזה יהפוך אותך להיות צודק.
אף אחד לא מצפה מאף מאמן ברצלונה לשחק יפה או מבריק כמו הפפ טיים או אם אני יחזור טיפה אחורה לקרויף טיים. אבל הצד שלי, מצפה מכל מאמן לשחק בסגנון שלהם. וזה לא משימה בלתי אפשרית. בעיקרון צריך שתי תנאים לזה:
א. סגל שחקנים מתאים (השנה יש לנו סגל שחקנים שמתאים לזה, כן לא מושלם ואם תיאגו או וראטי היו זה היה באמת מושלם)
ב. וזה התנאי הכי חשוב: מאמן מתאים, שמבין מה זה ברצלונה ויודע להעמיד קבוצה שתשחק את הסגנון האהוב של ברצלונה.
גב בטח, ישאל, אולי אי אפשר יותר לשחק בסגנון הזה יותר, אז, לא , זה בולשיט טהור. כל מי שטורח לצפות במאמנים כמו סארי של נאפולי וקיקה סטיין ואני גם יכניס את טוכל של דורטמונד. מבין שזה אפשרי לחלוטין. בסגל שחקנים הרבה פחות טוב משל ברצלונה (ובלי מסי צאבי ואיניסטה ובוסקטס שזה הכי מדהים) מאמנים אחרים מצליחים.
נ.ב מעניין שההצלחה היחסית שלנו בחודש הנוכחי , הגיעה בעקבות ההכנסה של ארתור להרכב. שחקן שבפרופיל שלו הוא קרויפסטי לחלוטין. זה בטח צירוף מקרים. ואין לזה שום קשר אה?
כמו שאני בטעות הקצנתי את הדעות שלכם גם הקצנתם את שלי, הכל שאלה של האם הסגנון הקרויפסטי הוא משהו שלא ניתן לדון עליו. אם כן וחובה לשחק בו אז בהחלט תביאו את קיקה סטיין.
אני טענתי בעבר שברסה צריכה להתאים את עצמה לשיטות משחק אחרות, לדעת לשחק גם כשהכדור לא רק ברגל שלך, או לתקוף בצורה שונה ולהגן בצורה שונה, גמישות טקטית היא תכונה חשובה מעין כמוה בכדורגל, קל להתעלם ממנה כשאתה מחזיק בסגל הטוב בעולם (ועם מסי תמיד תהיו שם או לפחות קרוב לזה, ובתקופת פפ בהחלט הייתם שם בפער).
לצורך העניין, אגיד משהו שבטח יצלבו אותי עליו, אבל ביחס לשליטה של ברסה באירופה בתקופת פפ, הוא לא הביא הישגים כאלה טובים. במשך 5 שנותיו בברסה הוא זכה ב3 תארים, אבל מדובר ב5 שנים שלא הייתה אף קבוצה בכדורגל האירופי אשר הייתה יכולה להסתכל לברסה בלבן של העיניים.
נשווה לזידאן שלקח לצורך העניין 3 מ3. למישהו יש ספק איזו קבוצה גדולה יותר? כמובן שברסה של פפ, אז למה פחות רואים זאת בתארים? לדעתי זה כי ברסה של פפ הייתה מקובעת טקטית. היום בכדורגל צריך גיוון במערכים ויכולת לשנות תוך כדי משחק, זידאן ב2016 זכה עם 433, ב2017 עם 442 יהלום, וב2018 קיפץ בין 2 המערכים האלה ובין ה442 הקלאסי. לדעתי זו הסיבה שזידאן הפיק מקבוצה חלשה בהרבה באופן יחסי יותר תארים (חלשה יותר באופן יחסי מבחינת השליטה באירופה).
בכל אופן, כן וולוורדה לא המאמן המתאים לברסה, וגם אם בעבר טענתי אחרת אני חוזר בי. אתם זקוקים למאמן שמכיר את השיטה אותה אתם רוצים והנהלה שתתמוך בו, אבל זה לא מכיוון שזו הדרך הנכונה, אלא מכיוון שזו הדרישה של כל האוהדים ושום מאמן לא יצליח ליצור משהו אחר בברסה אלא אם יבריק מיד על ההתחלה (מה שכידוע לכולנו מדובר בתהליך).
בנוגע להשוואה הקבועה לפפ, כן ככה זה מרגיש שאתם משווים כל מאמן לפפ, מצפים לשחק את אותו הכדורגל ולא מוכנים להתפשר על משהו שונה (אנריקה למשל, על אף הטרבל). כל זה יוצר מצב אבסורדי, שמצד אחד מדברים על האגדות ששיחקו אז (צ’אבי, אינייסטה, פויול, אלבז) ועל כמה שהם היו טובים ושאין להם תחליף הולם, ומצד שני מצפים מכל מאמן שיגיע להבקיע את אותה כמות של שערים שהבקעתם מול ליגה חלשה יותר ועם סגל טוב יותר.
מצטער על החוסר נוחות, משום מה הסתרבלתי עם הציטוט. יכול להיות שלא תאהב את התשובה שלי אבל אם הדיון המרתק יימשך - דיינו:
אני לא אמרתי שקיקה סטיין ייכשל או שהוא לא ראוי, בסה"כ העלתי נקודות לדיון. אני חושב שזה קצת נאיבי לחשוב שהוא יעשה ‘קופי-פייסט’ מבטיס לברצלונה והכל יעבוד חלק. יש בכל-זאת שוני עצום בין המועדונים, זה לא אותו לחץ. עדיין מסתכלים על בטיס כמעין סנדרלה ובטח בעונה שעברה לא היו ממנה ציפיות. רק השנה היא צריכה להתמודד עם העומס של אירופה וגם בפן המנטאלי, המעבר הזה מסאן-סירו למשחק ליגה נגד יריבה שמתבנקרת מולך. השמות שהזכרת, יש להם מכנה משותף - הם היו שחקני עבר גדולים, יחידי סגולה וזה לא הכל כמובן אבל זה בטח עוזר להם, יש כלפיהם ריספקט עצום ובקבוצה גדולה צריך לדעת לנהל חדר הלבשה. והחיים הם לא קו ישר. כמו שואלוורדה היה צריך לחכות 20 שנה כדי לקבל מועדון גדול - אז יש כאלה שמתחילים מההתחלה בגבוה. לא רוצה לשפוט את הנרי ע"פ 3-4 משחקים אבל לו יש חבלי לידה קשים מאוד במונאקו. לא כל אחד הוא פפ, כמאמר הקלישאה.
אין שום ערובה לא להצלחה ולא לכישלון. ואני לא חושב שהוא יעשה קופי פאסט, אבל מה לעשות, אני לא כותב את זה על כל מאמן (גם את סארי וטוכל אני מאוד אוהב ומעריך , והם לדעתי יכשלו בברצלונה כי לא נראה לי שהם יסתדרו בגלל שהם לא יס מנים ויתקשו להתמודד עם ההנהלה שלנו) אבל קיקה סטיין זה משהו מיוחד, כל מי שעוקב אחריו מבין את זה. לא סתם בוסקטס בחר לתת לו חולצה חתומה עם המשפט וזה לא ציטוט הכי מדויק :
“תודה לך על ראית העולם ואהבת הכדורגל שבך” אז אם בוסקטס יודע מי מעיז להתוכח איתו?
באותו יום שואלורדה ומוריניו מפסידים. פפ וקיקה סטיין מנצחים. לא צירוף מקרים
14 תארים ב4 שנים זה לא מספיק? אתה מודע לעובדה שזה ההספק הגבוה בהיסטוריה כן?
גם זידאן אמר שהוא מעדיף אליפות על אלופות.
הזלזול ההזוי הזה בתארי ליגה וגביע הוא פשוט בדיחה.
פפ הוא המאמן עם הכי הרבה יצירתיות וידע טקטי בעולם הכדורגל בפער. והפער גדול, מאוד.
זה שהוא לא משנה מערך לא אומר שהוא לא משנה דברים.
הדוגמא הקלאסית לזה זה כשהזיז את מסי לעמד החלוץ הנסוג בפעם הראשונה מול ריאל ב6-2.
המערך הוא אותו 4-3-3 אבל השינוי פשוט ענק.
פספסת לגמרי את כוונתי, לא היה כאן זלזול בפפ שלדעתי המאמן הטוב בעולם היום, ובכללי ברוב תקופת הקריירה שלו.
דיברתי אבל על תארים אירופים, משמע שליטה באירופה. ביחס לרמה של הקבוצה (בזכותו גם כמובן) ברסה לא זכתה כמו שהייתה מצפה שתזכה, לפחות בהשווארה לזידאן שהצליח לזכות 3 פעמים כשהוא לרוב לא מצליח עם התארים המקומיים אפילו
הכל ביחס לציפיות.
כמו שאם פסז או יובנטוס יתלהבו מ3 מ5 זכיות בליגה שלהן זה לא יהיה מרשים.
ברסה שלטה בכדורגל העולמי והציפיות בהתאם.
אסביר זאת אחרת, זידאן הפתיע כשניצח, פפ הפתיע כשהפסיד, במבט לאחור 2008-12 נחשבת לתקופה בה הייתה קבוצה אחת על המגרש, 2016-18 לא
זה דיון שאי אפשר לנהל אם כל מילה רעה על פפ מוקצנת ולא מקבלת תשובה עניינית.
גם לדעתי פפ המאמן הכי טוב בעולם, ומה שהוא עשה בברסה מדהים.
לפי תוצאות זידאן גדול מפפ באירופה. (3/3 לעומת 3/5)
האם ריאל שלו הייתה גדולה מברסה של פפ? כמובן שלא.
האם זידאן מאמן טוב מפפ? ממש ממש לא.
אז מה הסיבה אולי שריאל בינונית (באופן יחסי כמובן לקבוצה ששולטת באירופה כמו שלא שלטו בה מאז שנות ה50) מגיעה להישגים כאלה? התשובה לדעתי היא גמישות טקטית. זידאן בנה קבוצה שיודעת לשחק במספר מערכים (433, 442 יהלום, ו442 קלאסי) ובעצם בכך התאים את עצמו לכל מיני מצבים שקורים במהלך המשחק.
אז לא אמרתי משהו רע על פפ, לא אמרתי משהו רע על השיטה. אני אומר שהגיע הזמן שאוהדי ברסה יהיו פתוחים גם לשיטות נוספות (בנוסף לטיקי טאקה, לא במקום) כי לטעמי מדובר באחת הדרכים להצלחה. אתם זקוקים גם לדעתי למאמן אחר, אבל כדי להצליח צריך לקרות שינוי גישה של האוהדים וההנהלה, לתת למאמן יותר כוח בהחלטות (במיוחד על רכש) ולא לצפות ממנו תוך רגע להיות פפ, אם זה היה כל כך פשוט אז פפ לא היה מיוחד כל כך.
כי אם השופט לא שורק ליד של יאיא טורה (שריקה, שאם היה VAR בזמנו, הייתה מבוטלת והשער היה מאושר) אז היינו עולים מול אינטר ולוקחים 3 גביעים רצופים.
כי להגיד שלא הייתה גמישות טקטית במפגשים מול צ’לסי ב2012 שבהם הם כבשו שלושה שערים מ5 בעיטות לשער, ובארסה עם 2 מתוך 50 בעיטות והחמצות מול שערים ריקים והחמצת פנדל, זו טענה שמחזיקה מים.
כמו שהיה לבארסה הרבה מזל במפגש השני מול צ’לסי ב2009 (הבעיטה הראשונה למסגרת), אז היא סבלה מהמון חוסר מזל בשתי ההדחות האחרות שלה ב2010 ו2012. לאורך זמן, בארסה הייתה טובה יותר גם בהתמודדיות בהן היא הודחה. זה משהו שאי אפשר להגיד על מדריד. הייתם נחותים בלא מעט התמודדויות אותן עברתם
הקבוצה של זידאן נהנתה ממזל יוצא דופן לאורך 3 השנים הללו. זידאן, אחד ממוחות הכדורגל המבריקים בפלנטה, הבין את זה גם הוא, ולא סתם הוא החליט לא להמשיך במדריד.
אגב, זה לא שאתה לא יכול להגיד מילה רעה על פפ או על הקבוצה שלו. פשוט לבוא ולהגיד (למרות ההסתייגויות שלך) שהקבוצה של זידאן שלטה באירופה לעומת זאת של פפ זה די דמגוגיה. כדי לשלוט באירופה אתה צריך להיות הכי טוב. וכשאתה מובס פעם אחר פעם בליגה המקומית שלך, אז אתה לא הכי טוב.
אגב2, כשבארסה שנת 2015 שיחקה כדורגל התקפי בצורה מאוד רחוקה מהטיקי טאקה, אפילו אני לא התלוננתי. נכון שבניגוד לשאר מועדוני הצמרת באירופה שרוצים תוצאת+כדורגל התקפי, אנחנו רוצים תוצאות+כדורגל התקפי+שיטה מסויימת, אבל כשאנחנו אשכרה נהנים מאיך שהקבוצה נראית על הדשא, אז הדברים האלה הרבה פחות מפריעים.
אני שוב אחזור על זה. ה3-0 מול רומא מסכם את כל הקדנציה של וואלורדה בבארסה. בניגוד לשאר העולם, האוהדים שרואים את הקבוצה פעמיים בשבוע ממש לא הופתעו מהתוצאה ההיא.
אני מסכים שלהגיד את זה זה דמגוגיה. פשוט זה לא מה שאמרתי.
בדיוק בעקבות כך טענתי שאי אפשר להגיד מילה שהיא לא הילול לפפ, כי ברגע שזה קורה אנשים מפסיקים לקרוא ותוקפים אותי ומסבירים לי למה פפ מאמן מצוין.
עכשיו “אלחם” בהודעה שתוקפת דברים שלא טענתי.
לא טענתי שריאל של זידאן שלטה באירופה יותר מברסה של פפ, טענתי את ההפך הגמור ופה בדיוק טמונה הטענה שלי.
ברסה של פפ שלטה ללא עוררין, ריאל של זידאן קרטעה, ולמעט פרקים קצרים לא היינו בשום שלב הטובים באירופה, וגם בהם בקושי היינו הטובים באירופה.
ברסה גם בתקופת פוסט פפ הייתה לטעמי הקבוצה הטובה באירופה, עד עזיבתו של צ’אבי ללא עוררין (למעט השנה של באיירן).
בדיוק בגלל כל אלה אני טוען שגיוון טקטי, המעלה היחידה שלא קיימת ברפרטואר של ברסה, הוא חשוב מאין כמוהו. תמיד למזל יש תפקיד, וריאל נהנתה מהרבה ממנו, בדיוק כמו שסבלה מחוסרו בשנים בהן לא זכתה (האדום של פפה, השער בתוספת הזמן והפנדלים מול באיירן).
לא בטוח שאם לברסה היה גיוון הכל היה ורוד, אבל אני חושב שזו מעלה חשובה בקבוצה, וכן זו אחת הסיבות להצלחה של זידאן.
למה שנשנה? כי ריאל זכתה ב 3 אלופות ברצף?
הישג מדהים. אבל אי אפשר לחיות באובססיה של ריאל עשתה את זה, אז גם אנחנו צריכים. וכל מה שהמועדון השיג (שזה הרבה יותר) לא נחשב.
לפי ההגיון שלך, אוהדי בארסה יכולים לטעון שריאל לא דבקה לשיטה וסגנון ברורים ובגלל זה היא זכתה בשתי אליפויות בזמן שבארסה זכתה ב7!!! וזה לא שבארסה לוקה בזכיות באלופות.
לכל הקבוצות הגדולות בהיסטוריה הייתה שיטה וסגנון מאוד ברורים לפיו הן שיחקו.
בארסה התחילה לשחק בסגנון הזה כשקרויף הגיע למועדון. קצב צבירת התארים שילש את עצמו מאז.
ושלא נדבר על קצב צבירת התארים מאז שפפ הגיע למועדון.
לא טענתי שברסה צריכה לשנות כי ריאל זכתה, טענתי שאני חושב ששליטה במספר רב של מערכים זו תכונה חשובה לקבוצה. זו בגדול השורה התחתונה שלא יכולה להתפרש ל2 כיוונים.
דבר ראשון, מה שכתבת בהודעות הראשונות ומה שאתה כותב עכשיו, נכתב בצורה שונה לגמרי.
דבר שני, מאמנים כמו פפ וקלופ בכלל לא חושבים בצורה של מערכים.
לכל שחקן יש מיקום שבו הוא צריך להיות בהתאם למה שקורה במגרש. כתוצאה מכך העמידה של הקבוצה משתנה כל הזמן.
קבוצה של פפ יכולה לתקוף ב5 דרכים שונות ב20 דקות.
דוגמא מושלמת זה ה6-2 בברנבאו כשמסי עבר לשחק חלוץ נשוג בפעם הראשונה.
על הנייר זה אותו 4-3-3. אבל בתכלס על המגרש זאת דרך שונה לגמרי לתקוף.
אותו כיתוב, פשוט עכשיו ללא ביסוס.
שוב, הטיקי טאקה מצוין, לא צריך היה לוותר עליו. מערך נוסף ויכולת לשחק בצורה אחרת , כמו לדעת להתגונן, או לעקוץ במתפרצות, היה יכול לפעמים לעזור מתי שהטיקי טאקה פחות הצליח. זה לא משהו במקום אלא בנוסף.
