בוואקום, המשחק הזה לא מטריד אותי. יש ימים ששום דבר, אבל שום דבר, לא הולך בהם, והיום זה מה שקרה בתחום הבקעת השערים. הגענו למספיק הזדמנויות מספיק טובות, והיו פשוט החמצות הזויות.
הבעיה היא שהמשחק הזה לא בוואקום, בכלל לא. מאז אספניול אנחנו סופרים כבר 6 משחקי ליגה, עם ניצחון אחד, ו-3 הפסדים. לא לריאל מדריד, לא לאתלטיקו, לא לבילבאו. לסוסיאדד (שזה עוד בסדר, נגיד), ללאס פאלמאס ולגאנס. מקומות 14-15, אחרי הנצחונות על ברצלונה.
אפשר (וצריך) להעיר על זה שהשופט לא שלף צהוב אחד על בזבוז זמן, או מספיק צהובים על עבירות של לגאנס, או הוסיף רק 3 דקות, משום מה. וזה נכון. אבל ההפסד לא נובע מזה, אלא מהחורים המאוד ברורים של ברצלונה, שבלטו מתחילת העונה, ופשוט הוסתרו על ידי התלהבות והפתעה. אין לנו שחקני כנף, ואין לנו משחק אגפים. בנוסף - אין לנו שחקנים מדרבלים למשחק דרך האמצע. אין לנו פתרונות לימים בהם לבנדובסקי לא כובש גם מול שער ריק, ואולמו מתחפש לפראן האמיתי. אין לנו שחקני ספסל משני משחק, וגם אם יש - פליק לא סומך עליהם.
הבעיה היותר גדולה היא שנראה שלפליק אין פתרונות, לפחות כרגע. כשהכל זרם הכל זרם, אבל מהרגע שהתחלנו לדשדש, נראה שהמאמן מתנהל על הקווים כמו הקבוצה על המגרש - אבוד ובלי תוכנית ב’, מלבד לנסות שוב ושוב את אותו הדבר. בלי שהתוצר משתנה.
הבעיה היותר יותר גדולה היא שאין לנו יותר מקום לטעויות, כי במחזור הבא מחכה אתלטיקו.