אתה תמיד מתעלם מעובדות כשהן לא מסתדרות עם האידאולוגיה שלך? גיא הביא לך תמונה.
מהמועדון שהביא לנו את הממטרות על מוריניו מקבלים הרצאה על כבוד למנצחים… מעניין.
אתה תמיד מתעלם מעובדות כשהן לא מסתדרות עם האידאולוגיה שלך? גיא הביא לך תמונה.
מהמועדון שהביא לנו את הממטרות על מוריניו מקבלים הרצאה על כבוד למנצחים… מעניין.
פאסיו על זכייה באליפות הוא מסורת קבועה מאז ומתמיד, שרק אתם מתכוונים לשבור. את ההמצאות של זידאן על זכייה במפעלים אחרים תשאיר לעצמך.
ריאל מדריד בעיניי זה מועדון שלא יודע להפסיד, בטח לא לברצלונה.
הבעייה עם מסי שהוא משחק באמצע ובקושי עושה תנועה, מתחיל לשחק כשהוא מקבל כדור לרגל. זה אולי משפר למסי את המספרים אבל גם תוקע את ההתקפה המון פעמים, אני לא היחיד שאומר שמסי צריך לשחק בצד וגם צריך לעשות יותר תנועה בלי כדור.
גם לי זה היה נראה ככה.
בכלל כשהגנו מסי הלך לו במסיות המעצבנת הזאת שמה לעשות שמורה רק לו. רוב הזמן זה בטל בשישים כי הוא עושה הכל בקבוצה, אך לעיתים זה מעצבן ומטריד למרות העובדה הזאת ואתה רק רוצה שיעשה טיפה לחץ…
המשחק הזה כמובן לא אומר שום דבר על שום דבר מלבד עוד פיספוס של וואלוורדה לדעתי. אם אתה כבר עושה רוטציות אז לא צריך להחליף את כל ההרכב, מלבד סמדו וטר-Heaven אף אחד לא ממש שיחק באופן קבוע. לא עושים דברים כאלה במגרש כזה קשה לטעמי.
לא שאיזשהו מהפאסיאויים שיהיו, לא יהיו או היו מעניין אותי, זה מטופש. רק תפסיקו לקנות את נראטיביי הטוב והרוע המוחלטים המגוחכים האלה. וכן, קראתי את הפוסט של בארסה מאניה. זאת תחרות בולבולים מגוחכת מכל הצדדים, כולל זה של זידאן וכולל את זה שלכם.
שוב - מה שהיה נגד בטיס הוא לא מסורת תמידית, אלא יוצא מן הכלל. צעד בונוס של כבוד. במשחק הזה בארסה הציגה את 5 התארים שזכתה ב-2015 ובטיס החליטה לכבד.
חוץ מזה שאתה לא באמת מצפה שבארסה תעשה לכם פאסיו על זכייה בתואר נגד אל ג’זירה וקבוצה יפנית כלשהי.
ההתמקדות שלנו באי רצון שלהם לעשות פאסיו מוגזמת. שלא יעשו. אישית , לי לא אכפת אם מדריד מכבדים אותנו או לא
שלנו=אוהדים.
זה גם יפתור אותנו, מהסיכון שלעשות להם פאסיו שנה הבאה.
אני לא מצפה מאף אחד לכלום והפאסיו הזה, חוץ מלגרום לילדים בתיכון להתרגש ולמארקה ולמונדו למכור מגזינים ולקבל טראפיק, לא מזיז לאף אחד. או לא אמור לפחות.
תגדיר “שלנו”, כי במועדון הייתה אפס התייחסות לזה.
אני מסכים ואני גם בדעתך, אבל אני רק חושב שהצעד של מדריד/זידאן (אני לא באמת חושב שהוא ״קיבל את ההחלטה״ הזאת בעצמו) היה ילדותי, לוזרי ומיותר. ביג דיל. תכבדו.
אמת. אבל גם כל תגובה שהיא לא “בסדר, שיהיה” היא ילדותית ומיותרת באותה המידה. יש לכם את גביע האליפות ולנו אין, זה כל מה שמשנה וכל היתר קשקוש. הזכרתי את הממטרות על אינטר - אני חושב שאם הייתי אוהד אינטר זה רק היה עושה אותי יותר שמח. תתייחסו לזה ככה ודי עם הקשקושים ונראטיביי המלאכים בכחול רימון והשדים בלבן.
או כל אי הכרה בזה שבארסה היא חלק מאותה ילדותיות אחרי שלא עשתה פאסיו למרות שהיא קיבלה אחד.
אז אני מודה שריאל מדריד ילדותית. יש פה אוהדי בארסה שמוכנים להודות בהפך ונסגור את הנושא?
לא, אני לא מוכן. כבר כתבתי פעמיים למה בארסה לא הייתה צריכה לעשות פאסיו. ואני גם משוכנע במאה אחוז שהיא הייתה עושה, שוב, פאסיו על זכייה באליפות (למה לא בעצם?) ולא מתרצת את זה באופן מגוחך.
מה יוהאן קרויף היה אומר על זה. או גוארדיולה. אתמול קרה דבר בברצלונה: לראשונה מזה 16 שנה, הקבוצה שיחקה עם 11 ללא אף אחד שגדל ב-'לה-מאסיה’. הפעם האחרונה שזה קרה - איי-שם באפריל 2002, אז בארסה התארחה בסאן-ממס וניצחה 2:0, וההרכב היה: בונאנו; רייזיכר, כריסטנבאל, אבלרדו, קוקו; קוקו, רושמבאק, לואיס אנריקה; אוברמארס, ריבאלדו וסביולה. ב-25 בנובמבר 2012, עם טיטו וילאנובה ז"ל על הקווים, בארסה רשמה הישג מרגש כשפירקה את לבאנטה 4:0 על טהרת המחצבה! ואלה שמות: ואלדס; מונטויה, פיקה, פויול, ג’ורדי אלבה; צ’אבי, בוסקטס, ססק פברגאס; אינייסטה, פדרו ומסי. מונטויה שיחק באותו ערב בשל פציעה של אלבס בחימום אבל זה נתון מטורף בלי קשר.
אתמול בארסה שיחקה כאמור ללא אף שחקן מהלה-מאסיה. כמובן שלואלוורדה יש את ‘תירוץ’ גמר הגביע ולכן שמר את מסי ואינייסטה על הספסל, אבל ברשתות החברתיות האוהדים הביעו זעם וכתבו שהמועדון איבד את הדרך. בשנים האחרונות רק סרג’י רוברטו תפס מקום והשאר היו שחקני רכש.
אמנם התפתח דיון על זה במקום אחר אבל אכתוב כאן בעקבות ההודעה של דור.
מעבר ל׳רוח המועדון׳ ולערכים, מה שבעיקר מפריע לי בחוסר שחקני בית וההזנחה של הנוער זה חוסר ההבנה שברצלונה לא יכולה להסתמך על רכש נוצץ לאורך זמן.
אנחנו לא מדריד ובטח לא הקטארים או דובאים (או איך שכותבים את זה).
הכסף משאב די מוגבל אצלנו.
ביום שלא יהיה מסי, והוא קרוב מאוד, לא נוכל להתמודד עם מדריד ועם הגדולות של אירופה רק באמצעות כסף ורכש, נהיה חייבים להתבסס גם על שחקני בית.
מקווה שהנשיא הבא יצליח לשקם את החורבות.
אני חושב שיש כאן שילוב של שני דברים - חוסר אמונה בשחקני הבית ומצד שני הם לא מספיק טובים, ותסלחו לי, לא בכל פעם קם דור כמו צ’אבי-אינייסטה-מסי-בוסקטס ואפילו שחקן משלים נפלא כמו פדרו. ריאל מדריד הייתה הראשונה לרכוש גלאקטיקוס עם ריימונד קפה ודי-סטפאנו, נניח, ואח"כ פושקאש, אבל אנשים שוכחים שהקינטה דל-בויטרה הייתה אחת הקבוצות החזקות בהיסטוריה של הליגה - 5 אליפויות ברציפות, והיא הורכבה משחקני בית.
בשנים האחרונות המצב של ריאל מדהים לדעתי, עם קרבחאל בעיקר, לוקאס ואסקס שחזר באיחור הוא אחלה שחקן משלים, נאצ’ו התפתח הרבה מעבר לציפיות ועוד ועוד.
יש גם משהו שאקרא לו ‘מעמד הביניים’, שחקנים שבאים בכסף קטן והופכים להצלחה מסחררת. רפאל ואראן לדוגמא, הגיע אחרי עונה אחת בצרפת והוא לדעתי הבלם הטוב בעולם היום; קרבחאל ‘מתמיין’ לקטגוריה של הקאנטרה, אבל מה עם מרקו אסנסיו שעלה גרושים? ריאל מצליחה יחסית להביא שחקנים טובים במעט כסף. את קאסמירו תכניסו לאחת מהקטגוריות שבא לכם. בארסה כבר שכחה מה זה רכש שקט שבא במעט כסף בלי רעש וצלצולים וההצלחה עולה על כל דימיון
בארסה בהחלט יכולה להיות ריאל מדריד מבחינת ההתנהלות, בשנים האחרונות היא אפילו כזו יותר מריאל מדריד עצמה (מאז רכישת זלאטן פחות או יותר). ההכנסות של בארסה הן הגבוהות ביותר בעולם הכדורגל אחרי ריאל מדריד ויונייטד. פיננסית לא תהיה בעיה אחרי מסי, מקצועית בוודאי שכן גם אם תעלו כל בוגר לה-מאסיה להרכב מגיל 19.
אני חושב שדובי התכון לפרויקט הבנייה החדש של הקאמפ נואו וביחד עם המשכורות הגבוהות יקשה עלינו בשנים הקרובות בהשקעה ברכש.
דמבלה וקוטיניו צעירים מאד וזה בוודאי שיחק פקטור ברכישה שלהם בדיוק מהסיבה הזו. גם גריזמן (אם וכאשר) אמור פוטנציאלית לתת עוד 4-5 שנים בטופ.
הסיפור עם הקאנטרה ו11 הזרים משמש כפיקנטריה מעניינת ולא צריך לעשות מזה יותר מכך. זה שאוהדים מסויימים תולים את האשמה בהנהלה שכביכול סרחה מדרך המועדון זה לגיטימי אבל אסור לשכוח, שהדרך הזאת הפכה למובהקת רק בעשור וחצי האחרונות ולפני כן כל צורת המחשבה הזאת לא היתה קיימת בכלל. הטוטל פוטבול היה גם היה מימי קרויף כמובן אבל זה שמשחקים בעיקר עם שחקני בית הוא צירוף מקרים של הרבה דברים אחרים, אמנם בפועל זה דבר שניתן וצריך להתגאות בו ואף חובה לשאוף אליו אבל אין צורך לשבור את הכלים כשזה לא המצב.