אלופות מחזור 2:: 4-2 וכדורגל חיובי בוומבלי ( קוטיניו, גולאסו של ראקי וצמד של מסי)

champions-league
season-18-19

#21

לטעמי גם פפ עצמו לא יכול לשחזר את ההצלחה שלו בבארסה (לטעמי לא קרוב אפילו), אבל אני רוצה מוואלוורדה כדורגל ברמה של השנה הראשונה (בעיקר חצי שני של העונה) של לוצ’ו. מאז כבר שנתיים עם לוצ’ו ועוד שנה עם וואלוורדה אנחנו משחקים חרא. לוקחים תארים והכל אבל אין שיטה. אז שזו תהיה שיטה של בונקר, שיטה של ‘אין קישור’, שיטה של פיקה חלוץ אבל פאקינג שיטה. קרי מוטיבים החוזרים על עצמם ממשחק למשחק כשהעיקרון שלהם הוא קבוצתיות.


#22

הופתעתי לטובה. ארתור מעולה. אבל אני לא ימשיך שלא יאשימו אותי בנאחס.

אף אחד לא מדבר על שיחזור של אותה איכות ויופי. אבל בשיטה נכונה ושחקנים שיתאימו לשיטה וכמובן מאמן מתאים. אפשר להחזיר עטרה ליושנה… ברור לי שזה לא היה אותו דבר או קרוב לזה. אבל אפשר לשחק בסגנון הזה.

ומי שלא מאמין לי, שיצא טיפה מהבועה שלו פה, ויצפה בקבוצות של סטיין וסארי. כן זה לא היה הפפ טיים או קרוב לזה, אבל אני לא מחפש לשחזר את הפפ טיים, אלא לחזור ולשמוח מברצלונה. ומי שחושב שאין לזה קשר להנהלה מאמן או סוג מסוים של שחקנים, פשוט טועה ומטעה.


#23

מישהו פה טען את זה?

טוב. אם אתה אומר שכתבת, מי אני שאערער…


#24

לא, זה בכללי. כתבתי.


#25

נהנתי חצי שנה מינואר עד לסוף העונה בשנתו הראשונה של לוצ’ו כמו שלא נהנתי בשנה האחרונה של פפ…


#26

על טעם ועל ריח אין על מה להתווכח.:yum:


#27

השחקן הטוב בהיסטוריה מתיש את עצמו (יכל לסיים עם חמישייה) וזה מספיק לניצחון על טוטנהאם. עדיין חידה בעיניי הקלות הבלתי נסבלת של ספיגת השערים אצלנו, וזה כשיש שוער גרמני מדהים בשער. אני מתחיל לחשוד שהחולייה ההגנתית נטולת כל איפיון משל עצמה, אין שם מנהיג, אין חוכמת משחק.

אגב
מאוכזב מהיעדר שיטת משחק

אגב 2
ארתור למד את כל התנועות הסיבוביות של צ’אבי. רק חסר העוצמה לדחוף קדימה ולנהל משחק. מסי התחיל לעשות איתו את הקטנות במרכז המגרש. מרגש.


#28

אולי זה שהמשחק היה מול קבוצה שלא “מכירה” את מסי תרם לכך, אבל בכל מקרה כשאני צופה במסי ביכולת כזאת הדבר היחיד שרץ לי בראש זה “לא הוגן”,
פשוט לא הוגן שקבוצה תחזיק במפלצת.
יכולת ייצור המצבים שלו חולנית, הוא המנוע והדבק והמנצח על הכל.

סוג של סימן לטירוף הזה הוא נניח קוטיניו: לדעתי שחקן נפלא, בברזיל ובבארסה, ופחות או יותר הוא בעל פרופיל דומה לשל מסי. כשרואים אותו משחק לאור מסי הוא נראה פתאום כל כך מוגבל, באופן יחסי כמובן.

מעבר לזה לדעתי סוארס עם חלק לא פחות גדול בשני השערים של מסי, עם פתיחות רגליים מבריקות.


#29

מצד אחד אני אמור להיות מעודד, היו דקות שבארסה פשוט הראתה איכות שונה לגמרי מול קבוצת טופ בפרמיירליג.

מצד שני טוטנהאם סבלה מהמון פצועים במיוחד בקישור, ואם ככה אנחנו נראים מול קישור מחליפים במשך דקות ארוכות כל כך של המשחק.

מגיע לשחקנים קרדיט אדיר על השקעה עצומה, כל אחד ואחד מהם. הם היו פשוט מותשים לקראת הסוף והמשיכו להלחם. כשמי שמוביל זאת זה מסי שמתחיל להראות מנהיגות בצורה שלא ממש ראינו ממנו.
המבט שלו בעיניים זה כזה אני-זוכה-באלופות-השנה-לא-משנה-מה!!-מי-שרוצה-לעזור-מוזמן.

הרבה שחקנים שיחקו טוב, אציין את ארתור שפשוט ניצל את השטחים שטוטנהאם השאירה עד תום.
ראקי עם שער פשוט משוגע, טכניקה פסיכית באמת שמילים לא יכולות לתאר
. אבל מעבר לזה, לא הרבה.

קשה לי להגיד הרבה על המשחק הזה לטווח הארוך, טוטנהאם פשוט השאירה שטחים עצומים לניצול.
צריך לחכות למשחק מול קבוצה שפשוט הולכת אחורה בשביל לתת מדד אמיתי.


#30

4-3-3 צ’ק

מנהל משחק ליד בוסקטס צ’ק

כדורגל התקפי עם הנעת כדור ויציאה מסודרת צ’ק

על מה נשאר לדבר?

  1. חוץ מהארי קיין שנתן 300 אחוז, ולמרות שלטוטנהאם היו חסרים שחקנים מרכזיים, זה היה נראה כמעט “קל מידי”. אני רק נזכר בהגנה ובשמירות של קבוצות כמו ז’ירונה, בילבאו או לגאנס, והפערים באינטנסיביות עצומים. אני לא יודע אם זה פונקציה של סרגל המאמצים של טוטנהאם, ה-3-4-3 שהשאיר המון מקום באגפים או גישה שונה, אבל גם עם הרכב מחליפים אפשר היה לצפות שהם יסגרו את ברצלונה יותר טוב. זה היה בלתי נתפס.

  2. הקישור עבד מצויין היום וזה בזכות ארתור. הוא אולי טעה בשער השני, מסי עדיין הגיע לעזור לקישור, אבל זה הרגיש סוף כל סוף שמסי רק מעניק ערך מוסף ויכול לקחת את המשחק מהר קדימה במקום להתעסק בלעשות סדר. ארתור היה שחקן המפתח בברצלונה שראינו הערב (בקטגוריית בני האדם). הדבר היחיד שלא עבד הוא הסימטריה במשחק ההתקפה כאשר כל ההתקפות עוברות בצד שמאל (38.6% בשמאל לעומת 27.7% בימין). מצד שני זה סך הכל הגיוני ביום שג’ורדי אלבה מבשל שלושה שערים (גם בזכות סוארז מסי).

  3. ההגנה עדיין לא מתפקדת. כשהקישור תמך בהגנה, טוטנהאם במחצית הראשונה בקושי הגיעה למצבים, ועדיין ברגע שהשחקנים התעייפו טוטנהאם הצליחו להגיע יותר בקלות לשער וההגנה של ברצלונה נחשפה במערומיה. גם לנגלה נכנס לרשימת שחקני ההגנה הלא יציבים. משחק הגנה נוטה להיות כמו מגדל קלפים. כשהקישור מפסיק לתמוך זה עיניין של זמן עד ששהכל מתמוטט. הבעיה היא שלפעמים נראה שלקו האחרון אין מינימום חוסן בשביל לעמוד על הרגליים גם כשהקישור מפספס.

  4. וואלוורדה התעכב מאוד עם החילופים והפנים שלו פשוט הציגו את הדילמה במצב הנוכחי. מצד אחד הכל שומר על יציבות יחסית והכל דופק כמו שעון, מצד שני השחקנים נופלים מהרגליים, אבל אף אחד מהחילופים לא מספק. עם הכניסה של ראפיניה וודיאל ראינו לא מעט בלאגן, אבל הפעם זה הספיק בשביל לדחוף את טוטנהאם לאחור עד השער השני של מסי. וואלוורדה העלה הרכב טוב, אבל נראה שהוא לא חשב עד הסוף על החילופים שלו.

בכנות אני מעודד מהמשחק. אחרי שהתלוננו שאין לנו תכנית א’, ב’ או ג’, נראה שמתחילה להתגבש תוכנית א’ לגיטימית. מקווה שהניצחון היום יסמן את היציאה מהמשבר. הלאה לולנסיה!


#31

לגמרי. מישהו מנסה לצאת משבלונת ה 4-3-3 בטח כשהרוסטר פשוט לא מתאים לזה.

ובנקודות מלמעלה.

  • דמבלה - לבינתיים - חרב פיפיות. אם הוא בשמאל הוא הורג את אלבה (וקוטיניו), ואם הוא בימין מסי נדחף לאמצע ויוצר פקק. ממש דקירה מכל זווית שלא אסתכל על זה. כרגע, איני יודע מה לעשות אתו.

  • סופסוף השחקנים הראו שאכפת להם. פאק אוף על ניצחונות אם הם ירוצו כמו היום אני מבסוט, לכל הפחות מהכיוון שלהם. (מהמאמן אני דורש גם שיטה)

  • המערך מעניין. אני עוד צריך לשבת ולראות את החלוקה של המיקומים (אם יספיק לי הזמן אשתדל לערוך ניתוח קצרצר) אבל בוסקטס ארתור וראקיטיץ’ כשכל אחד יכול לעשות עבודת קישור אחורי, עבודת קישור סטנדרט וגם דחיפה של המשחק קדימה, קישור כזה יכול לשרת ורסטיליות וחילופי מקומות בקישור. אם זה עובד זה יכול להיות קטלני.

  • דווקא הגולים שחטפנו הפעם לא הרגיזו. גול אחד רגע של אומנות של חלוץ ענק (כל כך explosive, מגביה, מסובב, מדרבל, בועט) והגול השני היה דיפלקטיב לגמרי. הרגע של לוקאס מורה בדקה ה85 זה היה הרגע עם המכנסיים למטה שלנו ולמזלנו לנגלה ניקה מעולה.

  • כמו שהזכיר @Agalma, לא יכולנו לפספס את הסיבובים על המקום של צ’אבי, סליחה, ארתור. כולם ראו את צ’אבי עושה את זה עשרות פעמים, מן הסתם שחקנים ניסו לעשות את זה, ועדיין השחקן היחיד שעושה את זה ולא חד פעמי אלא כמה פעמים במשחק זה ארתור. יש דברים שפשוט צריך להיוולד אתם.

  • ואם הזכרתי את @Agalma הרשו לי ליטול לרגע את מטה קסמו.
    בגול השלישי אחרי שתי קורות מרגיזות לקורה השמאלית, מסי מקבל כדור חזק ומוקפץ מאלבה. בניגוד להרבה שחקנים המסובבים את הכדור הרבה פעמים עם הפנים של הנעל מסי מכה בו ברכות דווקא בחלקו העליון של הכדור, הכדור מקפץ פעם, ועוד פעם ובפעם השלישית מגע הדשא והכדור מצטלבים לפנים קורת השער. הלטיפה הזו שלו זו טכניקה עילאית שמעטים מסוגלים לבצע, לא במשחק, באימון. זה היה מרהיב בעיניי.

אפשר לפתח מומנטום ולא לאבד אוויר כבר במשחק הבא? אשמח מאוד.

נ. ב.
מהיום אני אהיה נושא הנס לסטייה מוזרה חדשה. כל פעם שאראה את סוארז מתבכיין אציין זאת. אני חולה עליו, הוא נותן את כל כולו אבל…

#סוארז_כוסית_בכיינית


#32

לא בא יותר מידי להטפל לקטנות. אבל אם היה מדובר בפפ זה גם היה כל הכבוד לפפ.
וולוורדה בנקודה בעייתית, כשהקבוצה מאבדת נקודות זה אשמתו (בלי קשר למה שקורה על הדשא), וכשהקבוצה מנצחת זה השחקנים.
בתחילת המשחק אמרתם שהנה המבחן שלו להוכיח, וברסה שיחקה מצוין נגד אחת מהקבוצות היותר טובות באירופה. אבל עכשיו זה שוב פעם שלא בטוח שזה בזכותו וטוטנהאם לא עלו עם כל התותחים הכבדים וכל מימי תירוצים ללמה ברסה ניצחו כדי לא לתת קרדיט גם למאמן.

קצת מזכיר לי את האוהדי ריאל שאומרים שריאל נכשלת מול הגדולות, אבל זה פשוט בגלל שכל הפסד הופכים את היריבה לגדולה, וכל ניצחון הופכים את היריבה לקטנה. ניצחנו את רומא הקטנה, אבל עשינו תיקו נגד בילבאו האימתנית.

תהיו אובייקטיביים כלפיו, אתם מצד אחד אומרים שברור שהמצב שהיה עם פפ היה מיוחד וכנראה שלא יחזור שנית, ומצד שני מצפים מכל מאמן להשיג יותר מפפ עם פחות ממה שהיה לפפ.
אתם לקחתם את השיא ושופטים לרעה כל מאמן שלא מגיע לשיא, שווה ערך ללהשוות שחקנים למסי ואז להגיד שנם לא מספיק טובים בגלל שמסי טוב מהם


#33

לעומת מוריניו של פעם, פוצ’טינו לא מצטיין בלהכין את הקבוצה שלו למפגשים נקודתיים. למעשה, הוא די גרוע בזה.
טוטנהאם נתנה אתמול חופש בלתי ייאמן למסי. פשע בל יתואר. לא יכול להיות שהדבר הזה מסתובב חופשי, או עם שומר אחד בלבד, באמצע המגרש. על אף ההרכב החסר, פוצ’טינו נכשל אמש בגדול עם הכנה חובבנית על גבול המטופשת למשחק מול השחקן הכי טוב בעולם.

אבל איזה עונג לראות את מסי, בטח עבור אוהד יונייטד ששכח איך נראה כדורגל. כל טאץ’ גאוני, החכמה מאחורי המסירות, הליטוש בביצוע, התנועה המדויקת. כל השיטה של ברצלונה היא תן למסי, ואם הוא לא פנוי תן לקוטיניו והוא כבר ימצא את מסי. בבדיחות הדעת ניתן לומר שהשיטה כל כך קיצונית עד שסוארז פותח רגליים במקום לבעוט לשער כדי שמסי יבעט במקומו. ובצדק, מסי שחט לבדו את טוטנהאם, ואין לי ספק שגם אם פוצ’טינו היה מתכונן טוב יותר, שום דבר לא היה עוזר.

אתה רואה את מסי משחק, נזכר שמודריץ’ זכה בשחקן השנה ומגחך. כמו לשים את לברון בליגת הכדורסל הישראלית ולתת את תואר ה-MVP של הליגה לליאור אליהו. מודריץ’ שחקן מצוין, אבל בחייאת.


#34

לגזור ולשמור. אבל לך תשמור על מסי…


#35

מצויין… מסי והכל… אבל…

מבחינתי איש המשחק אמש היה ארתור.
לא, הוא לא היה השחקן הכי טוב על המגרש, לא כבש ולא בישל. אבל בפעם הראשונה העונה ראיתי קישור מתפקד. קשר שיודע להסתובב על המקום, להתחמק משומרים, לתת לעצמו את השנייה הנוספת ולמצוא את המסירה הטובה. מאז צמד המהנדסים (ובוסי) לא ראיתי כזה קשר אצלנו.

רק לראות את כמות איבודי הכדור של וידאל שנכנס במקומו… ועוד היה לו מוטיבציה לשים סמיילי כועס על זה שהוא נכנס כחילוף :rage:

מבחינתי ארתור צריך להכנס להרכב לכל משחק, ולהתחיל לצבור כושר (אחרי הדקה ה 60-70 הוא כבר נראה לי היה עייף).

התלוננו הרבה על איך שהקבוצה הזו נראתה בחודש האחרון. צריך לזכור שאיבדנו את אינייסטה ובתאכל’ס, עד אמש לא היה לנו ממש קישור. מבחינתי כל אלו שרוצים לזרוק מפה את וואלוורדה יכולים לקבל את הקרדיט אם ארתור לא יתחיל לשחק בקביעות.

במקום וידאל, לצד ראקי, לצד קאוטיניו… לא ממש משנה לי איך. העיקר שיהיה קשר שמסוגל לטפל בכדור ולא לאבד אותו כמו טירון או לחילופין למסור אחורה.

אשכרה היה נראה שמסי מתחיל ליהנות אמש מזה שיש לו עם מי לעבוד.
:soccer: :soccer:


#36

בתור מתנגד מאוד חריף לולוורדה אם היכולת והקצב מאתמול ימשיכו, ברור שאסתום את הפה.

אבל לתת לו קרדיט על אתמול זה קצת מוגזם, הוא כן העלה הרכב טוב שזה כבר משהו. ומגיע לו כל הקרדיט על כך.
אבל אי אפשר להתעלם מהשטחים העצומים שטוטנהאם השאירה מאחור, במיוחד בין הקישור להגנה.

טוטנהאם במחצית השניה נתנה לנו פייט רציני ונראתה אפילו יותר דומיננטית מבארסה בחלקים גדולים ממנה.


#37

אחרי יציאה עם החברה שחזרה משבוע בחו"ל וליטר בירה התיישבתי ב1:00 בלילה ללא שום ידיעה על התוצאה לראות את המשחק, ובנקודות :

*לארתור מגיע סעיף משלו, במחצית הראשונה הוא היה אלוהי, שני רק לבוסי בהחזקת וניהול הקישור.
זה היה נראה נהדר לראות סוף סוף קשר שמסוגל לשמור על הכדור עוד שנייה, להסתובב למקום הנכון ולמצוא את המסירה הפנויה והחכמה, היום גם ראינו כמה כדורי עומק לא רעים בכלל ומיקום שראוי לציין.

*קוטיניו אלבה עשו על קו שמאל מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים. במערך אתמול כל אחד שיחק על היתרונות שלו וזה נראה נהדר (בלי דמבלה), נקודה למחשבה לוואלוורדה.

*פיקה נתן משחק גדול, סוף סוף השנה.
אפילו סון שהצליח לברוח איזה פעם או פעמיים לסמדו (שהיה מעולה וגרוע לסירוגין) לא הביך את הספרדי.

*לנגלה למרות הדיפלקט בגול השני שלא באשמתו הראה אתמול שיש בלם ברמה גבוהה על הספסל.
אגרסיבי עם הכדור, קריאת משחק נהדרת, השתתף במשחק המסירות בצורה טובה והשתתף במלכודת הנבדל בהצלחה פעם אחר פעם ותיסכל את קיין ביחד עם פיקה.

*טר שטגן משחק נגד כוחות הפיזיקה, הירידה סטייל מטריקס בכדור הרוחב שפגע בסמדו היא בדיוק אחת הסיבות למה הענק הגרמני מקבע את מקומו בהרכב בעשור הקרוב, השוער המושלם לברצלונה.

*מסי הוא שחקן של 3-4 שנים, שנות כלב.


#38

טוטנהם באה מאוד נאיבית למשחק.
כאוהד כדורגל מאוד נהניתי ממנו ואני חושב שככה צריך לשחק אותו. הגיע הזמן להפסיק להחנות אוטובוסים ברחבה כשבאים לשחק מול קבוצות עדיפות.

לטוטנהם מגיע קרדיט ענק על זה שהם לא באו לשחק אנטי-כדורגל, אלא אשכרה לשחק ולראות מי הקבוצה הטובה יותר. הגול של קיין היה אומנות לשמה והספרס הראו שיש להם מה למכור בחלק ההתקפי. אני חושב שבסיכום המשחק אחוזי החזקת הכדור היו דיי שקולים וזה אומר הכל.

בהמשך העונה לא נראה עוד הרבה קבוצות נאיביות ורומנטיות כמו הספרס של אמש. קבוצות יבואו ללחוץ ולשחק על שטח קטן.

את הקרדיט על אמש אני לא נותן לוואלוורדה אלא לטוטנהם. אבל אני גם לא קוטל אותו כמו חלק מהמשתמשים פה.

השנה איבדנו את אינייסטה וזו לא אבדה של מה בכך. ביחד עם העזיבה של צ’אבי אנחנו תקועים כבר כמה שנים עם קישור מדשדש שצריך לבנות מחדש. אולי חלק מהאשמה צריך ליפול על וואלוורדה, אבל זה יהיה חלק קטן. בעיית הקישור התחילה הרבה לפניו ולא בטוח כמה השפעה יש לו על הרכש.

לייצב את חוליית הקישור בסיטואציה הזו זו משימה קשה. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהתוצאות סבירות. נפטרנו מלורד גומש. נפטרנו מפאוליניו (שלמען האמת דיי חיבבתי אותו בגלל הגישה המאוד חיובית שלו אבל הוא לא היה ברמה של שחקן הרכב) וקיבלנו את ארתור, קאוטיניו ווידאל.

בינתיים המיסטר עושה ניסיונות, ומנסה לגלות מה יעבוד לו וגם לנו.
אם להודות על האמת אני ממש מבסוט שאמש כל התחזיות של חזרה ל 4-4-2 (-1 :laughing:) התבדו וקיבלנו שלישיה בקישור. לפחות לא הלכנו לאחור וניסינו לשחזר את המערך מהעונה הקודמת (ושוב, אז היה לנו אינייסטה).

אני מקווה שהמיסטר ראה אמש את מה שרוב האוהדים ראו, וזה שיכול לצמוח לנו בעל-בית חדש בקישור. אם הוא ימשיך עם המגמה הזו אז הוא ראוי לקבל את הקרדיט. אם ארתור יחזור לחמם את הספסל במשחקים הקרובים, אז הצדק איתכם והמשחק של אמש היה רק חריגה בשבלונה הפחדנית שלעתים מצטיירת מניהול המשחק שלו.

בכל מקרה, הקטילה האינטנסיבית למאמן (כמו שגב טורח להזכיר פה שוב ושוב) לפעמים נראית מוגזמת. שוב (ושוב ושוב) אני אומר: אינייסטה!! לשחקן העל הזה מגיע את הכבוד של החור שהוא הותיר. אי-אפשר להתעלם מזה וצריך לתת לו את הקרדיט שיקח זמן להתאושש מהחיסרון שלו.


#39

אחוזי החזקת הכדור לא אומרים שום דבר, כי ברצלונה הייתה צריכה לתת לטוטנהאם שישייה אתמול.

את תזת הכדורגל היפה קל לשפוך כשאתה אוהד את הקבוצה המנצחת. תשאל את הקורבנות הגדולים ביותר של הכדורגל הרומנטי, הלא הם אוהדי ארסנל המסכנים, מה הייתה דעתם על הכדורגל האמיץ והשמח שהציגו כשהפסידו 8-2 למנצ’סטר יונייטד, או כשקיבלו חמישייה (ועוד חמישייה, ועוד אחת, ועוד אחת) מבאיירן מינכן.

פוצ’טינו לא היה רומנטיקן או אמיץ אתמול, הוא היה טיפש. לתת למסי לעשות מה שהוא רוצה בלי הפרעה (עם כל הכבוד לכל שחקני ההגנה בעולם, אחד על אחד עבור מסי זו לא הפרעה), זה לא כדורגל התקפי, זה כדורגל מטומטם. ברור שאין הרבה דרכים לעצור אותו (ואתמול זה היה בלתי אפשרי לדעתי), אבל לא צריך להגזים ולא לנסות בכלל, קל וחומר כשאתה מגיע בהרכב סופר-חסר אחרי פתיחת עונה צולעת.

טוטנהאם לא צריכה לעשות בונקר מול ברצלונה, אבל זו לא האופציה היחידה שהייתה מונחת בפני פוצ’טינו. אפשר לשחק התקפי עם מודעות הגנתית. אם היה משחק מול ריאל מדריד כפי שבחר לשחק אתמול, מילא. אבל אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם משחקן כמו מסי. אני לא זוכר שראיתי מאמן כלשהו בליגת האלופות בעשור האחרון שנתן למסי כזה חופש. היו לו תצוגות על בעבר, אבל תמיד ראינו 4-5 שחקנים מיואשים רודפים אחריו (אהמ ראמוס,פפה,אלונסו וחצי ריאל מדריד אהמ) והוא מדלג ביניהם באלגנטיות. אתמול פשוט שום דבר. עשה מה שהוא רוצה בחופשיות כמעט מוחלטת. לא רומנטיות ולא נעליים, טעות חמורה שטוטנהאם יצאה ממנה יחסית בזול הודות לקורה.


#40

בגול השלישי של ברצלונה היו 23 מסירות לפני הגול, משחק טיקי טאקה מושלם מול קבוצה חזקה.
שרוצים ויש קשר כמו ארתור במגרש אפשר לשחק כדורגל אטרקטיבי שמבוסס על משחק של שליטה במגרש והחזקת כדור.