אינייסטה הוא הסטורי-טלר שלנו, כל עוד הוא על המגרש הסגנון שלנו מסופר כהלכה, פחות או יותר, אנחנו מסוגלים למשל להחזיק בכדור במרכז המגרש, מסוגלים להניע היטב את הכדור מהגנה להתקפה ולעיתים בסגנון ‘גל שני’ של ההתקפה אינייסטה משיב (כמו מציל בבריכה) את הכדור אל חוף המבטחים של הטיקי טקה. מעבר לכך אינייטסה הוא ‘מר מומנטום’, כשהכדור בידיים שלו, הוא כמו שחקן הוקי קרח מנווט ומנתב את הכדור אל כל חלקי המגרש הרלוונטיים.
מדוע אני כותב את כל זה? כי ברגע שאנדרס יצא מהמגרש, איבדנו אחיזה במשחק, זה כבר לא קשור לגומש כן או לא, לאנדרס אין תחליף (עדיין, אולי קוטיניו יהיה) וזה חבל מאד, מאד! כי צ’לסי רוצה לקחת אותנו בדיוק אל המקום הזה, כפי שעשתה אתלטיקו, לחצוב בהגנה שלנו בהתקפות מהירות עד שיגיע הגול, ואז, לכו דברו אל הדיוס.
ולוורדה אמש הראה עד כמה הוא תלוי באנדרס, זו הסיבה גם ששחק אותו לכל אורך העונה, וכעת רבותיי, שלב התשלומים…
מעבר לכך, היה ניצחון, הליגה בכיס של מסי, השאלה כמה למסי יש סבלנות לשחק בלי שום צורה וסגנון מאחוריו, זו לא נבחרת ארגנטינה, ולמסי קשה להיות חד ומדויק כשהמשחק לא בשליטתו, מתי המשחק עוצר וסר למרותו? נכון, בבעיטות החופשיות…
אגב
בוסקטס הוא תמנון עכבישי שיודע היכן לארוג את החסימה הבאה.
אגב 2
רקיטיץ’ שיחק חכם ויעיל, אבל זה לא ייתן לנו את היתרון מול צ’לסי.