מעניין. אם הגול של מסי לא היה נפסל בגלל טימטום של var היינו מגיעים למניטה כי הנפוליטאנים היו שבורים מנטלית ומסי כבר כיוון לשלושער פלוס בישולים.
ואז באה ה-var וקצת הוציא את הרוח מהמפרשים+פנדל דבילי של שחקן ולנסיה ראקיטיץ’. ואז שבר מנטלי של בארסה שבנס הצלחנו להתאושש ממנו, בעיקר בגלל חוסר יכולת של ההתקפה האיטלקית (לא כולל אינסניה המדהים).
משמעות כל זה? המאמן לא יודע להמציא לנו מומנטום, בכך הוא לא יותר טוב מואלוורדה. חבל. נשארנו עם בדל הגאונות של הפרעוש ואפס ניצול מצבים של הצרפתי והאורוגוואי.
אגב
טר שטגן עם קור רוח ברמה של שחקן שח.
אגב 2
דה יונג מבריק, יעיל וסובל מהיעדר ריקי פוץ’ לידו כדי לחלום ביחד איתו על קישור תוקף.
לא שזה יספיק בשישי, בטח לא מול לבנדובסקי וחבורת הטיסנים של באיירן, אבל לנגלה אתמול עם אחלה משחק. והגול ממש לא רלוונטי לקביעה הזו. לא פחד “להתלכלך” עם גליצ’ים מצילי מצבים, כיסה על חורים של כל מיני מעופפים אצלנו, ובכלל משחק מלא ביטחון.
תחת מאמן נורמלי, בשונה מה-2 האחרונים, סמדו יכול להיות בטופ של המגנים הימניים בעולם. אין לי ספק בכלל. הוא כמו הילד הזה שתמיד רשום לו בתעודה “יש לך פוטנציאל, אבל אתה לא מממש אותו”. כל מה שהוא צריך זה כיוונון קטן במוסך, והוא סוגר לנו פינה. אבל כל עוד אין מי שיכוונן אותו, ואין מי שישתתף בדריבלים הגמלוניים שלו בימין - לא נתקדם לשום מקום.
פרנקי פאקינג דה-יונג. אם למישהו היה ספק למה הביאו אותו לברצלונה, ולמה חצי אירופה רדפה אחריו - המשחק הזה הוא התשובה. במשך שנים לא חשבתי שאסמוך ככה על קשר אחרי שהשם הפרטי שלו הוא לא סרחיו ושם המשפחה הוא לא בוסקטס, אבל ההשתלטות אתמול על המרכז, ההשתחררות מלחץ, המסירות, קור הרוח וכן - גם האגרסיביות החיובית - מצוין. ככה זה כשהוא משחק בעמדה המתאימה. חבל רק שזה מחוסר ברירה.
בגול הפסול של מסי, סוארס הראה 2/3 מהרפרטואר שלו - מחטיא ממצב נוח, ורץ לצלול. היה חסר רק איזה גול במספרת מהחצי, וזה היה מושלם. אני אוהב את התשוקה שלו, אבל היא מובילה אותו ללא מעט דברים לא טובים, וככל שעובר הזמן - הדברים הטובים שבה הולכים ופוחתים, והרעים בולטים יותר. הצהוב המטומטם לחלוטין שהוא קיבל בחילוף (אה? איזה חילוף גאוני, נכון?) הוא אחלה דוגמה לדבר רע כזה.
מצטער, לא יכלתי להתאפק יותר - באמת שאני לא יודע איך קיקה סטיין רואה את המשחק שנקרא “כדורגל”. את ואלוורדה הבנתי. אולי לא הסכמתי, אבל הבנתי, בערך. את סטיין ממש לא. באיזה עולם יש לך שחקנים שנופלים מהרגליים, מחכים לך 1-3 משחקים (על מי אני עובד?) בעצימות סופר גבוהה בשבוע הבא, ואתה לא עושה אף חילוף עד הדקה ה-83? מה זה הטמטום הזה? עזבו ריקי, למה פאטי לא נכנס כדי לרענן קצת את סוארס או גריזמן? למה מסי שחטף בעיטה מקוליבלי לא יורד אפילו ל-10 דקות מנוחה? איך זה הגיוני שבמשחק כזה נעשים רק 2 חילופים? עזבו כושר, עייפות, תרומה למשחק וכל מיני דברים לא רלוונטיים - אפילו חילופי בזבוז זמן לא היו, ונשארו לו עוד 3! אני משוכנע שהוא חושב שאם הוא שומר חילופים, הוא מקבל יותר נקודות.
הדבר היחיד שאני מודה עליו זה שלא הייתה הפסקת מים אתמול. אנחנו לא חוזרים מהן כמו שצריך, וגם ככה נכנסנו לפאניקה אה-לה ליברפול ורומא בתחילת המחצית השנייה.
איך רואים ששגיא כהן לא ראה משחקים של ברצלונה בשנתיים האחרונות? הוא עוד טוען שלנגלה עלה במקום אומטיטי.
הוא גם בילבל את המוח על פאקינג די אנ אי של בארסה . המשחק האחרון של ברצלונה שהוא ראה נראה לי זה הקלאסיקו של 2-1 ההוא. אין לי הסבר על איזה ברצלונה הוא מדבר.
במקרה שלו זה לא באמת רלוונטי ל-DNA הנוכחי של ברצלונה.
אני זוכר שעוד בתקופת הפפ, כשהליגה הספרדית עדיין שודרה בערוץ הספורט, הייתי שומע ממנו, בדקה השנייה של כל מיני משחקים: “זו לא ברצלונה. ז-ו ל-א ב-ר-צ-ל-ו-נ-ה!”. או קשקושים חסרי חיבור למציאות על קרנות קצרות.
שגיא כהן הוא הפרשן הכי לא נעים באוזן וחרטטן שקיים על מסך הטלוויזיה.
כל שחקן ברזילאי אקראי של אלאבס שנותן איזה משחק חביב מול בארסה או ריאל הוא הופך לריבאלדו, בא בתלונות לשחקנים הגדולים בעולם ובאופן כללי נראה כי הוא לא באמת צופה ביותר מדי כדורגל מלבד סופר קלאסיקו, ליגת אלופות וכו… (בעיה של פרשנים רבים בכדורגל הישראלי אגב).
אני דווקא לא חושב שבמשחק הזה היינו צריכים הרבה חילופים. השחקנים נחו שבועיים, המשחק הבא בעוד 6 ימים. הם לא אמורים ליפול מהרגליים לא במשחק הזה ולא במשחק הבא. בעבר הלא רחוק הם שיחקו 10 משחקים בחודש.
יחד עם זאת, אני כן הייתי מכניס את פוץ’ ופאטי. לא בשביל שאחרים ינוחו, אלא כי נאפולי לחצו עלינו.
נאפולי היו צריכים את החילופים כי הם רק סיימו את הליגה ולא היה להם את הלוקסוס לנוח באיביזה.
ה VAR זה בדיוק הפוך ממה שציפיתי משופטי וידאו שיושבים בחדר ממוזג וצופים בהילוכים חוזרים איטיים. איך לא פסלו את השער של לנגלה כשהוא העיף את השומר שלו בשתי ידיים? על מה פסלו את השער של מסי? גם אחרי 10 הילוכים חוזרים מכל הזוויות אני לא רואה שם נגיעת יד. והמקרה הברור מאוד של קוליבאלי בועט ברגל של מסי, הם פחדו להחליט וקראו לשופט שיחליט בעצמו.
אני רוצה לשבח לא רק את לנגלה, אלא גם את פיקה. היה לו משחק מצוין, ולדעתי הוא טוב מאוד מאז החזרה מהפגרה. עוד לא פרש, ולא חושב 24\7 על טניס.
במחצית השניה שיחקנו בונקר. זה לא ברצלונה שאני מכיר. ואם כבר בונקר, איך בדיוק מוציאים התקפה מתפרצת עם סילונים כמו גריזמן וסוארז ומסי שכבר לא רץ? מקרה קלאסי להכניס את פאטי.
היה נראה לי ששיחקנו עם 3 קשרים דפנסיביים ו 0 קשרים בוני משחק. השערים באו לא ממשחק רציף אלא מטעויות בהגנה , קרן ורגעי גאונות של מסי. זה לא יספיק מול באיירן ואולי גם לא היה מספיק מול נאפולי לו הייתה נחה שבועיים.
סוארז נראה בדיחה מאז שחזר מהפציעה וגריזמן נראה ככה כל העונה. זה נועז מדי לדרוש את פאטי מול באיירן מהמאמן הזה, אבל אני דורש לפחות את וידאל ושסמדו ימשיך. מקווה שלא נתבזה.
העניין הוא לא רק המשחק הזה, או לאו דווקא מנוחה או לאו דווקא הכנסה של ריקי ופאטי. העניין שהוא שלפחות מאז החזרה מפגרת הקורונה והאישור לבצע 5 חילופים - סטיין באופן קבוע או לא משתמש בכולם, או עושה את זה בדקות מאוחרות מאוד. זה בולט מאוד בעיקר כי היה מדובר בתקופה מאוד עמוסה ולחוצה.
העניין הוא שאפילו מבחינת הרצון/צורך פשוט…לבזבז זמן ביתרון 2 שערים (כאשר אם היינו סופגים 2 היינו מודחים), לא היה היגיון לא לנצל את החילופים הללו. אחלה, הגעת לדקה 80 ומשהו במצב הזה? מעולה. תתחיל להעיף חילופים באוויר כדי למשוך זמן. זה מכוער, זה לא יפה וזה “לא ברצלונה” או משהו. אבל זה מה שצריך לעשות, בטח במצב הנוכחי של הקבוצה.
וזה בלי לדבר על זה שלא מעט שחקנים נפלו מהרגליים בשליש האחרון של המשחק, או הקטע הזה של לא לתת לפאטוץ’ להצטרף לבארסה ב’ כדי שיספיקו לנוח כמו שצריך לפני הצ’מפיונס, ואז לא לשתף אותם בכלל.
אין לי הסבר. לפעמים נראה שההחלטה האמיתית של הוואר היא לא אם היה או לא היה אירוע מסוים, אלא האם בכלל לבדוק או פשוט לזרום עם זה.
מסכים. פשוט לנגלה בלט יותר, לדעתי.
ב-ד-י-ו-ק.
מילא לפתוח ככה, כאמצעי זהירות. מילא לעשות שינוי שיגרום לזה לקראת סיום המשחק, כדי לשמור על התוצאה. אבל היה פה משהו “באמצע” - גם פתחנו בלי שחקן קישור (חוץ מההולנדי שהיה צריך לתפקד כ-3 שחקנים) שיודע להחזיק בכדור, לפרוץ קווי הגנה, למסור קדימה ולאיים על השער, וגם נשארנו ככה עד סיום המשחק, ללא כל קשר למה שהלך על הדשא.
לגבי החילופים, מסכים עם הטענות במשך העונה ובמיוחד מאז החזרה. אבל לא מסכים שהיה צריך לבצע חילופים במשחק הספציפי הזה בטענה שהשחקנים נפלו מהרגליים. אולי היה צריך לבצע חילופים כדי לבזבז זמן או לשנות את הווייב של המשחק. אני הייתי מכניס את פאטי בגלל המהירות ולא מכניס את פוץ’ כי המשחק היה קשוח ובארסה התגוננה במחצית השניה.
אתמול ראיתי את ריאל נגד סיטי. הייתה לי הרגשה שסיטי זאת ברצלונה. מנסים להגיע עם הכדור ברגל עד השער, לחץ, תוקפים גם 5 דקות לסיום כשהם ביתרון 2 שערים, קשרים שעושים עבודה גם בהגנה וגם בהתקפה (לא רק דה ברוינה, גם גונדוגן). כמה שונה מברצלונה הנוכחית.
המחצית השנייה כיבתה כל שמץ של אופטימיות מהחצי הראשון. הקבוצה הזאת כל כך חלשה מנטלית, ברגע שהיינו צריכים קצת לסבול נראינו כמו ערימה של חרא. במזל גדול לא ספגנו שער שהיה גורם לקבוצה שוב לעשות במכנסיים ולהפוך לבדיחה של אירופה. על ניהול המשחק של קיקה באמת שלא רוצה להרחיב.
מקצועית- מילים טובות למסי ששוב פשוט עושה שערים מכלום והעלה הילוך כרגיל שצריך אותו. השער השני שכבש ונפסל זו פשוט בושה, שער של כשרון טהור בכדורגל פוסלים על כלום אבל פנדלים של כלום בפיתה מנפיצים בכל רגע נתון- פשוט דוחה.
מעבר לזה מגיעה מילה טובה דה יונג שנתן משחק מצוין (השחקן היחיד בקבוצה שנראה בנוי לרמות הגבוהות מבחינת השילוב של כושר גופני, פיזיות וטכניקה) ולסמדו עד המסירה האחרונה, כרגיל. לנגלה לא מבריק אבל מדובר בגבר.
בפן השלילי, סוארז כבר לא בנוי לרמות האלה, עצוב אבל זה המצב. רקיטיץ’ זה פשוט קטסטרופה, אין מילה אחרת. גריזמן למל"ם, כבוי, אדיש- לא יכול לראות אותו. גם החוסר בטחון של אלבה בחצי השני כשהוא משחק בטראומה מוחלטת זה לא דבר רציני. רוברטו לא מספיק טוב, בינוניות לשמה אבל לפחות נותן את הכל. על פיקה וטר שטגן אין לי שום דבר מיוחד להגיד בנוגע לאתמול.
ביום שישי אין לנו יותר מדי סיכוי, אנחנו אנדרדוג ברמה שלא היינו לעולם באף משחק צ’מפיונס מאז מסי, ולצערנו, אנחנו לא יודעים לשחק כאנדרדוג, אבל זה עדיין משחק אחד ונקווה שמסי יהיה כשיר אחרי הפצצה של קוליבאלי, אחרת גם הסיכויים המעטים שקיימים ייעלמו.
נראה לי שרוב הדיוחים אומרים שמסי יהיה כשיר באופן רישמי לבאיירן, ההרגשה שלי שזה היה כמו בפעם שעברה, בעונה של טיטו , שהוא היה פצוע , אבל עלה לשחק לא כשיר, לדעתי גם התוצאה תהיה דומה.
תמימות הדרכים בנוגע לבארסה מדהימה אותי. “לא מה שהיה פעם”, “הבארסה הכי גרועה שראיתי” ועוד משלל יריבים ותומכים. זה מזכיר לי את השפל אליו הגיעה נבחרת ארגנטינה עד סקלוני. התדמית של ברצלונה ההיא נשברת, כל מה שנשאר מאימפריה ההיא או עזב או שנשאר מספיק זמן בשביל שיתחילו להרגיש כמו נבלים שלא מסוגלים לשחרר.
נשאר רק לאבד את מסי ואז בכלל לא נזהה את עצמינו. זה מול הפרצוף שלנו חייבים לפרק הכל.
נ.ב
פרנקי עדיין לא שיחק בעמדה שלו והיה מצויין, חכו שתראו כמה טוב הוא יהיה כקשר אחורי אמיתי ותחת מאמן שיודע מה הוא רוצה.
זה win win situation, או שקורה נס ואנחנו עולים באופן הירואי עם רוח גבית של תואר קורונה היסטורי, או שעפים באופן מביש שחושף עד תום את תהליך ההתפוררות שהתחיל כבר לפני 4 שנים.
אגב
גם לכם האפשרות הראשונה נראית כלכך בלתי הגיונית שיהיה עונג מופרע אם ייתרחש??
השאלה היא האם באמת נצליח לראות בזה הישג. כרגע הפרספקטיבה שלי עומדת יותר על lose lose situation. אם נפסיד- באסה והלכה עוד עונה למסי, אם ננצח תוך כדי הצגת יכולת מקרטעת, עם דריכה על ערכי הקבוצה ואפשרות תיאורתית בה זה מקדם את המשך ההנהלה הקיימת (או לפחות ממשיכיה) מדובר על הפסד לדורות הבאים.
לא יודע מאיפה האופטימיות, אבל אני מעדיף להיות ללא שאיפות כי באמת ובתמים לא מגיע ולא נכון עבורנו להצליח.
הlegacy של בארסה בקבועי הזמן הקיימים משני בחשיבותי לעומת הlegacy של מסי ובמיוחד זה המוסרי (שלא לאמר הדמיוני), טוב יהיה אם לא נפריז ביומרות של המועדון לאור זאת ששניים מששת הנשיאים האחרונים שלנו בילו מאחורי סורג ובריח.
אם בארסה תזכה בליגת האלופות הזכייה תהיה רשומה על שמו של מסי באופן קיצוני יותר מכל אחת מהזכיות הקודמות מכיוון שהפעם הוא לא מוקף בשחקנים היסטוריים בשיא כושרם.
קודם כל, אם בארסה זוכה אז מדובר על אלופות עם כוכבית בתקופת קורונה, בה מסי לקח את כולם על הגב, אבל זו אליפות שתהיה רשומה גם להנהלת ברתומאו. אי אפשר להפריד את זה.
דבר שני, עיניין ה-legacy כן רלוונטי. אלופות נוסף שרשום תחת ברתומאו עשוי לקדם את המשך הכהונה של ההנהלה הנוכחית או ממשיכיה. זו אכן בעיה ממשית וגדולה, ולא רק רעיונית מוסרית או ערכית. בדעיכה ממזמן כבר פה והיא קרתה בגלל הפעולות בהן נקטה ההנהלה.
סורי, מסי אומנם גדול, אבל אני לא בטוח שההצלחה האישית שלו מקדשת את המשך ההרס של המועדון. המועדון עדיין גדול ממנו (כמו שצריך להיות).
