לגבי קרבחאל אני דיי מסכים, אבל לקורטואה ווראן בעיניי יש משקל עצום. וראן פשוט מצוין בעונה האחרונה, ומאז שקורטואה נכנס לכושר אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי היריבה הרבה פחות.
מעבר לכך התיאוריה מאוד מעניינת.
לגבי קרבחאל אני דיי מסכים, אבל לקורטואה ווראן בעיניי יש משקל עצום. וראן פשוט מצוין בעונה האחרונה, ומאז שקורטואה נכנס לכושר אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי היריבה הרבה פחות.
מעבר לכך התיאוריה מאוד מעניינת.
אני חושב שבדיוק הבעיה היא שהזאר לא חלק מהמשולש הזה שמשפיע. יש מצבים שבצ’לסי היה כובש בקלילות, גם זה היה עוזר לו לשפר את הביטחון שלו. ואראן מצוין אבל אני רוצה לראות אותו במבחן גדול ללא ראמוס, נניח נגד מנצ’סטר סיטי, והסגנון של ריאל מדריד העונה קצת לא שגרת. אתה מסתכל על הסגל ומצד אחד הוא אחלה ברמת הרוחב ומצד שני יוביץ’ השנה הוא בדיוק מהרשימה של חאמס ובייל מכל מיני סיבות. קיבלנו את אסנסיו בחזרה וצר לי שלא שיחק, אני חושב שעם רודריגו קצת פספסנו. לא יודע איך להגדיר את זה, את החלק הכי חשוב יש לו - הוא שקט מול השער ויודע לתת גול, כמה דרגות מעל ויניסיוס, אבל הוא בורח מהכדור
אני מודה שהכדורגל מאוד מפריע לי וקשה לי להבין למה משחקים נגד אתלטיקו ואספניול נראים בדיוק אותו הדבר. גם עם הבינוניות הקיימת זה צריך להיראות יותר טוב. אנחנו לא מייצרים מצבים. התוצאות שלנו במשחקים הגדולים מעולות אבל זה לא מספיק. הייתה לנו ריצה לא רעה בלי הפסדים, וגם כדורגל לא רע עם הזאר עד הפציעה נגד פ.ס.ז’ שזה היה המשחק הכי טוב שלנו העונה והייתי מקבל גם 70%. אולי זה יישמע כמו קלישאה אבל הקורונה שינתה משהו, היו ימים שפחדתי שהכדורגל לא יחזור (העונה). לפניכן כתבתי, אחרי ההפסד נגד בטיס: “אליפות היא לא הכל”. מסתבר שכן.
מעבר לזה מן הסתם גם אני וגם אתה צופים בברצלונה כל שבוע, הם משחקים כדורגל הרבה-הרבה פחות טוב. אני לא חושב שאנחנו גרועים מהם גם את ההתקפה לא דומה בכלל.
הנוכחות של הזאר ב-11 מבחינתי לא עומדת על הפרק, כלומר באנקר מוחלט כל עוד הוא בריא ולא נראה כמו רונאלדו השמן. רק חושב שיש משחקים שהיה כיף לראות אותו גם בלי המספרים, ועכשיו גם זה לא.
הזאר שחקן גדול ובסך הכל לא רע במשחקים הבודדים ששיחק השנה, לא ציפיתי ממנו להיות קראק בגבהים של הגדולים ביותר כי הוא לא היה כזה גם בצ’לסי בעיניי. ועדיין ברור שבסך הכל מדובר באכזבה. ניתן אפילו לומר אכזבת העונה כי מבייל וכאלה לא ציפיתי לכלום.
וראן תמיד טוב אבל כבר ראינו אותו מספיק בלי ראמוס לצידו, וזה עולם אחר. יש בלמים שהם “בוסים” שמנהלים את העסק ויש בלמים משלימים. וראן מבחינת הנתונים היבשים הוא בלם מושלם אבל בתוך חוליית הגנה שלמה הוא בלם משלים.
לגבי קורטואה, אני חושב שזה נטו עניין של כמות האיומים שהוא עומד בהם. לא במקרה הוא השתפר במקביל לכך שכל משחק ההגנה שלנו התייצב. זה לא בינארי אבל בעיניי ההבדל לא הגיע בזכותו. הוא הרבה פחות קריטי לשיפור ההגנתי מהשילוב של פדה ומנדי לדוגמה, מהשימוש הגובר במערכים מרובי קשרים או מסרחיו ראמוס.
אמנם אין הוראה של זידאן להתבטל אבל גם אין הוראה לשמור על רמה גבוהה. הייתי רוצה לראות מה צ’ולו היה עושה לאיסקו אחרי מסירה דבילית בעמידה במצב של 1-0(לא מצאתי את הקטע, אבל אני מניח שאתה יודע על מה אני מדבר).
זה מטופש לא “לבזבז” אנרגיה במצב של 1-0 כי אם נספוג את השוויון(לא היינו רחוקים מזה) נבזבז אנרגיה ונקודות.
איסקו עוד השתדל והגיע לדקות האחרונות כבר בלי אויר.
מרסלו עד דקה 60, לא הצליח להעביר פס כמו שצריך (עד הרוחב לקרבחל), לדעתי הוא היה הכי גרוע על המגרש אתמול, הסתכלתי עליו ברוב שלבי המשחק פשוט לא הצלחתי להבין איך הוא שיחק ברמה כזאת.
אני יודע שלא הייתה לנו אלטרנטיבה אחרת, מנדי היה מושעה ונאצ’ו עדיין פצוע.
עם רצף משחקים כזה היה די ברור שהוא עולה בלי אויר, אבל בהרבה שלבים במשחק הרגיש לי כאילו בגללו היינו פחות שחקן.
יש לי ביקורת קשה כלפי המשחק שלו אתמול, הרגיש כאילו הוא בא להשתעשע ולא לשחק כדורגל, כאילו התוצאה לא מעניינת אותו.
ועוד משהו שאני מנסה להבין בחוקה בספרד אולי מישהו יכול להבהיר את התקנון לגבי עבירות באכילס?
מה החוק אומר על דריכה באכילס? לא סגרו אותנו בתחילת העונה שדריכה באיזור הזה של הרגל מזכה בכרטיס אדום ישיר?
קיבלנו דוגמא טובה באחד מהמשחקים בתחילת העונה שלוקה הורחק בגלל אותה עבירה בדיוק, עוד אחרי בדיקת ואר.
אני שמח שלא נשלף כלום, אני לא חושב שהיינו זקוקים לאדום כדי לסיים את המשחק עם 3 נקודות, וגם קיבלנו הוכחה לזה, למרות המשחק המאוד עייף שלנו.
היה מאוד תמוה בעיניי שהאירוע נעלם מעיניי השדרים או הואר, שאמור להתערב במקרים של כרטיסים אדומים.
אצל איסקו זה קודם כל מנטאלי. כנראה שעוד נקבל אותו ואז שוב נאבד אותו, וחוזר חלילה. אם אני צריך לנחש, לדעתי זידאן מצא את הדרך אליו וכרגע איסקו נמצא פחות או יותר איפה שמתאים לו מבחינה אישית. הוא פשוט לא נולד להיות זכר אלפא, לא ממש קשוח ולא שואף תמיד ליותר. נראה שמקום במועדון הגדול בעולם תחת מאמן כמו זידאן ובלי ציפיות לדאבל דאבל כל שנה זה איפה שאיסקו רוצה להיות. מה גם שישנם משחקים נקודתיים בהם מה שאנחנו צריכים הוא בדיוק איסקו, ככה שאי אפשר לבטל לגמרי את תרומתו או להשוות אותה לשחקן סגל רחב זניח יחסית. אתמול היתרונות שהוא מביא בדמות משחק בין הקווים, התנגדות ללחץ ופייט בהגנה לא היו נחוצים.
לגבי הזארד, אוסיף שלמרות האכזבה המובנת זה לא פיאסקו ענק ויש תקווה להמשך. אמנם לא כניימאר, אבל גם בתחילת העונה וגם אחרי הקורונה ראינו ניצוצות של שיתופי פעולה, בעיקר עם בנזמה. הוא בהחלט צריך לתת לנו דאבל דאבל בליגה בעונה הבאה.
מה הכוונה בלם משלים?
בלם שמחפה על חסרונות של בלם אחר ומשלים אותו כביכול? לא יכול להנהיג את ההגנה? זה כביכול חיסרון?
ראמוס עושה הרבה שטויות (הן של זחיחות והן ריצות אמוק להתקפה בניסיון להבקיע), ווראן, ביחד עם קסמירו חייב להזכיר, מחפים על הטעויות האלו לרוב. למה שוראן יוכל לחפות על הטעויות האלו ולא על טעויות של בלם אחר?
בהתחלה כל כדור שנבעט לעברו היה נכנס. אישית, קראתי לו עמוד חשמל בלגי. מאז הוא עבר דרך ארוכה והוא יציב מאוד בשער. גם אם לא הוא שיפר את הקבוצה, השיפור האישי שלו עצום גם ללא קשר לאיכות ההגנה שמולו לדעתי.
ואראן פעם היה מוליך כדור בשקט מופתי ועכשיו זה לא קורה. בכל מקרה, הוא נזרק להרכב ב-2012/13 כשראמוס היה מושעה ופפה היה פצוע לפני חצי גמר גביע המלך נגד ברצלונה והיה מדהים. אז היה נראה שהוא מסוגל להיות הבלם הבכיר. בהזדמנויות שהיו לו להנהיג את ההגנה שלנו הוא די כשל - הגומלין נגד יובנטוס, פ.ס.ז’ בחוץ השנה, אייקס ועוד. הוא צריך לקחת את המנהיגות הזו בכוח מעבר לכך שלדעתי הוא חייב להיות טיפה יותר מלוכלך, לא כל פעם אפשר לחלץ כדור באלגנטיות בגלל מהירות מסחררת. הוא צריך להיות בשל עכשיו.
זה מתחלק לשניים: בפן ה"מנהיגותי" שקצת קשה להסביר במילים יש בלמים שיודעים לסדר את ההגנה, ללכד אותה, להשרות ביטחון. בפן המקצועי בלמים כאלה בדרך כלל גם טכניים, טובים ורגועים עם הכדור. וראן טוב בפעולות הגנתיות אישיות וזהו. הוא טיפוס שקט שמשדר אדישות ולא טוב עם הכדור. הוא חייב מישהו כמו ראמוס לצידו אחרת יש בעיה. ההיפך לדעתי לא נכון, שני בלמים בסגנון של ראמוס (או פיקה, פויול, בונוצ’י, וידיץ’, ריו, קרבאליו, טרי) יכולים לעבוד טוב ביחד.
אישית חשבתי שהביקורת עליו הייתה לא הוגנת גם אז. הוא לא היה טר שטגן או איקר בימיו הגדולים שגם בלי הגנה דפק הצלות הירואיות, זה נכון, אבל כשיש לפניו הגנה סבירה הוא יודע לשמור על עירנות ולקחת את הכדור האחד המסוכן שנבעט לעברו במשחק. בתחילת העונה הגיעו נגדנו ליותר מצבים בקלות
תמיד מדהים אותי כמה קרדיט מקבל ראמוס למרות כל הטעויות שלו (איך כבר שכחו שלפני הקורונה בגלל השטויות שלו איבדנו נקודות יקרות נגד סלטה ובטיס) וואראן שעושה עבודה מעולה ושקטה בקושי זוכה ליחס. כנראה שהוא צריך להבקיע כמה פנדלים בשביל לקבל מחמאות.
ראמוס הוא סוג של בלמים שנקרא באיטלקית regista. סוג של “עושה משחק” של הבלמים והם נדירים בטופ. בנוסף לרשימה של גיא הייתי מוסיף ואן דייק, רומאניולי, לפורטה, דויד לויס, מגויר, ודה ליכט.
עצם העובדה ששמות כמו דויד לויס ומגויר נמצאים באותה רשימה של ראמוס וואן דייק אומר הכל.
רג׳יסטה נאמר בדרך כלל על פליימייקר אחורי או
Deep lying playmaker
פירלו, אלונסו…
הסוג הזה של הבלמים שטובים עם הכדור ומסוגלים למסור - שורשם באיטליה וזו תוצאה של הצורך לחפות על הנחיתות הפיזית של האיטלקים לעומת עמים תמירים יותר באירופה.
כיום באיטליה בונוצ׳י הוא הדוגמה המושלמת לבלם כזה.