בתקופה האחרונה הבנתי 2 דברים:
אבל היי…ניצחון קשה בחוץ. לא משהו ברור מאליו. בכלל.
נ.ב. הטיפול בפדרי בסיום כל משחק -
התרומה הכי גדולה של מסי למשחק הנוכחי זה הפנדל במשחק הקודם שהוא נתן לגריזמן.
גריזמן ממשיך להיות טוב.
רוברטו פשוט לא עושה כלום , נאדה. ואני באמת לא שונא אותו. אבל זה כבר עובר כל גבול.
סבלנו , אבל אם אני לא טועה נשארו 6 גמרים.
נ.ב עדיף שאני ישתוק 2
רוברטו מוסר לך ד"ש אני מקוה שתשרוד אותו 
Roberto: “I arrived at Barça at the age of 14 and playing 300 games with the first team is a source of pride for me. I am very happy, I hope there will be many more games and above all titles.”
רוברטו לא עשה כלום, אבל גם דסט לא עשה כלום. אם כבר צד ימין, מינגסה הוא זה שנתן אסיסט לגריזמן.
דסט בכלל חושך בזמן אחרון.
כולם מדברים על העייפות של פדרי. מה עם אלבה, דה יונג, לנגלה? אני מקווה שיהיה רוטציות רחבות מול גראנדה.
למרות כל זה, הייתה מחצית ראשונה מעולה. שוב לא הרגנו את המשחק במחצית למרות כל ההזדמנויות ושוב סבלנו קצת אחר כך. אם זה ימשך ככה, זה עלול לעלות לנו באליפות.
ברור לכולם שהצהוב החמישי של מסי ודה יונג יגיע במשחק אחד שלפני אתלטיקו?
שרדנו בנס את המחצית השניה אבל ויאריאל שרדה בנס את הראשונה.
היכולת הזאת יכולה להספיק לאליפות.
נכון שכל משחק תהיה מלחמה אבל המוקש האמיתי שנשאר הוא אתלטיקו.
ניצחון ביום חמישי ואנחנו במקום הראשון.
מקום שעוד לא היינו בו העונה.
אתה מודע לזה שנפסיד עכשיו נכון?
אני חושב שהפועל ת"א בכדורגל בשיא הלוזריות שלה היתה מופת לוינריות לעומת אתלטי… ואני מחבב אותם.
התוצאה הזאת מאוד משמעותית, כי אם לא נחרבן את שני המשחקים הקרובים אז תיקו במשחק העונה מול אתלטיקו יספיק לנו בשביל להישאר מקום ראשון.
בחייאת רק שלא יבעטו בדלי מול גראנדה וולנסיה. אין לי כוח להגיד למשחק מול אתלטיקו כשאנחו צריכים לרדוף אחריהם.
אני יגיד בלי לזלזל באתלטי , אני מפחד מהמשחק מול ולנסיה פי כמה וכמה יותר מאתלטי. זה משחק חוץ ותבדוק מתי בפעם האחרונה היה לנו משחק קל מולם שם. כולל בשנים הכי גרועות שלהם. הם תמיד עושים לנו את המוות.
לא יודע מה ההיסטוריה אומרת, וכמה ניצחנו במסטאייה מתוך כמה משחקים, וכמה היה קל או קשה. אני יודע שוולנסיה של השנה היא קבוצה בדיחה, ועם הגנה משעשעת. בעיקר ליריבה. אם ניצחנו את ויאריאל בחוץ, אנחנו צריכים לנצח במסטאייה. אין פה שאלה בכלל.
אם אני לא טועה שנוויל הליצן אימן את ולנסיה אכלנו קש שם , כמובן בליגה לא בגביע…
פשוט הרגשה שלי.
ברור שזה יכול להיות קשה, אבל לדעתי זה יהיה יותר בגללנו מאשר בגלל היריבה בלבן. אם לנגלה ישחזר את משחק השיא שלו נגד הצוללת הצהובה, נהיה בסדר.
בליגה ניצחנו במסטייה בפעם האחרונה ב 2016. בשנה שעברה הפסדנו.
אבל השנה ולנסיה לא מזכירה את עצמה, אחרי מכירת חיסול בקיץ ובלגן עם הבעלים. היא קבוצת תחתית. לא ניצחה 5 משחקים אחרונים.
בארסה כבר לא לוזרית כמו בעבר הלא רחוק, הגיע זמן שכבר תפנימו את זה.
אבל קודם צריך לנצח את גרנאדה. אמנם קבוצה עם ההגנה הכי גרועה בליגה, אבל אין לה כבר מה להפסיד.
זה מאקאונט של אוהדי ברצלונה. רוב רובם לא שותפים לפסימיות מסוימת שסוררת בפורום הזה לגבי הבעיטות בדלי.
הדבר העיקרי שכולם שותפים לו פה הוא עניין המאנחוס שכולם מנסים לעשות / להמנע מלעשות. 
באמת שבת׳רד הליגה הספרדית יש תחרות צמודה עוד יותר מאשר בטבלה לגבי מי מנאחס יותר טוב. אוהדי ריאל נותנים בראש, אבל תיכף נתעשת וננאחס להם בצורה יותר פאטתית. 
יחי הבעיטות בדלי.
השנה מאנחוסים עובדים רק על אתלטיקו.
ריאל לא מנצחת כשנגמרו לה השחקנים, ובארסה מנצחת עם או בלי מאנחוסים.
דימטרי שהיה ברור שאם אנחנו לא לוקחים אליפות אני מאשים רק אותך.
אתם מנסים לנתח את מה שכתבתי יותר מידי. אני מבין שולנסיה היא לא מה שהיתה פעם. אני פולני, ופולני טוב יודע קודם כל רק להתלונן ולחשוב פסימי.
אני גם נוטה לחשוב שהשנה בגלל שאין קהל זה יתרון גדול עבורנו. אם היה קהל במסטאיה , אין לי ספק שבלי קשר לכושר הנוכחי שלהם הם היו עושים לנו את המוות. אבל בלי קהל וזה משהו אחר. אז החשש שלי זה רק בהקשר הפסיכולוגי יותר מאשר המקצועי.
הדבר המזעזע והקשה מבחינת הקבוצות הוא ניהול הסגלים של שלוש הגדולות. זידאן עדיין עם הלשון בחוץ בשני מפעלים, כשהצוות המקצועי מזייף בצורה קשה העונה עם מכת פציעות הזוייה. אצל אתלטי היו מקריים רציניים של התפרצויות קורונה, ולמעשה מאז אותה ריצה פסיכית באמצע העונה שהובילה לפער 13 הנקודות הם לא מצליחים לשמור על יציבות או רצף נצחונות.
מה עם ברצלונה? מצד אחד אנחנו מוכיחים אופי של קבוצה מנצחת, וגם בימים בהם מסי לא מצליח להיכנס ל- GOD MODE, שחקנים אחרים מפצים ממקומות לא צפויים. הבעיה בכל זאת היא הרוטציה. לצערי, זה כבר לא הזמן לעשות רוטציה. אין מקום להמר על משחקים כי מדובר על 6 משחקים כדי להכתיר את העונה הזאת כהפתעה פסיכית עם דאבל, או עונה עם טעם לא צפוי של החמצה. יש לי הרגשה רעה לקראת גראנדה, והרגשה עוד יותר רעב לגביי הכושר שאנחנו נמצאים בו, אבל אם איכשהו נצליח לגמור משחקים מהר ונאפשר מנוחה לשחקנים שחייבים אותה (אני מכתיר את פדרי ודה יונג ראשונים) עוד נוכל להגיע במצב טוב למשחק העונה מול אתלטיקו.
אני באמת לא מבין את ההתעקשות של קומאן.
מילא דה יונג הוא מהטובים על המגרש בכל משחק אם לא הכי טוב, אבל פדרי נראה כמו אחד ששפך לאגר מאז פגרת הנבחרות, מה הקטע לטחון אותו?! אוקיי, אז לא ריקי אבל יש עוד אופציות כנו אליאיש וסרג׳י רוברטו.
אני חושב שגרנאדה זאת הזדמנות אחרונה לעשות רוטציות.
לפדרי יש מחליפים - מוריבה ובעיקר פוץ’.
לנגלה שיחק כמה משחקים ברצף, לה רואה בעיה בחולית הגנה של מינגסה-פיקה-אראוחו.
ואיפשהו בקצה הספסל יש את פירפו, אולי פעם בשנה אלבה יכול לנוח.
גרנאדה היא הקבוצת הגנה הגרועה בליגה, גריזמן בכושר טוב סוף סוף, דמבלה כבר נח, אפשר לנצח אותם גם בלי פדרי ואלבה.
אגב - גריזמן ומינגסה מצטרפים למסי ודה יונג עם 4 צהובים.
אגב 2 - דה יונג לא נראה לי עייף. למרות שהוא משחק כל משחק ועושה קילומטראז’ הכי גדול בקבוצה.
בניגוד לרוטציות בקו ההגנה (אין המון אופציות), וספציפית לעמדת המגן השמאלי (פערי רמות משמעותיים) בעמדה של פדרי זה הכי פחות מובן. אין ספק שהוא ברמה מאוד גבוהה, אבל הוא לא מזכיר את עצמו במשחקים האחרונים, ונראה שהוא בעיקר לא מצליח לסחוב את עצמו. האנרגיה שלו דועכת. אומנם מדובר על שחקן מאוד צעיר, אבל גם לזה יש תקרת זכוכית.
בסוף המחצית הראשונה (בה הוא היה פנטסטי) הוא כבר נראה שהוא מתחיל להיגמר. במחצית השנייה הוא כבר לא היה קרוב לאינטנסיביות של הראשונה. דה יונג הוא אולי הספורטאי הכי מסור בסגל של הקבוצה הזאת, וגם לו יש תקרת זכוכית.
לא מטיל בזה ספק, אבל גראנדההיא קבוצה עקשנית שסובלת רוב הזמן מסגל קצר מידי. היא משכה לא מעט זמן בשלוש מסגרות (בעיקר אירופה) והיא מתקשה לשמור על פורמה טובה בכולן. במשחק נתון היא יכולה לעשות הרבה בעיות.
אני חושב שעיקר מה שקורה הוא מכת פציעות מרוכזת כלפי מספר עמדות.
בסוף אני חושב באמת שהכתובת הייתה על הקיר.
בקישור במצבת שחקנים מלאה אנחנו עם 5 שחקנים שאחד מהם הוא איסקו, ואחד בן 35.
יש חלוץ 9 אחד בלבד (ויסלח לי מריאנו), ו 4 שחקני אגף (לא ספרתי את הזאר שפצוע משנה שעברה).
בהגנה יש לנו מגן שמאלי אחד זקן שלא נספר ומגן ימני שלא נספר (מה שגרם להסתה של אחד משחקני האגף, שהורידה את מספרם ל3 מ-4).
אז נכון שיש הרבה פציעות. אבל באמת שעשינו את כל מה שאפשר כדי לסבול מפציעות העונה אז אין לנו זכות להתלונן.
לעונה רגילה מדובר על סגל קצר. אז בטח שלעונת קורונה.
אני אפילו אדבר על מזל. ההגנה זה החלק היחיד בו יש לנו מחליפים ועיקר הפציעות שלנו העונה קרו שם.
אני באמת חושב שכל פציעה שהגיעה הגיעה לעמדה שהכי פחות נורא שיפצע לנו שחקן. 2 הבלמים והמגן הימני פצועים לתקופה ארוכה? תארו לכם מה היה קורה אם היה מדובר בקרוס מודריץ וקאסמירו שלא קיבלו יותר מנוחה מהם.
ראינו מה קרה כשבנזמה היה פצוע לשבוע.
ראינו מה קרה כשקאסמירו פספס משחק בגלל אדום.
זה טוב ויפה לומר שהתגברנו על מכת פציעות. כל הכבוד לזידאן על ההתמודדות עם המצב הלא פשוט בכלל, אבל בסוף תכנון סגל לקוי הוא הגורם שלנו לבעיות בנושא.
אם אודגור היה מקבל דקות הוא היה חוסך לנו הרבה ״זמן איסקו״.
אם יוביץ היה פה ומקבל דקות הוא היה עוזר לנו בכל המשחקים בהם מריאנו חילטר כחלוץ ובכל המשחקים בהם שחקני ההתקפה שלנו נראו כל כך רע.
בנוסף, כולנו ידענו שקרבאחל פציע ושאודריוסולה אינו מספיק טוב ועדיין דבר לא קרה שם (לא מדבר על חאכימי שרצה לעזוב, אלא בכלליות).
בצד השני מרסלו על אף ההתקדמות שעשה בחצי השני של העונה (רק מדגיש את הבעיה שהמצב הנוכחי הוא התקדמות) אינו מספיק טוב ואינו מסוגל לסיים 90 דקות, ועדיין הועדף על פני רגילון.
בקיצור, כולם מדברים על הביש מזל, אני חושב שנהנינו ממזל. הסגל שלנו בנוי כך שלאבד 4 שחקני הגנה זה פחות נורא מלאבד 2 קשרים (עם אחד עוד נסתדר כי פדה פה)
נהנינו מתגלית העונה - לוקאס ואסקז כמגן ימני. כל השבחים לזידאן היו נעלמים אם הוא היה נראה שם כמו שמצופה מסותם חורים שלא מכיר את העמדה.