אנחנו טובים מאוד .
לא יודע אם הטובים באירופה, בשלב הנוקאאוט הרבה תלוי בנואנסים קטנים. אבל אנחנו קבוצה כיפית , כיף לראות וכיף לאהוד.
כמעט כל הרכש כבר השתלב. גורדון, אדיימי, רודרי כבר נראים מחוברים.
היחיד שמדאיג אותי זה קאנסלו. אספארט עם 4 משחקים רצופים, וקאנסלו מקבל פחות דקות מקונדה. אנחנו נצטרך אותו, גם בימין וגם בשמאל.
אני מתחיל להרגיש שפדרי יותר טוב גם מצ’אבי וגם מאינייסטה. הוא מן שילוב מושלם של שניהם, פלוס לא מתעייף, פלוס משחק הגנה ולחץ משובח. אם צ’אבי נחשב לקשר הספרדי הטוב בכל הזמנים, אולי בעוד 15 שנה כבר לא יחשבו ככה.
לאמין היה יותר החלטי ופחות אנוכי היום. אם ימשיך ככה, אי אפשר יהיה לעצור אותו. המסירות הקטנות האלה ברחבה זאת אומנות.
ז’ואן גרסיה מתחיל להזכיר את ואלדס בשיאו. מהיר, עירני, תגובות מעולות בין הקורות. רק בלי וילדוסים בינתיים.
נדבר עוד 15 שנה משה.
אני נהנה מפדרי יותר ממה שאני זוכר נהנה מצ’אבי. מהאלגנטיות של אינייסטה נהניתי יותר, אבל פדרי עושה גם את זה וגם המון דברים אחרים. הוא פשוט מדהים.
בואו נצנן התלהבות. ניצחנו את אלצ׳ה, ראיו, בילבאו וולנסיה. זאת רק תחילת העונה. השחקנים שלנו עוד יחנקו, אנחנו עוד נבעט בדלי, וגם יגיעו הפציעות. וגם הפנדלים לריאל. בואו נרגע.
ההשוואה של פדרי לצ׳אבי עוד מגוחכת בעיניי, מצטער. רמת הדומיננטיות של צ׳אבי באירופה, בספרד ובליגה…פדרי לא מסוגל להעביר שנה אחת יציבה. הוא שחקן מחליף בנבחרת. הוא לא נתן עונה אירופאית טובה באמת.
אני בספק אם פדרי אי פעם יגיע לדומיננטיות ולמעמד של צ׳אבי. עזוב את התארים הקבוצתיים בצד, קח את היכולת האישית שלו-הוא היה פעמיים המבשל המצטיין בליגה, פעם אחת בליגת האלופות, 3 פעמים היה מקום בשלישי בתחרות כדור הזהב, המצטיין של יורו 2008.
נאלצתי להשלים את המשחק, כי לגויים לא אכפת מזה שאצלינו עובדים. אנטישמים.
ועכשיו ברצינות, חוץ מזה שפירקנו את העטלפים הגיע שבורים שעמדו מולינו, כמה דברים קרו:
פרמין פתח את העונה חזק.
לאמין חזר לשחק כדורגל.
ראפי גם במשחק פושר איכשהו כובש.
צ’אבי אספקט הסתדר יופי עם כל מה שבא אליו.
עדיין עשינו לא מעט פאדיחות בהגנה גם מול ולנסיה הגמורה הזאת.
רודרי תיסכל אותם. לא משנה אם מישהו כבר דחק אותו לפינה, רודרי עדיין לא איבד כדור. אני חושב שעכשיו אנחנו רואים את הפער המהותי שחסר לשחקן שבאמת יכול להיות משלים לפדרי ולתת ערך מוסף. עד כה היה לנו שחקנים שנתנו משחקים סבירים (ברנאל) השתדלו לרוב לא להפריע ולא ממש לתרום (פרנקי), או פשוט לכסח כל מה שזז (כאבי). אני תוהה מתי נראה קשר אחורי ברמה הזאת שוב. נראה שרק פפ יודע לייצר כאלו.
הליגה ארוכה, ואין כמו הפסד כפול במדריד כדי להתחיל לייצר פער כלשהו. בארסה עוד תצטרך את מקדם הביטחון הזה.
אין ספק שזו פתיחת עונה מטורפת אבל בראש שלי מקננת חסידה (לחסידות יש קן גדול). בארסה משחקת אינטנסיבי, שמח, מעורר. כמעט מתחיל להזכיר את הפפ-טים. אבל…
האם נצליח לשמר אינטנסיביות לאורך זמן?
האם הסגל מספיק עמוק בשביל לסחוב עונה שלמה?
האם נהיה כל כך דומיננטים גם מול יריבות חזקות יותר?
לי יש הרגשה שלא, לא ולא אבל פליק לגמרי מוזמן להאכיל אותי בכובע מצמר
בכל מקרה, תענוג בינתיים. פרמין, ראפיניה, פדרי, רודרי… אני כן חייב לציין שאני מאוד מודאג מהאגף השמאלי. צ’אבי אספרט מרגיש לי כמו ילד שיצא ממחנה של הצופים, אין לו פיזיות והציוות עם גורדון מרגיש לי טיפה בעייתי. גורדון שחקן טוב אבל אין בו גול אני מרגיש. אגף שמאל מרגיש לי אנמי וחלש. חסר תאכלס.
אני בהחלט שותף לחששות שלך בנושאי האינטנסיביות (בעיקר לגביי היכולת לשמר אותה בחודשים שהם לא אוגוסט-ספטמבר), אגף שמאל (במיוחד כשזה גם הצד החלש מבחינת הבלמים), והמבחנים מול הגדולות/קשוחות. 4 משחקים טובים מפתיחת העונה, עם יחס שערים של 17:2, זה לא משהו שצריך להתלונן עליו, אבל זה גם לא אומר כמעט כלום לגביי ההמשך, ולגביי היכולת לצאת מתקופות קשות שעוד יגיעו.
זה נראה טוב, זה נראה אפילו מעולה לפרקים, אבל אסור לנוח על זרי הדפנה. ולכן המשפט הבא של פליק מעודד אותי -
אבל גם קצת מפחיד אותי. ברצלונה צריכה לדעת מתי לא רק מותר אלא גם חובה להוריד את הרגל מהגז (לא במחיר איבוד המשחק, כמובן), אחרת השחקנים לא רק שלא יסיימו את העונה, הם לא יגיעו לדצמבר.
זה לא אומר שזה יקרה גם לאנגלי, אבל גם ראפיניה היה נראה בהתחלה כמו מישהו שפראן הוא סקורר היסטורי לידו. תן ללבנבן הזה קצת זמן, והסטטיסטיקה הכיבושית (אולי עוד) תגיע. בינתיים את העבודה שלו, השילוב שלו במערך ובקבוצה ובסגנון המשחק, הבישולים (עוד רגע עובר את כל הבישולים שלו בעונה שלמה בניוקאסל) והמקצוענות המסתמנת שלו - אי אפשר לקחת.
בנושא אחר שעלה פה -
דיוני ה"מי יותר גדול?" הם בדרך כלל משהו שאני לא נכנס אליו, וכך גם בהקשר של פדרי vs צ’אבי ואינייסטה. אבל זה שפדרי בכלל עולה בדיון הזה, גם אם מפסיד בו, זו חתיכת מחמאה לילד עם שיער הפלטינה שגאבי צבע לו בשינה. זה שהוא עושה את זה בגיל 23, אחרי שב-2 העונות הקודמות הוא סחב לבדו את הקישור הברסאי, זו עוד יותר מחמאה.
לא יודע אם בפועל הוא יהיה גדול כמו צ’אבי/אינייסטה (יותר? פחות? אותו דבר?), כי יש כל כך הרבה משתנים שאי אפשר להשוות בין שלושת השחקנים הללו (גילי פריצה ותקופת שיא? מצב המועדון? התרבות מסביבם? השותפים לסגל/הרכב/קישור? ועוד המון), אבל בפוטנציאל? הוא שם. לחלוטין שם.
אם זה היה מגיע בואקום ועם איזו מהפכה בסגל / החלפת מאמן, הייתי סקפטי. העובדה שזה מגיע אחרי שנים מעולות של בניית מומנטום, עבודת מאמן מדהימה והתבגרות ושפשוף של צעירים, בתוספת רכש מעולה לנקודות קריטיות, גורמת לזה להרגיש עבורי (ולצערי) כמו הריל דיל.
זה כמובן לא מבטיח גמר / זכיה בצ׳מפיונס, יכול להתהפך וכו, אבל אתם נראים מעולה. תקופות רעות יש בכל עונה כמובן (גם לכם בשתי האליפויות האחרונות). אם קבוצה אנגלית היתה פותחת כך מול כמה נמושות, היו עפים על הפורמה המפלצתית והיכולת שלה. אולי אפילו אם באיירן היו פותחים ככה היה קצת רעש.
לגבי עניין האיטנסיביות - יכול להיות (מקווה לפחות) שיש פה התחשבות בסרגל מאמצים, ולכן אנחנו רואים פתיחה חזקה עד הפגרה. עברנו 4 משחקים ונותרו עוד 4:
9.9 פיינורד בבית
13.9 לבאנטה בחוץ
16.9 ראסינג בבית
19.9 סביליה בחוץ
סך הכל משחקים די נוחים, למעט סביליה כי זו תמיד חידה איזו סביליה נקבל, אבל העובדה שמדובר ב-8 משחקים סך הכל מתחילת העונה עד הפגרה הראשונה, מאפשרת לפליק להריץ את ההרכב הכי חזק ברוב המשחקים ולדרוש אינטנסיביות גבוהה כדי להיכנס טוב לעונה הזאת ולבנות בסיס טוב לשיטה ולדרישות הטקטיות.
לאחר מכן יש לנו את חודש אוקטובר המאתגר עם הצ’מפיונס והקלאסיקו, ככה שאני מאמין שנראה ירידה כפויה באינטנסיביות בנובמבר, שזה די מתחבר לרצף הרע שלנו בשנה שעברה באותה תקופת זמן. שם יהיה האתגר הרציני של מיזעור נזקים במטרה לאבד כמה שפחות נקודות.
בקיצור מה שאני מנסה להגיד - במקרה של תוכנית ניהול עומסים, והגיוני מאוד שיש אחת כזאת בעונה כל כך ארוכה - אין מה לצפות מבארסה לשמור על אותה רמת אינטנסיביות לאורך כל החודשים, אלא שתדע להגביר קצב בנקודות הקריטיות של תחילת וסיום העונה (ספטמבר-אוקטובר, מרץ-אפריל). כבר שנתיים ברציפות תחת פליק השחקנים מגיעים רצוצים לגמרי לישורת האחרונה ומקווה שהפעם ילמדו מטעויות.
קודם כל, גם לפני שנתיים הייתה לנו ירידה חדה בחודש נובמבר. אפילו לפני שנתיים הירידה הייתה יותר קשה מאשר בשנה שעברה, ובקושי הצלחנו להתגבר עליה.
לגבי הישורת האחרונה, בשתי השנים האלו סבלנו מפציעות של שחקני מפתח ושילמנו על כך בעיקר בליגת האלופות כשהיה חסר לנו גרוש ללירה ולא עפנו אחרי רמונטדות כואבות כשאנחנו חוטפים 3:0 ומעלה בהדחה.
בסה״כ אני חושב שניהול העומסים הוא סביר מאוד ביחס לסגל הקצר (יחסית) שהחזקנו בשנים האחרונות.
בהתקפה התחזקנו בשחקנים טובים, פיזיים וצעירים - כך שאני חושב שאם כל שחקני ההתקפה יהיו מתואמים לשיטה אז לא נראה ירידה חדה באינטנסיביות אם יהיו פציעות.
בקישור נשארנו כמו שהיינו + רודרי - ככה שאולי השנה התלות בפדרי קצת תקטן ואם ח״ח ייפצע אולי נוכל עדיין למכור משהו גם בלעדיו.
בהגנה הקאדר קצר. אין תירוצים ואין לי איך לייפות את זה. אם לא נשכיל לכבוש אז יזיינו אותנו במלוא מובן המילה כשנגיע לשלבים המכריעים של האלופות. גם בשנתיים הקודמות נפלנו על פציעות של שחקני הגנה, אבל הפעם להתקפה שלנו יש יותר מה למכור (17 שערים בארבעה מחזורים, לא אכפת לי מה תנסו למכור על חולשת היריבות - זה לא עניין של מה בכך). נראה איך תגמר העונה.
