המשחק של יום חמישי השאיר טעם של עוד, ומנצ’סטר יונייטד תצא הערב לניוקאסל לשעתיים גדושות בהנאה.
ללא פוגבה ומרסיאל, ובמשחק חוץ בפרמייר ליג ולא בליגה האירופית, מול אחת מהקבוצות הביתיות ביותר בעולם שמביאה 60 אלף אוהדים גם כשהיא בליגה השניה ולא מול אחת מאריות אירופה אלקמאר, הכיף צפוי להיות גדול אף יותר, עם משחק התקפי משובח ומבול שערים.
חניכיו המאורגנים והממושמעים טקטית של סולשיאר יגיעו רעננים אחרי רוטציה נרחבת. ההרכב הבכיר נח בחמישי, והמנג’ר השתמש בסגל העמוק העומד לרשותו כדי לצאת מהולנד עם ידו על העליונה. אלמלא השופט והדשא, כמובן. דניאל ג’יימס שיחק רק 90 דקות, והחלוץ האימתני מרכוס ראשפורד פחות מחצי שעה.
האמן ג’סי לינגארד היה (הוא לא ‘משחק’, הוא קיים, הוא מהות הכדורגל) על המגרש כעשר דקות בהן עשה שמות בהגנת אלקמאר, עד כדי שירד מהמגרש והשאיר אותנו בעשרה שחקנים כי זה לא היה כוחות. התצוגה המופלאה הובילה אותו למסקנה כי הנימוס מכתיב שלא להתעלל כך גם באוהדי ניוקאסל בביתם, ולכן לורד ג’סי יוותר על הופעה הערב, למורת רוחם של האוהדים, או מוטב לומר - המעריצים.
ניוקאסל כמובן מתהדרת בלורד אחר - הלורד וולדמורט בגילומו של ג’ונג’ו שלבי, שיחזור למגרשים אחרי היעדרות ממושכת. יונייטד, בהנהגת הארי “מגוויר” פוטר, תגיב בהתאם באמצעי הגנה בלבד - אקספליארמוס והרחקת כדורי גובה. התקפה היא וולגרית מדי עבורנו, אנחנו הרי הטובים בסיפור.
צחוקים בצד, אנחנו הולכים להתפוצץ על ניוקאסל הם לא יבינו מאיפה זה בא להם. אני כבר מדמיין את אשלי יאנג חורש את האגפים (את שניהם במקביל) ומעביר כדורי גובה לראשפורד האגדי. בקישור אני רגוע עם מאטה מאטיץ ופריירה/פרד הטאלנטים הברזילאים שלנו, עם ההרכב הזה אין לי ספק שנצליח להקשות עליהם וננצח בגדול 0-0. המשחק גם נראה מפגן טקטי רציני מאוד מסולשאר ושותפיו , אנחנו נעלה במערך מאוד ברור של 1-10 כאשר השוער בשער ו10 שחקנים רצים כמו באלגוריתם עקיבה אחרי הכדור (בין אם הוא במגרש או לא).
בבקשה שיגיע הסוף כבר (של העונה/סולשאר/וודוורד/גלייזרים/העולם)
סולשאר הולך לגרום לנו להתגעגע למוייס. אבל כפי שאמרתי, אנחנו צריכים להתפרק לחלוטין כדי שמשהו ישתנה. בכל פעם שאנחנו קרובים פחות או יותר לטופ 4 וודוורד יכול לחרטט, יונייטד במאבק על הישארות בליגה זה משהו שלא יעבור בשתיקה אפילו אצל האוהדים הפתטיים שלנו. וודוורד לא יוכל להתחמק מלרדת מתפקיד שקשור למשהו שהוא לא התחום הפיננסי.
כן, ניסיתי לדחוף נצחונות בכוח ואפילו זה לא הלך.
למויס הכלומניק אני לא אתגעגע לעולם, גם אם נרד ליגה. ואכן נראה שאנחנו בדרך לשם. מבט קצר בטבלה מראה שאברטון נמצאת מתחת לקו האדום. מי חושב שאנחנו מסוגלים לנצח את אברטון בגודיסון פארק? הקבוצה הכי גרועה בליגה היא ווטפורד, שלא ניצחה עדיין. למישהו יש ספק שכשנגיע לוויקראג’ רואד מאזן הנצחונות שלה יעלה +1?
מת לשמוע מה יש לו להגיד הפעם. איזה חירטוט מונפץ יהיה להצדיק את הגועל שראינו, שוב.
יש לנו את אלגרי שיכול להיות המאמן או להמתין לפיטורי פוצ׳יטינו, בינתיים אני מוכן להיות מאמן מחליף עד שימנו זמני, מבטיח שאני אעשה עבודה משמעותית טובה יותר.
אלגרי בסדר, אבל אני לא סומך עליך: אמרת שננצח בגדול 0-0, וטעית. מדוע שנסמוך עליך שוב?
דה חאיה אמר שזה המצב הכי גרוע מאז שהגיע ליונייטד. קשה לחלוק עליו. הכדורגל עם מוריניו היה גרוע, אבל לעיתים הצלחנו להשיג תוצאות סבירות ואפילו טובות. כאשר היינו זקוקים לשער, מוריניו ידע לשלוח את פילאיני לרחבה בתקווה שמשהו יקרה. ואכן, זה עבד כמה פעמים. מה התוכנית החלופית של אולה? הגבהות של יאנג לכיוונו של ראשפורד או ג׳ימס הגמד? מצב מזעזע!
