בסה"כ היה משחק טוב, עם שער יפה של גריזמן והמון המון החמצות שלנו מול שוער שתפס יום טוב.
אני לא סולח לקומאן על שני דברים:
יכול להיות שעם חומר הקשרים שיש לנו, סעיף 2 נובע מפשרה. אבל אני הייתי רוצה לראות אותו לפחות מנסה 4-3-3 עם ריקי.
דבר אחד שאני כן אוהב אצל קומאן זה החילופים. לא דווקא נקודתית x במקום y, אלא העובדה שהוא משתמש הרבה בחילופים ועוד לא היה אף משחק שכל ה 11 שפתחו גם סיימו.
חבל שהוא לא יודע עדיין איך להוריד את מסי למנוחה בדקה 60…
הבעיה היא לא התיקו הזה מול אלאבס, גם אם זה ביתרון שחקן. נפלנו, ועוד ניפול, במשחקים יותר קלים על הנייר ומול קבוצות אפילו פחות טובות מאלאבס. וכן, בהחלט יש ימים כאלו בהם שום דבר לא הולך, הכדור לא מוכן להיכנס לרשת, והשוער של היריבה מתחפש לקרלוס קאמני.
קורה.
זו לא הבעיה. הבעיה היא שעד שיש לנו סוף סוף קישור טוב, צעיר, אנרגטי ויוזם קדימה - חולית הקישור לא קיימת, ולא בגלל שהקישור של היריבה העלים אותה, אלא סתם כי מראש פותחים רק עם 2 קשרים, ואחוריים. הבעיה היא שעד שיש לנו אחלה שחקני אגפים (מבסוט מטרינקאו אתמול, ומשוכנע שעם יותר דקות ועם דסט לידו, נקבל ממנו יותר), אנחנו שום הולכים אך ורק דרך האמצע. הבעיה היא שחולית ההגנה שלנו היא לא רק איטית, אלא גם מטומטמת (ולראייה - הגול שספגנו והצהוב של לנגלה), ושהחילוף היחיד כרגע בגזרת הבלמים הוא פרנקי “אצלי הוא ישחק בעמדה שמתאימה לו” דה יונג. הבעיה היא שעד שיש לנו מגן ימני, שגם נתן אחלה משחק בקלאסיקו, אז שוב רוברטו פותח. הבעיה היא שאין לנו חלוץ ואין לנו בלם, אבל יש לנו 3 שחקני על באותו תפקיד ובאותה עמדה, ועוד ילד פלא שרוצה גם. הבעיה היא שאלאבס, לא קבוצת הגנה מוכרת ומוערכת, צריכה בסה"כ להעמיד את השחקנים שלה באמצע וקצת להילחם, כדי להוציא נקודה ב-10 שחקנים.
ועוד בעיה, שאולי קצת בעייתי לדבר עליה, היא מסי. מבואס, מזדקן, עייף, סתם תקופה נאחס - הכל יכול להיות. בשורה התחתונה, משהו שם חורק. שזה בסדר גמור, כן? כבר לא מצפה ממנו לעונה של 70 שערי ליגה. אבל יש שם איזשהו ראש בקיר מצידו שפשוט לא עובד. כלומר, הבעיה היא לא שלא הולך לו, אלא שאני לא בטוח שהוא מבין שזה מה שקורה, ושאולי כדאי לעשות משהו אחר מידי פעם.
נ.ב. בהינתן כושר משחק מלא - פיאניץ’ חייב לשחק במקום בוסקטס. חייב.
פיאניץ’ נראה כרגע כממשיכם של וידאל ופאוליניו בתור רכש שנוי במחלוקת שיעלה על הציפיות. זה לא הופך את הרכישה לטובה בעיני, אבל עדיין מעניין.
בבארסה של שנה שעברה ארבעה שחקנים היוו איום על השער באמצעות תנועה לעומק ואיום תדיר, יותר או פחות, על השער - וידאל, סוארס, פאטי ומסי. השניים הראשונים עזבו ללא מחליף, ומסי, כפי שאייל ציין, בנסיגה מורגשת. ייתכן שהיא זמנית, והיא בטוח מושפעת מהעזיבות (של סוארס בעיקר) שהשאירו אותו השחקן היחיד שצריך למנוע ממנו גישה לשער. כל כך הרבה התקפות התנהלו נהדר אבל ללא שום אופציה למסיים, עוד פס ועוד פס. טרינקאו יכול להיות התרופה למכה הזו אם יתחיל לאיים יותר, אחרת בארסה תלויה לחלוטין בתחייה של גריזמן או דמבלה בשביל להצליח להבקיע באופן קבוע, בטח בימים שפאטי (הנהדר) לא פוגע יחסית.
וידאל לא היה רכש שנוי במחלוקת. הוא הגיע בזול. היה צריך לעוף עונה קודם כי הוא לא הסכים להיות שחקן ספסל, אבל זה לא הופך את הרכישה שלו לתמוהה. הוא הגיע בזול, ונעשה נסיון שלא צלח. כזה שלא עלה יותר מדי. אולי הציפיות שלי פשוט נמוכות מדי בגזרת הרכש.
פאוליניו לא עלה על שום ציפיות. הוא הבקיע 2.5 גולים והסריח את הדשא בשאר 99% הזמן. אני כופר בשקר הזה שיותר מדי אנשים חזרו עליו פה פעם אחר פעם עד שהוא נראה כאמת. רכישה מזעזעת, שחקן מזעזע, ומזל שהצלחנו בעוד עסקת שקר כלשהי לקבל עליו את מה ששילמנו עליו.
יכול להיות שגם עם 4-3-3 נורמלי בוסקטס לא יראה טוב, אבל לשים אותו ב4-2-3-1 זו פשוט התעללות. הבן אדם לא מסוגל לשחק במערך הזה. תנסו לחשוב האם בוסקטס שיחק לבד או שהיה לידו עוד קשר אחורי ברומא, בליברפול ובליסבון. תנסו לחשוב על הפעם האחרונה שראיתם את בוסקטס במשחק טוב ותבדקו אם היה לידו עוד קשר אחורי. זה לא עובד וקומאן אדיוט לא פחות מוואלורדה או סטיין.
בנוסף, אחת הבעיות של מסי היא ששמים לו איזה גריזמן/קוטיניו שפשוט דורך לו על הרגליים. זה לא עובד. לא סתם בכל פעם שראינו את פדרי, מסי נראה טוב יותר. פדרי מבין את זה, זז משם ומשחרר את הפקק. קוטיניו וגריזמן לא.
בהינתן סגל השחקנים הקיים אנחנו חייבים לחזור ל4-3-3 עם טרינקאו דמבלה ופאטי באגפים, אחד מבין מסי, קוטיניו וגריזמן כפאלסו וחוליית קישור עם פדרי, דה יונג ואחד מבין בוסקטס / פיאניץ’.
לא רק הוא לא מבין, גם השחקנים האחרים. עדיין מעדיפים למסור לו אחורה במקום לאיים על השער בעצמם.
נראה שהאופציה הראשונה של כולם לחפש את מסי במקום לנצל עמדה מועדפת של עצמם או של שחקנים אחרים.
המשחק הזה אולי יוצא דופן בהיבט הזה, אבל זאת המגמה מתחילת העונה. במיוחד ניכר אצל הצעירים וגריזמן.
דבר אחד מאוד ברור מהמשחק אתמול, זאת בהנחה שקומאן יעדיף לבנות רק על מסי, ההרכב צריך להיות דומה לזה ששיחק במחצית השנייה.
במחצית הראשונה מסי כמעט ולא הצליח לעשות כלום, באו מוכנים וכל כדור שקיבל התנפלו עליו ולקחו לו את הכדור, היה מצופה ממסי לעשות הכל כמו מסי הישן והוא לא הצליח.
מחצית שנייה הכדור נע מהר מאוד והוציא את ההגנה שוב ושוב משיווי משקל, לא ידעו לקן ללכת ואיך לסגור, ומסי כמובן ידע לעמוד איפה שנוצרה הפירצה כדי לקבל את הכדור והפך ליותר מסוכן כי כשקיבל את הכדור ההגנה כבר לא הייתה מסודרת ולא בעמדות ולא ידעה מי צריך מיד ללחוץ את מסי.
פדרי הזה חייב לשחק תמיד, לידו מסי מצליח, עם פאטי וטרניקאו ופטי שיודעים להניע כדור מהר ולנוע מהר ונכון יהיה הרבה יותר קל למסי, תזרקו בפנים גם את פוץ’ שהוא מין תואם פדרי ובכלל לא ישאר שחקן פנוי שישמור על מסי.
יש לציין רק שמסי היה מסיים משחק כזה בשלושער קליל, גם במשחק כמו המחצית הראשונה.
כן רק שכחת פרט קטן שמבדיל בין שתי המחציות,כרטיס אדום לאלאבס.
דרך אגב,שפת הגוף של קומאן בסיום הייתה מזעזעת,שידר זעם וחוסר אמונה לשחקנים.
אני לא זוכר מתי ראיתי מבארסה שתי מחציות כל כך שונות. זה מדהים כמה אינטנסיביות מוסיפים לנו הילדים+פיאניץ’.
במחצית הראשונה יכלנו לראות את כל מה שלא טוב במערך 4-2-3-1 של קומאן. זה לא שהקישור לא טוב, הוא לא קיים אצלנו במערך הזה. נחמד מאוד שבעקבות זה דה יונג משחק “בעמדה שלו”, אבל זה גורם לבוסקטס להיראות יותר גרוע ובהתחשב בכך שהוא גם ככה בירידה זה עוד יותר נורא. בנוסף זה פוגע לדעתי ביכולות הקבוצה בכללי, וכמו שטענתי שצריך לחשוב פחות על הביטחון של גריזמן ויותר על הקולקטיב, כך גם במקרה דה יונג, לא משנים מערך בשביל ששחקן אחד ירגיש יותר בנוח.
החילופים של קומאן במחצית היו מעולים (עד החילוף ההזוי של פאטי וברייטוויט). דמבלה מנסה יותר מדי דריבלים במקום דאבל-פסים ולחפש חורים בהגנה ולנצל את המהירות שלו ללא הכדור, בוסקטס עם כל הצער (לא יכול לתאר כמה אני אוהב את השחקן הזה) לא תורם ואף פוגע באינטנסיביות וברמת הלחץ של הקבוצה. פיאניץ’ עוד לא לגמרי התאקלם אבל הוא מזיז את הכדור מהר, רץ המון וזה ממש מורגש ומוסיף. טרינקאו נראה עדיין חסר ביטחון אבל לאט לאט הוא בונה אותו, ולי היה נהדר לראות אותו עושה עבודה של קיצוני אמיתי, תנועה טובה קדימה בלי הכדור, דריבל, מנסה לא מעט דאבל-פסים. מבחינתי יש למה לצפות ממנו. בצד השני פאטי, עוד קיצוני אמיתי שיודע לאיים וליצור בלאגן, כבר סוג של התרגלנו.
כל זה מביא אותי לדבר שממנו הכי נהנתי אתמול במחצית השניה, כמות המצבים. אנחנו יותר מדי למודי ניסיון, בטח בשנים האחרונות, שמול קבוצות שעושות בונקר אנחנו מגיעים למצב וחצי במחצית, וגם זה רק אם מסי תפס יום סביר ומעלה. תמיד מנסים כולם דרך האמצע וכמובן לא יוצא מזה כלום. אתמול עם טרינקאו ופאטי שריווחו את המשחק ויודעים לאיים מהאגפים ולא רק מהאמצע, עם פדרי ופיאניץ’ שהוסיפו דריבל טוב (בעיקר הראשון) ומשחק לחץ מעולה, הגענו ללא מעט מצבים. את חלקם הצעירים בזבזו כשלא בעטו בזמן (או בכלל), את חלקם החמצנו ואת חלקם פאצ’קו לקח בצורה מעולה. אבל כמות כזאת של מצבים מול בונקר, מדהים בעיניי.
לפדרי מגיע פסקה משלו, הוא פשוט מעולה בעיניי, אולי השחקן הכי טוב שלנו במחצית השנייה. הוא נמצא כמעט בכל אזור, הוא יודע למצוא את השטחים המתים בקישור ולהיכנס אליהם, ראיית המשחק שלו מעולה, משחק הלחץ גם כן. הוא משחק באינטנסיביות גבוהה מאוד, לא פעם ולא פעמיים יורד להגנה ומחלץ כדורים או לוחץ עד לכדי איבוד כדור. קשה לראות אותו משחק ולחשוב שהוא עוד לא בן 18. יש בגרות במשחק שלו והוא מבין את המשחק בצורה מעולה, בטח לגילו.
אותי מאוד מעניין לראות את בארסה משחקת 4-3-3 כאשר ההגנה היא אותה הגנה מינוס רוברטו פלוס דסט, קישור המורכב מדה יונג, פיאניץ’ ופדרי (עם פוץ’ ברוטציה איתם), מסי כחלוץ ופאטי וטרינקאו כקיצוניים. כמובן שהסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, אני לא רואה את קומאן משנה מערך גם אם יפסיד את חמשת המשחקים הבאים, אבל כיף לפנטז.
עוד לפני האדום, גם במשחק הקודם כשפדרי שיחק אפשר היה לראות את אותו אפקט