והיום: הבוכנות מחפשות מנוע.
דטרויט פיסטונס:
פרופיל:
עיר: דטרויט, מישיגן.
אוכלוסיה: 887 אלף תושבים.
אולם: ליטל סיזרס ארנה (20.4 אלף מושבים).
בעלים: טום גורס.
ג’נרל מנג’ר: אין.
מאמן: דוויין קייסי (עונה 1).
היסטוריה:
אליפויות: 3.
אליפויות קונפרנס: 7.
הופעות בפלייאוף: 42.
האגף המקצועי:
נשארו: אנדרה דראמונד, הנרי אלנסון, לנגסטון גאלוויי, בלייק גריפין, רג’י ג’קסון, סטנלי ג’ונסון, לוק קנארד, ג’ון לואר, איש סמית’, רג’י בולוק.
הגיעו: זאזא פאצ’וליה, חוסה מנואל קלדרון, גלן רובינסון ה-3, קיירי תומאס (רוקי), ברוס בראון (רוקי), קינן אוואנס (רוקי).
עזבו: אנת’וני טוליבר, ג’יימס אניס, דווייט בייקס, אריק מורלנד, קיי פולדר, רג’י הארן, ג’אמיר נלסון.
חופשיים שטרם הוחתמו: אין.
סך משכרות: 124,772,726 מ’ דולר.
רוסטר:
פוינט: ג’קסון/סמית’/קלדרון/אוואנס
שוטינג: בולוק/קנארד/גאלוויי/תומאס/בראון
סמול: ג’ונסון/רובינסון ה-3
פאוור: גריפין/לואר/אלנסון
סנטר: דראמונד/זאזא
מה שהיה:
מה היה? היה מטורף! Bad boys, bad boys Whatcha gonna do, whatcha gonna do When they come for you. אז אחת הקבוצות הכי מטורפות בהיסטוריה, הקבוצה הכי קשוחה בעשור הכי קשוח, זו שהציגה שחקנים נפלאים כמו אייזאה תומאס, ג’ו דומארס, ואדריאן דנטלי, שחקנים קשוחים כמו ביל למביר, דניס רודמן, ויני ג’ונסון וריק מהורן, הקבוצה שעשתה שלושה גמרים רצופים וזכתה בשניים מהם בק טו בק, הקבוצה שחזרה לחיים לעוד סיבוב מופלא אחד בשנות ה-00 עם ביג בן וואלאס, ראשיד “שיד” וואלאס, צ’ונסי בילאפס הגאוני, ריפ המילטון וטיישון פרינס עם ידי הספגטי שלו וההגנה המושלמת, כן היה מטורף, גבירותיי ורבותיי, הדטרויט פיסטונס!
ועכשיו אחרי שמתעוררים מהחלום מסתכלים על הפיסטונס הנוכחיים והם, איך נאמר, לא ממש בד בויז, בקושי בויז. הפיסטונס הפכו לאחת מהקבוצות הכי פרווה בליגה, קבוצה שאוספת רוקיז מבטיחים ושחקנים שהם כמעט כוכבים והופכת אותם לבקושי שחקנים. ג’וש סמית’, בלייק גריפין, רג’י ג’קסון, גרג מונרו, טוביאס האריס ועוד חבר’ה שהגיעו עם פוטנציאל, הסריחו לא רע ולקחו על זה הרבה כסף בדרך.
סה"כ הפרנצ’ייז הפך לכזה שמקבל החלטות גרועות (לאסוף את בלייק גריפין חצי שנה אחרי שחתם על חוזה עצום ל-5 שנים וכשהוא כמעט בן 30 וכמובן הארכת החוזה לרג’י ג’קסון), משלם ביוקר ובסוף נשאר בינוני ואפור. בסופו של יום הפיסטונס עשו עוד שנה לא טובה עונה שעברה, נשארו שנה שנייה רציפות מחוץ לפלייאוף ובעצם מאז הבס בויז 2.0, לא באמת עשו ריצת פלייאוף ראויה.
אז גריפין הגיע בטרייד במהלך העונה שעברה והקליפרס אמרו תודה על כרטיס היציאה מהחוזה הלא טוב שנחתם בקיץ שעבר, הפיסטונס העמידו קו קדמי טוב מאוד על הנייר אבל בשאר העמדות המשיכו לזחול. רג’י ג’קסון פשוט לא מספיק טוב, הוא לא כוכב, לא מנהיג ולא אחד שיקח קבוצה לפלייאוף. סטנלי ג’ונסון לא מצליח לפרוץ ונשאר שחקן הגנה מצוין ותו לא וכל השאר שחקנים משלימים סבירים במקרה הטוב ומתחת לזה במקרה הרע.
הוא שיהיה:
גם לקראת העונה הקרובה הפיסטונס לא עשו המון, הם בחרו כמה רוקיז, שמרו על שחקני המפתח, החליפו כמה שחקנים משלימים באחרים, נפרדו מסטן ואן גנדי, עד עכשיו לא מצאו GM חדש אבל כן הביאו אחלה מאמן בדמותו של קייסי ובעיקר נשארו אחת המשלמות הכבדות בליגה מבין הקבוצות שלא עשו פלייאוף שנה שעברה. אז אנדרה דראמונד טוען שהוסיף שלשות לרזומה, מה שיהפוך את מי שנחשב אולי לסנטר הטוב בליגה, למכונה יעילה יותר התקפית ובלייק יזכה הפעם להתחיל עונה עם הקבוצה אחרי שיקבל קיץ שלם להתחבר לשיטה אבל בכללי אין הרבה סיבות לאופטימיות בעיר המכונות של אמריקה.
רג’י ג’קסון עדיין לא גארד טוב מספיק ומאחר והוא הטוב ביותר שיש להם, אפשר להבין את הבעיה. הספסל קיבל חיזוק מסוים עם זאזא ורובינסון אבל זה לא יספיק בשביל להיכנס לפלייאוף סביר להניח. לדעתי גם עונה טובה של בלייק, תוספת שלשות לדראמונד ועונה סבירה של רג’י לא יכניסו אותם לפוסט סיזן והסיבה שאין שם איזון כמעט בכלל. הקו האחורי פשוט חלש, הקו הקדמי לא יכול לסחוב לבד וקחו בחשבון שבלייק אמנם מתאים יותר לשחק ליד דראמונד כי בעונה האחרונה הוא אשכרה קלע שלשות אבל זה עדיין לא סינרגיה מושלמת. בסך הכולל בלייק עשה עונה מאוד לא יעילה שנה אחרונה (43.3 אחוז מהשדה בדטרויט) והוא יהיה חייב להעלות יעילות בשביל לתת לקבוצה בוסט חשוב.
בנימה אישית:
אני די מחבב את הפרנצ’ייז הזה, הם היו הקבוצה שאף אחד לא רצה לפגוש בסוף שנות ה-80 וגם אלו דחפו את מייקל להתחזק ועזרו להפוך אותו למה שהוא, הם גם אלו שלקחו אליפות רומנטית נגד הלייקרס הנוצצת באמצע העשור הקודם. אבל אני חייב להגיד שההווה אפור ומשעמם ושאני באמת לא סופר אותם כקבוצת פלייאוף אמתית. אני מקווה מאוד לראות אותם נותנים לכמה חוזים להיגמר ומנסים להחתים גארד נורמלי אחרי שג’קסון יסיים חוזה אבל אני די פסימי. בלייק לא נהיה צעיר יותר, רג’י כנראה יחתום שם מחדש והקבוצה תמשיך לדשדש במקום ה-9, מדי פעם תכנס לפלייאוף רק בשביל ללכת הביתה סיבוב ראשון.
לסיכום:
תסריט אופטימי: גרועים, גרועים, גרועים. הפיסטונס נותנים עונת נפל, בלייק לא בריא, רג’י לא יעיל, דראמונד מעיף אבטיחים מהשלוש והקבוצה נופלת לבחירת טופ 7 בדראפט הבא וגונבת משם שחקן רציני לקו האחורי.
תסריט פסימי: טובים, טובים, טובים. בלייק עושה עונה מפלצתית, דראמונד משנה את השם לקליי ת’ומפסון, רג’י נזכר ש"היי, גם אני פליט אוקלהומה, למה שלא אהיה יותר כמו הארדן ופחות כמו קווין מרטין?" ונותן עונת שיא. דוויין קייסי מנצח על החבורה שנכנסת למקום ה-5-6 ועפה סיבוב ראשון רק כדי להישאר בינוניים בעונה הבאה ובלי בחירת דראפט גבוהה בשביל לנסות לתקן.
תסריט ריאלי: הם ינצחו לפעמים ויפסידו לפעמים. סה"כ יש שם מספיק כישרון בשביל 39-40 ניצחונות, אולי זה יספיק למקום 8 ואולי רק למקום 9, כך או כך זה או פלייאוף והביתה סיבוב ראשון או בחירה בסוף הלוטרי שכנראה לא תניב כלום מיוחד. יאללה לעוד שנה בינונית ומייגעת עם עתיד אפור.