והיום אני מתחיל עם החבר’ה מג’ורג’יה.
אטלנטה הוקס:
פרופיל:
עיר: אטלנטה, ג’ורג’יה.
אוכלוסיה: 470 אלף תושבים.
אולם: פיליפס ארנה (18 אלף מושבים).
בעלים: אנת’וני רסלר.
ג’נרל מנג’ר: טרוויס שלנק.
מאמן: לויד פירס (עונה 1).
היסטוריה:
אליפויות: 1 (1958 כסנט לואיס הוקס).
אליפויות קונפרנס: 4.
הופעות בפלייאוף: 46.
האגף המקצועי:
נשארו: קנת’ בייזמור, דיאנדרה במברי, דוויין דדמון, טיילר דורסי, מיילס פלאמלי, טאורין פרינס, אנטוניוס קליבלנד (לא מובטח), ג’יילן מוריס (לא מובטח).
הגיעו: אלכס לן, ג’רמי לין (טרייד מברוקלין), קווין הוארטר (רוקי), עומארי ספלמן (רוקי), טריי יאנג (רוקי), ג’סטין אנדרסון, כרמלו אנת’וני (יקבל בייאאוט).
עזבו: אייזאה טיילור, טיילר קווניו, דניס שרודר, מייק מוסקאלה.
חופשיים שטרם הוחתמו: מלכולם דלייני, ג’וש מגאטי, אנדרו ווייט.
סך משכרות: 93,578,976 מ’ דולר (יעלה ברגע שיסגר הבייאאוט על מלו).
רוסטר:
פוינט: יאנג /לין
שוטינג: בייזמור/הוארטר/דורסי/ג’יילן מוריס/קליבלנד/אנדרסון
סמול: פרינס/במברי
פאוור: קולינס/ספלמן
סנטר: לן/דדמון /פלאמלי
מה שהיה:
בקיץ שעבר ההוקס פינו את השאריות מהקבוצה הנהדרת שרצה בצמרת המזרח כמה שנים עם שחרורם של פול מיליסאפ וקייל קורבר. ההוקס עברו במודע לבניה מחדש.
העונה הייתה כמובן ביזיון וההוקס הפכו מקבוצת פלייאוף לקבוצה הכי גרועה במזרח עם מאזן 24-58 נוראי.
הקבוצה היתה גרועה ולהוציא נקודות אור כמו טאורין פרינס ודוויין דדמון, הקבוצה היתה די גרועה.
ההוקס בנו על שרודר כרכז העתיד וכוכב הקבוצה ואף שלחו למענו את טיג בטרייד לפני שנתיים אבל זה לא ממש קרה ובקיץ הזה ההוקס עשו פנית פרסה בקשר אליו וכעת מחפשים מישהו אחר שיוביל אותם.
הוא שיהיה:
הקיץ הזה היה די סוער מבחינת ההוקס, הקבוצה נפרדה ממאמנה בשנים האחרונות, מייק בודנהולצר המצוין, זכו בבחירה השלישית בדראפט ואז עשו טרייד דאון לבחירה החמישית ובעיקר עסקו בלשמר את הקיים עם מחשבה
על העתיד. גם השנה ההוקס מכוונים למטה, הם ספגו את ג’רמי לין במהלך של סלרי דאמפ מצד הנטס ומתכננים לתת הרבה מאוד דקות לרוקי טריי יאנג, נפרדו מדניס שרודר בטרייד (שוב, חלק מהמלך של פיתוח טריי יאנג),
ולהמשיך לפתח את טאורין פרינס ואת הפורוורד/סנטר הסופר מוכשר ג’ון קולינס (עונת רוקי ממש מתחת לרדאר עם 10.5 נק’, 7.3 רב’, 1.1 חס’ וכל זה ב-24 דקות לערב).
במהלך של 24 השעות האחרונות הם צרפו את אלכס לן לשנתיים ואני מניח שהוא יפתח במקום דדמון, מה שאומר שהם מאמינים שהם יכולים להתגבר על בעיות האישיות שלו ולהפוך אותו לחלק מבסיס צעיר שנבנה שם.
הקיץ הבא יהיה מעניין מבחינתם כאשר הם יבחרו לא פחות 3 פעמים בסיבוב הראשון, פעם אחת הבחירה שלהם (צפויה להיות טופ 3), פעם שנייה עם הבחירה שקיבלו מהקאבס ב-2017 (מוגנת טופ 10 אז אולי לא תקרה השנה), ולבסוף הבחירה של דאלאס מהטרייד בקיץ הזה של דונצ’יץ’-יאנג (מוגנת טופ 5 אבל סיכוי טוב שדאלאס יפלו מחוץ ל-5 הגרועות השנה).
השנה יהיה די רע לאוהדי ההוקס אבל זו ירידה לצורך עלייה וסביר שכבר בשנה הבאה הם שוב ידברו פלייאוף.
בנימה אישית:
אני לא חסיד של טריי יאנג ורואה בו מועמד בכיר לבאסט של הדראפט האחרון אבל, על הנייר, חמישייה של יאנג-בייזמור-פרינס-קולינס-דדמון נראית לא רע בכלל, זו חמישיה צעירה יחסית עם הגנה טובה.
אני מניח שבקיץ הבא ההוקס ירימו עוד 2 שחקנים טובים בדראפט ואם יאנג, פרינס וקולינס יתפתחו יפה השנה ואם
אלכס לן יצליח להתחבר לעסק ולהתבגר נפשית ומנטלית ההוקס יכולים להיות אופטימיים.
אם יאנג יהיה באסט, אז המנג’ר שלהם יצטרך לקוות שגם מדונצ’יץ’ לא ייצא הרבה, אחרת הקהל לא ישכח לו את קיץ 2018 בו בחר בנתיב המהיר של יאנג על פני הנתיב של הסלובני.
לסיכום:
-
תסריט אופטימי: יאנג עובר לגור ב-Downtown ומשגר שם טילים עם כוונת לייזר, פרינס הופך למפלצת הגנתית בכנף, קולינס נהיה אחד הגבוהים הצעירים הטובים בליגה והצוות המסייע מפתיע לטובה, לן הופך לסמל ומופת של שפיות ובגרות, ההוקס עדיין מסיימים בתחתית של התחתית (בכל זאת NBA ואי אפשר לחיות על שלושה שחקנים שהם לא קרובים אפילו לטופ), בוחרים טופ 3 בדראפט ומעודדים מאיך שהצעירים משחקים.
-
תסריט פסימי: יאנג נראה רע, מחטיא ומאבד בלי סוף, פרינס דורך במקום, בייזמור נשלח באמצע העונה בטרייד בשביל להחליש את הסגל כמה שאפשר, לן מבלה יותר דקות על ספת הפסיכולוג מאשר על הפרקט, ההוקס מסיימים בתחתית של התחתית, בוחרים טופ 3 אבל פחות מעודדים מהצעירים.
-
תסריט ריאלי: אין ממש הבדל בין התסריט הטוב והרע של ההוקס, הם יהיו חלשים זה בטוח, השאלה היא נטו האם הצעירים יראו יכולת מבטיחה או שההוקס יצטרכו להמשיך לעבוד על הבסיס שלהם עם שחקנים אחרים.
ההוקס יסיימו עם 23-59 גרוע, מקום 29-30 בליגה, יבחרו גבוה בדראפט וימשיכו הלאה בתקווה לעתיד טוב.