אם נמשיך עם האנלוגיה הישראלית, אז גם כאן יש חוסר טיפול בבעיות שורשיות ארוכות טווח - כאן ״החיים עצמם״ ושם הכדורגל (בדגש על ההפסד החד משמעי לברצלונה לאורך זמן ארוך מאד בזירה המקומית. גם בניכוי מסי). למזלנו, בכדורגל דברים הרבה יותר ״הפיכים״ והיורש הנכון יוכל לעשות פלאים עם התשתית הכלכלית המטורפת שפלורנטינו הניח, בהינתן שיהיו לו הביצים והרצון למנות אנשי מקצוע טובים ולתת להם את המושכות.
לייק 1
כן, רק בסייג אחד.
בסוף יש למועדון ד.נ.א - יש קהל, יש מנטליות. הסיפור הזה של לנצח כל משחק לא התחיל עם פלורנטינו ולא יסתיים איתו. אפשר לצפות לשינוי, אבל לא נהפוך לפרוייקט מאני בול עם אסטרטגיה ארוכת טווח של עשור. צריך גם להיות ריאלים (לא שאני בכלל רוצה את זה, אבל זה סיפור אחר).
לייק 1
פוסט מעניין של חמי אלמוג מ one על אנריקה ריקלמה,היחיד כרגע שאולי ינסה להתמודד מול פלורנטינו.
גם אם לא ינצח חשוב שיהיה לפחות מועמד,פלורנטינו מרגיש כרגע כמו דיקטטור כל יכול,חייבים איזשהי אופוזיציה.
https://www.instagram.com/p/DYQLgjPuie1/?igsh=MXhzNmUwZ3R6ZGllbw==
בפוסט אחר ראיתי שריקלמה הזה כבר גייס לשורותיו את קסיאס,מה שאולי מסביר את התגובה של איקר אתמול למסיבת עיתונאים.
יש DNA, בהחלט, אבל הוא לכל הפחות איזה 30% פלורנטינו, ובוודאי ש-100% מהעת המודנית. וכשמדברים על היעדר של כדורגל מודרני (גם אם לא מוחלט), זה מאד רלוונטי. בסופו של דבר, בוודאי שפלורנטינו והמהפך העסקי האדיר שלו הם תנאי הכרחי להצלחה של המועדון תחתיו וגם אחרי. אבל אני מאמין שהגענו למיצוי של מה שאפשר להשיג רק עם זה, ובנוסף התשתית כבר מונחת ועובדת היטב (היה עדיף עם סופר ליג, אבל זה נושא אחר). מכאן, היעדר של חזון מקצועי מעודכן למאה ה-21 הוא הסכנה הנוכחית להיעדר תחרותיות מספקת ברמות הגבוהות. כמובן שאנחנו מדברים פה על שיפור ממקום גבוה בצמרת האירופאית, אבל אני חושב שרבים פה יסכימו שעם המשאבים של ריאל מדריד אפשר וצריך להשיג יותר על הדשא, מבלי לאבד אפילו קצת את הdna ואפילו להפך.
לייק 1
אני חושב שהסיטואציה הנוכחית הייתה אמורה להיות למטה אבל מה שנקרא בגבול של הסינוס, והיא כרגע למטה מכך כי הוא בשיקול דעת גרוע עושה מה שעשה לפני 20+ שנה כתוצאה מיהירות. זה לא אומר שאי אפשר להחזיר את הסינוס של העשור וחצי האחרונים. לפעמים יותר טוב, ולפעמים בניטז. את זה אפשר להשיג גם בלי חזון מקצועי מעודכן.
הטענה השנייה שאותו חזון מקצועי, שאני רוצה בו כמוך, הוא בעל אפקטיביות מוגבלת במועדון כמו שלנו.
פלורנטינו פרס מתראיין באל צ’ירינגיטו: "אני רץ עם אותה התלהבות כמו בשנת 2000. אני לא רוצה לעזוב את ריאל מדריד. אני רוצה לזכות שוב בליגת האלופות. כנראה לזכות שש פעמים בליגת אלופות בעשר שנים זה לא מספיק לחלק מהאנשים.
"זכינו בשני תארים בעונה שעברה. למה זה לא נחשב עכשיו? זכינו בסופר קאפ האירופי ובגביע הבין-יבשתי. זה נחשב. האם אנחנו חייבים תמיד לזכות בליגת האלופות? אם כן, אז שאר המועדונים האירופיים צריכים פשוט להתאבד. כולם נגדינו כי אנחנו כלכך חזקים.
"ראיתם אתמול את פלורנטינו הכועס, כועס על התקשורת ועל הקמפיינים שלה נגדינו. נמאס לי מעיתונאים. האם אני נראה חולה? (צוחק). למה אני כל כך מפריע לעיתונאים? כי הם רוצים להשפיע על ריאל מדריד, אבל הם לא יצליחו. אנחנו חייבים לזהות את אויביה של ריאל מדריד. יש קבוצת עיתונאים שיוצרת מצב נוראי נגד ריאל מדריד.
"המשחק נגד באיירן מינכן? השופט לא רצה שנגיע לחצי גמר ליגת האלופות. אני חושב שהוא לא הבין שלקמאבינגה יש כרטיס צהוב. הוא לא עשה את זה בזדון. אבל הוא עשה טעות קשה.
"זה יותר קל לזכות בליגת האלופות מאשר בלה ליגה. זה אבסורד. הם (השופטים) לקחו לנו 16-18 נקודות העונה. זה אבסורד. פרשת נגריירה היא השערורייה הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל.
"כל העולם יודע על מקרה נגריירה. אם ברצלונה רוצה לתבוע אותי, קדימה, שיתבעו אותי. במשך שני עשורים הם שילמו להם, ובמשפט הם אומרים דברים שלא תואמים את האמת. בשבוע הבא נציג הכל עם תיעוד מכל השנים האלה. אני רוצה את הטוב ביותר לכדורגל. אנחנו עובדים עם אופ"א.
"עולם הכדורגל ממתין לפתרון תיק השחיתות הגדול ביותר בעולם. האם אנחנו רוצים כדורגל רציני? אנחנו מתמודדים עם שחיתות שיטתית. ריאל מדריד היא היחידה שהתייצבה כצד שנפגע ישירות, בעוד ש’לה ליגה’ הגישה תלונה אך לא אמרה כלום! שמעתי על מקרה נגריירה רק לפני שלוש שנים, ואז הבנתי שברצלונה שילמה במשך יותר משני עשורים
"אנריקה ריקלמה? (מי שרוצה להתמודד לנשיאות) אני לא יודע מי הבחור הזה. כשרציתי להתמודד לנשיאות, לא דחיתי את הבחירות. מיד הצגתי את הפרויקט שלי וניצחתי.
"מעולם לא חוויתי מצב כזה. אני רוצה שהסוסיוס ישלטו במועדון הזה.
"ההערות שלי על העיתונאית? אני מכיר את הגברת הזאת, היא רצתה לדבר, עם ידה המורמת, הם לא נתנו לה לדבר. לא הייתי מזלזל כלפיה.
"אנחנו מאשימים את גביע העולם למועדונים (בכישלון בעונה הזו). לא עשינו את טרום העונה, שיחקנו כל שלושה ימים. היו לנו הרבה פציעות.
למה להכריז על בחירות עכשיו אם אין דחיפות?
-"בגלל חוסר היציבות המתמשך והגובר בקרב חלק מהעיתונאים. אם יש אנשים שרוצים להתמודד, אני נותן להם את ההזדמנות עכשיו לעשות זאת, כדי שנוכל לגלות מי הם, איך נראו חייהם, מהם העסקים שלהם, ולהכיר אותם. מעולם לא הרווחתי יורו אחד מריאל מדריד. הבטחתי הרבה כסף כדי שהשחקנים יוכלו לקבל תשלום, ומאז היו לנו את השנים הטובות ביותר מבחינה כלכלית, מבחינת הישגים ספורטיביים, ובקהילה שלנו. מה עוד הם רוצים שאעשה?
"אני לא מדבר עם עיתונאים כי אני מאוד עסוק. אני לא נותן ראיונות כי אני חושב שזה לא דבר טוב.
"לא טעיתי כשהחתמתי את צ’אבי אלונסו כמאמן. זו הייתה רק שאלה של נסיבות, לא הייתה לנו הכנה נורמלית לעונה.
“קיליאן אמבפה הוא השחקן הטוב ביותר שיש לריאל מדריד כרגע. מחזיק נעל הזהב. גם העונה הוא כבש הרבה שערים. יש דברים אחרים שעלינו להשתפר בהם. המשימה של אמבפה היא להבקיע שערים. והוא כובש הרבה. אולי יש אחרים שכובשים פחות שערים”.
"אין שום לחץ לחדש את החוזה של ויניסיוס ג’וניור; יש לנו את כל העונה לדבר. הוא אחד השחקנים הגדולים של ריאל מדריד ויש לו מניות רבות בזכייה האחרונה בליגת האלופות. אתם חושבים שאני אחראי על הכל, אבל זו העבודה של המנהל הספורטיבי.
"קטטות בין שחקנים קורות כל שנה. אנחנו יודעים מי הדליף את הקטטה לעיתונאים. הריב בין ואלוורדה לטשואמני? הקנס הוכרז בפומבי בגלל שהידיעה דלפה. יש עימותים כאלה בכל מועדון ואתם יכולים לשאול כל קבוצה. השחקנים בקבוצה מסתדרים היטב.
"האם ז’וזה מוריניו מגיע? זה לא הזמן לזה… זה לא נכון שהנשיא תמיד בוחר את המאמן. מוריניו היה איתנו, הוא העלה את התחרותיות שלנו, ומאז והלאה זכינו שש פעמים בליגת האלופות בעשור. אני מקבל הרבה הודעות. חלק אומרים לי להחתים את מוריניו, ואחרים אומרים לי אפילו לא לחשוב על זה. אני לא עונה לאף אחת מהן.
"ברור שנחתים שחקנים הקיץ. החתמות תמיד מרגשות. כשיש שחקן טוב אני הולך עליו ומביא אותו לריאל. תמיד החתמנו את השחקנים הטובים ביותר. החתמתי את פיגו, זידאן, רונאלדו, בקהאם. אחר כך החתמתי את כריסטיאנו, קאקה, וגם הלכתי לבית של בנזמה כדי להחתים אותו. כשיש שחקן טוב, אני הולך עליו. ארלינג הולאנד? אין לי דעה זו העבודה של מחלקת הספורט.
"אני לא מדבר עם אף שחקן. לא דיברתי עם אמבפה מאז שהוא הגיע. אם אני רואה אותו באימונים, אני מברך אותו לשלום.
"האם אני אוהב את לאמין ימאל? ברור שאני אוהב אותו. להחתים אותו? (צוחק). היחסים עם ברצלונה שבורים לחלוטין. הקשר שבור כי אני לא רוצה שום קשר עם מועדון ששילם במשך שני עשורים לגוף השופטים.
"זה רע כשאתה שורק בוז לשחקנים באצטדיון. אתה יודע מה אנשים מחו"ל אומרים לי כשהם באים לכאן? הם מברכים אותי על כך שאין את האולטראס בתוך האצטדיון.
“הופעות בברנבאו? ריאל מדריד לא אשמה בזה. לא ציפינו לבעיה הזאת אבל כולם נגדנו. אנחנו מקווים לתקן את זה בקרוב מאוד (קיום הופעות בברנבאו). אנחנו משאילים את האצטדיון שלנו לעיר, אני לא מבין את הבעיה. וגם לגבי החניה… זה היה בשביל התושבים, העיר ביקשה מאיתנו…”
מתי אנחנו ננצח את כל משחקי הבית שלנו - כמו שברצלונה עשתה העונה? זו גם דרך לזכות באליפויות, אגב.
עונות ללא הפסד היו - 2001/02 לדוגמא, 2012/13, 2019/20, 2023/24. אבל זה לא מספיק.
צריך לראות את מאזן הבית שלנו בקלאסיקוס ובדרבי בעשור-15 השנים האחרונות והוא לא טוב.
היו גם עונות של כמעט, שהתקרבנו לקצב צבירת נקודות מושלם במשחקי הבית אבל זה לא קרה. אפילו בעונת המאה נקודות עם ז’וזה מוריניו היו פאנצ’רים והפסדנו למשל בקלאסיקו.
העונות הטובות שלנו בבית בשנות ה-2000 בכל מקרה:
-עונת 2009/10: 18 ניצחונות והפסד - 54 נקודות| ההפסד: בקלאסיקו כמובן 2:0.
-עונת 2012/13: 17 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו - 53 נקודות| פאנצ’רים: תיקויים מול ולנסיה ואספניול
-עונת 2023/24: 16 ניצחנות ושלוש תוצאות תיקו - 51 נקודות| פאנצ’רים: ראיו וייקאנו, אתלטיקו מדריד, בטיס.
-עונת 2007/08: 17 ניצחונות ו-2 הפסדים - 51 נקודות| ההפסדים: ולנסיה וחטאפה.
-עונת 2011/12: מאזן 16-2-1 - 50 נקודות| הפסד: לברצלונה, תיקו: מלאגה ו-ולנסיה
הלכתי סתם לבדוק נניח את 2016-17, עונת ליגה טובה בה הובלנו את הטבלה 32 מחזורים וסיימנו עם 93 נקודות. ריאל לא ניצחה לא את ברצלונה (הפסד) ולא את אתלטיק (תיקו) והשיגה 46 נקודות - מאזן 14-4-1. בעונת הדסימה הפסדנו לשתיהן בבית…
בדקתי בזמנו גם את המאזן של הקינטה דל בויטרה, בכל מקרה אין לנו הישג של מאה אחוזי הצלחה בעידן 20 קבוצות.
דני קרבחאל - הקפטן נפרד
דני סבאיוס - גם כן כנראה, מעולם לא היה שחקן באמת משמעותי
ראול אסנסיו - עשוי להימכר בקיץ
גונסאלו גארסיה - עשוי להימכר בקיץ
טיאגו פיטארץ’ - נראה סיכוי טוב יותר שיישאר כשחקן מחליף מאשר יעזוב?
פראן גארסיה - לבטח יישאר כגיבוי
דין האוסן - מקומו מובטח, ז’וזה מוריניו מכיר אותו, פרוספקט עתידי גם
אלבארו קארראס - מקומו מובטח וכשחקן הרכב
הקליקה הספרדית החזקה שלנו ממש מתפרקת בשנים האחרונות, גם פחות ספרדים וזו לא רק הכמות אלא שחקנים ספרדיים משמעותיים. זה קצת מפריע לי. רוב הספרדים הטובים בברצלונה.
ב-2018 היו למשל סרחיו ראמוס, איסקו, מרקו אסנסיו, נאצ’ו, לוקאס ואסקס, גם דני סבאיוס ומרקוס יורנטה כמחליפים וקיקו קאסייה לצחוקים.
שני אירועים גדולים קרו אתמול ככה “מסביב”:
-קבוצת הנוער “Juvenil A” חזרה מפיגור בגמר נגד ברצלונה, ניצחה 1:4 וסגרה עונה עם טרבל גדול אחרי שזכתה גם בגביע האלופות. קרלוס דיאס השווה בדקה ה-50 ואז אלייש סירייה, ירמיה וגאבי ואלרו הבקיעו. הנה הכתבה מהאתר הרשמי, מעניין אם בעוד כמה שנים נשמע עליהם בקבוצה הבוגרת.
-ריאל מדריד סל הפסידה בגמר היורוליג 85:92 במשחק שהיה צמוד ברובו. היוונים נחשבו לפייבוריטים על אחת כמה וכמה כשריאל חסרה כמה שחקנים משמעותיים. ריאל עדיין שיאנית הזכיות במפעל עם 11 לצד 11 הפסדים בגמר. המאמן סרחיו סקאריולו: “אני יכול להגיד רק דברים טובים על המאמץ של השחקנים שלי. זה היה אתגר ענק”
2 לייקים
תא יודע אם כבר דיברו על זה אבל ראיתי עכשיו פירסום שלראשונה לא יהיה שחקן ריאל מדריד בסגל ספרד למונדיאל. אולי קאררס שווה זימון (אולי גם אחד הבלמים?) אבל בשאר המקרים אפשר להבין.
כמובן שזה מעצבן וצובט בלב ובטח כי זו פעם ראשונה אבל יש מצידי גם הבנה והשלמה עם המצב ולא ממש הופתעתי. הכי כואב לי על דני קרבחאל כי זה היה צ’אנס אחרון אבל הוא לא שיחק מספיק. אין אצלינו מקופחים. דין האוסן היה טוב העונה חודשיים, אלבארו קארראס דעך לאט לאט וזה בסדר שלמאמן יש את ההעדפות שלו. גונסאלו גארסיה משחק בצעירה ואולי אם יעזוב וישחק בקביעות גם יגיע לנבחרת הבוגרת.
לייק 1
בטח שמתם לב ש… ברצלונה עובדים כמו משוגעים כדי לבנות קבוצה אדירה בעונה הבאה, והם מנסים לבצע החתמות בזק לפני המונדיאל…
יש להם אסטרטגיית רכש נהדרת לצערי, בלי סטיגמות ובלי כוכבים בעייתיים. הם מחפשים חיזוקים מאוד מדוייקים, איכותיים והם ובלי הרבה אגו.
לאפורטה עושה לנו בית ספר מאז שהגיע.
2 לייקים
נכון, אבל זה לא בדיוק קשה כשמדיניות הרכש של פרז עובדת לפי כמה עוקבים יש לך באינסטגרם + כמה אפשר לשווק אותך לספונסרים כדי שתמכור חולצות, במקום להתבסס על כדורגל והתאמה לסגל הקיים.
זו הבעיה כשלמאמן אין מילה בנושא ואין מנהל מקצועי עם אסטרטגיה לרכש.
לייק 1
-אחרי ויניסיוס ג’וניור ב-2022 וג’וד בלינגהאם ב-2024 - כעת מגיע תורו של ארדה גולר שנבחר לשחקן הצעיר המצטיין העונה בליגת האלופות, לא מעט בזכות הפארטידזו נגד באיירן מינכן בגומלין רבע הגמר כשכבש צמד. אלו היו שעריו הראשונים במפעל במהלך הקריירה והוא תרם גם ארבעה בישולים העונה ב-14 הופעות.
-השער השלישי של פדה ואלוורדה נגד מנצ’סטר סיטי מה-0:3 בסנטיאגו ברנבאו כשהוא מקפיץ את הכדור מעל שחקן ההגנה ובועט מהאוויר לרשת אחרי הצ’יפ של ברהים דיאס - נבחר לשער העונה בליגת האלופות על ידי אופ"א. במקום השלישי הגולאסו של לואיד דיאס נגד פריז סן ז’רמן באותו 5:4 שהפסידה באיירן מינכן נגד פ.ס.ז’. פדה ניצח גם את השער של מיקי ואן דה ון מטוטנהאם נגד קופנהאגן. במקום השמיני אגב השער העלוב שספגנו בתוספת הזמן נגד בנפיקה - הנגיחה של השוער אנטולי טרובין - 4:2.
הנה החולצה של ריאל מדריד לעונת 2026/27 - בואו להתלהב או להתמרמר. הלבן המוכר יחד עם ירוק כהה סביב הצוואר והשרוולים וכן שילוב של ורוד. כבר זמינה לרכישה באתר ובחנויות. בהמשך תהחה גם חולצה מיוחדת לציון 125 שנה להיווסדות המועדון.
החולצה שעוצבה “לדרישות הביצועים הגבוהים ביותר”, כוללת את הטכנולוגיה העדכנית ביותר של אדידס כדי למקסם את זרימת האוויר ולשמור על קרירות השחקנים במהלך משחקים..
אל דאגה לשחקנים מספיק קריר עם 0 משחק הלחץ שהם עושים.
לייק 1
שאלתי את קלוד על הטכנולוגיה המהוללת והאם היא עדיפה על פני משחק ללא חולצה:
בתנאי משחק אמיתיים (חוץ, שמש, מאמץ גבוה) חולצה טכנית טובה עדיפה או שווה למשחק ללא חולצה — לא רק “פחות גרועה מכלום”.
הסיבה הראשונה: זיעה מקררת רק כשהיא מתאדה, לא כשהיא נוטפת. על עור חשוף הרבה זיעה נוטפת לבזבוז. בד מנדף שואב את הזיעה ופורש אותה על שטח גדול, וכך היא מתאדה ביעילות — החולצה ממקסמת את הקירור הטבעי של הגוף.
הסיבה השנייה: עור חשוף בשמש סופג קרינה סולארית ישירות. חולצה בהירה ונושמת מחזירה חלק מהקרינה ומצלה על העור, כך שנכנס פחות חום. (בדיוק כמו בגדי מדבר רחבים ובהירים.)
מול חולצת כותנה רגילה היתרון עצום — כותנה נספגת, נשארת רטובה וחונקת.
עור חשוף מנצח רק בתנאים קרירים, בצל או באולם סגור, שם אין עומס שמש והבד הוא בעיקר בידוד מיותר.
לייק 1
חביב: שערו של ארדה גולר נגד אלצ’ה עוד מחצי המגרש שלנו - נבחר לשער העונה בלה-ליגה. גולר ראה את השוער מחוץ לשער והקפיץ מעליו מ-65 מטר. לפי מה שהיה כתוב על המסך היו לו רק 0.1% להבקיע משם. פרס “שער העונה” חזר לחיים לפני שנתיים. ב-2023-24 נבחר שערו של חסוס ארסו מאוססונה נגד חטאפה בחודש ינואר. אשתקד ב-2024-25 שערו של לוקה סוצ’יץ’ מריאל סוסיאדד נגד אתלטיקו מדריד. בסקר שלנו בדיון סיכום העונה, שערו של גולר דורג במקום השני עם 19% - הרבה אחרי השערים של פדה ואלוורדה נגד מנצ’סטר סיטי (56%)- בסקר שער העונה שלנו.
בהחלט נחמד ונקווה רק שהוא לא ינסה את הטריק הזה עכשיו יותר מדי. הדבר הכי קרוב לזה שראיתי כאוהד ריאל מדריד אצלינו זה השער ההיסטורי של קלארנס סיידורף נגד אתלטיקו מדריד אבל ההולנדי עשה את זה ממרחק צנוע יותר.
בימים האלה ב-Transfermarkt מעדכנים את שווי השוק של השחקנים לפי הליגות, אולי גם יהיה עדכון אחרי המונדיאל (?). בכל מקרה, אין לי בעיה חלילה עם זה שהשווי של לא מעט שחקני ריאל מדריד ירד בסיום העונה*
קיליאן אמבפה ירד מ-200 מיליון יורו ל-180 מיליון יורו “בלבד”, כבר לא בטופ השחקנים היקרים בעולם [היה אז בפסגה עם לאמין ימאל וארלינג הולאנד], ויניסיוס ג’וניור איבד עשרה מיליון יורו מהשווי שלו - 140 מיליון יורו אחרי שהיה 150 מיליון יורו. גם ג’וד בלינגהאם ירד בעשרה מיליון יורו והוא כרגע על 130 מיליון יורו. בסה"כ שווי השוק של 15 שחקנים ירד, בעוד של טיאגו פיטארץ’ למשל נותר ללא שינוי - 20 מיליון יורו מאז מרץ, וזה של סזאר פלאסיוס קפץ ל-7.5 מיליון יורו.
טיבו קורטואה ירד במעט מ-18 מיליון יורו ל-15 מיליון יורו. רודריגו ירד מ-50 מיליון יורו ל-45 מיליון יורו. גם טרנט אלכסנדר-ארנולד איבד חמישה מיליון יורו מהשווי שלו. מבין שחקני הסגל הבוגר, אתעלם מאלה שעזבו - פרלאן מנדי עם שווי השוק הנמוך ביותר - ארבעה מיליון יורו ואחריו אנטוניו רודיגר (שישה מיליון יורו) ודני סבאיוס עם - שבעה מיליון יורו.
מה שמצחיק קצת זה המצב של פדה ואלוורדה, שרק בן 27 - בגילו של אמבפה. שימו לב, איבד כרבע משווי השוק שלו - מ-120 מיליון יורו בחודש מרץ ועד ל-90 מיליון יורו כרגע. המכות עם אורליאן טשואמני השפיעו? הרי ואלוורדה היה בחצי שני מעולה ובמרץ היה משחק השיא שלו. הוא סיים עם 9 שערים ו-13 בישולים וזה מעולה עבור קשר מרכזי.
לייק 1