מחזור 37 :: אלופים !

ברכות לריאל. ברכות גם לבנזמה על עונה גדולה. מקווה שיהיה פצ׳יצ׳י בסוף העונה.

אליפות של מאמן 100%.
לא תחת כן ואר לא ואר לקחת כזה חומר שחוק ולקחת איתו אליפות (למרות שלדעתי הליגה השנה פח אשפה),
אומר הרבה.

קאסמירו ענק והכל אבל אני לא מצליח לדמיין את ריאל מצליחה בלי מודריץ’.

ההיתי כ’'כ מדוכא בגלל הקורונה הזאת ראבאק פעמיים הייתי בבידוד. תודה רבה לך מלאכית בלבן שלי!

אפשר לכתוב מגילה על העונה הזאת, על המגרש ומחוצה לו, אבל בינתיים במשפט אחד: זידאן גאון והוציא קולה מהסלע, אבל חלק באשמתו שאנחנו צריכים לצפות כל משחק בסלע. המטרה הבאה- לחזור להנות מכדורגל.

האליפות המרשימה ביותר של זידאן? הוא לקח סגל גמור שנראה כמו שנראה שנה שעברה, הוסיף לו כלום ושום דבר, וזכה באליפות. מדברים על ברצלונה חלשה אבל בסופו של דבר קצב צבירת הנקודות מרשים בפני עצמו.

אני באמת חושב שהמשחקים ללא קהל עשו את ההבדל. גם בבית וגם בחוץ. מוריד מהם הרבה לחץ.

בכל מקרה - Campeones!!!

אליפות ענקית.
אין מילים על זידאן. 10 מ-10, לא פחות ממדהים. איזה אושר.

Enhorabuena madridistas!

נ.ב
אנחנו הקבוצה היחידה שחזרה מפגרת הקורונה טוב יותר ממכבי תל אביב

הסיבלס

20200716_2347191600×1200 253 KB

משחק אחד שהיה מיקרו-קוסמוס של כל העונה - יכולת טובה אבל לא מדהימה ברוב המשחק, האזרד מאכזב, ויניסיוס עושה קסמים אבל הם מתגלים כלא הכי יעלים, החלטות שיפוט מפוקפקות אבל כנראה נכונות לטובתנו, ובסופו של דבר זה ראמוס-קאסימרו-בנזמה-(וקצת מודריץ) שמנצחים עבורנו. וחייב קצת דפיקות לב בסוף כי אחרת זה לא באמת נחשב…

תואר גדול בעונה הזויה, מחכה לפוסטים של raulito-7 בעוד חמש שנים שנזכרים בעונה הזו.

הכל נכון, אבל אני חושב שכל פעם שזידאן מדבר על החשיבות של הליגה לעומת מפעלי גביע זה רק מבהיר לי כמה אנחנו צריכים להיאחז בו כמאמן. הוא קצת עקשן, כנראה שלא רוצה לנסות שחקנים אלא אם כן זה אלו שהוא באמת רוצה, אבל בקווים גסים התפיסה שלו לגבי כדורגל היא התפיסה שאני רוצה ממאמן. מתישהו גם הקטע עם הרכש יסתדר אצלו.

איזה כיף! עכשיו מותר להגיד שליגת האלופות יותר מרגשת אותי

וברצינות- ממש מרגש היה לראות את זידאן בסיום. לקח אליפות בלי התקפה ועם הסגל שחתום על העונה הכי מחורבנת שלנו מאז 2008.
בשעה טובה!

אין ספק, כבר כתבתי זאת בעבר- זידאן צריך להישאר פה כל עוד הוא חפץ בכך.

image887×644 203 KB

ראמוס+זידאן =תארים|ווינריות| אלים של כדורגל| אגדות של ריאל מדריד| מהשילובים הטובים ביותר בהיסטוריה.
אני כל כך שמח. הכדורגל השאיר אותי שפוי בזמן הקורונה. מרגיש חלק מהאליפות אחרי שהייתי במשחק האחרון בו הברנבאו רעד ובכלל - הקלאסיקו נגד ברצלונה. חבל שאי אפשר לשחק בשבוע הבא נגד מנצ’סטר סיטי, רק בגלל המומנטום.
לא רוצה לחשוב על הבינוניות שלנו ביחס לאריות אירופה או להתעסק במה שלא עבד השנה ובמשחקים החלשים. זו הייתה אליפות של להיות או לחדול. קמאפונס, קמפאונס, אולה, אולה אולה. כמה זמן חיכינו להגיד את זה. עשרה ניצחונות רצופים מהפגרה זה פאקינג מטורף, לא האמנתי. לא היו שם בארסה או אתלטיקו אבל משחקים קשים בהחלט.
המשחק היום? שווה שורה. ההרכב היה לא רע בכלל, הסתדרנו לא רע למרות שהזאר לא מחובר, נראה שאפילו לא היה לו כוח לעלות לכר הדשא. רודריגו מכדרר קצת יותר מדי, מודריץ’ נפלא, רקד על המגרש. ראמוס - המהלך שהוביל לפנדל, כבר אמרתי עליו הכל. 0:2 די סולידי, לדעתי מעל הממוצע העונה ביחס לרמת היריבה אבל כמובן שהיה צריך להיות התקף לב לקראת הסיום. ארחיב בהמשך, מחר.

תודה לראמוס. לקורטואה על ההדיפה הגדולה. לויניסיוס על הדריבל הנפלא בסיום וחבל שהמהלך בוטל. וכמובן לזידאן ואפילו לבייל. ובשביל החבר’ה פה שמסתלבטים עליי: תודה אלוהים, תודה. בלי הכדורגל הייתי בן אדם עצוב וריק. אנחנו אוהבים אתכם, האללה מדריד!

אם אני ישן מבואס הלילה אז לפחות אנסה למחוק גם קצת מהחיוך שלכם

Florentino Pérez: “There will be no big signings this summer, the situation is bad; you can’t ask the players to lower their salary and then make signings of that type"

דווקא מעודד לראות כמה הנשיא שלנו בן אדם אחראי מבחינה כלכלית.
זידאן,אני מצטער על כל פעם שפיקפקתי בך,אתה מאמן ענק!!!
יששש אליפותתתתתתתתתתתת!!!

אליפות שרשומה בעיקר על זידאן, הצורה בה הוא הכין מנטלית את השחקנים לאחר חזרת הקורונה ראויה להערכה, 10 מ-10, מדהים.
היה רגע קטן בו ראיתי את זידאן מחבק את ברהים, ברהים מסתכל עליו בחיוך גדול, שחקן שקיבל מהמאמן אפס קרדיט ועדיין רואים את ההערצה של השחקנים כלפיו, מאמן של שחקנים.

• יש משהו סמלי בכך שהליגה תסתיים כנראה עם פער של 7 נקודות, יהיה קשה לטעון שה VAR הכריע את האליפות על פער כזה. בארסה וריאל עם עונה רעה, בארסה עם עונה רעה יותר.
• הזאר הוא אכזבה גדולה מבחינתי, 0 תרומה אתמול, אסנסיו ווינסיוס היו יותר מועילים ממנו בהרבה בדקות שקיבלו. ועדיין, הוא ב11 שלי לסיטי בלי שאלה.
• מה נגיד על ראמוס, איזה שחקן… היה אתמול מדהים בהגנה (למרות שהיה יכול אולי לעשות יותר בגול). איזו פריצה הוא דפק שם בפנדל, אהבתי גם את הרצון לפרגן לבנזמה.
• פרגון גדול מגיע לקורטואה שרושם עונה ענקית, גם הוא אחד מהמצטיינים שלנו העונה והוא משתיק הרבה מאוד פיות.
• בנזמה נראה כמו שחקן אחר, מעורב מאוד, לוחץ על ההגנה, מסירות, דריבל, הכל הולך לו.

בקיצור, כיף גדול!

כל הכבוד לזידאן ולשחקנים על האליפות הזו. אומנם בארסה לא בפורמה טובה והליגה הספרדית תמיד מרגישה כמו ליגה של שתי קבוצות, אבל עדיין, לחזור מפגרה ארוכה ולנצח עשרה משחקים ברציפות זה לא דבר של מה שבכך. במיוחד כאשר קצב המשחקים הוא כל כך אינטסיבי.

במבט לעתיד, אני חושב שאנחנו צריכים להיות מודאגים מכך שרוב עמודי התווך של האליפות הזו הם שחקנים שחצו את גיל ה30 וכבר מעבר לשיאם (או מתקרבים לשם) - אם זה בנזמה, ראמוס או מודריץ’. הקורונה יצרה מצב ייחודי שכנראה ישפיע על כל הקבוצות, אבל עדיין הייתי שמח אם יתבצע רכש משמעותי הקיץ. בין קאסמירו לבנזמה יש 4 עמדות שבכולן אין לנו שחקנים מספיק טובים.

האליפות הזו מתקשה להוציא ממני המון רגש. שמחה יש, אבל מאופקת. אולי זו הקורונה ששמה הכל בפרופורציות ואולי זו הידיעה שאת האליפות הזאת לקחנו סטייל אתלטיקו ולא כמו שריאל מדריד אמורה לקחת אליפות.
למרות זאת, הייתי חותם בעיניים עצומות על העונה הזאת בתחילתה (נטו כדורגל כמובן). פדה, ויני, רודריגו ומנדי עשו התקדמות, בארסה מתפרקת, וסיימנו עם אליפות שזה יותר ממה שסימנתי מראש בהתחלה. הייתי מוכן מנטלית לעונת בניה בלי אף תואר. עם זאת, אם היינו עושים את כל זה כשמיליטאו ברהים ויוביץ’ משתלבים יותר (הראשון חסר מזל שראמוס ווראן על עמדתו) הייתי יוצא עם טעם מתוק יותר.

ככל הנראה אנחנו בפני עוד קיץ פיננסי שזה מצוין. אם היתה לנו באר נפט הייתי חושב אחרת, אבל אין, אז כרגע אני אסתפק בבניה איטית ואם נסחט עוד אליפות מה טוב.

רק חבל על חכימי, אני עדיין אוכל את הלב על המכירה הזאת.

אגב, משחק הבא אני מצפה שמיליטאו וברהים יפתחו כחלוצים כדי שכל שחקני השדה בסגל יתנו גולים בלה ליגה השנה.

זה כבר לא סלע מה שיש פה, זידאן הוציא מים מעפר. לא היינו זוכים ככה בעונה ממוצעת של בארסה בעידן מסי ואין לי ספק שלא היינו מנצחים 10 משחקים ברצף אחרי ההפסד לבטיס ללא פגרת הקורונה, אבל זאת המציאות ומגיע שאפו לכל הצוות. מהמחצית הראשונה נגד אייבר המקצוענות בלטה, פיזית ומנטלית כולם היו פיט וממוקדי מטרה. בהשוואה לליגה רחוקה אך מרגשת, ריאל חזרה מהפגרה כמו מכבי תל אביב, ולא במקרה בשתי הקבוצות המאמן שולט במועדון.

זה פחות העניין המקצועי-טקטי שבעיניי הוא אוברייטד, ואצל זידאן משחק פחות תפקיד מאשר אצל פפ או קלופ. ללכת על הגנה זה הדבר הקל לעשות אבל זידאן הרוויח את המעמד, כמאמן וכשחקן, שמאפשר לו לעשות את זה בלי לחטוף רפש. גם העדר הקהל והאווירה הכללית מסביב סייעו להחביא את ניצחונות הבונקר + פנדל. כאילו כולם גם ככה חצי מנקרים בשעות האלה מול הטלויזיה ורק רוצים לסיים עם העונה הזאת.

במבט קדימה, אני חושב שהאליפות הזאת תמשיך לבסס את מגמת הבינוניות אצלנו. מול בארסה בכאוס וזה עוד לפני שאיבדה את מסי, ריאל מדריד לא תצטרך לעשות הרבה כדי לזכות ביותר משלוש אליפויות בעשור הבא. הרף יירד מ90+ נקודות לעונה. האליפות הזאת תחזק את הרוח של אסטרטגית הויניסיוסים לדעתי, שכמובן אפשר יהיה לתרץ אותה בקורונה אם לא יילך על המגרש כמו שפלורנטינו כבר התחיל לפמפם אתמול.

מבחינת שחקנים, כמו שכבר נאמר לפניי יש שלושה בבירור מעל כולם: ראמוס שחזר כמו בוס אמיתי מהפגרה, קארים שלמעט תקופת יובש של כעשרה משחקים מאמצע דצמבר עד הפגרה היה לגמרי וורלד קלאס, ושחקן העונה שלי שהיה שם כל הזמן וללא שום תחליף: מירו קאסמירו. לשנה הבאה בברנבאו הבנוי.

“זה היה טבעי, סבלנו המון”. המשפט הזה של זידאן די מסכם את סיפור האליפות הזאת. כדורגל גדול לא היה(או כדורגל בכלל), הרבה סבל כן. אבל לאור הקורונה, התקופה שעברה מאז האליפות האחרונה נסתפק גם בזה.

זידאן וחזון העצמות היבשות. למי שזוכר משיעורי תנך חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל. הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא, כעין חלום המתואר באופן מציאותי. בחזון/חלום רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו עולות על העצמות רקמות של גידים, בשרו ועור. מלאך העגלה לנביא מספר לו שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.

שחקני ריאל בלי זידאן אשכרה נראו גמורים, “שחקנים מתים” כמו שנהוג לומר. לא יודע מי זידאן אמר להם אבל הוא ממש הצליח להפיח רוח חיים בקבוצה שהייתה נראית גמורה. מקדם עונה נורא ולעונה שנראתה לא משהו זידאן הביא אליפות. הוא קוסם (או נביא).

אליפות מטורפת. זאת עונה שהייתה בדרך הבטוחה להסתיים ככישלון טוטאלי. הדחה בשמינית גמר ליגת האלופות אחרי הפסד ביתי, הדחה ביתית בגביע וכמובן בדרך לאבד אליפות אחרי ההפסד לבטיס החלשה.

פגרת הקורונה הצילה אותנו. נתנה שלושה חודשי מנוחה לשחקנים הוותיקים שלנו שכבר היו עם הלשון בחוץ, וגם מנוחה לקאסמירו שאין לו תחליף בסגל. בנוסף העובדה ששיחקנו בלי קהל הורידה המון לחץ מהקבוצה. אם היינו מגיעים לדקה 60 בלי שער, הברנבאו כבר היה שורק בוז לשחקנים שלנו. גם משחקי חוץ בלי קהל פעל יותר לטובתנו כי אנחנו הקבוצה הכי שנואה בספרד. ברצלונה לא מתקבלת באותה עוינות כמונו.

כיף להיות אלופים. נקווה שבעשור הבא נזכה ביותר משלוש אליפויות. אני אופטימי, מסי עדיין גאון כדורגל אבל הוא לא נהיה צעיר יותר ולנו יש הרבה כשרונות מבטיחים.

פלורנטינו לא מתכנן רכש גדול ובצדק. אם יהיה גל שני בספרד אז ימשיכו לשחק בלי קהל גם בעונה הבאה ואפשר להיקלע לחובות. ההוצאה הענקית על שדרוג האיצטדיון נפלה בתזמון בעייתי.

אפשר לחזק את הקבוצה באודגור ורגילון. לקוות שהזאר ויוביץ’ ייכנסו לעניינים. אסנסיו חוזר, ויניסיוס ורודריגו מתבגרים ומשתפרים. צריך למכור ולהשתחרר מחוזים כבדים של בייל, חאמס, מרסלו ואיסקו.

בכל מקרה רכש אחד לפחות חייב להגיע - קשר אחורי שייתן גיבוי לקאסמירו.

הגיע הזמן להסיק מסקנות, זהב לנצח.

FB_IMG_15950582588851000×1080 113 KB