כל הכבוד לזידאן ולשחקנים על האליפות הזו. אומנם בארסה לא בפורמה טובה והליגה הספרדית תמיד מרגישה כמו ליגה של שתי קבוצות, אבל עדיין, לחזור מפגרה ארוכה ולנצח עשרה משחקים ברציפות זה לא דבר של מה שבכך. במיוחד כאשר קצב המשחקים הוא כל כך אינטסיבי.
במבט לעתיד, אני חושב שאנחנו צריכים להיות מודאגים מכך שרוב עמודי התווך של האליפות הזו הם שחקנים שחצו את גיל ה30 וכבר מעבר לשיאם (או מתקרבים לשם) - אם זה בנזמה, ראמוס או מודריץ’. הקורונה יצרה מצב ייחודי שכנראה ישפיע על כל הקבוצות, אבל עדיין הייתי שמח אם יתבצע רכש משמעותי הקיץ. בין קאסמירו לבנזמה יש 4 עמדות שבכולן אין לנו שחקנים מספיק טובים.
האליפות הזו מתקשה להוציא ממני המון רגש. שמחה יש, אבל מאופקת. אולי זו הקורונה ששמה הכל בפרופורציות ואולי זו הידיעה שאת האליפות הזאת לקחנו סטייל אתלטיקו ולא כמו שריאל מדריד אמורה לקחת אליפות.
למרות זאת, הייתי חותם בעיניים עצומות על העונה הזאת בתחילתה (נטו כדורגל כמובן). פדה, ויני, רודריגו ומנדי עשו התקדמות, בארסה מתפרקת, וסיימנו עם אליפות שזה יותר ממה שסימנתי מראש בהתחלה. הייתי מוכן מנטלית לעונת בניה בלי אף תואר. עם זאת, אם היינו עושים את כל זה כשמיליטאו ברהים ויוביץ’ משתלבים יותר (הראשון חסר מזל שראמוס ווראן על עמדתו) הייתי יוצא עם טעם מתוק יותר.
ככל הנראה אנחנו בפני עוד קיץ פיננסי שזה מצוין. אם היתה לנו באר נפט הייתי חושב אחרת, אבל אין, אז כרגע אני אסתפק בבניה איטית ואם נסחט עוד אליפות מה טוב.
רק חבל על חכימי, אני עדיין אוכל את הלב על המכירה הזאת.
זה כבר לא סלע מה שיש פה, זידאן הוציא מים מעפר. לא היינו זוכים ככה בעונה ממוצעת של בארסה בעידן מסי ואין לי ספק שלא היינו מנצחים 10 משחקים ברצף אחרי ההפסד לבטיס ללא פגרת הקורונה, אבל זאת המציאות ומגיע שאפו לכל הצוות. מהמחצית הראשונה נגד אייבר המקצוענות בלטה, פיזית ומנטלית כולם היו פיט וממוקדי מטרה. בהשוואה לליגה רחוקה אך מרגשת, ריאל חזרה מהפגרה כמו מכבי תל אביב, ולא במקרה בשתי הקבוצות המאמן שולט במועדון.
זה פחות העניין המקצועי-טקטי שבעיניי הוא אוברייטד, ואצל זידאן משחק פחות תפקיד מאשר אצל פפ או קלופ. ללכת על הגנה זה הדבר הקל לעשות אבל זידאן הרוויח את המעמד, כמאמן וכשחקן, שמאפשר לו לעשות את זה בלי לחטוף רפש. גם העדר הקהל והאווירה הכללית מסביב סייעו להחביא את ניצחונות הבונקר + פנדל. כאילו כולם גם ככה חצי מנקרים בשעות האלה מול הטלויזיה ורק רוצים לסיים עם העונה הזאת.
במבט קדימה, אני חושב שהאליפות הזאת תמשיך לבסס את מגמת הבינוניות אצלנו. מול בארסה בכאוס וזה עוד לפני שאיבדה את מסי, ריאל מדריד לא תצטרך לעשות הרבה כדי לזכות ביותר משלוש אליפויות בעשור הבא. הרף יירד מ90+ נקודות לעונה. האליפות הזאת תחזק את הרוח של אסטרטגית הויניסיוסים לדעתי, שכמובן אפשר יהיה לתרץ אותה בקורונה אם לא יילך על המגרש כמו שפלורנטינו כבר התחיל לפמפם אתמול.
מבחינת שחקנים, כמו שכבר נאמר לפניי יש שלושה בבירור מעל כולם: ראמוס שחזר כמו בוס אמיתי מהפגרה, קארים שלמעט תקופת יובש של כעשרה משחקים מאמצע דצמבר עד הפגרה היה לגמרי וורלד קלאס, ושחקן העונה שלי שהיה שם כל הזמן וללא שום תחליף: מירו קאסמירו. לשנה הבאה בברנבאו הבנוי.
“זה היה טבעי, סבלנו המון”. המשפט הזה של זידאן די מסכם את סיפור האליפות הזאת. כדורגל גדול לא היה(או כדורגל בכלל), הרבה סבל כן. אבל לאור הקורונה, התקופה שעברה מאז האליפות האחרונה נסתפק גם בזה.
זידאן וחזון העצמות היבשות. למי שזוכר משיעורי תנך חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל. הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא, כעין חלום המתואר באופן מציאותי. בחזון/חלום רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו עולות על העצמות רקמות של גידים, בשרו ועור. מלאך העגלה לנביא מספר לו שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.
שחקני ריאל בלי זידאן אשכרה נראו גמורים, “שחקנים מתים” כמו שנהוג לומר. לא יודע מי זידאן אמר להם אבל הוא ממש הצליח להפיח רוח חיים בקבוצה שהייתה נראית גמורה. מקדם עונה נורא ולעונה שנראתה לא משהו זידאן הביא אליפות. הוא קוסם (או נביא).
אליפות מטורפת. זאת עונה שהייתה בדרך הבטוחה להסתיים ככישלון טוטאלי. הדחה בשמינית גמר ליגת האלופות אחרי הפסד ביתי, הדחה ביתית בגביע וכמובן בדרך לאבד אליפות אחרי ההפסד לבטיס החלשה.
פגרת הקורונה הצילה אותנו. נתנה שלושה חודשי מנוחה לשחקנים הוותיקים שלנו שכבר היו עם הלשון בחוץ, וגם מנוחה לקאסמירו שאין לו תחליף בסגל. בנוסף העובדה ששיחקנו בלי קהל הורידה המון לחץ מהקבוצה. אם היינו מגיעים לדקה 60 בלי שער, הברנבאו כבר היה שורק בוז לשחקנים שלנו. גם משחקי חוץ בלי קהל פעל יותר לטובתנו כי אנחנו הקבוצה הכי שנואה בספרד. ברצלונה לא מתקבלת באותה עוינות כמונו.
כיף להיות אלופים. נקווה שבעשור הבא נזכה ביותר משלוש אליפויות. אני אופטימי, מסי עדיין גאון כדורגל אבל הוא לא נהיה צעיר יותר ולנו יש הרבה כשרונות מבטיחים.
פלורנטינו לא מתכנן רכש גדול ובצדק. אם יהיה גל שני בספרד אז ימשיכו לשחק בלי קהל גם בעונה הבאה ואפשר להיקלע לחובות. ההוצאה הענקית על שדרוג האיצטדיון נפלה בתזמון בעייתי.
אפשר לחזק את הקבוצה באודגור ורגילון. לקוות שהזאר ויוביץ’ ייכנסו לעניינים. אסנסיו חוזר, ויניסיוס ורודריגו מתבגרים ומשתפרים. צריך למכור ולהשתחרר מחוזים כבדים של בייל, חאמס, מרסלו ואיסקו.
בכל מקרה רכש אחד לפחות חייב להגיע - קשר אחורי שייתן גיבוי לקאסמירו.
