אצטרך לפצל את השאלות ואנסה להיות אובייקטיבי.
הרבע גמר נגד הולנד היה סערת רגשות שהביאה אותי לקצה, אולי אפילו כמעט יותר מהגמר עצמו וזה קשה.
בפן הכללי הקצב של המשחק של סרביה-שוויץ היה באמת אולי משחק הכדורגל הכי טוב שראיתי מזה הרבה זמן.
היה שם הכל, שערים, דרמה, קצב מסחרר שנגמר 2-3 אדיר לשוויצרים.
הנבחרת הכי טובה?
שוב בצורה הכי אובייקטיבית חושב שהיינו הכי טובים, השתפרנו ממשחק למשחק ושלטנו מול יריבות אירופאיות שכולם אמרו שיאכלו אותנו.
זה שארגנטינה אוהבת לבעוט בדלי לא אומר שצריך לשכוח שהשבתנו את הולנד, קרואטיה וצרפת במשך 80-70 דקות בשליטה אבסולוטית.
הנבחרת המפתיעה?
על הנייר מרוקו כי מי חשב לעזעזאל שהיא תגיע לחצי אבל מבחינת כדורגל איכותי וכיפי לגמרי יפן.
על בלגיה הימרתי כמפלה עוד לפני הטורניר אז זה לא מפתיע אותי ולכן היא לא מאכזבת אותי.
אורגוואי אכזבה אותי יותר, הייתה מאוד אנמית בשני המשחקים הראשונים שלה.
השחקן המפתיע/פריצת הטורניר?
2 הילדים שלי מריבר…חוליאן אלברז ואנזו פרננדז נתנו טורניר הצגה.
לא מפתיע אותי מה הילדים האלה מסוגלים לעשות, מפתיע אותי שהם עשו את זה בכזה קור רוח בכל השלבים
השחקן המאכזב?
ויניסיוס, ציפו ממנו לקפוץ את השלב הבא במדרגה וזה לא קרה, היה טוב כשברזיל הייתה טובה, נסחף עם הזרם לא הוביל אותו.
שער הטורניר?
הפעם אפרגן לאיזה ברזילאי ועוד אחד שאני ממש שונא אבל הגול של ריצ’רליסון נגד סרביה…וואו איזה וולה וואו איזה גול.
מאמן הטורניר?
המאמן הצעיר בטורניר, הזוכה שלו.
אני עוקב אחרי מהיום שמינו אותו והאמנתי בו ב-200 אחוז, הוא עשה שינוי מנטלי מטורף בנבחרת ובנוסף הוא מאמן שחי את המשחק מעיז, מחליף, מנסה, בא עם תוכנית אבל יודע לשנות…היו 2 ליונלים שאחראים על הזכייה הזאת של ארגנטינה ולהוא על הקווים מגיע מיליון מחיאות כפיים, עשה שח-מט ואכל את כולם.
מה דעתכם על השיפוט?
תמיד יהיה סימן השאלה הגדול, תמיד יהיו כאלה שיאהבו יותר יאהבו פחות.
לא חסיד של ה-var אבל הוא כן תורם.
היה שיפוט בסדר, לא שונה מטורנירים אחרים לטעמי.
מה שכן לא היה אחידות בין השופטים על החלטות וזה משהו שצריך לתת דין.
מה דעתכם על השידורים, שדרים ואולפן המונדיאל?
100 מתוך 100 ממש, כאן 11 הרימו אירוע שלא מבייש שום ערוץ שידור אחר בעולם…הביאו רוח חדשה, די לבית אבות שמשדר ומפרשן כבר 40 שנה.
והאופציה לראות בכל אלטרנטיבה עם האפליקציה והאתר בכלל אדירים.
13.מה הרגע הכי מצחיק, הכי זכור, הכי מטומטם הכי…מונדיאל 2022 בשבילכם? ולא, “מסי מניף את הגביע” זו תשובה שלא תתקבל. תגוונו קצת.
אבובאקר מבקיע גול היסטורי מבחינת קמרון בדקה ה-92 נגד ברזיל, מוריד חולצה וסופג אדום וממש לא אכפת לו הוא צוחק עם השופט…זה היה הניצחון הראשון של נבחרת אפריקאית אי פעם על ברזיל.
ולסיכום - איך היה הטורניר כמכלול? עם ובלי קשר לזוכה, עם ובלי קשר לקטאר.
מבחינת כדורגל אולי הטורניר הכי איכותי שהיה.
מבחינת הצופים לשחק כל משחק אם זה כיסא ריק או שייח קטארי היה פחות נחמד, גם לא לראות את את היציעים ריקים שחוזרים מחצית שנייה ומתמלאים רק 10 דקות אחרי.
ובקשר לזוכה…איך אפשר לא להתייחס…
Somos campeones del mundo papa!!!
אהבתי את הריבוי תמונות אצלך, הזכרת לי את הפוסטים שלי על ריאל מדריד שאני מאוד מתגעגע אליה. אני גם מסכים עם כל הבחירות. מה שכן,
קשה לי להסכים איתך שהיה טורניר איכותי ואתה יכול לחשוד בי שזה קשור לכך שמבחינתי הסוף היה הוגן לטובת ליאו מסי אבל קצת עצוב עבורי כאוהד. אני חושב שזה התחיל בסדר ששבע מתוך שמונה הנבחרות ברבע הגמר היו גדולות, נניח אני מחשיב גם את קרואטיה. אבל לא היו מספיק משחקים איכותיים באמת. נבחרת ברזיל נתנה מחצית אחת גדולה לדעתי בשמינית הגמר, כנ"ל פורטוגל בערב בו סופסל כריסטיאנו רונאלדו בו הכל התחבר - וזהו-זה. המשחקים בין ארגנטינה להולנד וכמובן הגמר הם בלתי נשכחים, אבל היה חסר לי עוד קצת. כמובן שארגנטינה לא צריכה להתנצל, היא הנבחרת ששיחקה לדעתי בהכי הרבה שיטות, רצה הכי הרבה והייתה הכי רעבה. אני פשוט טענתי לאורך כל הדרך, לאו דווקא ‘מול’ אלה פה אלא מול כל מיני פרשנים או שדרים - שהיללו נבחרות מהר מדי. הציגו את פורטוגל של פרננדו סנטוס כנבחרת היסטורית. כנ"ל את ברזיל של צ’יצ’י. וזה לא ככה. היו גם מעט מאוד מפגשים גדולים. בשלב הבתים היה משחק אחד גדול - ספרד נגד גרמניה, אני מדבר על הפוטנציאל. נבחרת צרפת כל הטורניר למשל נתנה מעט מדי. איך ננתח את אנגליה? כדור שינה והתעוררות נגד סנגל. כמה דקות טובות נגד צרפת.
אגב, מבחינתי רשימת המצטיינים הפוטנציאלית, ליאו מסי, קיליאן אמבפה ועוד כמה: אמיליאנו מארטינס ודומיניק ליבאקוביץ’, יושקו גברדיול, סופיאן אמראבט, אנסו פרננדס, לוקה מודריץ’, ג’וד בלינגהאם, אנטואן גריזמן ואולי ברונו פרננדש. שמתי לב שלא הצלחתי באמת ‘לפזר’ את זה על פני יותר מדי נבחרות.
הרגע העצוב שלי זה הרגע בו כריסטיאנו רונאלדו יורד בדמעות מהמגרש אחרי ההדחה נגד מרוקו, זה סוף הקריירה| ואולי גם הבכי של רודריגו אחרי החמצת הפנדל, דווקא האמנתי שיבקיע.
צריך לזכור ואמרתי את זה כבר כמה פעמים.
אנחנו משווים כדורגל נבחרות לכדורגל קבוצות וזה לא אותו דבר
בעוד כדורגל הקבוצות רק נהיה יותר גלקטי מהיר איכותי כוחני, כדורגל הנבחרת מבחינת האיכות שלו עושה צעדים אחורה ונשען על לאומיות, אחדות, לחימה ורגש.
כמסתכלים האם בטורניר הזה היו נבחרות ומשחקים שהיה בהם יותר מרק לאומיות ורגש אז בוודאות אפשר להגיד שכן והיו לטעמי הרבה כאלה ולכן מבחינת כדורגל נבחרות, מבחינתי טורנירי מונדיאל הוא אולי הטוב ביותר יחד עם צרפת 98
אני לא משווה לכדורגל קבוצות כי זה לא אותו הדבר, אני משווה לכדורגל נבחרות, אני זוכר את יורו 2008 ככדורגל התקפי ושמח יחסית כמו השער של מגזין ‘שם המשחק’ שם תהו האם נקבל 0:0ים או 3:4ים. אפשר לומר שאולי קיימת אצלי אידיאליזציה של העבר, גם זיכרון לא מאה אחוז וגם שחקנים שגדלתי והערצתי כילד. במונדיאל 1998 הייתי עוד ילד, אני חושב שיורו 2000 היה הטורניר הטוב ביותר ואותו כן השלמתי כמעט במלואו. אני זוכר כדורגל יותר טוב בנוקאאוט ב-2006 כנראה, בעיקר איטליה-גרמניה שהיה משחק היסטורי לחלוטין, כל הריקוד האחרון של זינדין זידאן עד לגמר והסוף הטראגי.
הנקודה שלי שהאדירו כאן נבחרות על פארש. ברזיל בשום רגע לא הייתה קרובה לדגדג את הנבחרת של 2002 ולדעתי מבחינת ההילה גם את 2006 על אף שיש לה קשר אחורי מצוין. פורטוגל אולי עם הסגל השלם ביותר שהיה לה, אולי, שמנגד הכוכב הכי גדול שלה איי פעם בתחתית של התחתית, אבל היא לא הייתה קרובה לעמוד בציפיות. נבחרת אנגליה הגיעה רחוק מאוד בטורנירים האחרונים אבל מישהו היה באמת שם את הכסף שלו שהיא לא תודח נגד נבחרת טובה? אריקסון המושמץ הודח נגד ברזיל פעם אחת ובפנדלים נגד הנבחרת המארחת בפעם השנייה ביורו 2004 (ב-2006 לעומת זאת אנגליה הייתה אשפה)
מסכים איתך שהאדירו נבחרות על פארש, בעיקר את ברזיל ופורטוגל.
לא הכנסתי טורנירים כמו יורו להשוואה כי זה סגנון אחר של טורניר, מתייחס נטו למונדיאלים…הקופה אמריקה של 2007 היה מעולה אבל הוא לא במשוואה
שמעתי את כל הפרשנים ומביני העניין לפני המונדיאל. הנבחרות המאכזבות היו צרפת, הולנד, גרמניה, ספרד, פורטוגל וברזיל. כל אלה שהיו לי ציפיות מהם מבחינת כדורגל איכותי אכזבו. הם לא באו כדי לשחק כדורגל.
הייתה נבחרת אחת שבאמת התאכזבתי בשבילה וזו אורוגואי. ממש מתבאס על הדור המטורף של המדינה הקטנה הזו שסיים בלי כלום. כתב לי היום חבר ‘מאחל לעצמי להרגיש מה שהרגשת אתמול בערב’ וואללה נצבט הלב.
אני מבחינתי הסיפור של ארגנטינה זה הלא להיכנס לארץ המובטחת. הסוף הטרגי הוא הרבה יותר הגיוני מההפי אנד ההוליוודי שקיבלנו. אני לא יודע איך להתמודד עם זה.
מה הצבע של הסוס הלבן של מסי?
אנסו וכל מילה מיותרת.
המונדיאל הזה אין בו שום דבר מאכזב.
הפנדל של מונטיאל
מונדיאל ראשון שבו השיפוט לא משפיע על המשחק. פעם ראשונה ששופט קירח לא הורג אותנו.
מושלם. ליהוק מושלם. קלאס.
המונדיאל הכי איכותי שהיה. לא נהניתי מעולם ככה. ראיתי מלא משחקים והיה תענוג. מושלם.
צרפת. הקאמבק שלהם התבצע בעזרת פנדל דפוק ממש מצידו של אוטמנדי, אבל הארגנטינאים החילו ליפול מהרגליים כבר לפני. ובזמן שסקלוני נאלץ להכניס את אקוניה במקום די מריה, צרפת הכניסה עוד ועוד שחקני טופ מקצה הספסל. כל כך הרבה שחקנים טובים, וכדורגל ככ גרוע. אכזבה.
איזו שאלה מוזרה.
חוליאן אלברז. בזמן לאוטרו ניסה ליצור למסי PTSD חדש כשהוא מתחפש להיגוואין לאורך כל דקה שלו, חוליאן היה סולידי, וזה משהו שכל כך היה חסר למסי לאורך השנים.
כולם.
ה3-0 של ארגנטינה מול קרואטיה. לא האמנתי שנראה בישול יותר יפה ממסי נגד הולנד, ואשכרה טעיתי.
הייתי מכניס את אמבפה. ודיבו מרטינז. לא חושב שיש מספיק ראויים להציב הרכב שלם. הנבחרות הטובות היו אלה שהתלכיד הקבוצתי שלהן היה חזק, כמו ארגנטינה לדוגמה, בזמן שכל השחקנים שציפינו מהם לתת ערך מוסף לא נתנו.
מוזר, אבל מבורך. אני שמח מהפנדלים הקלים, כי נמאס לי שלאורך השנים שחקנים עושים חצאי עבירות ברחבה ויוצאים מזה זול כי “זו לא עבירה של פנדל”. תוספות הזמן הארוכות צריכות להתחלף בזמן משחק נקי. את הקטע של האדומים לא אהבתי.
אין דבר כזה טורניר מונדיאל איכותי כשכל המטרה היא לשחק כדורגל וכדורגל נבחרות הוא כדורגל מהזן הנחות ביותר והכי אנטי כדורגל.
לגבי השיפוט, אעיר את עניין תוספות הזמן. אני ממש התחברתי לזה שגם הוצאות חוץ, גם חילופים, גם מריחות זמן וכל דבר העוצר את המשחק משולם בסוף חבל שבלי ריביות. הייתי לוקח צעד קדימה עם זה.
חוץ משלושת המשחקים האחרונים של ארגנטינה לא ראיתי את הטורניר אז אני לא יסכם אותו.
אבל אני יתיחס לאקסטרא תוספת זמן. זה צעד מבורך ומתבקש, אני מקווה שזה יעבור גם לכדורגל קבוצות. יותר מזה, אם צריך להוסיף במשחקים 20 דקות אז שיוסיפו גם את זה. אני מקווה שיחמירו בנוסף גם את הענישה ואם צריך להרחיק שחקנים מהמגרש כולל כוכבים אז שיעשו גם את זה…
אבל גם צריך להוסיף שיקול דעת. משחקים שהתוצאה בהם ברורה כמו 3-0 ומעלה אפשר לותר על זה.
אין לי המון דברים חכמים להגיד, אני עדיין באופוריה, אי אפשר היה לכתוב תסריט טוב יותר
אני רק רוצה לכתוב פה פוסט הלל קצר לבן זונה אולי הכי גאון שראיתי בכל שנותיי בכדורגל
דיבו - אתה הסגן של אלוהים, יש לך את הביצים הכי גדולות בעולם, בלעדיך אין קופה ובלעדיך אין מונדיאל
אני מסתכל שוב על הגמר וחושב לעצמי: דשאן אפס גמור. נבחרת צרפת הנבחרת הכי עמוקה כשרונית ואיכותית בפער מכולן. בגמר היא שיחקה בערך 2 דקות באופן מרהיב וזה הספיק לה לשני גולים. מהדקה ה-65 הכושר הפיזי של הצרפתים התעלה באופן מוחלט על זה של הארגנטינאים. כל הנתונים היו לטובתם ודשאן לא הצליח לייצר שום דבר מהנבחרת המטורפת הזו. השלם כל כך קטן מסכום חלקיו שזה פשע. כמובן רק לגבי 2022.
אני ממש מתלבט. אפשר ללכת על הפתעה כמו סעודיה או כל משחק של מרוקו או יפן, או אולי משהו עם טירוף כמו הולנד וארגנטינה, אבל הגמר היה פשוט הסטורי והזוי שאני מחכה להירגע עוד קצת ולעכל אותו כדי לראות אותו שוב.
צרפת הייתה דומיננטית כמעט כל הטורניר, אבל הגרף שיפור של ארגנטינה עשה את שלו. הנבחרת הארגנטינאית הייתה בעיקר הכי דינאמית בטורניר.
לא אוהב את הסגנון, אבל קשה שלא להגיד מרוקו.
דנמרק, היא לא מתקרבת לטירוף שהיא הביאה ביורו. אפשר לדבר על אורוגוואי שנזכרה לשחק משחק אחד בלחץ.
מסי. אני לא מתלהב מהכותרות עליו בדרך כלל, אבל הוא היה הכי משמעותי ודומיננטי איי פעם בטורניר עם הנבחרת. באותה נשימה אני רוצה להזכיר את מודריץ’ ואמארבאת המצוינים לאורך כל הטורניר.
הייתי רוצה להגיד שחולי, אבל בכנות ידעתי עד כמה הוא טוב, אנסו לקח בקלות יתרה את עמדת הקשר ועקף בסיבוב שחקן במעמד בכיר ממנו כמו פרדס בטורניר הזה. גם מקאליסטר האלמוני לחלוטין שווה אזכור בטורניר חייו.
כריסטיאנו רונאלדו. דווקא כי הייתה לו את אחת הנבחרות הכי טובות של פורטוגל איי פעם, דווקא בגלל שהוא היה בטוח שהוא מעל כל מה שקורה סביבו ביונייטד, ודווקא בגלל שהיו לו את כל המניעים בעולם להביא לידי ביטוי את מה שחשבתי שהוא דרייב אין סופי לדחוף לכל עולם הכדורגל אצבע בעין. דווקא בגלל כל הנ"ל הייתי בטוח שהוא יתן בראש. בפועל? הוא הצליח לאבד את מקומו בהרכב הנבחרת שלו שם נראה היה שיקומו מובטח. בכנות הופתעתי לרעה.
דווקא הכי התלהבתי מהשער של ניימאר נגד קרואטיה. שער מדהים דרך כל ההגנה הקרואטית בדקה קריטית. אני עוד בהלם שהם עפו אחרי זה.
דיבו
גוורדיול רומרו רודרי
לוקה אמארבת אנסו גריזמן
מסי אמבפה חולי
מזעזע בצורה חוצית גבולות. לא ראיתי כל כך הרבה סטנדרטים כפולים מאז שי האלק.
הרוב המוחלט ראיתי בספרדית אז אין לי דעה. השירים כולם מדברים על זה כחווייה היסטרית.
Que miras bobo? ראיתי את זה בלייב והייתי בשוק. לחלוטין הרגע האייקוני של הטורניר.
כדורגל < דרמות. הרמה של הגדולות הייתה נמוכה לרוב ומה שקבע את הניצחונות באופן גורף זו רמת האינטנסיביות. הגדולות שמנוהלות בסרגלי מאמצים לא הצליחו להגיע למקסימום יכולת, צרפת תוך ניסיון להגיע לשם פצעה כמה שחקנים לפני הטורניר, סקאלוני כמעט ניפה את פאפו ואקונייה והרבה לא שותפו. האנומליה הייתה מבחינתי קרואטיה, לא ברור לי ממה בנויים. בכל זאת, מי שאני אתלונן?
