אני חושב שנתניהו רוצה בחירות אבל בפאניקה מהרעיון לעשות קמפיין תוך כדי עדות. זה פשוט לא מסתדר בלו”ז. הבנאדם קונטרול פריק, כל הכוורת שלו מנוטרלת ולהיות מושפל 3 פעמים בשבוע בבית המשפט בזמן שהוא מנהל קמפיין בחירות - זו משימה כמעט בלתי אפשרית ומלכתחילה היא מגיע לבחירות במצב גרוע ביותר.
אני לא פוסל את האפשרות הבאה:
נתניהו פורש בתמורה לחנינה אחרי כמה הסכמי סחר שהוא מקדם כהסכמי שלום. הכלא מפחיד אותו מאוד.
אני גם לא פוסל את האפשרות הבאה:
בוז’י האידיוט השימושי נותן לו חנינה בתמורה להקדמת הבחירות בחודשיים. מעביר את הכדור לציבור. בוז’י אף פעם לא הראה שיש לו ביצים או מוח.
אני מתנגד לחנינה. שוויון בפני החוק. מה שקרה היום זה לא בקשת חנינה זה ניסיון סחיטה באיומים.
מה שכן, אם נתניהו היה יוצא ואומר: “אני מודה. קיבלתי שוחד ממילצ’ן ופאקר וממוזס (מנדלבליט יכול לקפוץ לי - זה שוחד) וכמובן מאלוביץ’ ואני הולך חפוי ראש הביתה, אורז את מיטלטליי וגולה מישראל ולעולם לא חוזר” אז הייתי נותן לו חנינה. אין לי שום צורך לשלול חופש מעבירות צווארון לבן.
אחרי החנינה הייתי מזמין אותו לחקירה ומבקש לראות הסבר לצבירת ההון המטורפת והבלתי מוסברת שלו. ואז מעמיד אותו לדין על זה.
האמת שאני לא מצליח לגבש דעה בנושא. כל בנאדם שנותן בפניי טיעונים לכאן או לכאן משכנע אותי עד הפעם הבאה שהצד השני מעלה טיעון. ללמדנו שזו באמת התלבטות קשה.
אני רק מקווה שזה נועד להזיז כמה גבינות על מנת להגיע בסוף לאיזה בסדר טיעון, אבל האמת שלא נראה לי. שאלת העיתוי אכן מעניינת, לדעתי זה בעיקר בגלל הבחירות, ביבי ירוויח מהמהלך אלקטורלית בין אם יקבל את החנינה ובין אם לאו.
לא יפתיע אותי. זה יתחבר לטענה המרכזית שלי לגבי ההפיכה המשפטית. היא לא באה לשמור על האזרח, אלא רק לדאוג לפוליטיקאים. היא התאימה בשביל להכניס את דרעי, והיא לא מתאימה אם היא תתן לנתניהו את החנינה ללא אשמה.
האסימון נפל מזמן, לא רציתי לבחור בביבי, מגיל 18 הצבעתי לו פעמיים בלבד, לא מעט הצבעתי לבנט בשביל שיפיל אותו. המחנה שלך דחף אותי לזה. בלי התרגיל המסריח של בנט ולפיד זה לא היה קורה וספוילר אלרט לדעתי כבר ביבי היה מאבד את השלטון.
אין שום בעיה עקרונית בלאייש לתפקיד ראש גוף בטחוני אדם שלא גדל וצמח באותו גוף. זה נעשה פעמים רבות בעבר, ע”י שני צידי המפה הפוליטית, ובכל גופי הביטחון - כולל במוסד (דני יתום) - ולא פעם זו גם הייתה הצלחה גדולה (מאיר דגן).
בנוסף, רומן גופמן עצמו הוא אדם ראוי ביותר, שאני באופן אישי אשמח אם יתברג בצמרת ההנהגה הבטחונית של מדינת ישראל.
הבעיה האמיתית היא שאין שום סיבה נראית לעין לעשות זאת. למנות אדם חיצוני לראש הארגון זה כמעט תמיד צעד שנעשה ע"מ לנער ארגון חולה וכושל, ולהכניס לו דם חדש ופרספקטיבה שונה ומרעננת שאולי ישנו את הכיוון הנוכחי של הארגון (כפי שהיה בדוגמה שהבאתי של מאיר דגן, שהגיע למוסד אחרי שנים חלשות ומנומנמות יחסית).
המוסד הוכיח בשנתיים האחרונות שמדובר בארגון מצויין, יעיל ואיכותי, שמתפקד ברמות הגבוהות ביותר. אין שום סיבה שבעולם לנסות לתקן משהו שהוא בעליל לא שבור (אולי הגורם הבטחוני היחידי במדינה כיום שיכול להתהדר בתואר הזה).
מאיר דגן ספציפית נגע במבצעים מיוחדים בקריירה הצבאית שלו, היה ראש המטה ללוחמה בטרור כך שהוא בא רק קצת מוכן (אכן לא גדל בארגון). על אף הצלחתו של מינוי זה:
זו לא ׳בעיה עקרונית׳ אלא משהו שמראש מפחית את הסיכויים של אותו אדם (אפשר למנות סיבות כמו היכרות עם הגוף ורספקט שיקבל מחברי הארגון ולמען היושר לציין גם טרייד אופים כנגוע בבינוניות ושייך לאותו שטאנץ). העניין הוא שלדעתי זה דבר שהוא מועד לכישלון יותר מאשר הוא מועד להצלחה. דגן, לפי כל העדויות אודותיו, היה איש מבריק שהצליח בתפקידו. חוששני שהוא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.
אגב אני מסכים מאד שהייתי מעדיף לראות אותו כרמטכ״ל.
