-כצפוי, על אף שעלה מהספסל לחצי שעה פלוס-מינוס נגד מנצ’סטר סיטי, והדרבי ביום ראשון יהיה אולי המשחק המלא הראשון שלו - קיליאן אמבפה חוזר לסגל של דידייה דשאן וצרפת לקראת משחקי הידידות נגד ברזיל וקולומביה. גם אורליאן טשואמני ואדוארדו קמאבינגה בסגל. דשאן: “אמבפה היה זמין למשחק נגד מנצ’סטר סיטי, שם הוא נכנס ל-25 דקות. יש משחק חשוב נגד אתלטיקו מדריד ביום ראשון הקרוב, שם הוא צפוי לשחק. הפרוטוקול כובד, דיברתי עם קיליאן באופן קבוע. לא הייתה שום התחייבות, וזה לא היה למטרות שיווק כפי שראיתי ושמעתי. כמובן, קיליאן הוא קיליאן ויש לו השפעה חשובה. זה חלק מחייו ככדורגלן, אבל מבחינתו, היה ברור שהוא רוצה להיות שם איתנו כשחקן. נראה איך הוא ירגיש אחרי המשחק נגד אתלטיקו”.
-ואם כבר נבחרת ברזיל, ויניסיוס ג’וניור בסגל הנבחרת וכך גם אנדריק שעושה חיים בליון.
-בנבחרת ספרד דין האוסן הוא הנציג היחיד של ריאל מדריד. דני קרבחאל לא שיחק מספיק על מנת לקבל מקום בסגל של לואיס דה לה פואנטה. המאמן: “קרבחאל חייב להמשיך לעבוד. קרבחאל ומוראטה יודעים שהם צריכים להמשיך לעבוד ואז להיות מסוגלים להראות את זה על המגרש. אנחנו להוטים שהם יהיו איתנו במונדיאלים. אני מקווה שכך יהיה. אין לי מה לומר לאלבארו ארבלואה”
גונסאלו גארסיה בנבחרת הצעירה U21| מבין הקאנטראנוס שלנו - טיאגו פיטארץ’, דייגו אגואדו, דניאל יאנייס שכבר הספיק לבשל שער, המגן הימני חסוס פורטה וכן מריו ריבאס - בסגל ספרד U21.
-באנגליה: תומאס טוכל מזמן את ג’וד בלינגהאם על אף שלא חזר לשחק עדיין בריאל מדריד, טרנט אלכסנדר-ארנולד שדווקא כן שיחק לאחרונה - מחוץ לסגל. טוכל: “אני יודע מה הוא יכול לתת לנו, והחלטנו להישאר עם השחקנים שלנו. אני מכיר את החוזקות שלו, הוא שחקן ענק אבל זו החלטה ספורטיבית. אנחנו נשארים עם השחקנים האחרים”.
-בגרמניה אנטוניו רודיגר זומן לסגל הנבחרת אבל כוכבי עבר כמו מיכאל באלאק בעיקר ושוער העבר רומאן ואיינדנפלר אומרים כי ההתנהגות שלו בעייתית ועלולה לפגוע בנבחרת (מדברים כמובן על התקרית המכוערת במשחק נגד חטאפה למשל מול דייגו ריקו).
-עוד בין היתר בסגלי הנבחרות שלהם: ברהים דיאס (מרוקו) וארדה גולר (טורקיה), בזמן שפרנקו מסטאנטואונו בסופו של דבר זומן - יומיים אחרי פרסום ראשוני של הסגל
מהירות זו תמיד התחלה טובה, אמנם זה לא כל-כך פשוט לתקן את הפס או לשפר את קבלת ההחלטות, אבל שחקן שהוא לא מהיר לא יוכל להיות פתאום סילון. ויקטור מוניוס כבש חמישה שערים ובישל שניים, לקבוצה כמו אוססונה זה אחלה. אבל הוא שם שחקן הרכב בלתי מעורער יחסית, אצלינו כמה דקות הוא היה מקבל, כמה משחקים ברצף היו לו? עקבתי אחריו פה ושם, באוססונה הוא מוצב גם בימין וגם בשמאל לפי הצורך, אצלינו הרי אגף שמאל היה נעול עבורו..
מה שכן ריחמתי עליו אחרי הקלאסיקו האחרון, שחקנים עם הרבה יותר ניסיון ממנו היו עושים במכנסיים או בועטים גרוע בגלל חלודה. זה שהוא נאלץ לסגור את האינסטגרם לכמה ימים בגלל זה וספק עליהום - איכס. מעניין מה ייצא ממנו.
מה שדור כבר ענה, מהירות מטורפת, לבד מוציא הגנות משיווי משקל כשהוא תוקף אותם, הוא גם יודע לכדרר ולשלוט בכדור תוך כדי מהירות מסחררת, מפה ניסיון והכוונה ואפשר להצליח בגדול, כמובן לא בטוח אבל הסיכויים הרבה יותר גבוהים מאשר בלי מהירות.
טכניקה טובה גם יש לו, נשאר סיומת וקבלת החלטות טובה כשכבר מגיע למצב, זה הכי חשוב שישפר.
דווקא מסכים איתו. מוניוז הזה יכול להיות מסוכן על הנייר כי יש לו מהירות מטורפת שזה הכלי הכי חשוב לשחקן התקפה. הוא שלומפר מבחינת הסיומת וקבלת החלטות אבל על זה אפשר לעבוד כמו שראינו עם ויניסיוס שהיה המקרה הכי קשה שראיתי אצל שחקן כדורגל. זה נקרא פוטנציאל. מפה ועד להיות שחקן כדורגל טוב יש דרך שצריך לעבור אבל תיאורטית היא אפשרית. אני מסכים עם ההשוואה שהוא עשה לצעירים שיש היום, שבהם כדי לראות את הפוטנציאל צריך ללכת למחוזות הפנטזיה והמדע בדיוני כמו שקורה אצלנו בפורום לאחרונה.
אני באמת סקרן לראות מתי שחקן יעשה את הדרך הישירה מקבוצת המילואים קסטיליה לקבוצה הבוגרת בלי השאלה בחוץ נניח דני קרבחאל או לוקאס ואסקס והאחרון כבר זכור אצלינו בתודעה יותר כמגן מאשר כשחקן קישור. בקיצור, מאז ראול-גוטי-איקר היו.
-חסה רודריגס היה עם מהירות של סילון, חוש לשערים, הכל היה קל לו. סביר להניח שגם בלי הפציעה משהו היה משתבש.
-אלבארו מוראטה אחלה חלוץ מחליף באמת, זה היה לוקסוס אדיר שהיה בסגל ב-2016/17, יש לו קצת מכל דבר.
-רובן דה לה רד אם כבר דיבור על קשר מרכז שדה. אפילו היה בסגל של נבחרת ספרד ליורו, ממש טרגדיה ספורטיבית מה שקרה לו. והוא היה גם בימים של מהמאדו דיארה ופרננדו גאגו, בטוח היה מוסיף לנו וגורם לנו לחכות קצת פחות.
-אני צמא לשחקני התקפה.
בקיצור אלבארו ארבלואה מגזים לכיוון אחד ויש לו כמובן אינטרס, התקשורת קצת מלטפת את החבר’ה יותר מדי, וחנן מגזים לצד השני. פשוט מיצינו את קמאבינגה ואת קישור חדר המכונות. מטיאגו אתה עדיין לא יודע מה תקבל.
אם הגבת אליי אז משהו חשוב ששכחתי לכתוב - תמיד עושה לי את זה יותר לראות שחקן התקפה מלהיב מהקאנטרה שלנו, לכן אני מאוד אוהב לציין את חסה, באותה עונה הוא היה וואו. ואני אחד שמאוד-מאוד-מאוד אהב את נאצ’ו.
לגבי הרשימה שלך: זינדין זידאן בעצם בחר בפדה ואלוורדה על חשבון מרקוס יורנטה, סוג של, ולמרות שיורנטה שחקן נהדר - אפשר להגיד שזכינו. זיזו האמין בו ושם אותו בהרכב בשמינית הגמר נגד סיטי ב-2020 במשחק שהייתי בו, ובחר לספסל את טוני קרוס. לגבי אשרף חכימי - הוא מגן-על אבל היה קצת חסר סבלנות וב-2017-18 דני קרבחאל עצר קצת בשל ספק בעיה בלב אם מישהו זוכר - אבל היה עדיין מגן טופ. כמו שיש כאלה שיציינו את תיאו הרננדס. הוא שיחק אצלינו ב-2017-18 ומרסלו היה אז המגן הטוב בעולם ללא עוררין, או מרטין אודגור שהצליח בארסנל.
כאילו - כן ברור שזה נראה שבקבוצה שלנו לא מספיק דוחפים צעירים קדימה אלא יותר החוצה וזה אף פעם לא מסתדר, אבל יש כאן גם עניין של תזמון, טיימינג, המשפט האגדי של עספור.
מסכים שתזמון זה חלק מהעניין.
הנקודה שלי היא שבלה פאבריקה יש שחקנים שבפוטנציאל שלהם הם טופ. זה לא מקרים נדירים.
אני לא נגד שיטת קרבאחל (השבחה בהשאלה)
אבל אני חושב שאם ברצלונה מסוגלת לשלב צעירים באופן סיסטמתי שנה אחרי שנה גם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו.
חד משמעית ששנת השאלה זה בסדר גמור פשוט במקרה הזה דני היה עילוי בקבוצות הצעירות; וארבלואה שהיה המגן הפותח - אחלה מגן יחליף יציב אז מוריניו פישל. התהליך “השלם” והמרגש הוא שהדרך סלולה ישר מקסטיליה לסגל והרכב הבוגרים זה יותר מרגש לדעתי.
אני חושב שמשהו בשיטה של ברצלונה מצליח יותר, והשחקנים הצעירים שלהם טובים יותר אין מה לעשות.
אני חייב לציין שאני ממש לא מתחבר לזה, מבחינתי לא משנה אם זה שחקן בית או רכש, כל עוד הוא טוב אז זה בסדר מבחינתי.
אנחנו לא ספרדים ולא חיים במדריד כך שאני ממש לא מבין את החיבור המיוחד שאתם חשים לשחקנים מהקסטיליה.
ברצלונה מתגאים בזה שהם משלבים שחקני בית בקבוצה הבוגרת אנחנו מתגאים ב 15 צ’מפיונס ובזה שאנחנו הקבוצה הטובה והגדולה בהיסטוריה של המשחק, אני חי טוב עם זה.
)