אני לא מבקש מדי הרבה סליחות, ויש הרבה שצריכים לבקש ממני סליחה, אבל מראפיניה אני חייב לבקש סליחה. הוא נגר, למרות פתיחת העונה שכביכול מטעה, אבל כמה היה חסר לי מנהיג בבארסה הנוכחית, בעצם, לא הנוכחית, כבר הרבה זמן אני מחפש לידר ללכת אחריו באש ובמים, לא היה לנו כזה, לא לבה, לא שום וטרן שהבאנו, וראפיניה עושה לך עקצוצים של פויוליות, לא טכניקה עילית אבל לוחמנות בלתי מתפשרת שמרוויחה לא מעט גולים וגודעת התקפות נגד. נראה שככל ונותנים לו את עול ההנהגה הוא רק נהיה חד יותר וטוב יותר.
-שמעון גרשון. שבר לי את הלב כשעבר מהפועל תל אביב לבית"ר ירושלים אז ואין לי אמונה בסמלים. השחקן שבגללו ובזכותו אני אוהד הפועל. הייתי בלם בילדים ובעטתי פנדלים גבוה לרשת. היה לו הכל. חשבתי שאם יש מישהו שיוותר על הכסף זה הוא, כדי להיות אחד הגדולים בהפועל איי-פעם. כמובן שההנהלה שלנו הייתה פושעת לאורך השנים אבל ברור לי שהוא גם לא מאה אחוז “נקי” מזה.
-אדן הזאר שזרק לפח את הצ’אנס לשחק בריאל מדריד כשהיה השחקן היקר בתולדות המועדון. הגיע בטטה ואח"כ אפס לוחמנות. עונת הבכורה נכשלה, או.קיי, ומאז הוא היה בסגל עוד שנתיים וכלום.
-ויניסיוס ג’וניור (פיטר מאמן וזה, מתעסק בשטויות כל הזמן) וקיליאן אמבפה על השכונה שהם עושים, לאמבפה אכפת רק מאמבפה.
-ליאו מסי שגרם לי לעתים לרצות לעזוב את הכדורגל שזו האהבה הכי גדולה שלי בחיים, כל המאניטות שהוא הוביל..
אני צריך לבקש סליחה:
-עומרי אלטמן: האשמתי אותו שביים פציעה לפני משחק הירידה בזמנו נגד מ.ס אשדוד. לא האמנתי לו. בזתי לו.
-ליאו מסי: לא פירגנתי מספיק ולא הערכתי אותו מספיק. היה לי קשה ואפשר אולי להבין כי זה ברור באיזה מחנה אני.
-כריסטיאנו רונאלדו - בעונה האחרונה אצלינו פיקפקתי לרגע. כשהכדורים בליגה לא נכנסו והוא היה תקוע ממש עד ינואר
-אוהד: מישהו אהד יונייטד בגימנסיה ב-2010 כיתה י"ב. אחרי שבאיירן הדיחו אותם באתי עם חולצה של אריאן רובן
אני רוצה לבקש סליחה מוינסנט קומפני.
חשבתי שהמינוי שלו בבאיירן הוא בדיחה. אבל הוא הצליח להעמיד קבוצה תוססת, התקפית, מבלי לשבור את השוק. הישג ענק שלו.
יש שניים שצריכים לבקש סליחה ממני.
הראשון הוא רונאלד אראוחו. כשהיה בבארסה, לא ידע מה לעשות עם הכדור, או שמסר ליריב או שעשה לי התקפי לב. ועכשיו אתה מחלק אסיסטים עם העקב? בן זונה.
השני הוא שגיא כהן. תפרוש כבר יא אימבציל ראש ביצה, אי אפשר לשמוע אותך ואת התאוריות שלך שמתפוגגות בדיוק במהלך הבא במשחק. די.
אני צריך לבקש סליחה מהאנזי פליק. חשבתי שהטרבל עם באיירן לא מעיד על כלום, ושבאופן כללי - מאמן עם רקורד של פחות מעשור מצטבר של אימון, אחרי הפסקה ארוכה, בבארסה עם בעיות תקציביות - לא יצליח. התבדיתי והוא בנה קבוצת על. מעבודות המאמן המרשימות בעשור האחרון לפחות.
צריך לבקש ממני - פלורנטינו, על שנתן לי תקווה בשנה שעברה שהוא מסוגל ללמוד ולשחרר את סמכויותיו המקצועיות, רק כדי לזיין לקבוצה את הצורה באמצע העונה, ולהפסיד אליפות שניה ברצף דווקא אחרי שהגיע אהוב ליבו אמבפה, עם שלל פיאסקואים של שיפוט ואמירות מביכות לאורך הדרך. אם לא הייתי אוהד ריאל מדריד, הייתי מאושר לעידו.
לגבי פלורנטינו פרס: התלבטתי אם לכתוב אותו ולציין אותו, כתבתי בהתחלה ואחרי זה מחקתי. רציתי להתייחס לטעות הכי גדולה שלנו בשנות ה-2000 שהיא שחרור קלוד מקאללה, לצורה בה חלק מאגדות העבר נבעטו כמו פרננדו היירו ובעיקר איקר קסיאס. פשוט העניין הוא שהחלטתי שאני מסתכל על התמונה הרחבה או יותר נכון כל התקופה שלו במועדון כלומר פרק א’ ופרק ב’, והוא עשה ניסים בפן הכלכלי והביא לכאן כמה מאגדות העבר שזכיתי לראות בקבוצה שלי. תאר לך את ריאל מדריד בלי עידן הגלאקטיקוס 1 כלומר בלי לואיס פיגו, בלי זינדין זידאן, בלי כריסטיאנו רונאלדו…
חושב שמעטים כתבו בשבחי פלורנטינו יותר ממני בפורום הזה, אבל הוא מנהל ספורטיבי חלש שהולך ונחלש עם השנים. את התשתית המדהימה שבנה רק מנהל ספורטיבי אמיתי יוכל להביא לגבהים של קבוצת על אמיתית עם דומיננטיות בליגה.
(כמובן שלא מזלזל בהישגים המטורפים בצ׳מפיונס וכו׳ [טוב, אולי רק קצת], פירטתי המון בדיונים אחרים לאורך השנים).