אני קצת מרחם על דיבאלה שלעולם לא ייזכה לשחק בנבחרת בצוותא עם מסי. עם כל הכבוד, הוא יכול לתרום לנבחרת (ולמסי) הרבה יותר מכל השמות המוזרים שמשחקים בנבחרת הזאת.
וואוו ארגנטינה נראית כלכך רע שזה הזכיר משחק של ליגה למקומות עבודה, כשלאחת הקבוצות יש שני קראקים שמשחקים גם בליגה אמיתית, ליגה ארצית.
ארגנטינה לא נראית כמו קבוצה, מסי לא נראה כמו מישהו שמאמין בשחקנים שלצידו ומעבר לכך גם הדשא היה מחפיר. לא רואה איך הם מצליחים להתקיים מול קבוצה יוזמת עם איכות בכל העמדות. אבל אני לא מחדש כאן כלום ואת זה כולם כבר יודעים. זה פשוט חוסר מזל משווע למסי להיות בדור כלכך אפסי, הוא אשכרה עושה מילואים בתת תנאים. לא נורא, זה שם משהו בפרופורציות אני מניח.
ועכשיו הקרב האמיתי: חצי גמר מול היריבה הותיקה והשנואה
רבע גמר עם דקות יחסית לא רעות, במיוחד בפתיחת המשחק וגול יפיפיה של מרטינז. לאחר הגול ארגנטינה נסוגה אחורה וניסתה לעקוץ ללא הצלחה.בחצי השני שליטה של ונצואלה אבל הם לא באמת סיכנו את השער חוץ מעצירה אחת של ארמאני. לו סלסו גמר את המשחק לאחר טעות של השוער של ונצואלה.
יום רביעי לפנות בוקר חצי גמר.הסיכויים נוטים באופן ברור לברזיל אבל אולי פעם אחת נעשה את הבלתי יאומן וננצח אותם אצלם בבית.
מסי בטורניר החלש ביותר שלו במדי הנבחרת. נראה מותש, כבד ולא מסונכרן עם שאר החברים.
יהיה אירוני (וגם צדק פואטי) אם דווקא בטורניר הזה הנבחרת תעשה את זה, אבל קשה לי מאוד לראות את זה קורה.
להפך, מסי מסתנכרן לרמה שלהם. קישור כזה גרוע אני לא זוכר בנבחרת וזה כולל קישור שגאגו היה פותח בו. דה פול היה עוד סביר אך התעסק בעיקר בעבודות הגנה(והוא יודע לתקוף). אקונה היה עסוק בקטטות ואין לי מושג מה פאריס מצאה בפרדס, פשוט למלם.
בסהכ יש שיפור ממשחקים קודמים, אגוארו התעורר ומרטינז לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים. רק צריך קישור נורמלי לספק מצבים ואם לא דיבאלה אז לו סלסו חייב לפתוח שיהיה לפחות זיק של יצירתיות.
הקופה אמריקה זו בעצם תחרות פנדלים. מדהים כמה הקשר לכדורגל בטורנירים האלה ובקופה אמריקה בפרט הוא מקרי.
קולומביה לא ספגה אף שער, לא הפסידה, ניצחה את שלושת משחקיה ומצאה את עצמה בחוץ בגלל הפנדלים, אורווגואי נראיתה נהדר וסיימה את שלב הבתים במקום הראשון והודחה בפנדלים לפרו הבינונית שהפסידה 5-0 לברזיל.
צ’ילה הנבחרת הכי טובה בדרום אמריקה בפנדלים כפי שזה נראה, ובעקבות זאת היא הפייבוריטית שלי לזכות.
כצפוי הפסדנו ליריבה המרה שלנו. כדורגל גדול לא היה אבל היו רגעים שהנבחרת שיחקה עם “ביצים” ועם קצת מזל היו יכולים גם להבקיע.
2 גולים של נאיביות בהגנה.
בסך הכל המשחק היה המשחק הכי טוב של הנבחרת וזה אומר משהו על הנבחרת.
צריך בדק בית כדי להחזיר את הנבחרת לטופ העולמי.ואני מקווה שהנבחרת תשתפר למוקדמות המונדיאל לטורניר שיערך שנה הבאה אצלנו בבית.
14-4 לארגנטינה במצבים, המשחק הכי טוב של מסי בטורניר אחרי שגמגם עד כה וזה עדיין לא הספיק לארגנטינה מול ברזיל. אלוהים תן לי רק טיפת מזל…והגנה.
מסי בסיום המשחק תקף את השיפוט בחריפות, אני אישית לא זוכר אותו מתבטא ככה לעולם על שופטים אחרי משחק (מניח שהוא מתייחס לפנדל על קון במהלך של השער השני של ברזיל, ועוד פנדל די ברור על אוטמנדי):
“לאורך הטורניר הזה הם שרקו לנגיעות יד שהיו בולשיט, לפנדלים שהיו בולשיט ועל פאולים שהם בולשיט. אבל היום, איכשהו, לא השתמשו ב-VAR… בטורניר הזה נמאס לכולם לראות VAR והיום כלום. אני מקווה ש-CONMEBOL יעשו משהו. לא מאמין שזה יקרה בגלל שהם נשלטים על ידי ברזילאים”.
נ.ב: דני אלבס לא נגמר. פשוט ענק.
אז אם פרו מנצחת את ברזיל זה חוקי? 


טוב אז… כמה אנחנו מקבלים מבוליביה היום? שונא את בוליביה ושונא את האצטדיון הזה.
עריכה: מעכשיו מגיב פה כל משחק.
אסכם מחר.
Buenas noches carajos!
נרגעתי, נשמתי ופיניתי זמן.
כן, זו לא ארגנטינה הגדולה. זה היה עוד משחק שאוהד כדורגל נייטרלי יזפזפ אחרי רבע שעה של תסכול ממשחק שהיה רחוק מלהיות איכותי בקנה מידה כלשהו. לא היה חמצן, השחקנים כנראה שכחו את הטכניקה בבית, ובחיי שלפרקים לא האמנתי שהחבורה הזאת היא המיטב שיש לארגנטינה להציע. עדיין, החבורה הלא ברורה הזאת הצליחה להשיג משהו שנבחרו מרשימות ממנה בקושי עשו כבר יותר מעשור לנצח בלה פאס.
אני האמת רוצה קודם כל לפרגן לסקאלוני. נכון שהיו מסי שהבריק בשלושה מהלכים קסומים, לאוטרו שעם הרבה מוטיבציה ש
סיים עם שער ובישול, ועוד פסיכיים אחרים שנתנו הכל כמו טאליאפיקו ופאלאסיוס, אבל משהו בסקאלוני והצוות שלו גרם לאסופת האנשים האפורה, ה"אירופאית" והלא מלוכדת הזאת לצאת מהאדישות הרגילה שלה ולתת את כל מה שיש לה ולסיים עם 6 מ-6 במשחקים הראשונים. זה מדהים בעיני. זה לא שסקאלוני הוא איזה סמל או כוכב על כמו פפ בארסה, זידאן בריאל או גז’ארדו בריבר, אבל כולם מוכנים להילחם בשבילו.
אני יודע שזאת רק ההתחלה, ואנחנו לא קרובים לאיכות שיש בברזיל, אבל פאק איט- סוף סוף אני שמח לראות משהו מהנבחרת הזאת.
תודה סקאלוני, תודה ארגנטינה, נתראה בנובמבר.
אז נובמבר הגיע ואיתו החזרה למשחקי הנבחרת. מקווים לראות המשכיות המומנטום החיובי משני המשחקים הקודמים, ויאללה בואו נעשה את זה!
בהרכבים המשוערים אין הרבה שינוי, פלאסיוס מקבל קרדיט על ההופעה נגד בוליביה וממשיך בהרכב, כמו גם קווארטה ומונטיאל. טאגליאפיקו עדיין בספק לכל מה שידוע לי, ובאופן מפתיע, למרות הסימון, די מריה לא מסתמן שיפתח לפי הרכב זה.
Aguante Argentina la concha de tu madre!
עריכה:
ההרכב המשוער עם שינוי אחד, טאגליאפיקו בסופו של דבר מוחלף עם ניקו גונזלס.
Vamos!
עריכת פוסט משחק, בנקודות
-
מתסכל מתסכל מתסכל, זו ההרגשה שצפה ישר אחרי המשחק הזה. ארגנטינה לא הייתה מדהימה, אבל היא שלטה והיתה דומיננטית מהרגע בו השוויון נכבש. הרבה דברים לא עבדו, אבל לארגנטינה הגיע לנצח.
-
מצד אחד, סקאלוני המשיך עם מגע הקסם שלו והשחקנים שזכו בהזדמנות לשחק (לו סלסו וניקו גונזלס) היו מצוינים, מנגד קיבלתי הרגשה כאילו הוא “נשבר” תחת הלחץ סביבו כשהכניס את די מריה במקום אוקמפוס שהיה לא רע.
-
אני רוצה להתמקד ברגע שלדעתי מוטט את ארגנטינה. הנבחרת מציגה כדורגל מצויין בהתקפה מסודרת שמי שכובש הוא לאו מסי שהיה הכי שמח שראיתי בשנתיים האחרונות. המהלך נפסל בגלל עבירה כמעט חמש דקות קודם, ואחרי שהשער נפסל אוקמפוס יוצא ודי מריה נכנס. מנקודה הזאת מסי פשוט מאבד את הראש, די מריה נותן לי פלאשבקים רעים של אדישות והנבחרת נראית עובדת עצות מול בונקר של פאראגוואי.
-
לא יודע מה עובר על לאוטרו, אני מעריך את הלחימה שלו, אבל הוא היה ממש רע היום. החמצות, טאץ’ מאוד חסר בטחון, ובעיקר נראה אבוד. אלאריו היה לדעתי צריך להיכנס הרבה קודם.
-
כל פעם שאני חושב השיפוט הספרדי מזעזע, מגיע השיפוט הדרום אמריקאי ומבקש שיחזיקו לו את הcerveza. אפשר לדבר על השער הפסול של מסי שמעלה את השאלה לגביי הגבולות בחוקים של הואר. האם הגיוני לפסול את השער על מהלך בפער זמן כל כך גדול? אבל אני מופתע שמי שנכנס בפאלאסיוס לא יצא עם כרטיס אדום. כניסה פרועה שהביאה לפציעה וחילוף מוקדם כשהכדור לא היה בסביבה. נו שוין, חבל שארגנטינה לא כבשה אחרי זה כדי שלמישהו בואר יהיה אכפת.
משחק אותו ארגנטינה הייתה צריכה לנצח, הכל נפל על החלטות של סקאלוני, והכעס של מסי בעיקר. יש על מה לעבוד.
יאללה למלחמה נגד פרו!
ברייקינג: דייגו מראדונה הלך לעולמו. יא אללה איזה שחקן ואיזו דמות
אפילו אמא שלי שלחה לי הודעה על זה.
מבאס, מה נגיד.
זה היה ב14 לאוקטובר שנת 2009. עולם בו אין מגיפה עולמית שתסיח את דעתם של הארגנטינאים ממה שבאמת חשוב להם: הכדורגל והמונדיאל בפרט. ארגנטינה באותו יום מבטיחה את עלייתה למונדיאל לאחר גול של בוסלי נגד אורוגוואי במשחק דחוק כמיטב המסורת. עם שריקת הסיום המאמן דייגו ארמאנדו מאראדונה יוצא מגידרו. באותו אופן בו מאראדונה חי את חייו, הוא הקדיש את הניצחון והעלייה לכל העם הארגנטינאי, אך כמובן לא נשאר חייב לכל מי שפיקפק בו ובנבחרת שלו מאז שמונה לתפקיד. בתרגום חופשי תגובתו הייתה: “אני זוכר את כולם, את כל אלו שלא האמינו בנו והתייחסו אליי כמו שהתייחסו אליי, להם אומר שמי שמוצץ שימשיך למצוץ, אני או לבן או שחור אפור לעולם לא יהיה בחיי. שימשיכו לינוק”. מדהים. היה צריך רק לדחוק את מאראדונה המאמן לקצה בשביל שיתן את המשפט שאולי הכי מאפיין את מאראדונה האדם, השחקן והמאמן.
עבור כולנו, הוא אולי היה אחת מהדוגמאות הרעות ביותר מספורטאי. הסמים, המכות, הקללות, המאפיה ואפילו קסטרו. הוא זכה ללעג בכל רגע בוא אנשים הצליחו לשכוח כמה הוא היה עצום ויוצא דופן כשהיה בפסגה. אלוהים בבונבונרה, נמצא מעל ישו בנאפולי.
אף אחד לא יגיד שהוא מודל לחיקוי, אף אחד לא יגיד שהיה רוצה לעבור את כל מה שהוא עבר, ובטח לא לסיים כמו שסיים. בכל זאת עמוק בפנים, עבור כל אחד שאוהב את המשחק, משהו בתוכו הלך יחד עם מאראדונה. לא כולנו נודה בזה, אבל אני חושב שכל אחד מאיתנו היה רוצה אפילו קצת “להידבק” במה שהיה במארדונה. הרוח, האמוציות, הכשרון והטירוף. כי בכנות, כל אחד יכול להרגיש אפור לידו.
בחיי, הוא הפסיק לשחק ברמות הגבוהות עוד לפני שנולדתי. אני עדיין לא מצליח להסביר לעצמי למה אשכרה אני מתכווץ מבפנים. כנראה שהצבעים שלו לא מצליחים לדהות עם השנים.
על הטוב ועל הרע, תודה ולהתראות אגדה.
עצוב, אבל לפחות זכה לראות את מסי 
וברצינות, השחקן שמן הסתם אני מרגיש את הפספוס הגדול ביותר שלא חוויתי כאוהד כדורגל, אבל שמח שלפחות את הדמות ההזויה, הצבעונית והחריגה שלו כן יצא לי לחוות.
אגדה.
כל כך עצוב. שתיגמר כבר השנה הנוראית הזו.
כאשר הייתי ילד, כולם רצו להיות מאראדונה. אני זוכר אנשים שלא התעניינו בכדורגל, אבל ידעו מי האיש. מזכיר לי את ג׳ורדן בשנות ה-90.
הפעם האחרונה בה עודדתי את ארגנטינה הייתה בגמר 1990. גם בגללו, גם בגלל קאניג׳ה וגם כי תמיד הייתי נגד גרמניה.
שיהיה זכרו ברוך!
לא בדיוק ארגנטינה כנבחרת אבל אותה מדינה וזה התרד היחידי שהיה נראה לי קשור.
ימים קשים ומרתקים לאוהדי ריבר, רעב הכתיבה הציק לי בפנים ואחרי הרבה זמן הייתי חייב לשבת ולכתוב אז הנה טור הדעה הקטן שלי לקראת הגומלין נגד פלמיירס בלילה שבין שלישי לרביעי, ריבר עם הגב אל הקיר הכי גדול שהיה לה בעידן גז’ארדו אחרי הפסד 3-0 בבית ואובדן האליפות, אולי דווקא שהכל הכי שחור יצוץ.לו שוב זריחה של אור:
"En Vos confío!!
“עליך אני סומך”
זאת התחושה שאוהדי ריבר מרגישים ממרסלו גז’ארדו כבר 6 שנים.
לא משנה מה יבוא, לא משנה מה יקרה, הקוסם, הנפוליטאן יציל את ריבר ויביא עוד תואר.
הקסם של מונייקו עבד כל כך טוב עד שלא שמנו לב שלאט לאט הארנבים שהוא מצליח לשלוף מהכובע נגמרים לו.
שלא תבינו לא נכון, אין לי טיפת כעס על מרסלו גז’'ארדו, הוא הביא את ריבר לגדולתה הגדולה בהיסטוריה, עם בעיות כלכליות, עם שחקנים שנמכרו לו באמצע העונה, גז’ארדו ידע להביא מחליפים, לשלוף שחקן חדש מהנוער, לשנות מערכים, להחליף שחקנים במחציות שלא עבדו ועם כל זה להגיע לניצחון ולזכות בתארים.
אבל מאותו גמר ארור של 2019 נגד פלמנגו נראה שלגז’ארדו כבר הרבה יותר קשה למצוא פתרונות לבעיות שלו.
העזיבה של פלאסיוס במרכז המגרש, העזיבה של מרטינז קווארטה את לב ההגנה, ריבר נפלה תוך 3 דקות בגמר של 2019, היא נפלה ב-2 המחזורים האחרונים של הסופרליגה, היא נפלה אתמול בלילה נגד אינדפנדיינטה החלשה שניצחון היה מעלה אותה לגמר, דברים שאנחנו אוהדי ריבר לא רגילים לראות מריבר של מונייקו, ריבר הווינרית של מונייקו פתאום כבר קצת לא…
השאלה הגדולה היא מתי ולאן לאן הריבר הזאת הולכת, האם לגז’ארדו שמסיים חוזה בסוף 2021 יש עוד כוחות לעלות את ריבר שוב על גג הוינריות, האם הוא יצליח לעשות מריבר שוב ההצגה הכי גדולה ביבשת או שגם הוא עייף ויחפש את דרכו במקום אחר, אולי השאלה הכי מסקרנת שאוהדי ריבר וכנראה גם של יתר הקבוצות (כן גם של בוקה ;)) שואלים את עצמם.
ועדיין למרות הכל זאת ריבר של גז’ארדו, זאת הקבוצה הכי טובה בדרום אמריקה בעשור האחרון, זאת קבוצה של כדורגל איכותי ושל גולים וביום שלישי היא תתייצב למשימה מהחשובות והקשות שלה בעידן הנוכחי, האם גז’ארדו יוציא עוד שפן מהכובע ושוב ישאיר אותנו בפליאה גדולה.
En Vos Confio…"
אהוד יא בולודו טוב שחזרת. נמאס לי לכתוב לבד על ארגנטינה, ושמח שאתה חוזר רעב, אולי עשרה ממך השראה, אני ב creative block כבר שנתיים ומשהו.
מוקדמות המונדיאל במרץ בדרום אמריקה בוטלו. בדיחה שרצה בטויטר. “מי מספר את זה לסלבה”
מוקדמות המונדיאל בדרום אמריקה במרץ בוטלו.
בין היתר:
ארגנטינה - אורוגוואי
קולומביה - ברזיל
ברזיל - ארגנטינה

