לקראת אטאלנטה | למרות הכל (העונה הקשה, הסגל המביש, שתי ההדחות האחרונות) - כמה שהתגעגענו - אחרי חודשיים וחצי ליגת האלופות חוזרת עם המשחק הראשון בשלב שמינית הגמר. ריאל מדריד יוצאת לברגמו למשחק סופר-קשה נגד היריבה המרהיבה של גאספריני. לצערנו, אפילו בנזמה בחוץ ולזידאן אין שום שפן בשרוול. נקווה לשרוד
זו ליגת האלופות? – בסה"כ שתי מילים, “ליגת האלופות” - אך עם כל כך הרבה משמעות. ספרנו את הימים מאז יצאו הכדורים בהגרלת שמינית הגמר בחודש דצמבר והפעם הדרך לשם הייתה אפילו קשה מהדרך המפרכת אשתקד. כשכתבתי את הספר על ריאל מדריד הדגש היה כמובן על הזכיות בליגת האלופות ולא היה לי ספק לגם השם: “המלכים של אירופה” - וכעת אפילו צריך יותר לשקוע בנוסטלגיה בימים קשים אלה. לפני ימים אחדים, לפני שנתיים – השלימה ריאל אלף ימים כאלופת אירופה – אלופת אירופה הנצחית, כמה כיף היה לכתוב את זה. אז ליגת האלופות חוזרת, ההתרגשות קיימת אבל זה פשוט לא זה.
זו ליגת האלופות, האמנם? זו ריאל מדריד? כנראה רק אם נקרא עוד פרק או נעשה מרתון של יוטיוב. אותם השמות ואותם השערים עולים בדימיון – ראול, כריסטיאנו, לה דסימה וראמוס, ההמנון המצמרר, הילדים המנפנפים בדגל. אבל מה נשאר מזה? בחיים לא חיכיתי כל כך לראות את בנזמה משחק וזה לא יקרה (זה לא סוד שאני לא מאוהדיו).
עזבו שהמשחק נערך בברגמו, והייתי כותב את אותם הדברים גם אם היריבה הייתה באיירן (יש לי המון כבוד לאטאלנטה) – אין ברנבאו ואין אוהדים, לא יהיה טירוף סביב האוטובוס בשדרה. אין את כריסטיאנו (כבר שנתיים), אין את ראמוס ומרסלו – שלושת גיבורי הזכיות, כל אחד מסיבותיו הוא, איסקו נראה חצי בפנסיה והוא גם שחקן הספסל היחיד מהקבוצה הבוגרת. בעצם אין אף אחד. ההרכב שיפתח מחר מתאים לקסטיליה עם כמה שעצוב לומר זאת, אולי ה-11 הגרועים ביותר ששלחנו לשלב הנוקאאוט. אתה נקרע בין ההיסטוריה המפוארת ודברים שאתה חייב להגיד לבין המצב האמיתי – המצב בקאנטים. מה נשאר חוץ משלישיית הקישור האימתנית? ועדיין, עם שריקת הפתיחה, כשהשחקנים יעשו אט אט את דרכם וייצאו מהמנהרה – הפרפרים בבטן יכו במלוא העוצמה והנשימה – נעתקת.
/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/59596983/953555958.jpg.0.jpg)
סטטוס ריאל מדריד :
ריאל מדריד מגיעה למשחק החגיגי מחר בניגוד גמור, דיסוננס של ממש: היא אוספת ניצחונות – ארבעה כאלה ברציפות בליגה (את “הכדורגל הטוב” שלא ממש היה העונה אגב - נשמור ליום אחר), מאבק האליפות נפתח מחדש ובתקשורת אפילו רואים באלופה הנוכחית פייבוריטית – אך רשימת הפצועים מתארכת מרגע לרגע, דווקא עכשיו ויש גבול כמה אפשר לנצח ככה. תשעה שחקנים בחוץ. חמישה בכירים, פדה שבדרך לשם ומרסלו שכבר לא כזה, ועוד שניים לא רלוונטיים. ה-11 שיעלו מחר, בחזה נפוח ועם הסמל של ריאל מדריד בצד שמאל – נחשבים אולי להרכב הכי גרוע שהעמדנו בשלבי הנוקאאוט. גם בימי שמינית הגמר תמיד היה איזה זידאן, גוטי, היגואין, מישהו שיכול להבריק. אף אחד מהפצועים לא התקאמבק וכבר מיום שישי הבנו את הכיוון – אף אחד לא יסכן את בנזמה שלא התאמן. אז ריאל מגיעה למשחק עם 23 שערים – קאסמירו הוא השיאן עם שישה, אחריו לוקה מודריץ’. אם תשאלו את זידאן זה כלל לא חשוב: “אנחנו רוצים לראות את הקבוצה כפי ששיחקה לאחרונה בליגה. אנחנו יודעים מה עלינו לעשות וננסה לשחק את הכדורגל שלנו. הדינמיקה טובה וצריך להמשיך ככה. אנחנו אוהבים שיש לחץ, זה הכדורגל. יש לנו מזל לשחק בליגת האלופות במשחקים כמו זה שיהיה מחר”.
עוד אמר המאמן: “יש לנו אשליה לעשות כמיטב יכולתנו ולהגיע לגמר, כמובן שכמו שטוני אמר - כל משחק הוא גמר. ועוד יותר חשוב עכשיו. אנחנו חושבים רק על המשחק מחר”. הוא נשאל האם זו המשימה הכי קשה שלו כמאמן בצ’מפיונס, לאור הפצועים ואמר: "אתה מדבר איתי על הפצועים והנעדרים אבל אני מתרכז בשחקנים שיש לי כאן, עלינו להיות מוכנים וליצור הזדמנויות. ריאל מדריד תמיד רוצה לנצח, זה ברור. זה מה שיש וידענו שיהיה לא פשוט מתחילת העונה. אנחנו לא נסתכל על אלה שלא כאן או נחשוב על הגומלין בברנבאו (וולדבבאס). עוד נשאל המיסטר על הקישור של קאסמירו-קרוס-מוריץ’ או כפי שהיה בתקופתו: מקללה-זידאן-פיגו, וענה: “לכל עידן יש את השחקנים שלו ואני בר מזל שיש לי שחקנים כאלה. לא רק השלושה האלה שהם מצויינים אלא כולם”.
אם בשלבים מסוימים העונה היה סימן שאלה לגבי ההרכב – עכשיו פשוט אין. מריאנו בחוד, ויניסיוס בכנף ימין. איסקו השחקן “הבכיר” היחיד שממתין על הספסל. צמד שחקני הכנף שלנו ספגו ביקורת מוצדקת בתקשורת אחרי המשחק נגד ויאדוליד והם פשוט חייבים לתת יותר בפן ההתקפי – דריבלים, בעיטות לשער. הם קיבלו כל כך הרבה הזדמנויות השנה ולא הצליחו. אפשר לומר שוויני לא ממש חזר מאז אותה פציעה ואותן הדמעות נגד אייאקס. אז היה חסר רק הפיניש, הפעם הכל חסר. אתה מנסה להישען על מישהו בהתקפה ולא מצליח.
כפי שהבנתם הדבר הכי בטוח אצלנו זה מרכז השדה. כל אחד מהשלישייה יהיה חשוב במיוחד. קאסמירו שחגג יום הולדת 29 היום וכבש העונה כבר שישה שערים - סגנו של קארים. יצטרך לעצור את המתפרצות של אטאלנטה ולהיזהר על הדרך מצהוב שיימנע ממנו לשחק בגומלין - מכת מוות עבורינו… קרוס היה השחקן שהגיע למסע"ת לצד זידאן. “אנחנו צריכים לשחק כפי שעשינו לאחרונה ולהיות יותר ביחד, אם חסרים הרבה שחקנים - עלינו לתת יותר ויחד נוכל לעשות דברים טובים”. “אנחנו רוצים לשחק משחק מבוקר אבל שיהיה לנו את הכדור, לשלוט בקצב ואז נהיה מסוגלים לעשות משהו בהתקפה, הכי חשוב זה להגן”. על היכולת של השלישייה אמר: "במשחקים האלה כל העמדות חשובות, אם נשלוט במשחק מחר זה עוזר מאוד לקבוצה אבל זה לא רק מרכז השדה. אני מקווה שמאמן אטאלנטה יתקשה לעצור אותנו. “בזמן האחרון שלטנו, לחלוטין, זה לא תמיד עובד וזה נורמלי, אף מרכז שדה לא יכול תמיד לשלוט. אנחנו כבר שנים רבות משחקים יחד ומנסים להמשיך לעשות את הכי טוב, לעזור לחלוצים ולמגנים. אנחנו משחקים בשביל הצלחת הקבוצה ולא כדי שיגידו שאנחנו הכי טובים”. עוד אמר כי מכת הפציעות מדאיגה ואין לו הסבר לזה, התעלם באלגנטיות מהשאלות על הולאנד ואמבפה והבהיר: “ליגת האלופות מתחילה עכשיו. אני כאן כדי לנצח משחקים”.
זה צריך להיות הערב של טיבו קורטואה שעדיין חסר לו ברזומה משחק ענק באמת בליגת האלופות. השוער שספג שער בודד מברצלונה לדוגמא בשלושה משחקי קלאסיקוס. . מי שיעמוד למבחן הוא רפאל ואראן. רבות נכתב על הכישלונות שלו במשחקים הגדולים בצ’מפיונס בהיעדרו של ראמוס ומאז הפאדיחה נגד מנצ’סטר סיטי אשתקד הצטרפו עוד משחקים לרזומה המתדרדר. מחר, עם סרט הקפטן על גבו, הוא ירצה לשחזר את היכולת מסן סירו לדוגמא, בערב שיתחיל בצורה חגיגית – הצרפתי ירשום את משחקו ה-350 במדי ריאל מדריד – כבוד. משחק 81 בליגת האלופות. האם ריאל מסוגלת לשמור על שער נקי בחירוף נפש?
חבל שהמיסטר פשוט לא יכול לפשוט את החליפה ולרדת לכר הדשא. זידאן נלחם כאן על הרזומה שלו. הדחה אחת בשמינית הגמר, ללא מאבק אשתקד, מול שלוש זכיות ענקיות. מבין היריבות בארץ המגף הרי שריאל עברה את נאפולי בשמינית ב-2016-17 עם 1:3 בשני המשחקים וכעבור שנה את יובנטוס ברבע הגמר אחרי ניצחון מוחץ דווקא בחוץ (וכמובן הגמר הבלתי נשכח). התחת של זידאן? אולי במשחק המאה של ריאל בנוקאאוט - יותר מכל קבוצה אחרת איי פעם - יהיה לנו מזל? גם זה משהו בחיים האלה. המאמן עצמו רשם 29 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו ו-9 הפסדים בליגת האלופות, אלא שלא פחות מחמישה הפסדים היו בשנה וחצי האחרונות וחלקכם די מביכים. כמו שתמיד אומרים במסיבת העיתונאים (וזה קורה אוטוטו) - Sufrir - לסבול. ניצחנו בעשרה מ-11 המשחקים האחרונים נגד איטלקיות. צריך להמשיך את זה איכשהו. ריאל ניצחה 17 מ-29 משחקי החוץ שלה באירופה והפסידה בשבעה. מה יהיה מחר?
קאסמירו-מודריץ’-ואראן. משחקני המפתח למחר. לפחות הם בריאים
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| לוקאס ואסקס, רפאל ואראן ©, נאצ’ו, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| ויניסיוס ג’וניור, מרקו אסנסיו ומריאנו דיאס.
מה המצב אטאלנטה
אטאלנטה מגיעה למשחק במצב רוח נהדר אחרי שכבשה את המקום הרביעי בליגה האיטלקית, יש היגידו שמגיע לה אפילו יותר מזה – אחרי 2:4 גדול על נאפולי בבית באחד ממשחקיה הטובים העונה(במחצית, אגב, התוצאה הייתה 0:0). ההתקפה שלה היא השנייה הטובה ביותר בסרייה א’ (53 שערי זכות, ארבעה פחות מאינטר), במערך ההרפתקני עם שלושה בלמים. אולי קצת פחות מאיימת מהמפלצת אשתקד אבל עדיין קבוצה סופר-חזקה. היה זה ניצחון שלישי ברציפות בכל המסגרות כאשר הקבוצה של ג’יאן פיירו גספריני העיפה את גאטוסו וחניכיו מהגביע בחצי הגמר (מפגש כפול) וחולמת על תואר מול כריסטיאנו ויובנטוס. לואיס מוריאל גנב את ההצגה עם שער אדיר ועוד שני בישולים. החלוץ, לימים בסביליה, כבש 17 בכל המסגרות, יותר מכל אחד אחר בקבוצה.
אצל האיטלקים גולים יוצאים כמו קטשופ, והחלוץ הקולומביאני הוא המפתח למרות שכלל לא בטוח שייפתח ב-11 מחר. נראה שיוסיפ איליצ’יץ’ שנשאר על הספסל בראשון - יחליפו. לחלוץ 17 גולים כאמור ב-1,246 דקות בלבד, תעשו לבד את המתמטיקה. “המחליף הטוב באירופה מאיים על ריאל”, נכתב ב-AS שכן הוא כבש עשרה שערים כשעלה מהספסל. וואו. “כבר ניצחתי את ריאל כשחקן סביליה - הכל אפשרי”, אמר לקראת המשחק. “זו יוקרה לראות מולך את ריאל, צריך לתת הכל, זו הדרך היחידה. אם נאמין בעצמנו נוכל לנצח כל יריב”, אמר, והבהיר: “הסגנון שלנו ברור, אנחנו מבקיעים הרבה שערים כי זו הדרך שלנו להבין את הכדורגל”. הוא מלא ריספט לריאל: “למרות ההיעדרויות היא תמיד חיה, זו מהקבוצה הטובה בעולם”.
כמו שהחלוץ אמר - הרבה שחקנים של אטאלנטה מגיעים לאיזור המסוכן כדי להבקיע ולא אכפת לו אם לכבוש או לבשל. לדובאן ספאטה (מקומו כן מובטח) יש 14, שלושה מהם בליגת האלופות. המגן השמאלי רובין גוסנס בעונת שיא עם שמונה (ועוד שישה בישולים). הנס הטבואר המגן הימני עדיין פצוע וייעדר אך פרט לכך הסגל מלא. אטאלנטה צריכה להתגבר על הקושי המסוים במשחקי הבית שכן ניצחה רק שניים משבעת האחרונים שלה. את כל שלושת הניצחונות שלה בשלב הבתים העונה השיגה במשחקי החוץ.
משבר אוקטובר-נובמבר שאיים לחרב לה את העונה - מזמן מאחוריה. היא הפגינה כוח כשניצחה את ליברפול באנפילד, כבשה שלישייה העונה בסן סירו נגד מילאן וסיימה בתיקו עם יובנטוס. פאפו גומס כמובן הסתכסך עם המאמן והוא כבר בסביליה אבל בהחלט יש חיים אחריו. אטאלנטה לא נשברת. אשתקד קשה לשכוח, פתחה עם שלושה הפסדים רצופים בצ’מפיונס כולל 4:0 מביך מול דינמו זאגרב אך הצליחה להעפיל לשלב הבא, עשתה צחוק מוולנסיה עם שתי רביעיות (יוסיפ איליצ’יץ’ בשיאו) והודחה רק ברבע הגמר נגד פריז סן ז’רמן כשהוליכה עד לדקה -90 אך ספגה פעמיים – כמה אכזרי. המפגש נגד ולנסיה היה הפעם היחידה בה אטאלנטה פוגשת יריבה מספרד למעשה. עד היום יש לה 50 משחקים במסגרת אירופית.
ג’יאן פיירו גספריני ניתח את המשחק: “יש שני משחקים ואנחנולא יודעים מהי התוצאה האידיאלית. נמצא יריבה מרוכזת וצנועה בקטע טוב. עלינו לזכור שזו עדיין אחת הקבוצות הטובות בעולם”. המאמן נשאל האם זה המשחק הכי חשוב בקריירה שלו ואמר: “בגלל היוקרה, אך התמודדנו כבר מול סיטי, ליברפול…אבל זה ידרוש מאיתנו הרבה כמובן”. “אנחנו יודעים לשחק בשיטה אחת ועלינו להציג ריכוז מקסימלי”. הוא יודע שהלחץ נמצא בצד השני: “אנחנו משוחררים לחלטוין כי אנחנו לא פייבוריטים, רוצים לעבור אבל בטח לא ‘חייבים’. אבל כמובן שיש לנו שאיפה”. הוא אמר כי להיות שאפתן זה לא אומר להיות יהיר או יומרני. זה קרה לנו בעבר ושילמנו מחיר. אנחנו עדיין לא בין הקבוצות הטובות ביותר כמו שחלק רוצים לחשוב ועלינו ליהנות". לסיום החמיא לזידאן: “הייתי מודאג אם הוא היה משחק מחר, למרבה המזל הוא רק על הספסל והוא עושה דברים יוצא דופן. ראיתי מה הוא עושה באימונים כשאימנתי בקבוצה הצעירה של יובה. כמאמן הוא הראה את ה-DNA המנצח שלו”.
שחקני אטאלנטה חוגגים
אטאלנטה – הרכב משוער: פיירלואיג’י גוליניגוליני| רפאל טולוי, כריסטיאן רומרו, בראט ג’ימסיטי, יואקים מיילה, מרטן דה רון, רמו פרוילר, רובין גוסנס, מתאו פסינה, דובאן זפאטה, לואיס מוריאל (יוסיפ איליצ’יץ’)
השוואה לימים אחרים . לאור הרכב הטלאים מחרתיים חזרנו אחורה בזמן, קבלו את ה-11 של ריאל מדריד מתקופות פחות טובות. האמת: איפה חותמים?
נגד ארסנל בברנבאו עם לופז קארו ב-05/06: איקר קסיאס| סיסיניו, ג’ונתן וודגייט, סרחיו ראמוס, רוברטו קרלוס, תומאס גראבסן, דיוויד בקהאם, גוטי, רוביניו, זידאן| רונאלדו.
נגד ליברפול באנפילד לפני הגלאקטיקוס: איקר קסיאס| סרחיו ראמוס, פאביו קנבארו, פפה, גבריאל היינצה| פרננדו גאגו, לאס דיארה, ווסלי סניידר| אריאן רובן, ראול וגונסלו היגואין.
נגד אייאקס בברנבאו עם סולארי בעונת 2018/19: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, נאצ’ו פרננדס, רפאל ואראן, סרחיו רגילון| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| לוקאס ואסקס, ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה.
משחק מספר 100 בנוקאאוט| כאמור, ציון דרך חגיגי מחר - המשחק בברגמו נגד אטאלנטה יהיה המאה של ריאל מדריד בשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות – יותר מכל קבוצה אחרת. באדיבות המארקה, הנה המאזן המלא: 99 משחקים – 51 ניצחונות, 17 תוצאות תיקו ו-31 הפסדים, יחס שערים 116:171 לטובת ריאל מדריד כמובן. נספר לכם שבזכייה האחרונה שלנו בליגת האלופות, ב-2018 – ריאל ניצחה בכל שלושת משחקי החוץ שלה – 1:2 את פ.ס.ז’ בחוץ, 0:3 על יובה ו-1:2 על באיירן. ריאל זכתה במפעל שבע פעמים במתכונת החדשה – מאזן מושלם בגמרים, הודחה שש פעמים בחצי הגמר (פעמיים על ידי יובנטוס), שלוש פעמים ברבע הגמר (1996, 1999 ובפעם האחרונה ב-2004) ושמונה פעמים בשמינית הגמר, שש מהן ברציפות, עדיף לשכוח. ריאל הגיעה לפחות לחצי הגמר בכל אחת מהעונות של רונאלדו למעט העונה הראשונה. הגרף המלא
קצת על המספרים של זידאן כמאמן בליגת האלופות לקראת מחר, עשינו עבודה שחורה. את הרזומה אתם מכירים היטב - היחיד שזכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות, ואשתקד המאזן המושלם התקלקל עם הדחה בשמינית הגמר נגד מנצ’סטר סיטי. קשה שלא לשים לב להבדלים התהומים המובנים בין שתי הקדנציות- ארבעה הפסדים בלבד בשנתיים וחצי הראשונות. אפשר אפילו “לאחד” את עונות 2019/20. ב-14 משחקים ריאל ניצחה שש פעמים בלבד והפסידה בחמישה. כמובן שכריסטיאנו מוליך את טבלת הכובשים עם 32 שערים ואחריו קארים בנזמה עם 19. שלוש קבוצות זידאן לא הצליח לנצח - העונה זה קרה מול שחטאר, גם לסיטי הוא הפסיד פעמיים וקודם לכן הייתה זו טוטנהאם שבשלב הבתים ניצחה 1:3 בלונדון ובברנבאו המשחק נגמר ב-1:1.
המאזן בברנבאו\די סטפאנו 22 משחקים: 14 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו, שלושה הפסדים (יובנטוס, מנצ’סטר סיטי, שחטאר דונייצק, כלומר שניים מהם בשנה וחצי האחרונות, “פרק ב’” אם תרצו.
המאזן במשחקי החוץ: 22 משחקים: 12 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו, 6 הפסדים (וולפסבורג, אתלטיקו מדריד, טוטנהאם, פ.ס.ז’, מנצ’סטר סיטי, שחטאר דונייצק).
עונת 2015/16: 7 משחקים: 5 ניצחונות, תיקו והפסד בודד, יחס שערים 3:9 - זידאן הצטרף בשלבי הנוקאאוט כמובן בעוד בשלב הבתים המאמן היה רפא בניטס.
עונת 2016/17: 13 משחקים: 9 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו, הפסד בודד, יחס שערים: 18:36 - זכייה שנייה ברציפות, ההפסד הבודד היה בגומלין נגד אתלטיקו מדריד אחרי שלישייה בחצי הגמר הראשון.
עונת 2017/18: 13 משחקים: 9 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו, 2 הפסדים. יחס שערים: 16:33.
עונת 2019/20: 8 משחקים: 3 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו, 3 הפסדים, יחס שערים 12:16
עונת 2020/21: 6 משחקים: 3 ניצחונות, תיקו ו-2 הפסדים, יחס שערים: 9:11
סיכום המאזן: 47 משחקים: 29 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו, 9 הפסדים, יחס שערים 48:95 לטובת ריאל מדריד כמובן.
כל הכובשים : כריסטיאנו רונאלדו – 32 שערים, קארים בנזמה – 19 שערים, סרחיו ראמוס – 6 שערים, רודריגו, גארת’ בייל וקאסמירו– 5 שערים, מרקו אסנסיו - 4, לוקה מודריץ’ ומרסלו – 3 (הפיניש המטורף של המגן בזכייה האחרונה), טוני קרוס ורפאל ואראן עם שניים. איסקו, ויניסיוס והזאר לדוגמא כבשו שער אחד.
קצת היסטוריה:
זה יהיה המפגש הראשון איי פעם בין ריאל מדריד ואטאלנטה, אולם איטליה היא “האויב הנצחי” של ריאל מדריד כפי שנכתב היטב בתקשורת הספרדית. שיחקנו נגד יריבות מארץ המגף לא פחות מ-76 פעמים. העונה דווקא רווינו נחת עם צמד ניצחונות על אינטר שהציל לנו את הכרטיס לשלב שמינית הגמר – 2:3 בוולדבבאס במחזור השלישי ו-0:2 בסן סירו. את אטאלנטה לא פגשנו מעולם כמובן, אבל שימו לב לזה: 21 משחקים נגד יובנטוס, 17 נגד אינטר, 15 נגד מילאן, 12 נגד רומא, ארבע פעמים התמודדנו נגד נאפולי ולאציו. פעמיים נגד טורינו ואחד נגד פיורנטינה בגמר מיוחד במינו. המאזן של ריאל נגד יריבות מאיטליה עומד על 39 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-26 הפסדים, יחס שערים חיובי 122:93.
אלה המספרים: 21 מפגשי נוקאאוט נגד איטלקיות – 14 פעמים ריאל מדריד המשיכה הלאה ו-7 פעמים הודחה. בשלושת המפגשים האחרונים זה הלך נהדר: 0:3 על יובנטוס בטורינו ברבע הגמר עם המספרת של רונאלדו, ומעידה נוראית בברנבאו כמעט הסתיימה בשברון לב אך הפורטוגלי כבש את הפנדל וריאל הפסידה “רק” 1:3 והמשיכה עד לזכייה השלישית ברציפות בעונת 2017-18; שנה קודם לכן הקורבן הייתה נאפולי עם שני ניצחונות 1:3 בבית (אחרי פיגור) ובחוץ. “המנחוס” נגד האיטלקיות נשבר נגד רומא, במשחק הבכורה של זידאן על הקווים באירופה – 0:2 תוצרת כריסטיאנו וחסה באולימפי קו ואותה התוצאה חזרה גם בגומלין בעונת 2015/16. בין 1988-89 ועד 2014-15 היה ממש קשה נגד ארץ המגף. ריאל הודחה שמונה פעמים ברציפות – ארבע פעמים נגד יובנטוס כולל חצי הגמר הכואב בעונת הגלאקטיקוס וכן כאלופת אירופה הגאה ב-2014-15 (הפסד 2:1 בטורינו ורק 1:1 בברנבאו), פעמיים נגד מילאן (הקינטה דל בויטרה לא עמדה באתגר) וגם נגד טורינו ורומא (הפסד כפול בשמינית הגמר 2007-08).
:focal(1255x519:1257x517)/origin-imgresizer.eurosport.com/2018/04/03/2306081-48020410-2560-1440.jpg)
ביקור בלתי נשכח באיטליה. רונאלדו והמספרת ב-2018
ומה עם יתר היריבות? הכי הרבה קבוצות פגשנו מגרמניה – לא פחות מ-13, כולל קרל זייס ז’נה (1982-82). את באיירן מינכן פגשנו 26 פעמים, היריבה השכיחה ביותר כמובן, אם כי מעולם לא בגמר. 14 פעמים פגשנו את בורוסיה דורטמונד, שבע פעמים את באייר לברקוזן (כולל הגמר ב-2001-02), שישה משחקים נגד בורוסיה מנשנגלדבאך כולל בשלב הבתים העונה, ארבעה משחקים נגד שאלקה, קייזרסלאוטרן, קלן, מינכן 1860, המבורג, וולפסבורג, ורדר ברמן וזיס ז’נה כמובן וגם אחד נגד איינטרכט פרנקפורט בגמר ה-3:7 ב-1960. סה"כ 72 משחקים – 64 מהם בליגת האלופות\גביע אירופה הישן ועוד שמונה בגביע אופ"א. במקום השלישי ניצבים מועדונים מאנגליה עם 42 משחקים – 32 בגביע אופ"א ויש גם סופר קאפ אירופי. עשר יריבות שונות כשהכי הרבה משחקים היו נגד מנצ’סטר יונייטד. מה עוד? שישה משחקים נגד מנצ’סטר סיטי, ליברפול (שני גמרים), וטוטנהאם, שלוש פעמים נגד צ’לסי ופעמיים נגד ארסנל, לידס, איפסוויץ’, קרדיף ודרבי קאונטי.
