אל תפספסו את ההזדמנות לצפות בצמד האגדי חאקובו פאקינג ראמון את חסוס פאקינג וואייחו.
קצת כבוד, אני מבקש.
הצמד הזה אחראי ליותר שערי ניצחון אחרי הדקה ה-90 העונה מאשר רודריגו-ויניסיוס.
7 לייקים
אמבפה הרבה יותר טוב באמצע מול קבוצות שמצופפות, מאשר בצד. ברגעים שהיו לו שטחים הוא יצר דברים, היה קרוב לכבוש, אבל כשהיריבה מסתגרת מאחור הוא הופך לעוד שחקן, לא כל כך מפחיד, שלא מצליח לעשות יותר מדיי. באמצע לעומת זאת התנועה הקצרה שלו השיגה לו עשרות, אם לא מאות שערים בקריירה. הוא צריך לשחק באמצע.
ואה, וחאקובו פאקיג ראמון הצליח לייצר מצב לסביליה מבלי שהם אפילו ינסו לייצר אחד כזה. הבנאדם אגדה.
לייק 1
ועכשיו לשעשועון האהוב: כמה שחקני סביליה נדרש להרחיק בשביל שריאל מדריד תבקיע גול? תשובות בעוד 40 דקות.
2 לייקים
רק הרגע ראיתי את האדום הראשון -
זה בחיים לא אדום. בחיים.
אם שבוע שעבר בקלאסיקו עוד דקדקנו בשני מקרים שונים (אחד לכל כיוון) האם הגיע צהוב (כפי שהוחלט בפועל ע"י השופט במשחק) או אדום, כי השחקן התוקף לא בדיוק היה בכיוון השער, אז כאן אנחנו מדברים על מקרה שבו אמבפה אפילו לא שלט בכדור, ובכלל לא ברור שאפילו היה מצליח להגיע אליו אלמלא העבירה.
לא שזה מעניין מישהו או משפיע על משהו בשלב הזה של העונה, סתם עוד דוגמה לרמה הנמוכה של השופטים בליגה הספרדית (או, למי שמעדיף - עוד הוכחה חד-משמעית וברורה, שרק תמימים מוחלטים או אוהדי ריאל מדריד בפוזיציה חושבים אחרת, לכך שהכול מכור מראש והנהלת הליגה הספרדית בעצם החליטה לתת את הליגה לריאל על מגש של כסף (ונתעלם רגע מהעובדה הלא רלוונטית שהליגה כבר הוכרעה במחזור הקודם)).
2 לייקים
היו דקות ששחקני סביליה, ב-9 שחקנים ובלי כל חשק למשחק, הצליחו להריץ את השחקנים שלנו עם מסירות סתמיות בהגנה כשהשחקנים שלנו רודפים אחרים כמו כלבלבים. הדקות האלו סיפרו את הסיפור של העונה מבחינתי.
יאללה עוד משחק אחד לשרוד. משחק אחד אחרון.
עוד אחד ודי| ‘השלמתי’ את המשחק בדיליי כמו שאומרים. אני תמיד רוצה לנצח ותמיד טוב לנצח, ויש קבוצות ומגרשים שלא חשוב מה המומנטום - אתה מגיע בפוקוס קצת אחר, וסביליה בפיחואן זה מהמשחקים האלה. אבל כמובן שזו לא הייתה אותה ‘ציפייה’.
אם ריאל מדריד לא הייתה מנצחת כשהיא משחקת 75 דקות ומעלה מול עשרה שחקנים ומחצית מול תשעה זה באמת היה מביך ומעצבן ועוד יום כושל בעונה כושלת. טוב שזה לא היה ככה. אתה תוהה איך יכול להיות שגם ביתרון מספרי כזה אנחנו לא מצליחים להזיז את הכדור מהר ולייצר מצבים חוץ מדרך אחת שעבדה. מה עבד לנו? לוקה מודריץ’+קיליאן אמבפה.
שחקנים כמו ארדה גולר וג’וד בלינגהאם גם אם לא בעמדה הטבעית שלה - היו צריכים לקרוע את התחת. גולר כדי להמשיך מומנטום מסוים לגביע העולם למועדונים וג’וד כי סתם הוא במצב רוח רע מאוד כבר הרבה זמן.
נהניתי מהמשחק שבשלב מסוים ראינו שלושה קאנטראוס - חאקובו ראמון, ויקטור מוניוס וגונסאלו גארסיה - על המגרש. כששני החלוצים מקסטיליה היו מעורבים בשער השני של ג’וד בלינגהאם. קל לרגש אותי.
אחד מהשחקנים ששמתי כביכול “תחת זכוכית מגדלת” כמה שאפשר במשחק כזה הוא חאקובו ראמון. וזה קצת קשה לקרוא לזה מבחן כשסביליה באשפתות. חאקובו עשה טעות אחת קריטית של חוסר ריכוז. גביע העולם למועדונים גם זמן טוב לבחון אותו. קרלו אנצ’לוטי “הגן” עליו יפה, אבל אם חאקובו ‘ביישן’ זו בעיה. כדי להצליח בריאל מדריד כמעט תמיד עובד הסגנון של פפה וסרחיו ראמוס ולצורך העניין ראול אסנסיו, לעומת הסגנון השקט של רפאל ואראן (שפשוט היה אתלט פנומנלי).
לוקה על כל מה שהשיג בקבוצה הזו ובכלל - רעב יותר מכולם, כל נגיעה חכמה, הסטטטיסטיקה שלו מבחינת שערים ובישולים אף פעם לא הייתה מדהימה, לא באיזור החיוג של קווין דה בריינה ומסוט אוזיל וכדומה, אבל הוא תמיד מחפש את העומק ומספיק ששחקן התקפה יעמוד נכון שנייה אחת ושהוא ישגר לו כדור. להחתים על חוזה לעונה נוספת ו-מ-ה-ר!
אמבפה של מאז גמר הגביע הוא השחקן שאני רוצה שיוביל את ריאל מדריד “החדשה”. גם אם התמריץ כרגע הוא הפיצ’יצ’י ונעל הזהב. הייתי מבסוט שהוא לקח על עצמו ובעט לשער כל כך הרבה פעמים. הוא חד ובטוח בעצמו ושיהיה לו בהצלחה.
המשחק נגד ריאל סוסיאדד ביום שבת הוא לבטח לא סתם. נפרדים מאגדה כמו קרלו אנצ’לוטי, נפרדים מלוקאס ואסקס, ובמשחק בית אם אפשר לספק כדורגל טוב לאוהדים ולפתע גם נהיה בסגל פחות חסר - דיינו. האללה מדריד