אבודים בבית| אופציה שניה לכותרת הייתה “הקוסם הצרפתי” ואני לא מדבר על המיסטר על הקווים לשם שינוי, אבל אל בנזמה אחזור בהמשך והקבוצה הכי הסיפור כמובן.
בגדול אני מרגיש כל כך עייף, יותר מהשחקנים, זה היה משחק מתיש. תוצאה נוראית (למרות שההיסטוריה מוכיחה שאפשר) אבל הנחמה היא שהיה יכול וצריך להיות הרבה-הרבה-הרבה יותר גרוע. צ’לסי נראתה נגדנו כמו ברצלונה למען האמת, מזל שגם להם יש כמה שחקנים עם פעולות ויניסיוס. זידאן הובס טקטית לחלוטין לא רק במערך שבחר איתו אלא גם הגיב מאוד-מאוד מאוחר ומה שחסר לקבוצה במשמרת שלו הוא מהפך הירואי במשחק חוץ, מה שלא הצלחנו לעשות בשנה שעברה. מה שכן אני מאוד פסימי, אם ככה נראינו נגד צ’לסי, שבורים ורצוצים - גם אם נשיג את הכרטיס, למרות ש"ריאל מדריד לא משחקת בגמרים אלא מנצחת אותם" - מה יהיה נגד פ.ס.ז’ או סיטי?
גם אם זידאן היה מחליף את מרסלו בדקה ה-37 כמו שעשה ברק בכר זה היה בסדר גמור, הוא היה גרוע וכל השאר למען האמת, לא יאומן שנשאר על המגרש עד דקה 76. לא קיבלנו ערך מוסף, לא היווינו איום בהתקפה. מה שכן, היינו כל כך חלשים שאני מתחיל לחשוב שבכל מערך זה פשוט היה בלתי אפשרי. קרוס היה בסדר דווקא וגם מיליטאו אבל נאצ’ו עם תצוגת נפל, קסמירו עם כמה עקבים מיותרים, מודריץ’ נראה עם הלשון בחוץ ובזה זידאן אשם - לא היה צריך לשחק נגד בטיס. ויניסיוס פשוט כלום. רק בנזמה הירואי וקורטואה, בקיצור. אני באמת חושב שמרסלו עם כל הצער לא יכול לתרום לנו כלום.
בגומלין יהיה לנו את פדה ומנדי שאני מסכים שהם מוסיפים לנו אתלטיות ומהירות ולא היו דורסים אותנו ככה, ומצד שני זה לא מספיק. נצטרך את הזאר בגומלין, חבל שלא שיחק יותר היום, מתמוגג מכל נגיעה שלו בכדור והיום היו אפילו פחות - כי הוא חכם, כי הוא מקבל את ההחלטה הנכונה, כי אין ברירה, נחמת עניים. ראיתי אוהד עם חולצה שלו בבר בליאו בלומס ואמרתי לו - ‘אחי אם הוא נותן גול אני עושה איתך סלפי, טוב שלא התייאשת. החולצה שלי עמוק בארון’. אם לא נקבל את הזאר של צ’לסי, מהלך מבריק אחד, לא השחקן שהיה יוצר 5-6 מצבי הבקעה ודוהר מהחצי - אין לנו סיכוי.
אחרון חביב: בנזמה. משחק מושלם, גם הבעיטה לקורה. לא איבד אף כדור, איך הוא שומר עליו ליד קו הרוחב ולא משנה איזה שחקן יפעיל לחץ עליו. אני שמח על העונה הזו שלו ואפילו אשתקד, למדתי לחבב אותו. אני עד עכשיו לא מאמין שהשער הזה נכנס, רגע של קסם, של גאונות, למרות שכבר היו לו גולים במספרת (קלאסיקו, אמסטרדם). שער ראוי שנראה שוב ושוב ושוב, שער שבזכותו הוא משתווה לראול ככובש הרביעי הגדול בהיסטוריה של המפעל. אם הוא יבקיע גם בגומלין ויקח אותנו לגמר אני מבטיח לקנות חולצה שלו ולהפסיק להיות אנטי.
שיעור היסטוריה לאלה שמחפשים אופטמיות. עזבו קבוצות אחרות שעברו אחרי תוצאה מחורבנת בבית. זה קרה לנו בשנות ה-2000 פעמיים נגד יריבות מאנגליה, פעמיים מנצ’סטר יונייטד. ההצגה של ראול ורדונדו בשנת 2000 עם ה-2:3 אחרי תיקו מאופס במדריד; וב-2013 אחרי 1:1 בברנבאו - לוקה בעט לקורה ופנימה מכל הלב ואחרכך רונאלדו כבש שער ניצחון. האללה מדריד! תמיד.