את בעיית המהירות האקוטית שלנו סימלו במשחק הזה שלל התיקולים המגעילים מאחורה ש"עוצרים מתפרצת". בפועל כמעט בכל סיטואציה שבה שחקן של צ’לסי עבר שחקן שלנו ושם גוף לפניו זה הרגיש כאילו חוץ מלהתלות לו על הגב או לרדת לו לרגליים השחקנים שלנו חסרי אונים. מרסלו היה הבולט בתחום.
במחצית השניה היה פחות מזה כי חזרנו לצופף ולהניע כדור בסבלנות מאחורה. משחק פתוח עם הרכב כזה זה מתכון לאסון, ותודה לקורטואה שמנע אותו עד שזידאן והקבוצה התעוררו על עצמם ונזכרו שהם לא ב-2014.
עצוב לראות את דני כמו שהוא נראה. מצד שני מאוד משמח לראות את מיליטאו כמו שהוא נראה, על אף האשמה בגול.
האשמה בגול הוא כולה על וראן ונאצ׳ו שמשום מה רצו להגן על השער במקום שאחד מהם ייצא על פוליסיק וימנע ממנו לבעוט בחופשיות לשער.
זו לא פעם ראשונה שהם עושים את זה,ממש מוזר,מזכיר את הגול של מודריץ נגד ברצלונה.
בנזמה,מיליטאו וקורטואה היחידים שהופיעו למשחק,מוזרה מאוד ההתעקשות של זידאן על מרסלו במשך 74 דקות נוראיות,השאר נראים פשוט עייפים מאוד.
מקווה שהחזרה של ראמוס,מנדי ופדה תכניס אנרגיות לסגל העייף הזה,מאמין שיש לנו סיכוי לא רע לעבור,אבל חייב לוותר על משחק הליגה הבא ולתת מנוחה לכל הבכירים,אחרת אין לנו שום סיכוי לעמוד בקצב,בטח אם תהיה הארכה.
קורטואה? הוא נשאר לבד באחד על אחד,עשה מה שמצופה ממנו שזה לצאת על השחקן ולצמצם לו זווית,הוא עיכב את פוליסיק מספיק זמן כדי שוראן יסגור אותו,אבל וראן נבהל מהתנועה של ורנר ורץ לסגור אותו כאילו הוא היה הסכנה באותו רגע,פשוט לא מובן.
כמובן שהאשמה הכללית היא לא על שחקן כזה או אחר,הגענו למשחק הזה לא מוכנים משום בחינה,לא טקטית,לא מנטלית ובטח שלא פיזית,לא מאשים שחקן אחד בתוצאה,אבל בגול יש שני אשמים ברורים- וראן ונאצ׳ו.
מודה שאני לא עוקב מספיק אחרי צ’לסי כדי לדעת כמה אנחנו שונים מהם בזה, אבל העייפות הייתה ניכרת ואני די בטוח שעם 2 קבוצות רעננות זה היה נראה אחרת לגמרי. לרוב אנחנו גורסים שקל לנו יותר במשחק פתוח ודווקא עכשיו פתאום עדיף משחק חפירות? בהסתכלות על הסגל וההרכבים אני לא חושב שאפשר לטעון שצ’לסי עדיפה במשהו, אתמול ספציפית זידאן קיבל נוקאאוט וזה דבר די נדיר. הוא ניסה לעשות פפ עם מרסלו, ונכשל. מניח שהוא ילמד מזה להמשך (וזידאן יודע ללמוד מטעויות), ומאמין/מקווה שנראה משחק אחר לגמרי בגומלין.
מיליטאו נראה מעולה אבל הבלם הטוב בעולם הוא לא יהיה. הוא מזכיר מאוד מאוד מאוד את וראן בסגנון המשחק ויש חסרונות (לצד יתרונות) לסגנון הזה. הוא טוב ממנו לצורך העניין בכל מה שקשור למשחק הרגל (וכנראה גם בחלק המנטלי) אבל וראן עדיין שחקן הגנה טוב יותר, גם היום.
מרסלו כבר לא שחקן כדורגל לרמות האלה. מוכן לקבל אותו מול חטאפה, וגם זה רק כשיש 5 בהגנה.
מצבינו ישתפר פלאים כשמנדי יחזור
לא הצלחנו להתמודד עם המהירות והפיזיות של צ׳לסי. בדרך כלל שחקני ההגנה שלנו עדיפים בכל התמודדות כזו עם המהירות שלהם, אבל כשמנדי לא משחק זו מכה אנושה לכך.
שער ענק של בנזמה.
מיליטאו פשוט בלם ענק, מזכיר לי את וראן בצעירותו רק עם שליטה בכדור. איזה כיף שהוא סוף סוף מקבל דקות.
משחק הלחץ שלנו פשוט לא עבד. פעם אחר פעם הם שברו לנו אותו עם פס חכם.
קאנטה היה הכי טוב על המגרש. בפער.
אפילו שהגומלין בברידג׳ אני יותר רגוע לקראתו. נקבל חזרה את פדה ומנדי, קרבאחל יעשה עוד צעד לכיוון החזרה לכושר ואם לא נאצ׳ו יוכל לשחק באגף הזה בו הוא טוב מבשמאל.
לא התוצאה שקיוויתי להשיג, אבל עם איך שצ׳לסי נראו והנצחון הטקטי מבלינת תכנית המשחק אנחנו יצאנו ממש בזול.
הפרויקט בצ׳לסי הוא אולי המעניין בעולם, ממש התבאסתי בתחילת העונה לראות אותם נכשלים. איזו קבוצה מתפתחת שם אלוהים ישמור. וזה עוד כאשר הרכשים המשמעותיים שלהם לא קרובים לעמוד בציפיות (האברץ, ורנר, זייש)
לתחושתי ואראן היה בכושר הטוב בקריירה שלו בגיל 21, בעונה בה נזרק למים העמוקים ב-2012/13. לרוב זה לא קורה ככה ולמיליטאו יש עוד כלכך הרבה ניסיון לצבור ולהתקדם. הוא נראה יותר אחד שמנהיג הגנה מאשר רפא, גם אם ילבש פה ושם את סרט הקפטן שוב. והכי חשוב מבחינתי: הוא יודע להתלכלך. שנים שרפא ניסה לחטוף כדור רק באלגנטיות. גם ללכת לרגליים פעם ב…כשאין ברירה…זה בסדר. אגרסיביות לא תזיק אף פעם.
אני יכול לקבל כל אלמנט של אופטימיות פה, מצרך מבוקש אגב, ומצד שני, גם בהרכב מלא, בשנתיים האחרונות - הקבוצה הזו מאוד-מאוד מתקשה לתת גולים. גם נגד לבאנטיות, אוססונות. מי אמר שצ’לסי לא תשחק לפתע הגנתי ותחנה את האוטובוס כמו אתלטיקו? מנדי פחות רלוונטי התקפית, גם יש גבול מה שפדה יכול לעשות בין קורונה לפציעה. זה שוב יהיה הכל על הכתפיים (והתחבושת) של בנזמה, ובעיקר הזאר. שאלה טובה מה עושים נגד אוססונה - מנוחה מוחלטת, אולי חצי שעה שוב, אולי שיפתח בהרכב ונתפלל שלא ייפצע.
מה שחסר לנו זה קאמבק הירואי עם זידאן במשחק חוץ, בקדנצייה א’ לא היינו זקוקים לכך. בכל מקרה, ההיסטוריה מספרת שזה לא ממש עובד בחצי הגמר אחרי 1:1 ביתי.
צ’לסי אגב במקור הייתה קבוצה שצריכה לאיים על זכייה באליפות בכלל וקיבצה כמה וכמה כוכבים מעניינים בהתקפה. בסוף ז’ירו מלך שערי המפעל שלהם ו-וורנר הרגיש כמו הוויניסיוס הגרמני. אף אחד לא חשב שיקבלו שם קבוצת הגנה ברמה גבוהה עם מעט מאוד איכות מקדימה. לקחו שחקנים טובים אבל הרעיון לחבר את זייך, עם האברץ בעונת התאקלמות, עם פוליסיק שאמנם קצת אגואיסט אבל היה טוב בעונה שעברה וכבר ישנו…
הפסדנו 2:0 בגרמניה והפכנו עם שלושער ענק של רונאלדו בספרד. לא קרה לנו עם זידאן שפישלנו במשחק הראשון בבית ותיקנו בגומלין בחוץ, למשל נגד סיטי אשתקד. כמובן שברוב המקרים לא היה צריך. את נאפולי, אתלטיקו ופ.ס.ז’ (2018) ניצחנו בבית במשחק הראשון
פספסתי את תנאי הבית/חוץ.
מצד שני תחת זידאן לא פעם הרשמנו יותר דווקא בחוץ.
באופן כללי תחת זידאן (והאמת בכל העשור האחרון) אנחנו קבוצה הרבה יותר טובה דווקא כסוג של אנדרדוג, כשהיריבה עם הכדור. (באופן מאוד אירוני בהתחשב בקישור שלנו ברוב התקופה הזו)
בברידג׳, צ׳לסי ישחקו פתוח יותר וזה ישחק לידיים שלנו. לצד החזקה של מנדי (משמעותי מאוד) וולוורדה, אנחנו סהחלט חזק בעניינים.
אותם פערים היו אפילו בולטים יותר מול ליברפול (רק שזידאן עשה זאת שוב). הפערים באתלטיות, במהירות ובפיזיות שיש לנו מול הטופ הם תהומיים. לכן אנחנו חייבים לגרור את ההתמודדויות למלחמת חפירות איטית. לכן קרוס פורח במשחקים האלה. אם זה לא קורה, אנחנו נחשפים במערומינו. נראים כמו נוקיה מול אייפון. כמו חברה מתנוונת שלא רוצה או מסוגלת להסתגל לעולם החדש מסביבה.
כמה שחקנים באמת מהירים יש לנו בסגל? כמה מהם ינצחו ברוב המאבקים הפיזיים שלהם? כמה מסוגלים לשחק באותה אינטנסיביות כל המשחק? כנראה שרק מנדי עונה על כל הצ’ק בוקסים וגם לו לא חסרות בעיות ברוך השם. אז לא, אני לא מצפה ש-8 מתוך 11 שחקני הרכב יהיו רובוטריקים וצריך כמובן גם לדעת לגעת בכדור. אבל כשאני רואה משחקים של באיירן/ליברפול/מנצ’סטר סיטי או אפילו קבוצות בלבל מתחת (דורטמונד) אני מרגיש כאילו המשחקים של ריאל משודרים אצלי בסלואו מושיין.
אז אולי זידאן והחבורה העייפה אך מנוסה יעשו זאת שוב, אנחנו מספיק מנוסים לא להמר נגדם, אבל צריך כאן דם חדש ודחוף. גם בשביל ההנאה שלנו סופסוף וגם כי יש גבול למים שאפשר להוציא מהסלע.
באופן כללי כשהסתכלתי על ההגרלה אמרתי שלכל אחת מה4 סיכוי שווה לקחת את הגביע.
סיטי היא הקבוצה עם הסגל הטוב והבריא ביותר, פאריס היא הקבוצה עם הכוכבים הקילרים הטובים ביותר שיכולים להכריע את ההתמודדות, צ’לסי היא קבוצה צעירה ונמרצת עם המון כוכבים בפוטנציה מהירות ופיזיות ואנחנו? אנחנו ריאל מדריד, ובליגת האלופות השם הזה מסתבר משחק מאד.
אין למרבית השחקנים שלנו את היכולת הפיזית הדרושה למשחקים כאלה יותר, בעיקר מרסלו וקרבאחל אבל לא רק, אנחנו עם הלשון בחוץ וחסרים המון שחקנים, מודריץ וקאסמירו נראים גמורים וגם לקרוס לא תזיק חופשה.
אבל תהרגו אותי, אני אופטימי לגומלין.
עם ואלוורדה, מנדי ואולי ראמוס אנחנו הולכים לעשות את זה, אין ברירה אחרת.
שניהם גבוהים ומהירים,פה נגמר הדימיון ביניהם.
מיליטאו הוא הרבה יותר פפה מאשר וראן,לא מפחד לרדת לגליצ׳ים,לתקל בגרסיביות ולצעוק על חבריו להגנה,ההיפך הגמור מוראן העדין.
תוסיף לזה משחק רגל הרבה יותר איכותי (עם כל הלחץ שהופעל אתמול על ההגנה הוא איבד רק כדור אחד) ויש לך פה בלם עם פוטנציאל להיות הבלם הטוב בעולם,לפחות אחד מהטובים.
למה אתה כזה בטוח. מה יש לבלמים שהיו נחשבים לטובים בעולם שלמיליטאו אין פוטנציאל לכך?
נתחיל מכך שההשוואה קצת בעייתית כי אירועים נקודתיים כמו שער בדסימה מקבלים יותר חשיבות מאשכרה יכולת הגנתית וריכוז לאורך זמן.
גם וראן אני חושב היה נחשב לתקופה לטוב בעולם או לפחות לאחד מה5 מבחינת יכולת, פשוט ראמוס שותפו היה הקפטן וכובש השערים המכריעים אז כביכול ראמוס היה טוב יותר, כמו עם פפה בזמנו על אף שבשיאם שניהם טובים ממנו הגנתית.
אז נכון שאין לו את המנהיגות של ראמוס ופויול. אז מה? הוא פאקינג ילד לעומתם שקיבל השנה דקות אמיתיות לראשונה בקבוצה גדולה.
לא מכיר מספיק את תחילת הקריירה של פויול, אך ראמוס ממש לא היה מנהיג או אחראי בגילו (אחראי, מרוכז או עקבי הוא לעולם לא היה, וזה לא הפריע לו להיות כמעט כל שנה בין 2 הבלמים הטובים בעולם בהרכב השנה).
לא הוא עוד לא הטוב בעולם. אבל יש לו את כל הנתונים כדי להיות כזה.
איזה בלם שהיה מתישהו בקריירה הטוב בעולם היה כזה בגילו של מיליטאו?
ראמוס ששולט בתואר הזה במשך רוב העשור האחרון?
ואן דייק שלא ידענו מי הוא בכלל עד שהיה בן 27?
האחרים שכן היו כאלה בגילו כמו וראן חסרים גם הם תכונות משמעותיות שלמיליטאו יש.
בסופו של דבר תואר הבלם הטוב בעולם הוא די חרטא שלא באמת מבוססת. קל הרבה יותר לשפוט שחקני התקפה ושימו לב שכל שחקני ההגנה הגדולים נחשבים כאלה יותר מכיוון שהיו בקבוצה הנכונה ברגע הנכון, או שכבשו את השער הנכון.
בכל אופן כל החפירה מטרתה להסביר את המשפט ״למה לעזאזל אתה בטוח בזה״.
כמראה שהוא לא יהיה, אבל להגיד שאין לו סיכוי להיות? שחקנים עם פוטנציאל נמוך בהרבה ממנו הגיעו לשם. שער בגמר האלופות והוא שם על פי התקשורת.
לגבי ההשוואה לפפה - הבעיה הגדולה של פפה, יותר מאיבוד העשתונות וכאלה - הוא נפצע המון. ראמוס שחקן שמגרד את ה-50 הופעות בכל שנה, במכלול, פפה החמיץ בכמה עונות מחצית ממשחקי הליגה. לכן ההשוואה לא שלמה עד הסוף. ראמוס היה שחקן חשוב מאוד-מאוד באליפות ב-2006/07, מזמין אותך לצפות בקלאסיקוס, ברקראטיבו, בסביליה, ב-2:2 נגד סראגוסה שבישל - והוא גם הוסט למגן ימני. כולם חשבו שהוא ילמד מקנבארו הבלם הטוב בעולם ומלך המונדיאל ובפועל ראמוס לא פעם תיקן את קנבארו שהתקשה לעתים בסגנון השונה לעומת איטליה ויובנטוס. פויול היה מדהים כמגן ימני צעיר ומהר מאוד תפס פיקוד גם אם לואיס אנריקה ואחרים היו קפטנים.
אני באמת פחות מודאג מההגנה לשנים הבאות ולא פוסל אפילו הסבה של מנדי לעמדת הבלם כי הוא מהיר, חזק, מסוגל לשמור על ריכוז וכן הלאה. או שאני כל כך נואש למשהו בהתקפה…
ללא ספק, סדר העדיפויות שלנו מאז עזיבת רונאלדו פשוט מזעזע (עם כל הכבוד לרכישות הטובות של קורטואה, מיליטאו ומנדי). מבחינתי שמיליטאו וצ’וסט יהיו הבלמים הפותחים כל עוד תהיה לנו התקפה קטלנית ועומק בקישור.
מילטיאו לטוב ולרע הוא הרבה יותר מהסוג של פפה מאשר ואראן.
הוא פיזי, אמונציונלי, נלחם ובאמת לא מפחד “להתלכלך” כשצריך, מהצד השני עוד מוקדם להגיד אבל לדעתי אין לו את האלגנטיות שיש לואראן או דה ליכט לדוגמא.
זה יתבטא מצד אחד במלחמה אדירה, הגעה כמעט מושלמת לכדורי גובה ואחד על אחד מעולה מול שחקנים מהירים ומצד שני אני לא אתפלא אם בהמשך נראה גם כרטיסים אדומים שלא קשורים לכלום עם כניסות בשחקן באמצע המגרש או פספוסי מיקום כאלה ואחרים.
בשורה התחתונה- יופי של בלם עם יופי של פוטנציאל, אם אנחנו מביאים גם את אלאבה יש לנו אחלה של קאדר הגנתי בהנחה שואראן וראמוס לא עוזבים שניהם ביחד בקיץ.
בכל מקרה, הכסף צריך ללכת להתקפה.
אתה מסביר לי שראמוס היה שחקן חשוב ב2006/7. חשוב לא שווה הטוב בעולם.
גם העונה מיליטאו שחקן חשוב מאוד.
זה כמובן שלא אומר שהוא יהיה ראמוס מבחינה היסטורית, רק לא מצאתי את הנקודה.
הדיון הוא לא על בלם טוב או מספיק טוב לקבוצה הטובה בעולם, בזה בהחלט שהוא שם אם יראה יציבות.
כל מה שאני טוען זה שאני לא מבין מאיפה אנשים (תכלס דוד, לא אנשים) כל כך בטוחים שהוא לא יהיה הטוב בעולם?
פוטנציאלית אין לאף בלם שהיה הטוב בעולם תכונה שאין סיכוי שתהיה לו? הוא מאוד מהיר, מאוד פיזי, גבוה וטוב בגובה, שליטה מעולה בכדור, אגרסיבי.
ניסיון וחוכמה משתפרים כמובן שעם הזמן כך שהם אולי סיבה ללמה הוא לא הטוב בעולם היום, לא לגבי העתיד.
יציבות הוא עדיין לא הראה, אך מצד שני גם לא חוסר יציבות, לא אשים את זה כנגדו.
בגילו, רובם המוחלט של בלמים שלימים טענו לכתר לא היו ברמתו.
אז, פוטנציאל יש, יכולת ביחס לגיל יש. אז מאיפה הביטחון באי היכולת שלו? כי בהתחלה כששיחק במועדון שמעולם לא שיחק בו לפני אחרי ישיבה ממושכת בפריזר הוא המיג יכולת רעה (כמו הבלם השני שכן טוען לאותו כתר).
מה כל כך חסר לו אם ככה שלא קיים סיכוי שהוא יגיע לשם?
לא יודע אם אני לבד פה, אני היחיד שלא כזה מתרשם מדה ליכט? חושב שהוא אוברייטד לחלוטין?
לא שהוא גרוע, כן? אבל לא מבין למה מגיע לו להכנס לרשימה לצד וראן לדוגמה? כי נתן עונה טובה באייאקס והגיע איתה לחצי גמר?
בלם טוב עם יחסי ציבור נהדרים. בנתיים ביובה הוא הרבה מתנדנד בין הרכב לספסל, וההגנה שלהם כבר מזמן לא כזו מרשימה.
לא השוותי בין ואראן לדה ליכט אלא דיברתי על הסוג והאופי של השחקן.
לגבי דה ליכט עצמו- זה נכון שהוא חווה עונה לא פשוטה בכלל (כמו כל הקבוצה שלו) אבל לדעתי מדובר על שחקן עם תקרה עצומה- הוא מהיר, חזק, חכם מאד, מבין מצויין את המשחק וגם מנהיג אמיתי, מסוג השחקנים שמשפרים את כל הקבוצה ולא רק את ההגנה.
באופן אישי הייתי מאד שמח אם היה מגיע אלינו.