שנים
שנים שאני מחכה שפעם אחת נ**** אותם
4:0 אצלם בבית
תודה לכל מי ששיחק
טקטיקה שמקטיקה
אחרי המשחק נשמע כמה שנים זה לא קרה
14 לייקים
אנצ’לוטי עלה שוב עם אותו קישור בעייתי, ההבדל היחיד שעלה עם 3 שחקני התקפה, פתאום יש צד ימין, פתאום בהתקפה זה לא רק בנזמה וויני, רודריגו מושך שחקן שמאלה ואז ויני ובנזמה יכולים לעשות דאבל פס בדרך לשער.
יש משחק הנעת כדור בימין ומשם מודריץ’ מבשל את השני.
בשער הרביעי אסנסיו הוא זה שמושך שחקן הגנה שמאלה ואז ויני מוסר כמו רונאלדיניו בשיאו לבנזמה.
קמא נעל את צד שמאל ופדה נעל את צד ימין, איזה שני שחקנים עוצמתיים ומהירים.
ברצלונה כרגיל הייתה חלשה.
12 לייקים
שמח שהנחלנו להם תבוסה בקאמפ נואו, איזה התפוררות מוזרה שלהם. פשוט לא הגיעו למחצית השנייה.
מקווה שהם הוצנעו קצת אחרי המשחק הזה.
ראיתי איזה נתון שהפסדנו פעמיים בלבד בקמאפ נואו מ-2015. יש למישהו את הנתונים? זה אמיתי? היה פעם רצף יותר טוב?
מרגיש לי שניצחנו את אתלטיקו עם צורת המשחק הזו…
לא הבקענו רבעייה מולם 15 שנים, מאז יום העצמאות 2008.
ניצחון בפער 4 לא ראיתי בימי חיי כאוהד.
לייק 1
אז ככה זה מרגיש אה…?
מאז ה 5:0 ב 95 נדמה לי, עם איוון זמורנו. וזה היה בבית
כדורגל זה משחק מאוד מוזר, כמה נקודות מההערב הזה:
-
מבחינתי שיחקנו לא טוב, הקישור פרווה רוב המשחק, ההתקפה פרווה, היו מספיק הזדמנויות כדי לשים שביעייה מינימום, אבל אפשר להסתפק רק ב -4 אני מניח. מה שמוזר הוא ששמרנו על רשת נקייה, שאפו.
-
השער הראשון טרף להם את כל הקלפים וההתפרקות הזאת הייתה ההתפרקות המנטלית הראשונה שאני ראיתי מברצלונה מאז שאני רואה קלאסיקוס. אבל זאת הרמה של ברצלונה כל העונה, והיותה אלופה זו תעודת עניות גם לליגה וגם לאנצ’לוטי (והשחקנים).
-
אראוחו הוא לא הקריפטונייט של וניסיוס ולא נעליים, וניסיוס הוא הקריפטונייט של עצמו. רוב מגני הליגה עצרו אותו כששיחק גרוע, חבל ששהוא לא עובד יותר על הפן המנטלי יותר.
-
דיברו לפני בפורום על השחקנים הכי שנואים, אני מתפלא איך גאבי הצליח לעקוף את דני אלבס ודייגו קוסטה בזמן כל כך קצר. איזה ילד קקה.
6 לייקים
יא אללה שלי, עד שסוף סוף מרסקים אותם לא הצלחתי להשתחרר מליל הסדר…
3 לייקים
אתה ממשיך להתברג כנאחס החיובי של הפורום
5 לייקים
לא פתחנו טוב. לא נפלנו מברסה במחצית הראשונה אבל גם לא עלינו עליהם. לא באנו עם אש בעיניים ואחרי איזה 15 דקות מצב העבירות היה 7-0. זה כמובן מעיד על כמה שברסה באו לשחק מגעיל וללכת מכות סתם, אבל גם מעיד על הרכות שלנו וחוסר הלחץ. לא בטוח בכלל שאם לא אותו שער ראשון, היינו מנצחים, בטח שלא ככה.
כמה נקודות על המשחק.
- בעבר הערכתי אותו, אבל כבר נשבר לי מגאבי. שחקן דוחה. זה התחיל בקטע של לא פראייר, אבל הוא פשוט הפך לשחקן דוחה. אין לי מושג איך לא קיבל אדום (שוב). עשה הרבה יותר מעבירה אחת ששווה צהוב.
- לדעתי יד כמו של אלאבה צריכה להיות פנדל, אבל זה מצב כמעט זהה למצב שבו אנחנו לא קיבלנו פנדל במשחק ליגה מסוים העונה וכנראה שפשוט זה החוק היום. לא אוהב את זה, אבל לפחות אחידות.
- מוזר להגיד את זה במשחק בו שחקן אחר כובש שלושער, אבל קאמבינגה היה הכי טוב על המגרש. העלים את השחקן הכי טוב של ברצלונה בחודשיים האחרונים וגם הוציא אותנו כל הזמן להתקפות עם השתחררויות נהדרות, פריצות ומסירות.
- ויניסיוס השחקן הכי מתעתע שקיים. הוא יכול ברגעים מסוימים להיות הטוב בעולם, ודקה אחר כך לתת מהלך שלא לרמה של ליגת העל. הוא כל כך מתעתע שהמגנים לא יודעים מה הוא יעשה ולכן הוא מצליח גם לא מעט במהלכים בהם הוא פועל לא נכון. סיים עם שער, בישול וסחיטת פנדל.
- כמה כיף כשאנחנו חושבים התקפה. מי יודע מה היה קורה אם כל העונה היינו משחקים עם 3 שחקני התקפה ומגנים שמסוגלים לתרום להתקפה.
- למה חיכינו שהליגה תהיה מחוץ להישג יד כדי להתחיל לנצח גם במפעלים מקומיים?
- כמה כיף להיות סוף סוף בצד הנכון של השפלה בקלאסיקו. כמה שחיכיתי לזה. וכמה כיף שדווקא ביום בו הם שיחקו הכי מגעיל הם חטפו את זה.
לנצח את וויאריאל כדי להמשיך את המומנטום ויאללה לצ׳לסי.
4 לייקים
סוף סוף הבסנו אותם. מי היה מאמין. המשחק האחרון שציפיתי בו לתוצאה כזאת, במיוחד עם ההרכב הלא אידיאלי.
משחק סופר מוזר, מצד אחד לא היינו כאלה טובים כמו שהתוצאה מראה, מצד שני יכלנו בקלות לכבוש עוד כמה שערים.
קמאבינגה פשוט תענוג של שחקן.
אנצ’לוטי בזבז לנו את רוב העונה עם הרכב של שני שחקני התקפה בלבד. לפחות התעורר לקראת סוף העונה.
בנזמה מתחיל לחזור לפורמה של עונה שעברה?
הגיע הזמן להפסיק לבוא בטענות לויניסיוס. אני מקבל אותו כמו שהוא, עם הגאונות והשגעונות. שגאונות. אני שמח שהוא שחקן שלנו. בסך הכל כיף לראות אותו משחק, גם כשהוא לא תמיד מקבל את ההחלטה הנכונה.
הגמר מול אוססונה יהיה השישי שלנו בשנות האלפיים. עד עכשיו יש לנו שני נצחונות בגמרים ושניהם הגיעו מול ברצלונה. את שלושת הגמרים האחרים הפסדנו - מול אתלטיקו, סראגוסה ודפורטיבו.
זה יהיה קלאסי מצידנו להפסיד לאוססונה…
11 לייקים
עם כל ההייפ מהניצחון על ברצלונה, אני חושב שזו לא הייתה כוונתו של המשורר. לא לזה פיללנו שנים שאנחנו רוצים לרמוס אותם. אני מרגיש שחלקכם לא זוכר איך נראה קלאסיקו שנראינו בו ממש טוב אז בשבילכם ה4-0 הזה שווה ערך ל5-0 -6-2 אולי, אבל צר לי להיות a party popper - זה לא המשחק והתוצאה שסוף סוף שיווענו לה. מוזמנים לתת הצצה ל4-2 מ2005 או ה4-1 מ2008, שני קלאסיקואים שלדעתי היו הרבה יותר מוחצים, בהתחשב בזה שברצלונה הייתה יותר חזקה מזאתי של היום וגם כי שיחקנו ממש טוב. היום זה פשוט הרגיש ברצלונה נתנה לו את המשחק, ולא ש’טרפנו’ את המשחק החל מהדקות הראשונות ולכן אני לא לצערי לא משתתף איתכם בחגיגות ה’סוף סוף זה קורה’.
מה שכן, היו לנו מהלכים לא רעים בכלל וחבל חבל שהחמישי ואפילו השישי לא נכנסו.
את ה’סוף סוף’ האמיתי מבחינתי לשמור לאיזה קלאסיקו בליגה, במשחק ישיר על האליפות, שבו לא רק שניתן להם 5-0, אלא שגם לא נוריד רגל מהדוושה ושפשוט נשטוף את המשחק, שיהיה תאוה לעיניים. אז אני ארגיש שהגשמתי חלום.
אבל היי, שאפו ענק לקבוצה הזאת. גמר ראשון אחרי כל כך הרבה שנים. הגיע הזמן גם למקם את עצמינו במפעל כזה. באמת כל הכבוד לקבוצה ותודה על חג שמח ריאל מדריד, באמת שתודה 
לא חושב שמישהו בכלל הרגיש ככה. עד ההגעה של צ’אבי, היה לנו רצף של 5 נצחונות רצופים בקלאסיקו או משהו כזה, וגם זה לא היה מרגש בגלל איכות היריבה.
כיף לנצח 4-0 גם בלי קשר ליכולת, ובעיקר לאור ההפסדים הקטנים והמעצבנים שחווינו העונה נגדם.
היו לנו קלאסיקוס הרבה יותר טובים שלא היתרגמו לתבוסות כי הורדנו את הרגל מהגז. צריך גם להעריך את הרעב החריג של השחקנים לכבוש עוד ועוד שערים חסרי חשיבות. אני מניח שבאותה מידה שהשובע מניצחונות טרום עידן צ’אבי הביא אותנו לכמה מפלות בקלאסיקו, כך גם ההפסדים השנה והתסכול מהליגה דירבנו את השחקנים אתמול.
2 לייקים
לדעתי קלאסיקו עם פוטנציאל תבוסה זה צמד המשחקים בסופרקופה 2017.
היינו כל כך יותר טובים, בצמד המשחקים ניצחנו 3-1 ו 2-0 בברנבאו שבקלות יכול היה להיות 4 או 5.
4 לייקים
לגמרי. וזה היה בתקופה שבזנמה החמיץ לנו איזה 4 גולים מול שער ריק. לעולם לא אסלח לו על זה. בכללי היו לנו שם תצוגות כדורגל יוצאות דופן ואז משום מקום פשוט היינו מורידים רגל מהגז — וואו כמה ששנאתי את זה ברמות קשות. עכשיו נשארנו עם להוריד רגל מהגז ולתת להם רביעיה אז זו כבר התקדמות. ברגע שנפסיק גם עם זה אולי ניתן להם חמישייה ומעלה כמו שצריך.
ארבעה מי יודע| האמנתי לפני המשחק שאפשר לעבור, הייתי יותר אופטימי עם פרסום ההרכבים וה-11 אף היו נראים לי נועזים מדי. אבל לא האמנתי שזה יהיה 0:4 כל כך גדול. מה לעשות, התוצאה הכי גדולה שראיתי בקלאסיקו כאוהד. זה שולח אותי לבצע רשימה של כל הניצחונות שלנו על ברצלונה בשנות ה-2000 וללכת לדרג בכיף. ברור שהמשחק הזה בטופ. אני בכלל לא מתוסכל בנוסח ‘כמה חבל שאין מאניטה’, אלא יותר מתוסכל על האליפות של 2022/23 שהלכה לפח. אני לא אוהד תמים, ברור לי שהתוצאה לא משקפת (וזה לא מעניין אף אחד - אוף איתכם), ברור לי שאנחנו לא כאלה גדולים. אבל גם הם לא. ולהפסיד להם שלוש פעמים ברציפות, ולהיות בפער של 12 נקודות מברצלונה הזו - זה טוו מאץ’.
ניצחון אדיר אתמול במפעל בו אנחנו בדרך כלל עושים במכנסיים, תראו איזה דרך עברנו, חימום מעולה לקראת צ’לסי. לא אגיד שהגמר לא חשוב, זה לא נכון, אבל הכבוד חזר וזה לא יסולא בפז. אז מה נשתנה הלילה הזה? שבכל הלילות שיחקנו הגנתי, והפעם לא.
אני נזכר בתחושת הגועל וחוסר האונים אחרי ההפסד 1:0 במשחק הבית, נגד ברצלונה ב’ בערך, כשעלינו במערך עלוב ובונקיסטי בסנטיאגו ברנבאו, זה היה כל כך עצוב, וכמה זה שונה עכשיו. סוף סוף הבסנו אותם והשפלנו אותם. הכנסנו אותם לפרופורציה, את האוהדים השחצנים שלהם, כי יש הרבה שהם מקסימים ואפשר לדבר איתם בהיגיון. ערב שגורם לך לצפות בשידור החוזר של המשחק לפנות בוקר ולקום מאושר למחרת. אפילו הבחורה שנתנה ברקס עשתה לייק בסטורי.
זה להתעסק בזוטות בערב מקסים שכזה, ערב החג, ארבעה מי יודע, ועדיין, זה מפריע. לי זה מעניין את ה-*** שזה לא משחק של 0:4. אז מה. וגם העניין שזה לא היה רחוק ל-0:1 תוצרת רוברט לבנדובסקי במקום שער שלנו במתפרצת. במשחק הליגה האחרון זה לא היה דומה שאנחנו חשבנו שאנחנו בדרך לנצח ואז השער בוטל? כמה פעמים בקלאסיקוס בעשור האחרון היה ריח של שער של ריאל מדריד באוויר, והפסדנו? הקלאסיקו בקאמפ נואו ב-2014/15 שעלה לנו באליפות, עונה אחת אחורה בעונת הדסימה וכן הלאה (לא מדבר על המפגשים שלא היוונו יריב מולם לצערי). לא מתנצל.
זה נשמע כמו קלישאה שחוקה אבל קודם כל ראול השתמש בה אז מותר לי לחזור על זה. “עם החולצה הזו אני תמיד עולה למגרש כדי לנצח” (לפני הקלאסיקו בקאמפ נואו ב-2009 בהרכב חסר, כשברנד שוסטר פוטר אחרי שאמר שאין סיכוי), ו-‘תהיו ריאל מדריד’. אני גדלתי על ריאל מדריד כקבוצת התקפה. והנה אתמול ראינו את המערך המתבקש. וכשמשחקים עם הרבה שחקני התקפה אז קורים דברים טובים. ויניסיוס ג’וניור למשל היה מצוין ולא היינו צריכים שהוא יעבור את רונאלד אראוחו מיליון פעם בדריבל. יש גיוון, יש פחות עומס על שחקנים מסוימים, זה מבלבל את שחקני ההתקפה.
איך היה מגיע ה-0:1 אם לא רודריגו בהרכב? או הברזילאי שמשך אליו את ז’ול קונדה במהלך של השער השני? הרי אחרת, אם בנזמה היה בודד שם מול כולם - לא היה צ’אנס שלוקה מודריץ’ יבשל לו. בואו נסתכל גם על ההרכב, עם פדה ואלוורדה שרץ בלי סוף ואדוארדו קמאבינגה בעמדה שלו על אף המשחק הפנומנלי כמגן שמאלי (שאפו, קרלו אנצ’לוטי) - יש לנו את האיכות להתמודד היטב גם עם שלושה קשרים באמצע.
עדיין עולה בי המחשבה שזרקנו עונה שלמה לפח בליגה. ב-80% מהמשחקים, ואני עדין, אין צורך לשים את פדה בכנף ימין. יכולנו לראות כדורגל יותר טוב, להבקיע יותר שערים, ולא להיות כל כך רחוקים. יש בעיות אבל הסגל ההתקפי שלנו שווה קצת יותר ממה שהראינו השנה.
אמנם כוכב המשחק היה האיש והרמאדן אבל אני רוצה כמה מילים על ויניסיוס. אוהב אותו. את זה שהוא לא מוותר אף פעם, תמיד ממשיך לעצבן תרתי משמע, גם אם הוא מתעסק קצת בקקה. הוא תמיד מאמין. תראו איך הוא חוגג את הגולים שלנו כמו אוהד. כמה הוא רוצה לנצח. הוא בטח ידע על הנתון הזה שהוא לא הבקיע מעולם בקאמפ נואו וידע שהקהל יעשה לו את המוות. היה לו מהלך אחד שהוא קיבל כדור ארוך, עצר, ועבר את אראוחו בצורה מדהימה על הקו וזה שחרר ממני איזו חצי צרחה של ‘וואו’. גם אם רודריגו חכם ממנו אני לא רוצה להיות כה נחרץ לגבי מי עדיף. זו התמונה שפרסמתי בפייסבוק מיד לאחר המשחק.
זו גם לא ממש הייתה הפתעה שלוקה מודריץ’ התקשה בדקות רבות אבל במחצית השנייה השתחרר. אפשר להשתמש בו בתבונה והוא לא צריך לשחק 40 משחקים בעונה ולפתוח ב-35 מהם.
בנזמה סתם לי את הפה, אין מילים. לא ממש פירגנתי על השלושער נגד ויאדוליד, מעט מדי ומאוחר מדי. בנזמה ניהל את המשחק, עמד במקום הנכון כשצריך, רץ יותר מבדרך כלל - תחושה אישית שלי מבלי להציץ בטוויטר, נראה מאושר וטוב פיזית. והנה הפרס שלו, שלושער בקאמפ נואו - הראשון מאז פרנץ פושקאש, ובכלל שלושער בקלאסיקו - כריסטיאנו רונאלדו לא הצליח לעשות זאת. עכשיו שינוח היטב בליגה ויגיע רענן לקראת המשחק נגד צ’לסי, הם מ-פ-ח-ד-י-ם.
אי אפשר היה להחמיץ אף סרטון שהמועדון פירסם בסוף המשחק. איזה כיף לראות קבוצה עם חדר הלבשה מגובש ובריא, בא לך לקפוץ יחד איתם, עם התחתונים גם כן ולשיר: "“¡Así, así, así gana el Madrid!” - כדורגל זה רגש, זה אמוציות, זה מטורף. אני עובד עם ילדים כבר למעלה משנה, רואה איך ילד קטן יכול לבכות אחרי שער עצמי או החמצת פנדל. כדורגל זה החיים שלנו. לרגע אחד אתה רואה את הסרטון הזה ואפילו לא כועס על מריאנו והתסרוקת שלו, על אלבארו אודריוסולה הלא נחוץ. וכשקרלו בא ומתבדח עם השחקנים ‘עבדתי עליכם - זה לא היה הגמר, רק החצי גמר’, או אומר להם ‘גאה בכם חבר’ה ומחר יום חופש!’ והוא צורח והם משתוללים. איזה כיף.
אותו משפט שכתבתי בעונת 2015/16, אז ניצחנו בקלאסיקו בליגה - האליפות איננה אבל משחק גדול כזה נותן לנו דחיפה בתקווה להביא את הגביע ה-15. המבחן הבא אחרי צ’לסי שאותה חייבים לעבור. ולקראת העונה הבאה אני מקווה שאם קרלו יישאר אז הוא יפיק את הלקחים. בין אם יהיה רכש ובין אם לאו - לשחק כדורגל התקפי. זה חייב להיות ככה. האללה מדריד, אני אוהב אתכם.
4 לייקים
איזה גאון צ’אבי. הוא יודע שריאל חושבים להחליף את אנצ’לוטי בקיץ ותוהים אם אפשר להמשיך לבנות על קרוס, מודריץ’, קרבחאל ובנזמה. הוא נותן הוראה לשחקנים שלו לפתוח רגליים. בזכות הניצחון המוחץ פלורנטינו מחליט להישאר עם אנצ’לוטי בעונה הבאה ולא להשקיע ברכש. צ’אבי משיג עוד אליפות קלילה. גאון. 
9 לייקים
מסתבר שלא ניצחנו שם בהפרש של ארבעה שערים מאז ימי פושקאש בשנות ה 60. כל כך חבל שזה לא נגמר 6
גם אתמול זה קרה לאיזה 5 דקות והטריף אותי. היה את רצף ההתקפות מצד לצד עם האיבודים של קרוס, היציאה האיטית להתקפה והחזרה אחורה כשיש אולי 3 שחקנים של ברצלונה בחלק האחורי שלהם. מרגיש שיש אצלנו מנטליות של להוריד רגל מהגז ב3-0 ויהי מה ולקח לשחקנים איזה עשר דקות להזכר בשלל התבוסות שברצלונה הנחילה להם בשנים האחרונות, להתעורר וללחוץ שוב.