“תשעה ניצחונות מתשעה משחקים עם 31 שינויים: ניהול ללא דופי של קרלו אנצ’לוטי”, זו הכותרת במארקה. המאמן לא חזר ולו פעם אחת על ה-11 שלו וביצע בממוצע כמעט ארבעה שינויים מהרכב להרכב. ההרכב במשחק פתיחת העונה נגד איינטרכט פרנקפורט בסופר קאפ האירופי היה: קורטואה, קרבחאל, מיליטאו, אלאבה, מנדי, קאסמירו, קרוס, מודריץ’, ואלוורדה, ויניסיוס ובנזמה. מאז, הוא ביצע שינויים כל הזמן: 5, 4, 3, 4, 2, 5, 5, 3 (מימין לשמאל). לעתים חצי הרכב השתנה. כמעט כל השחקנים קיבלו הזדמנות ב-11. היחידים שלא פתחו הם אנדריי לונין, חסוס ואייחו ואלברו אודריוסולה שכלל לא שיחקו וכמובן גם לא מרקו אסנסיו ומריאנו דיאס.
העובדה היא שהרוטציות עוזרות מאוד לקבוצה. חלוקת דקות שומרת על הקבוצה את האינטנסיביות הדרושה, מפעילה חלק גדול מהסגל ומאפשרת למזער את הסיכוי לפציעה - טפו-טפו-טפו, כל זאת מבלי שהדינמיקה המנצחת בה מצויה הקבוצה נפגעה.
קרלו כבר בחר בחמישה קווי הגנה שונים כאשר זו הנפוצה היא מגמר העונה שעברה: קרבחאל-מיליטאו-אלאבה-מנדי - שיחקו יחד חמש פעמים; והוא גם הציב ארבעה טריו התקפי שונים והנפוץ ביותר הוא פדה-בנזמה-ויניסיוס ששיחקו יחד חמש פעמים. לגבי הקישור, ראינו חמישה מרכזי שדה שונים והרי קאסמירו כבר לא כאן. טשואמני-מודריץ’-קמאבינגה שיחקו שלוש פעמים יחד וגם טשואמני-מודריץ’-קרוס.
נסיים עם שיאני הדקות. קורטואה כמובן שיחק את כל מלוא תשעת המשחקים. מבין שחקני השדה, ויניסיוס ראשון עם 776 דקות, אחריו דויד אלאבה עם 713 ובמקום הרביעי פדה ואלוורדה עם 701 - בשורה מרגשת. מודריץ’ חמישי עם 599, טשואמני עם 584 וגם מנדי (576) וקרבחאל (538) לפני קרוס לו 533 דקות והוא הרי לא סבל מפציעה. מיליטאו עם 495 ובנזמה עם 480 כשהוא פצוע. אחריו רודיגר עם 446. אין חדש מתחת לשמש אצ הזאר עם 158 דקות בלבד למרות שהיה בריא תמיד. אסנסיו עם 47