אחד הנצחונות הכי מתוקים אי פעם.
הריקוד של ויני ורודריגו היה מהנה כמעט כמו זכייה בתואר.
שיחקנו היום את המשחק שלנו רגיל לחלוטין. התחלתי לערוך הודעה מפורטת עם סטטיסטיקות ממשחקים שבהם באמת העלנו קצב במחצית השניה אבל באמת שמיותר.
למעשה אנחנו אף פעם לא משקיעים אנרגיות ב65 הדקות הראשונות כדי לייצר התקפות. וכך גם הערב. אם תעלה למעלה ותראה את צילום המסך שהעלתי במחצית, אתה תבחין שבעטנו 4 פעמים לשער, כשפעמיים מהן היו בהתקפה אחת, בשער של פדה. השערים, וההתקפות בכלל, לא הגיעו מיציאות מסיביות של שחקנים מהקו האחורי. גם הערב הושקעו מעט אנרגיות ביציאה למתפרצות, רק שהפעם השערים נכנסו.
במחצית השניה לא העלנו קצב ולמעשה המשכנו עם אותו רעיון, לצאת מדיי פעם עם מעט שחקנים, לשחק מבוקר, להניע כדור קרוב מאוד לשער שלנו כדי לגרום ליריבה, בעיקר לחלוצים, לבזבז המון אנרגיות במרדף אחרי הכדור. הסיבה שלא העלנו את הקצב היא כי לא היינו צריכים. אין לנו סיבה לתקוף עם יותר שחקנים כשאנחנו מובילים ועלולים לסכן יתרון. בעונה שעברה היו לנו כמה משחקים שבהם גם לא העלנו קצב כשלא היינו צריכים, כמו למשל מול צ’לסי במשחק הראשון אחרי שעשתה את הפאדיחות שלה.
זו אגב גם הסיבה שקמא עלה מאוחר יחסית והחליף את מודריץ’ ולא קרוס, שאותו הוא בדרך כלל מחליף. קרוס יודע לשלוט בקצב וכשהיתרון שלנו אין לנו צורך בשחקן כמו קמא שמעלה את קצב המשחק כמו שצריך בדרך כלל כשרוצים לשחק התקפי יותר ולהבקיע.
שום דבר לא השתנה במשחק הערב מהשנה האחרונה, שיחקנו כמו ששיחקנו היום מול הקבוצות הגדולות ביבשת, וגם ניצחנו אותן כך. לא שיננו כלום גם מול קבוצות שמתבקש לשנות מולן, בטח שלא נשנה מול אתלטיקו לא גדולה במיוחד. העונה בכל משחק נקטנו בטאקטיקה הזאת וכך גם הערב. זה קצת מצחיק בעיניי לחשוב שדווקא הערב “הפכנו הכל” בטח כשלא ממש שכבנו עליהם בלשון המעטה, יותר עקצנו שני שערים בשתי התקפות.
אתה מדבר עם המון ביטחון ומציג דעות כעובדות.
אפילו אתה הסכמת שהוא לא האשם בגול מול אספניול.
כל שער שהקבוצה תחטוף יהיה גם באשמת מיליטאו, ככה זה כשאתה בלם, אם יש גול זה כנראה כי לא ביצעת פעולה כלשהי כהלכה.
במשחק מול אספניות האשמה בשער היא על קרבאחל וקאמבינגה. כמו שאמרנו אז, מיליטאו לא נתן לשחקן שלו לבעוט, קאמבינגה כן. קרבאחל בכלל אפשר טיילת עצומה מהאגף שלו.
חלאס טחנו מים. נסכים שלא להסכים.
אני זוכר שגם לא הסכימו איתי בנוגע לויניסיוס כשטענתי שהבעיות שלו ברות פתרון. גם אתה היית ממתנגדיו.
עכשיו זה חוזר על עצמו עם מיליטאו. בלמים בדרך כלל לא מגיעים לשיאם בגיל 24.
בגיל הזה ואן דייק עוד שיחק בסלטיק לשם השוואה.
גם אני לא מרכיב אותו בהרכב לפני רודיגר למען הסר ספק. אבל מיליטאו הוא העתיד, רודיגר ההווה.
לא הסכמתי שהוא לא האשם מול אספניול.
ולא, זה לא ככה כשאתה הבלם, כי אם ככה למה זה לא תמיד אלאבה ? למה זה תמיד מיליטאו עם הטעות הטפשית/קומית כל משחק ?
ואגב, לפני שבישל את השער בכמה דקות מיליטאו שוב כהרגלו עלה בצורה קומית לכדור גובה עם ידיים מושטות כלפי מעלה וכמעט גרם לפנדל.
מצחיק שאת כל זה אתה מסיק ממספר מסירות של קרוס והבלמים במחצית ומכמות בעיטות לשער
אתמול במחצית השנייה שיחקנו כמו שאנחנו משחקים בדרך כלל, שזה שונה לחלוטין מהמחצית הראשונה, מחצית שנייה עמדנו מאחורה לספוג את ההתקפות, ניסינו להאט את המשחק כמה שיותר, כשהכדור היה אצלנו הרגנו את הקצב.
גם אצל ליברפול הקבוצה הכי קצבית ואינטנסיבית בעולם הסטטיסטיקה מראה שואן דייק, מאטיפ ופאביניו נוגעים הכי הרבה בכדור עם הכי הרבה מסירות מדוייקות, אז ליברפול לא משחקת אינטנסיבי ?
ככל שהם שיחקו חזק היינו חזקים יותר, ככל שהקצב עלה העלנו אותו עוד יותר, זה בניגוד גמור לכדורגל הישן שלנו, שקרוס ומודריץ’ דואגים תמיד להוריד את הקצב ולהרוג את המשחק, בדיוק כמו במחצית השנייה.
תקפנו מהר, ישיר וחזק יותר מחצית ראשונה, לא השארנו להם סיכוי, זה לא הכדורגל של ריאל עם קרוס ומודריץ’, ואתה מביא סטטיסטיקה של מסירות להוכיח מה ? גם ליברפול וכל קבוצה אינטנסיבית אחרת מניעה כדור מאחורה, זה לא כדורגל אנגלי משנות ה 90.
‘שיחקנו חזק’. לא ביצענו לחץ גבוה לאורך כל המשחק ובכללה המחצית הראשונה, לא יצרנו יותר מחמש התקפות לאורך כל המשחק והמגנים שלנו לא השתתפו בערך באף התקפה. אבל עזוב, כל מה שאני אגיד אתה תענה בחזרה “לא נכון שיחקנו חזק במחצית הראשונה”. אני לא יכול להתמודד מול טיעונים כל כך חזקים, אעדיף לוותר כאן.
אפשר לשחק אינטנסיבי גם במשחק הגנתי. אתלטיקו של סימאונה בשיאה הייתה הקבוצה הכי אינטנסיבית שיש, והיא לא לחצה גבוה, המגינים לא תקפו ולא בעטה לשער כל התקפה.
כשהקצב עולה אנחנו בדרך כלל מורידים אותו כי זה לא מתאים לסגנון המשחק שלנו, אתמול מחצית ראשונה היה ההפך, כשהקצב עלה העלינו אותו עוד יותר.
אם לא הצלחת לראות את ההבדל בין 2 המחציות אז כנראה לא נגיע רחוק בדיון הזה
אני חושב שאנשים כאן נותנים יותר מדי כבוד ל"תכנונים" ו"הוראות מאמן", והרבה פחות מדי למקריות ודינאמיות של משחק הכדורגל.
רוב מה שקורה במגרש הכדורגל קורה כתוצאה של אירועי כאוס, ומעט מאוד יחסית באמת מתוכנן מלמעלה. זה לא אומר שלמאמנים אין השפעה (ברור שיש), אלא שהיא פחותה בהרבה ממה שנדמה ובטח ובטח שאנצ’לוטי לא תכנן את התפתחות המשחק אתמול במוחו הקודח. הבנאדם לא מסוגל לתכנן חילופים כמו שצריך אז את זה?
אפילו את האמירה שלו לפני כמה ימים על האסטרטגיה של העייפות אני די בטוח שאפשר לייחס לפסאדו אסטרטגיה. הדבר קודם כל קרה (בעקבות איכות הסגל הספציפית שלנו) ולאחר מכן האיטלקי דרש עליו קרדיט. אין ספק, ערמומי.
אני דווקא חושב שהחילופים שלו מתוכננים (ושהבן שלו דוידה אחראי על החלק הזה) ולעיתים קרובות גם מצילים לנו את התחת. אנצ’לוטי יודע להגיב מצוין ולראייה התוצאות בשטח. קשה מאוד לשחק נגד הקבוצה הזו, היא נותנת לך הרגשה שהיא מנומנמת ובשתי התקפות טובות הקבוצה היריבה מוצאת את עצמה בבור עמוק מאוד.
עוד משהו ששמתי לב אליו הוא משחק המסירות הנהדר שהקבוצה הזו מראה כשהיא מגבירה קצב ולוחצת על הגז. מסירות קצרות, דאבל פסים, כדורים ארוכים. אולי זו לא הקבוצה הכי נוצצת וזוהרת של ריאל, אבל אני חושב שזו אחת הקבוצות היותר מגוונות שיצא לי לצפות בהן. כמו כולם, חבל לי שאין קצב גבוה ורוב המשחק הוא מנומנם, אבל כשהקבוצה מחליטה לשחק אני פשוט מוצא את עצמי מתמוגג לעיתים קרובות. פיזיות, אתלטיות, וירטואזיות, בעיטות מרחוק, איומים מהאוויר - הכל יש. אתה לא יודע מאיפה זה יגיע. מעל כל זה עומדת בגאון רוח המדרידיסטה שגם מביאה אותנו לנצח את כל המשחקים האלה. אבל מה שהכי משמח אותי זה שחילופי הדורות עברו בנונשאלנט, כשזה מלווה בזכייה נוספת בצ’מפיונס.
אני מכיר את הטענה ארוכת השנים שלך לגבי מידת ההשפעה המוגבלת של המאמן בכדורגל (למרות שגם אתה הודית שיש מקרים מיוחדים שלא כ"כ מסתדרים עם הטענה), ואני גם נוטה להסכים איתה בגדול.
אבל במקרה הזה, לא צריך להפוך את זה להרבה יותר ממה שזה. הטענה היא לא שאנצ’לוטי הורה לפדה לקחת את הכדור לטיול בדיוק בדקה 18 בתיאום מושלם עם פריצה של מנדי באגף השמאלי והתנפלות כוללת של השחקנים האתלטיים שלנו.
כל מה שהיה צריך זאת הכנה כללית למשחק של “תפתחו את המשחק חזק, הם יתנפלו עליכם מהדקה הראשונה אז תתנפלו עליהם חזרה” במקום ההנחייה הרגילה של: “תרגיעו את המשחק מההתחלה, תנו להם לרדוף אחריכם”.
גם מההרגעה אחרי השער השני לא צריך לעשות יותר מידיי - כל הסיפור יכול להסתכם בסה"כ ברגיעה טבעית במצב של יתרון, בשילוב של תנועת ‘קאלמה’ של אנצ’לוטי עם הידיים, ושיחת הרגעה כללית במחצית של “אנחנו ביתרון, הכול בסדר, אין צורך לצאת להרפתקאות מיותרות”.
גם המקום המובהק ביותר של אנצ’לוטי בניהול המשחק - החילופים - מעידים על הכוונות האלה. במקום להכניס את קמאבינגה הנמרץ בדקה 60 כפי שהתרגלנו לאחרונה, הוא נכנס אחרי דקה 80 כדי להרוג אותו.
גם האסטרטגיה של הגברת הלחץ בחצי שעה האחרונה - אני מסכים שיש פה הרבה חכמה בדיעבד, כשאנצ’לוטי ראה פתאום שזה עובד. אבל מאז שהוא ראה כי טוב, לכל הפחות ההרכבים והחילופים שלו מצדדים באסטרטגיה הזאת בצורה ממוסדת.
שוב, לא צריך לעשות מזה יותר ממה שזה, אבל לצד מתן הקרדיט המסויים שכן מגיע. אל דאגה, אני האחרון שאראה באנצ’לוטי איזה גאון טקטי.
מסכים בהחלט, ויכול להיות גם שהמחצית הראשונה לא היתה אנצ’לוטי והשחקנים פשוט לבד הגיבו ככה להתנפלות של אתלטיקו כדי להראות להם מי הבוס, אם החלק של אנצ’לוטי יכול להיות מוטל בספק במה שקרה בחצי הראשון(ואני בהחלט מסכים איתך שהוא כן קשור) מה שקרה בחצי השני בהורדת קצב ומשחק נסוג ואיטי(כולל החילופים כפי שציינת) זה בהחלט אנצ’לוטי.
אתלטיקו רצו אתמול כמה ק"מ יותר מאיתנו. למישהו יש סטטיסטיקה על שאר המשחקים שלנו? מעניין אותי אם אנחנו תמיד רצים פחות מהיריב, או שזו אתלטיקו
כי את מיליטאו את מחפש. על זה הדיון.
לא היית בכלל מעיר לאלאבה על גול כמו נגד אספניול, כי בצדק היית מעיר לאשמים האמיתיים (או שואל איפה מיליטאו היה).
גם אצלי הוא הבלם השלישי, הוא פשוט לא איזה אפס שצריך לעזוב לסביליה. הוא בלם נהדר והוא יהיה העתיד שלנו.
בנוסף, סיבה נוספת לכך שלרוב הוא בפריים, כי הוא בצד של קרבאחל ולא של מנדי. מיותר לציין מי טוב יותר הגנתית.
בגלל זה תוקפים הרבה יותר מהצד שלו בדרך כלל.
גם בגלל משחק הראש העדיף שלו, הוא מקבל אחריות חשובה יותר מאלאבה במצבים נייחים.
אבל די, טחנו מים. את הכסף נספור במדרגות. כמו עם ויניסיוס. גם אז לא הצלחתי לשכנע שמדובר ביכולות שהכי קל לשפר. השאר היסטוריה
ליברפול-כמה פציעות יש להם כבר העונה?עם איזה תארים הם סיימו בדיוק?
2גביעים שאחד מהם זה גביע השוקו?
סיטי-הפסידה לנו בחצי גמר, הקבוצה הפחדנית והמשעממת. אל תשכח שהם מפליצים כסף.
באיירן-הפסידו בגביע הגרמני, הודחו מול ויריאל. עד כה בליגה הגרמנית הם נראים פשוט רע.
נאפולי-קרסו עונה שעברה בסביבות פברואר/מרץ, מצפה לאותו דבר השנה.
טוטנהאם-כמו כל קבוצה של קונטה, תקרוס סביבות פברואר בליגה ובאירופה.
ארסנל-עזר להם לזכות במקום החמישי בעונה שעברה, העונה קיבלו בראש מיונייטד כה.
הכרטיס הצהוב להרמוסו אתמול היה מוגזם, אבל ממבט ראשון זה נראה כמו כרטיס צהוב שני קל.
אבל זה לא אשמת אף אחד שהרמוסו אידיוט וקיבל את מה שמגיע לו על הטיפשות שלו.
המשחק היה יותר מהנה ממה שציפתי, חשבתי יהיה יותר משעמם בגלל אתטליקו שהיא נטו באה לשבור רגליים ושום דבר אחד.
מצער על השער המטומטם שספגנו, טעות של קורטאה. 6/6 בליגה, שיפור אדיר ביכולת של פדה ורודריגו אחלה פתיחת עונה שלא יגמר.
נ.ב
הבישול של טושומאני-וואו, קאסמירו לא היה עושה את זה.
לא הזכירו את זה אז אני אעשה זאת, מנדי אחרי שני איבודים מאוד מסוכנים בהגנה מוחלף באופן מידי ע"י רודיגר, לא רוטציה ולא עייפות, פעם ראשונה שעושים את זה למנדי, מקווה שקרלו מתחיל להבין שיכולת הנעת כדור בהגנה תחת לחץ לא פחות חשוב מיכולות הגנתיות.
הוא גם היה מוצהב והוא הוחלף בשלב מאוחר, את השטויות שציינת הוא עשה גם בשלבים מוקדמים יותר ורודיגר התחמם עוד מהמחצית.
חילוף מהבית לדעתי.
מחזק, מהרגע שנשלף הצהוב היה ברור שהוא יוחלף.
אני לא חושב שיש לזה קשר לשום אספקט אחר של המשחק(וחבל שכך).
אני רוצה להוסיף כמה זה מרענן לראות שחקנים בלבן שנותנים פייט לשאר בהמות הליגה.
טשואמני בנוי כמו חומה, כמובן שגם רודיגר ולראות איך הם מגיעים לתת גב בקטטות זה מרשים מאוד.
עוד סיבה לרודריגו וויניסיוס להיות משוחררים לעשות את מה שהם טובים בו ולהפסיק לפחד מכל מני בריונים.
לא שמתי לב שהוא קיבל צהוב, כבר התחלתי לפתח תקווה שאולי נראה אותי אותו פחות ופחות