שום דבר ממה שעברנו השנה וב21/22 (וזה היה הרבה) מתעלה על זה בסופו של דבר:
אגב דעתו הכללית על העניין - “Madrid doesn’t wait”
שום דבר ממה שעברנו השנה וב21/22 (וזה היה הרבה) מתעלה על זה בסופו של דבר:
אגב דעתו הכללית על העניין - “Madrid doesn’t wait”
מצד שני, אנחנו קבוצת ליגה פחות טובה.
לצורך העניין, לא סביר שנוכל לקחת ליגה סדירה מול סיטי.
בשנים האחרונות נפגשנו 8 פעמים: 4 הפסדים, 3 תיקו וניצחון אחד בודד. איכשהו, בנוקאאוט זה הספיק לשתי העפלות ושתי הדחות.
אנחנו קבוצת ליגה שהפסידה משחק אחד העונה ויכולים לקחת 99 נקודות העונה. התמודדנו מול מסי בשיאו ולכן לא לקחנו אליפויות ב15 שנים האחרונות, זו החריגה האמיתית. עדיין 36 אליפויות, הכי הרבה בספרד.
רילקס, שינויים זה דבר מפחיד אבל אין סיבה באמת לפחד.
אה, אני לא חושש וכמו שאמרתי, הפורמט נשאר נוקאאוט - שמעבר לכך שאנחנו מצטיינים בו, הוא גם הרבה יותר מרגש ומלהיב ממפגש על 3 נקודות, גדול ככל שיהיה.
ציינתי דוגמה נגדית לטענה שלך. סיטי קבוצה טובה יותר, ובפורמט ליגה זה בא לידי ביטוי - הרעש קטן יותר.
השנה אנחנו אחלה, אבל על כל אחת כזאת יש לנו עונת נפל.
לא יכול איתך ולא יכול בלעדייך| ברגע הכי מרגש האינטרנט שלי קרס וכל העדכונים שעלו בדף הפייסבוק נכתבו מהטלפון - הוט האלופים גם אצלהם כשיש תקלה אין טלוויזיה אז לא יכולתי לצפות בשידור החוזר כמו שאני אוהב אבל הכל לטובה.
תשמעו…אין לי מילים כמעט. בטח שאין לי גרון. בטח שאין לי שעות שינה. התחושה שחוויתי שוב בדקות האלה, זה מזכיר את מנצ’סטר סיטי 2021-22 בדרך שזה קרה, הפעם לא התגברנו על יריבה שטובה מאיתנו, להיפך. גם ריו פרדיננד קפץ שם בשידור כאילו הוא מדרידיסטה שגדל על הקינטה דל בויטרה או החמישייה ברצף של אלפרדו די סטפאנו. זה לא הגיוני. התבאסתי שלטוס למשחק לא הייתה אופציה מבחינתי אבל ראיתי את המשחק עם עוד אלף אוהדים בהאנגר 11, נתתי לזה צ’אנס, ומבחינתי זה היה כמה אחוזים מהטירוף של הסנטיאגו ברנבאו. רק אוהדי ריאל מדריד יכולים להצטלם עם הגביע לפני חצי הגמר ולהעלות את זה לרשתות החברתיות – האמת שלא אני. החבר’ה עשו לי שם כבוד ובהמנון הדסימה לקחתי את הגביע לבמה כאילו אני סרחיו ראמוס. עם חולצה של…ויניסיוס ג’וניור. גאה, איזו בחירה, אבל אולי וידאו כזה צריך עם חולצה של ראול? מעניין.
כשהאושר שהכדורגל מעניק לך הוא בווליום כל כך גבוה, הרעד הזה, התשוקה, הטירוף, כמעט על סף דמעות, ההיסטוריה חוזרת על עצמה 2022 - המשמעות הזו - מה זה משנה מה אני אכתוב עכשיו מקצועית, באמת. כל העונה זה “זורם”, יש עוד משחק אחד לשרוד. עונה טובה תיהפך לעונה היסטורית עם הגביע ה-15, אמן. והאמת ששיחקנו לא רע.
בגלל דברים כאלה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל, כמו שקרה עם חוסלו. סיפור הסינדרלה הזה. השחקן האחרון בהיררכיה בחלק הקדמי. זה שתמיד נראה מסורבל ואיטי. זה שלעולם לא יפתח במשחק גדול. זה שעכשיו בכל העולם חורשים על זה שבגמר 2022 הוא טס לפריז על תקן תייר ואוהד כדי לתמוך בדני קרבחאל, שנה אחר כך ירד ליגה עם אספניול. חוסלו עם שני גולים כמו שצריך, במקום הנכון ובזמן הנכון, הריח את ההשמטה של מנואל נוייר. נזכור אותו לכל החיים. חוסלו שממהר להתנצל בפני הקהל גם כשהוא כובש שער כי קודם לכן הוא החמיא. כל העונה אני כותב לו באינסטגרם “El Nueve” ומגיב לו אחרי הפוסטים. זה כאילו באמת יש כוח מאגי וגם אם הוא היה על המגרש מהדקה ה-60 רק בדקה ה-80+, רק לפני תוספת הזמן זה יקרה…
אני רק אזרוק מילה על חילוף כל כך מטומטם של תומאס טוכל שחששנו שיפתיע טקטית – נניח המשחק נכנס להארכה הוא גמור, זה לא רק הארי קיין (עכשיו שוב יצחקו שהוא מנחוס - התבגרנו לא?), אין לו מהירות מקדימה ואין לו דרך לשמור על כדור. איזה מאמן שפוי מוציא את כל שחקני ההתקפה הנורמליים שלו? אלפונסו דיוויס בועט לחיבורים ברגל ימין זה קלאסי ריאל מדריד, הזוי.
שם לרגע את האמוציות בצד וכו’ – אני חושב שלא שיחקנו מי יודע מה. ואני אסביר. אלה לא התלונות הרגילות, קצת אחרת, ואני יודע שזה לא ממש חשוב. הגענו להרבה מצבים כביכול – ושוב לא כל מצב הוא מצב לגול ולא כל איום הוא מסוכן - ונוייר הדף הכל עד להשמטה, אבל זה בעיקר לתת את הכדור לוויניסיוס ג’וניור ולהתפלל, והוא עשה משחק של ציון 9 – לא ציון 10 כי הוא לא כבש או בישל. לכן, בגלל המשחק הפנומנלי שלו ואיך שהוא עובר שחקנים על הקו כמו במשחק מחשב - זה היה נראה שההתקפה של ריאל מסוכנת. ויני רץ, כדרר, האמין, דירבן את השחקנים ואת הקהל. באמת אין תלונות, משחק של וורלד-קלאס אמיתי. אני מכניס את זה חד וחלק לרשימת המשחקים הגדולים שלו כמו המשחק הקודם נגד באיירן מינכן, כמו ליברפול 2022-23 כשהוציא אותנו לבד מהבור וכן הלאה.
שוב אחת הבעיות מבחינתי הייתה (אגב מצאנו בועט חדש לכדורים חופשיים? רודריגו!) שלא היו מספיק שחקנים ברחבה. פדה ואלוורדה פעם בכמה משחקים ממתין שם מאחור לאיזה וולה וכשזה מתלבש זה וואו. אף קשר אחר לא עושה את זה. ורודריגו לעתים היה תקוע בצד שמאל. גם אם ויניסיוס עבר שלושה שחקנים על הקו, הוא מוציא כדור רוחב ואין סיכוי ששחקן אחד בלבן יתגבר על כמה מבאיירן.
אבל ריאל מדריד לא יכולה לשחק כמו פריז סן ז’רמן שזורקת את הכדור לקיליאן אמבפה\לכוכב התורן שלה - ומתפללת. היו דקות לא רעות בכלל – לטעמי לא מספיקות, היו דקות שדברים היו תקועים, לא היה לנו את הכדור למשל. היו דקות בהן צד ימין נעלם. רודריגו נעלם, ג’וד בלינגהאם – השתפר במחצית השנייה אבל בטח אם יש לו כאבי ברכיים – אפשר היה להכניס את ברהים דיאס קצת מוקדם יותר. אני שמח שהפעם החילופים של קרלו אנצ’לוטי כן הגיעו בזמן וכן השפיעו. אני מבין את הכל - הלחץ העצום, התחושה שזה לא פייר כשבאיירן כבשה ועוד ועוד.
אהבתי מאוד את המשחק של ההגנה כיחידים, אבל לא כקבוצה. היו פעמיים בתחילת המשחק שכדור עומק של באיירן בין בלם למגן יצר מצב מסוכן מאוד ולמזלנו גנאברי (“הוא בטוח יכבוש”) היה קצת חלוד והתרגש. פרלאן מנדי ניצח באחד על אחד. כיפאק לנאצ’ו על הופעה מדהימה למעט פאול די מטופש בסוף, הלוואי וזה לא המשחק האחרון שלו בברנבאו כשחקן ריאל בליגת האלופות, אשכרה “הילד” יכול לזכות בגביע השישי. אנטוניו רודיגר עם בישול של רוברטו קרלוס. דני קרבחאל לא איבד לטעמי אף כדור וגם היה מסוכן התקפית. אנדריי לונין רשם הצלות לא רעות בכלל.
שימו לב לשער הניצחון שלנו ואני מתחבר למה שנכתב ב-AS. נאצ’ו שלט שם בכדור ברחבה כאילו הוא זינדין זידאן, עצם הנוכחות של אנטוניו רודיגר וכדור הרוחב המדויק שלו בשיא הלחץ, אפילו חוסלו שנזהר לא להיכנס לנבדל. במשחק נגד סיטי לפני שנתיים, נאצ’ו חילץ כדור שמנע מתפרצת, עלה למעלה, הייתה שם נגיעה ברחבה של אדר מיליטאו שהשתלט על כדור קשה ובסוף הרמה די טובה של דני קרבחאל.
“המפסיד” לדעתי מהמשחק הזה הוא אורליאן טשואמני, לא הרגשתי את הנוכחות שלו, לא ראיתי ממנו שום דבר יוצא דופן, הוא איבד כדור די מסוכן בהתחלה, לא ממש הגנה, לא ממש התקפה. וגם המהלך ההזוי עם שני כדורים על המגרש בחצי גמר ליגת האלופות וצוות השיפוט לא רואה. הזיה מוחלטת. אבל עזבו שטויות. [מעדיף לא לדבר כאן על השיפוט. השופט הפולני בגלל הקוון ‘עשה ג’וד במאסטייה’. יכול להבין כעס של באיירן. אני חושב שבשער שנפסל לריאל - בתמונה כשעוצרים זה נראה נורא מבחינת נאצ’ו - עצם הפעולה מטופשת, אבל כשהמשחק רץ יעני במהלך באמת בווידאו - ג’ושוע קימיך נפל כאילו ירו בו וסליחה על הביטוי בימים אלה.
איזה כיף שזה הסתדר שוב, ריאל מדריד הנצחנית והאפית, שיש תאריך חדש ביומן, האחד ביוני 2024, אפילו גארת’ בייל בירך, ואני צריך את זה. מבחינתי אגב כעת החזרנו את החוב מ-2012 כי עשינו את זה בבית היכן שנשבר הלב. סיימתי את המשחק כמו חוסלו, על הריצפה. ביום שבת אני חוזר למציאות כי החיים האמיתיים הם לא ריאל מדריד. והמבין-יבין…האללה מדריד!
שנייה אחרי שנגמר המשחק אני מקבל מחברים הודעות של ״איזה גאון אנצלוטי,העלה אתכם עם החילוף״,״תתנצל בפני קרלו״,אז מה אם כל השנה אני אומר שעם חלוץ אנחנו הרבה יותר טובים אפילו שזה חוסלו ושאתמול מדקה 60 בערך אני מתחנן שיכניס אותו במקום רודריגו כי היה כל כך ברור שאנחנו חייבים מישהו שידחק איזה כדור מכל הכדורים שויני הכניס לרחבה אחרי שהתעלל בקימיך ושרודריגו מיותר לגמרי במשחק הזה,נו טוב,שאלה יהיו הצרות שלנו.
ויניסיוס מבחינתי הוכיח חד משמעית שהוא כרגע השחקן הטוב בעולם,בזמן שאמבפה,הלאנד וגם בלנגהאם לא היו מורגשים או משמעותיים כל כך העונה בנוקאאוט,הוא פשוט הגיע לכל משחק ונתן הצגות,היום היו דקות שהוא נכנס לגוד מוד ופשוט עבר שחקנים של באיירן כאילו הם ילדים,מדהים.
אנחנו בגמרררר!! 90 דקות מגביע מספר 15!!! שזה יותר מכפול מהמקום השני,פי 3 מברצלונה,6 גמרים מ 11 עונות,איזו תקופה להיות אוהד ריאל🤍
אתה יכול להגיד להם שהחילופים תמיד מגיעים אחרי שאנחנו חוטפים, גם נגד מנצ’סטר סיטי עם שתי הבעיטות מרחוק שאמנם הביצוע היה ברמה הגבוהה ביותר אבל היה להם יותר מדי זמן לכוון. לא תמיד רבע שעה של כדורגל תספיק לשחקני הספסל הנפלאים שלנו. אפשר היה להחליף את ג’וד בלינגהאם ולתת לברהים דיאס לשחק - תמיד מלהיב אותי בסגנון המשחק ושחקן יותר ‘יוצר’ מאשר חוסלו הנפלא. כמובן שצריך נוכחות של חלוץ, הוא הריח את מה שעתיד לקרות, תקפנו עם מעט מדי שחקנים. בכל מקרה רוב התגובות האלה הם של אוהדים אני מניח או כאלה שאוהבים את ריאל, לא אלה שטוחנים את המשחק לאורכו ולרוחבו שבוע אחר שבוע ורואים את כל 90 הדקות כמונו…
האמת אני מופתע שבפודיום לא חגגו על הציטוט שלי שהעלו אותו בטוויטר בפרק שלא צולם אלא רק הוקלט - על כך שאני חושב שקרלו אנצ’לוטי לא מאמן היסטורי באמת, שחסר לו משהו ובלתי נסבל מבחינתי שריאל מדריד משחקת לא מעט פעמים כמו אוססונה גם אם היריבה היא באיירן מינכן.
לכולם ברור, ולדעתי גם השחקן עצמו הפנים, שהוא כבר לא בנוי למאבקים פיזיים ולעוצמות הפיזיות הנדרשות משחקן מודרני כדי שיוכל להיות אפקטיבי יותר ולכן לשחק יותר. נראה לי שאין יותר מתסכל מלהזדקן בהקשר של כוכב על בספורט שרואה איך ההשפעה שלו על המשחק הולכת ופוחתת.
ועדיין כשהוא במגרש, מודריץ יתן הכל עד הנשימה האחרונה, ולרוב גם לאחר מכן כדי לאפשר מה שקרה כל כך הרבה פעמים, וכמובן אני מעל הכל מתייחס לספרינט שהוא דפק בחזרה להגנה, והגיע הכי מהר כדי לאיין את המצב של פבלוביץ שהיה בדרך לנעיצת המסמר האחרון. מהלך, שראוי להראות שוב ושוב כדי להבין מאיפה צצות כל הנשמות. אם נתאמץ מעט, ניזכר במהלך עם אופי דומה, באותו מגרש ובפיגור דומה, כאשר הוא דפק ספרינט לצורך חילוץ כדור מהתקפה מתפרצת שהוביל מסי, בשמינית הגמר של 2022, כדי למנוע מצב לגול.
אגדה שעדיין.
ולכן הוא צריך להבין את מקומו ולחבק את ההצעה שהמועדון ייתן לו אם וכאשר - להמשיך כשחקן ספסל בריאל מדריד, שחקן 13-14, לשחק חצי שעה במשחקים האלה זו לא בושה. אני חושב שלוקה מודריץ’ עד שער הניצחון נגד סביליה כשעלה מהספסל וקיבל תשואות מדהימות מהסנטיאגו ברנבאו וכל החברים כל כך שמחו עבורו - היה שחקן “מדוכא”, מרגיש נטע זר בקבוצה, מאוד לא משמעותי. מאז? זה אחרת. פתח בקלאסיקו, היה מעורב בשער השלישי שלנו נגד מנצ’סטר סיטי, רשם דקות לא רעות מהספסל. לוקה מעולה.
זה אפילו מעבר לכל מיני דברים אפשריים כמו גביע אירופה השישי ולהשתוות לפאקו חנטו. הכסף של ה-MLS וההרפתקאה הזו או דינמו זאגרב וסגירת המעגל, הכל יחכה וימתין עוד עונה.
אתה אלוף שהזכרת את החזרה שלו להגנה, זה מהלך ראוי שאני קצת שכחתי וזה לא בסדר - בין כל האירועים המדהימים האלה שהיו.
ואגב ויני, אתמול הוא טייל בעיקר על הקו, וכמה שהוא מדהים משם. החופש והשטחים שהיו לו שם הם תוצאה של הורסטיליות שהוא סיגל לעצמו. אם בעבר קבוצות ידעו איפה הוא ישחק ונעלו את הקו בצורה הרמטית, היום קשה הרבה יותר להתכונן אליו ולכן באיירן מינכן לא הגיעה עם תוכנית מסודרת כיצד לסגור אותו, לפחות לא באגף. רק מעצם זה ויני הפך לשחקן יותר מסוכן.
למרות שממש בא לפרגן אחרי משחק כזה, אני חייב להעביר ביקורת על שלושה שחקנים שאני מאוד אוהב.
הראשון, ג’וד. בניגוד למשחק הקודם הפעם הוא שיחק בעמדה שהכי מועדפת עליו, ולמרות כמה סגירות נחמדות בהגנה, משחקן שטוען לכדור הזהב אני מצפה להרבה יותר. מבחינתי יש לו הרבה מה להוכיח בעונה הבאה.
השני, רודריגו. במהלך המשחק ציפיתי למהלך התקפי מבריק ממנו באותה המידה שציפיתי למהלך כזה מקרבחאל. פשוט כבר אין לי ציפיות ממנו וכבר נשבר לי מהתירוצים של העמדה ומזג האויר. כוכב בריאל מדריד אמור לשחק פאקינג כדורגל. יש לו המון מה להציע, הבעיה שהוא עושה את זה אחת לשבעה משחקים. כשברהים החליף אותו שמחתי.
השלישי, טשואמני. זה לא רק האיבוד כדור הממש מעצבן ההוא שהפך להתקפה מסוכנת של באיירן, זה הנוכחות הדלה שלו באמצע. בדרך כלל אין לי איתו בעיות ואני מוכן להחליק לו את המשחק הזה בדיעבד כי ניצחנו, אבל מקשר אחורי בריאל מדריד אני מצפה להרבה יותר שליטה במשחק.
לעומתם, מנדי עם משחק מושלם, צמד הבלמים, קרוס ופדה, וכמובן ויניסיוס.
עם הפנים לגמר. משחק הרבה יותר פשוט מהמשחקים מול באיירן וסיטי, שחקני דורטמונד יעשו לנו הרבה פחות כאבי ראש, ואחרי המשחקים מול לייפציג, סיטי ובאיירן, מרגיש לי שאנחנו משחקים בקצב משחק הרבה יותר גבוה ומוכנים לגמרי למשחק מולם.
באחד הדריבלים של ויניסיוס ברחבה, מנדי היה חופשי לגמרי, ומסירה אליו הייתה יוצרת מצב מעולה לכיבוש. ויניסיוס ראה אותו, היסס, ועדיין החליט לבעוט על שחקני באיירן מאשר למסור לו.
למנדי יש ערך גדול בתור סלע הגנתי, אבל קשה לי לבלוע את האימפוטציה בהתקפה. הוא אפילו לא באמת כזה גרוע - הוא כבר כמה שנים פשוט לא מנסה. גג משמש קיר לשחקנים סביבו.
איפה מה שהוא אומר בראיונות ואיפה איך שהוא נראה על המגרש. מתחבא מהכדור בהגנה, לא יוזם, לא מהווה אופציית מסירה כשאנחנו מניעים, לא מצטרף יותר מדי קדימה. פשוט אדיש. מתחיל לחשוב שטעיתי והפזיזות של קמאבינגה עדיפה על האדישות הנוראית הזו של טשואמני. קמאבינגה לפחות נמרץ ולוקח אחריות, בא לקבל כדורים ומרגישים שהוא שותף מלא במשחק. אצל טשואמני יש לך דקות שלמות שנראה שהוא עושה הכל כדי להיות מעורב מה שפחות.
צריך לזכור טוב טוב את המשחק אתמול, איך ‘שלטנו’ בדיוק לפי התוכנית של היריבה. בנוק אאוט אסור להתפתות ואסור לשחק פתוח מדי. צריך לשחק כדורגל ציני ולנצח. אוי ואבוי אם היינו נשארים עם המחמאות ועם האקס ג’י.
עד שטוכל החליט לבצע התאבדות הוא ניהל את זה מצויין וקיבל בדיוק מה שהוא רצה.
בהמשך לזה
הכדורים שלהם עברו את קו הקישור שלנו הרבה יותר מדי בקלות. בנוסף, הקישור שלנו לא עשה עבודה בהצטרפות מקו שני ולא בהעברת כובד המשקל ימינה כשויני קיבל את הדאבל והטריפל טים שלו. מי שהיה אמור לעשות את זה בצד ימין זה פדה שהיה במשחק חלש.
זו הייתה באמת התאבדות מפוארת. כבר ראיתי שטויות של מאמנים בנוק-אאוט, אבל פה הוא באמת עשה הכל הפוך. זה התחיל אגב בחילוף של דיוויס במקום גנאברי ולא מולר. אם כבר החלטת לא לעלות עם מולר מראש במשחק כזה באלופות בו הניסיון זה בערך הדבר הכי חשוב, לפחות תכניס אותו חילוף ראשון במקום שחקן התקפה שנפצע. אבל הוא בחר לשים מגן שמאלי כקיצוני, שכמובן תפר אותנו עם גול ברגל החלשה שנכנס רק נגדינו (שישאל את גבארדיול).
מסכים שפדה היה במשחק יחסית פושר. קו הקישור שלנו פרוץ כי הקשר האחורי שלנו משחק בפאסיביות בלתי נסבלת במקום לתקוף כדורים ושטחים.
לא מסכים בכלל.
זה שאנחנו עשינו את זה לסיטי, וזה שבאיירן כמעט עשתה את זה לנו אתמול, לא אומר שזאת הדרך ה"בטוחה" יותר לנצח משחק נוקאאוט. בסופו של דבר נצחון משכנע של 3-0 או 3-1 (שמגיע בדקה 60, ולא בדקה ה-90) היה הרבה יותר סביר אתמול, מאשר התסריט הדרמטי שראינו שקרה בפועל. בדיוק כמו מה שסיטי עשתה לנו בשנה שעברה, ולא הייתה רחוקה מלעשות לנו השנה.
גם אם קו הקישור שלנו לא עשה עבודה טובה מספיק ונפרץ בקלות מידיי, וגרם לנו לדפיקות לב מואצות כאוהדים, בפועל היו לנו הרבה יותר מצבים מסוכנים מאשר לגרמנים - גם מצבים מסוכנים שמתורגמים ל-xg, וגם כדורים שמטיילים ברחבה שרק בגלל חיסרון של חלוץ 9 לא נגמרו בגול. קל וחומר אם קו הקישור שלנו היה מאומן וסוגר קווי מסירה כמו שצריך.
שיחקנו נכון, והסתברותית היינו צריכים לנצח כך או כך. אם באיירן הייתה גונבת אתמול ניצחון זאת הייתה החריגה הסטטיסטית שלא מעידה על הכלל, ולא מעידה על הדרך הנכונה לנצח משחק כזה.
וכל זה בלי לדבר בכלל על חוויית הצפייה כאוהד, שבאופן אישי אני מסכים שהיא משנית לניצחון, אבל חשובה גם היא.
מסכים לגמרי, אנשים נותנים יותר מדי ערך למזל ולעובדה שריאל יחסית מצליחה לנצל אותו לאחרונה.
עדיף תמיד להיות בצד של ריאל אתמול או סיטי מול ריאל בשנים האחרונות בתור הקבוצה שמגיעה להרבה יותר מצבים. אנצ’לוטי אתמול קרא לזה “מלכודת” (בהקשר של העובדה שבאיירן הבקיעה שער) אבל זה קשקוש וחוכמה בדיעבד.
יש הבדל בין להגיד שאסטרטגיה כזו תנצח לנו יותר משחקים מתוך סדרה של עשרה, לבין העובדה שבמשחק כדורגל יחיד שהוא כל כך רגיש לאירועים מקריים והעצבים של כולם גבוהים - צריך לקחת פחות סיכונים
בחצי גמר צ’מפיונס? לא מעניין
מסכים עם הביקורת על פדה וצ’ואמני, אם כי מבחינתי מדובר בתצוגה נקודתית ולא במאפיין לאורך זמן, במיוחד אצל הראשון כמובן. לשני אכן יש בעיה של חוסר אימפקט שבאה לידי ביטוי אתמול יותר מהרגיל. בכל אופן חוליית הקישור שלנו התקשתה מאוד אתמול, מחמאות לבאיירן על משחק נקי ונכון. ובכל זאת הצלחנו לשטוף אותם וליצר המון מצבים מסוכנים - כמות נכבדת יותר של מצבים איכותיים לשער מאשר סיטי באתיחד נגדנו, לשם השוואה. וזה מוביל אותי לג’וד, שלדעתי סופג ביקורות מוגזמות על אתמול. הציפיות ממנו אמנם גבוהות, אבל הבחור עם זריקה בברך וכתף לא במקום הציג משחק טוב יותר מכל הקישור-התקפה איתם שיחק, מלבד ויני וקרוס. לדעתי היה בסדר גמור, ניתן לצפות ממנו ליותר אבל להזהר מאובר-ביקורת.
חחח גם אתמול ויני לא פספס הזדמנות לקצת טיזינג, בואו. זה אותו בנאדם
https://twitter.com/i/status/1788466050083799483