הגרלת 1/4 גמר הצ'מפיונס :: מקבלים את יובה בשחזור הגמר של השנה שעברה

[Raulito-7]

המטרה: כמו בכל עונה - הגביע החשוב מכל, ובפעם השלישית ברציפות. זה מה שנשאר לנו העונה. הדרך? נראית מעודדת יותר אחרי שני משחקים טובים נגד פאריס סן-ז’רמן בשלב 1/8 הגמר וניצחון כפול. כריסטיאנו רונאלדו נהדר וסיבות נוספות לאופטימיות הן הסגל המלא(טפו טפו טפו) והביטחון של הקבוצה. ריאל מעפילה לרבע הגמר בפעם השמינית ברציפות.

כבר מחר תיערך הגרלת שלב 1/4 הגמר ואחרי כמה דקות שנראות כמו נצח, עם סרטוני וידאו מיותרים ובילבולי מוח - יישלפו הכדורים, ואנחנו נעצור נשימה. המשחקים ייערכו ב-3 או 4 באפריל והגומלין בהתאם.

ואלה שמות:

ברצלונה.
מנצ’סטר סיטי.
באיירן מינכן.
יובנטוס.
ליברפול.
רומא.
סביליה.

את היריבות עצמן אין צורך להציג. סביליה שהפתיעה את מנצ’סטר יונייטד, נראית כהגרלה הקלה והנוחה ביותר על-אף מאזן האימים שלנו בפיחואן, וחוץ ממנה גם רומא, שחוזרת לרבע הגמר לראשונה מזה עשור, אז הדיחה אותנו ב-1/8 הגמר - אבל סגרנו מולה את החשבון כבר לפני שנתיים. מול יובנטוס תמיד קשה לנו במפגש כפול אך עושה רושם שהיא (סמי) חדירה יותר מהעונה שעברה. לליברפול יש התקפה מחשמלת, בעיקר בזכות מוחמד סאלאח שחקן העונה באנגליה בינתיים לפי רוב הפרשנים, והיא סימנה V גדול על פורטו עם המון סטייל. אנפילד המרגש, קלופ בטירוף, לצד נק’ תורפה בהגנה.
המפגשים שיוציאנו אותנו מדעתינו הם האחרים. קלאסיקו בשלבים הגבוהים - כבר היינו בסרט הזה. הזדמנות פז לנחמה ולקטוע את חלום הטרבל של בארסה. אנחנו זוכרים את זידאן ומקמנמן עם הצ’יפ בקאמפ-נואו ב-2002, לצד האכזבה עם האדום של פפה בעונת הבכורה של מוריניו| סיטי הזו שונה לחלוטין מהקבוצה של עונת הבכורה של פפ והיא בדרך לאליפות בהליכה ומפרקת כל מה שזז. דה-בריינה, סילבה, אגווארו - זה יכול להיות לא פשוט בכלל. הזכרונות מסיטי הם נעימים - ההדחה בחצי הגמר ב-2016 וגם הגליץ’ של מוריניו איי-שם ב-2012/13| באיירן מינכן חזרה למסלול עם היינקס, בדרך לאליפות קלה בפער של מי סופר כבר, ויש לה את הכישרון והאיכות וצריך לזכור שבשנה שעברה ריאל נהנתה מעט מעזרת השיפוט. ריאל נגד באיירן זה הקלאסיקו של אירופה, המשחק ששוחק הכי הרבה, וניצחנו בו בארבעת המשחקים האחרונים.

את מי אתם מעדיפים?

• רומא
• ליברפול
• סביליה
• באיירן מינכן
• יובנטוס
• ברצלונה
• סיטי

[Gev]

רק לא ברסה. לטעמי זה המשחק היחיד שאני לא רואה בו את עצמינו פייבוריטים.
הייתי רוצה לפגוש את ליברפול, יכול להיות משחק סופר מעניין והתקפי

[Yoni]

השנה חייבים לפגוש את בארסה בנוקאאוט לדעתי. מעדיף בחצי אמנם, אבל היצר החמדני ישמח גם לעכשיו.

אמרתי משהו דומה בהגרלת חצי הגמר בדסימה, כשקיבלנו את באיירן- אז זה היה האתגר המטורף (באיירן אלופת אירופה, בראשות פפ גווארדיולה)

בארסה היא האתגר היחיד שלא פיצחנו בדרכנו לזכיות בשנים האחרונות.
ניצחון עליה באלופות יתגמל אותי יותר מזכיות כמו 2016 נניח. יש לנו מיליארד זכיות, אף אחד לא ידביק אותנו כנראה.

מה גם שמסי אמר (ע"פ דיווח לא אמין כלשהו) שהוא רוצה אותנו ברבע בשביל לנשל את כריסטיאנו מכדור הזהב. בנוסף, שהוא חושש רק מסיטי ובאיירן.

עוד מילה על יחסי הכוחות בארסה-מדריד של השנים האחרונות: מסכים שהיחס לרעתנו, אבל אני חושב שהוא מנופח טיפה. מאזן הניצחונות בינינו הוא די מאוזן, פשוט הנצחונות של בארסה מהדהדים יותר (שער ניצחון בהתקפה אחרונה, 3/4-0 …)
יחסי הכוחות מאז הקלאסיקו בברנבאו ב13/14:
הפסד (4-3, בית)
ניצחון (2-1, גמר גביע)
ניצחון (3-1, בית)
הפסד (2-1, חוץ)
הפסד (4-0, בית)
ניצחון (2-1, חוץ)
תיקו (1-1, חוץ)
הפסד (3-2, בית)
ניצחון (3-1, סופר קאפ, חוץ)
ניצחון (2-0, סופר קאפ, בית)
הפסד (3-0, בית)

ובכלל באופן אישי אני מתפלל רק לדבר אחד בכל קלאסיקו- שנישאר באחד עשר שחקנים. הולך לנו סבבה לגמרי כך.

[Paco-Pavon]

תוריד את הסופרקאפ (מפעל שלא מעניין אף אחד) ותקבל ניצחון אחד בששת המפגשים האחרונים. זה לא מאוזן בשום צורה.

לרצות את בארסה זה אולי רומאנטי, אבל הם פייבוריטים מולנו. אסור לקפוץ מעל הפופיק בגלל הניצחון על פריז, צריך להתייחס אליו כמה שהוא היה ולא יותר. They got our number מה שנקרא. מעדיף שיתישו את עצמם מול סיטי/באיירן וניפגש במקרה הצורך בחצי/גמר, הם ההגרלה הכי גרועה מבחינתי.

[Aviad]

יש את השנים האלו, שאנשים רושמים משהו כמו ״בא לי אתגר להבין מה הקבוצה שווה״, לא בהכרח הסכמתי עם זה, אבל יכולתי להבין. אני חושב שזה בכלל לא רלוונטי השנה, אנחנו יודעים פלוס מינוס מה הקבוצה שווה, במה אנחנו טובים ובמה פחות. הדור הזה נמצא גם כך על טיפות הדלק האחרונות, אין פה איזו קבוצה צעירה שצריכה להתחשל, ונצטרך את כל העזרה שאפשר כדי לזכות בתואר. האפשרות להשיג זכייה רביעית בחמש שנים היא פשוט מפתה מידי, הדרך פחות חשובה לי.

פלורנטינו, חמם את הכדורים של סביליה ורומא.

אגב, הנאחס שלנו עם שחקנים לשעבר הוא סיבה מספיק טובה לרצות להימנע מבאיירן כמעט כמו מברצלונה. אם אנחנו מקבלים אותם אני שם סכום יפה על שער של חאמס.

[Orel]

אבל הוא מושאל, אין איזה סעיף שאוסר לו לשחק נגדנו או משהו?

[IdanBarca]

שום סעיף כזה לא תקף במפעלי אירופה, אופ"א אוסרת על זה (לא שחאמס מושאל רגיל). אגב גם בספרד רק מדריד עושה את זה.

[Yoni]

אז זה עניין של טעם אישי.
עם 33 אליפויות ו12 גביעי אירופה, הדרך כבר חשובה לי יותר. או יותר נכון- העניין והריגוש במשחקים במהלך העונה.
לצורך העניין, תיקח את כל שמיניות ורבעי הגמר נגד שאלקה, נאפולי וכולי של השנים האחרונות. אפילו הופנהיים עם המהפך של כריסטיאנו. זה לא משתווה לסיפוק ולהנאה שחוויתי במפגש נגד פסז. כמובן שאפשר ליפול וחזק- אבל זה חלק מהעניין.

[Aviad]

@Yoni

אפילו הופנהיים עם המהפך של כריסטיאנו.

לא יודע אם בכוונה או לא אבל מודה שזו דוגמא יפה לנקודה שלך

[Oleguer23]

לא מדויק, אבל יש לא הרבה שחקנים מושאלים בין קבוצות לה ליגה (מהזיכרון יש את גידטי וקלאודיו בובו מסלטה ואת פדראסה, יש מצב שזהו) כדי לקבוע. כל עוד זה סעיף חוקי בחוזה אין בעיה איתו, זה לא שחאמס ישחק ויחטיא בכוונה.

[El_Maestro]

מהקל לקשה:
רומא סביליה.
ליברפול.
באיירן יובנטוס.
ברצלונה סיטי.

בהתחשב בשנים האחרונות במפעל והסוויץ’ שהקבוצה עושה בראש, לפחות מבחינה פסיכולוגית (ובסוכנויות ההימורים) אנחנו נהיה פייבוריטים מול כל אחת. טוב, אולי חוץ מבארסה. אבל למרות המרורים שאנחנו אוכלים בקלאסיקוס האחרונים (להוציא את הסופר קאפ), יש לנו מאצ’ אפ לא רע בכלל מולה וזו מלחמה שאנחנו מנוסים בה. אבל עדיף להתרחק ממסי כמה שאפשר ולהימנע מלחץ דם מיותר.

סיטי תעשה לנו ברצלונה 2011, שזה לא בהרכח רע. באיירן ויובנטוס יהיה מעניין ולא יותר מדי כואב במקרה של הדחה. רומא, סביליה וליברפול בגדר חובת מעבר.

[IdanBarca]

כשאמרתי שרק מדריד עושה את זה התכוונתי לקבוצות הגדולות כמובן (בארסה למשל לא משתמשת בזה), אבל ניחא. בליגת האלופות זה בכל מקרה לא אפשרי, כאמור.

[Raulito-7]

כשהלכה והתקרבה ההגרלה גיבשתי החלטה - ליברפול. מגרש מרגש, משחק גדול, חוב היסטורי בנוק-אאוט, יורגן קלופ, כדורגל התקפי ויחד עם זה יש לה חולשות. אני די מאוכזב שקיבלנו את יובה.

אני כבר לא יכול לסבול את משחקי הנוק-אאוט נגד יובנטוס, תן לי אותם בגמר וזהו. הזכרונות מהנוק-אאוט כואבים מהפנדל של פיגו ב-2003, התחלת מנחוס שמינית הגמר שנתיים אחר-כך, הרשלנות במשחק הכפול ב-2015 והבעיטה בדלי. אנחנו צריכים לפגוש אותם רק במשחק אחד. וכשבארסה קיבלה הגרלה סופר-קשה זה מתסכל. הייתי מעדיף האמת לארח את המשחק הראשון אצלינו. ליובה יש סדקים וחייבים לנצל את זה - הגנה איטית יותר, שיטת משחק אצלה משהו בה על חשבון משהו(אם מאטווידי מחזק את האמצע זה בא על חשבון שחקן התקפה), תמיד תלויים בכריסטיאנו. הזכרונות מקארדיף נפלאים ויש לי צמרמורת. ואמוס!

[sari.23.11]

אני דווקא מרוצה מזה שהמשחק הראשון בטורינו,יובה תגיע בלי פיאניץ ובנעטיה ואלה שני שחקנים מאוד חשובים העונה.
היא חייבת להשיג תוצאה בבית והיא תצא קדימה ובלי שני אלה יהיו לנו חיים יותר קלים.
יובנטוס עדיין קבוצה חזקה ומהגדולות באירופה אבל השנה היא מזייפת במיוחד הגנתית,היא כבר יותר פגיעה בעורף מבעבר.
היגואין יגיע הבייתה,מקווה שיתקבל בצורה יפה.

[Raulito-7]

בואי יובנטוס. ההיסטוריה הארוכה בין המועדונים, הסטט’(19 משחקים סה"כ נגד יובה, יתרון קליל של 9:8 בנצחונות), והחישובים(האם זה טוב שהגומלין בברנבאו או להיפך?) הפיקנטרייה - שוב נגד האקס היגואין(ואפילו סמי קדירה), המשחקים האחרונים של בופון בצ’מפיונס? זידאן נגד יובה, המצ’אפ בין המאמנים, בין הקורות, במרכז ההגנה, קרב הסגנונות, ובעיקר - שריון התאריך ביומן, עם סימן קריאה ומרקר. ריאל מדריד נגד יובנטוס, קשה לדעת מהיכן לנתח.

הריטואל הקבוע חזר על עצמו - כל העולם עוצר מלכת בשעה 13:00 בצהריים שעון ישראל. רואים את ההגרלה בטלוויזיה, חלק צופים בטלפון. המוכרים בחנויות, הסטודנטים המסכנים שלומדים ביום שישי, אלה שהולכים לים היום. הדקות האלה, עד ששחקן העבר הגדול, הפעם שבצ’נקו, שולף את הכדורים - נראות כמו נצח. החוקים ידועים לכל, הסרטונים המושקעים לא מעניינים. שני משחקים חלשים הגריל שבצ’נקו, בארסה נגד רומא וסביליה נגד באיירן, ואז הגיע הבום: יובנטוס נגד ריאל מדריד. המשחק הראשון בטורינו והגומלין במקדש בברנבאו.

הזכרונות פשוט נפלאים. גמר העונה שעברה בקארדיף. עוד הרבה לפני הנפת הגביע של ראמוס. כבר ב-3:1 של כריסטיאנו הכל-יכול: התחושה הזו, הצמרמורת בגוף, הרגע שאתה מבין את המשמעות. הרגע שחלמת עליו מאז שריקת הפתיחה של 2016/17, בעצם מאז שאתה ילד, מאז שאתה אוהב ונושם כדורגל, מאז שאתה אוהד ריאל מדריד. החיוך המפגר שלא יורד לרגע מהפנים, ולצידך עוד מאתיים אוהדים שרופים, אבל אף-אחד לא שמח כמוך. זה לא נורמלי לזכות פעמיים בליגת האלופות ואף אחת לא עשתה זאת במתכונת הנוכחית. אבל אנחנו ריאל מדריד. אנחנו לא קבוצה נורמלית. אנחנו המלכים של אירופה. התחושה הזו שאתה בעננים, באולימפוס.

יובנטוס קבוצת על, היא תמיד עושה לנו בלאגן בנוק-אאוט. …ומפסידה לנו בעונה אחרת בגמר. הפנדל המוחמץ של פיגו והסיום העגום של עידן הגלאקטיקוס בטורינו, התחלת נאחס שמינית הגמר איי-שם עם לושמבורגו ב-2005, האקס מוראטה שכבש פעמיים ואיבוד הגביע החשוב מכל אחרי הדסימה. אבל עכשיו הגיע הזמן לשים לזה סוף. האריה השואג התעורר. גם כריסטיאנו רונאלדו, וגם ריאל מדריד. הדרך לגביע ה-13 עוברת שם. APorLa13 Hasta El Final - Vamos Real#