נאצ’ו אחרי מחצית ראשונה זוועתית היה טוב מחצית שנייה וזה מאוד מעודד.
צ’ומה במשחק ענק, יחד עם רודיגר זה הגנת ברזל.
לונין אחרי פתיחת עונה מהוססת צבר ביטחון ומוכיח שהוא שוער מצויין.
ברהים עם שער העונה 
ניצחון די מכוער של קבוצה לא מאומנת, אבל איזה פוטנציאל יש לסגל הזה !
ויני הוא חרא קטן גם מול קהל גרמני.
כולם מדברים על סאן לונין ,ברמדונה וכו’
אבל רק אני מסתכל על קרוס העונה ומתחנן שיאריך חוזה?
אין לי מושג איך נסתדר בלעדיו. צריך ערך בסטטיסטיקה על שמו.
אני חייב לציין את מנדי, לשחקן הזה אין מושג בכדורגל, אין לי מושג איך הוא מגן פותח אצלנו, הבנאדם אשקרה ניסה לתת ללייפציג שער, אם לגרמנים היה מגן ימני נורמלי הוא היה מבשל 3 שערים לפחות, הקטע בהתחלת המשחק כאשר הוא מסר לשחקן לייפציג כדי למנוע קרן היה הזוי, פשוט שחקן בלי שכל.
שחקן ללא שכל, מאמן ללא שכל והרבה פצועים, בקיצור עונה אנצלוטית קלאסית.
הוא לא העתיד בכל מקרה. צריך לבנות קבוצה חדשה וחזקה לעשור ולא לעונה הקרובה.
ציפיתי שקמא יחליף אותו אבל אני לא רואה איך זה קורה תחת אנצ’לוטי. הוא מסוג השחקנים שצריכים ניעור כדי להיות טופ 5 קשרים בעולם לא ליטוף מסבא קרלו.
הם שחקנים שונים… אני מאמין שיבוא יום ונצטרך מטרונום חדש במקום קרוס. לדעתי חייב מישהו כזה בהרכב. אני בונה על טשואמני שילמד לעשות את התפקיד הזה. אם לא, אני בטוח שנראה עוד קשר מצטרף.
היה פה דיון רחב על זה, האם יש צורך מהותי בסוג הקשרים האלה, אני חושב שכן, יש הרבה שגם חושבים שאין צורך.
האמת שאני לגמרי ממחנה ‘אנטי קרוס’ בפורום, אבל היכולת שלו להפוך ב-180 מעלות מצב של לחץ אפקטיבי של היריבה, להתקפה מתפרצת שלנו במסירה אחת פשוטה בלבד - זה משהו שלא ראיתי בחיים. ועוד בכזה נונשלנט, שלא לומר באיטיות הטוני-קרוסית המפורסמת.
יותר טוב בתחום הזה אפילו מצ’אבי אלונסו, וזה ממש לא הולך ברגל.
אפשר לסבול את זה| אז באירופה צריך לסבול ובטח בנוקאאוט, לא? בטוח שיש אטרקציות בלייפציג, לא ציפיתי שנטייל שם. זה הזכיר לי את המשפט הקבוע של זינדין זידאן לפני הנוקאאוט פשוט אז זה היה קורה נגד קבוצות חזקות יותר. במחצית השנייה עוד כאילו היה פינג-פונג של התקפות, את המחצית הראשונה מאוד לא אהבתי למעט אולי אדוארדו קמאבינגה. כבר אחרי דקה נתנו להם קרן במתנה, השער שנפסל - לא רוצה לצלול כאן לחוקי המשחק, לא מרגיש שיא הנוח עם זה אבל ניחא, כי אם היינו סופגים זו הייתה בעייה.
כאוהד ריאל לא חוויתי את שנות ה-70-80 בהן גרמניה הטילה עלינו אימה, אבל כן השלמתי פערים ואני זוכר שתמיד היינו מפסידים במינכן עוד במנהרה, כל מיני תוצאות שלומיאליות למשל גם נגד ורדר ברמן ב-2007-08 או הנוקאאוט שזכור היטב מעבר לשברון הלב עם ז’וזה מוריניו - זה ההפסד לבורוסיה דורטמונד שאיכשהו הפך לתבוסה.
הרגשתי שבחלק מהדקות לא נגענו בכלל בכדור ובהמשך אני לא ממש זוכר התקפה מסוכנת שלנו שאפילו חסרה בה המסירה האחרונה, פשוט לא הגענו לאיזור, השחקנים בשלב מסוים הלכו יותר מדי על בטוח. לא יצרנו יתרון מספרי, לא זרקנו את הכדורים לוויניסיוס ג’וניור שהיה בזון ובאנו להעביר את הזמן. היינו מאוד מסורבלים בהגנה, כולם למעט אורליאן טשואמני. כן אני סלחן על הניצחון.
לדעתי זה עוד משחק שמוכיח עד כמה העונה הזו היא דרך חתחתים אבל בה כל אחד נותן את שלו, ממש אפשר לסמוך על כל 17-18 שחקני הסגל שלנו. ברהים הוא לא כוכב כדורגל עדיין, הוא השחקן במקום הרביעי בהיררכיה בערך, אבל הוא גם לא שחקן זוטר, ממש לא. אני לא אשווה את השער שלו דווקא לליאו מסי, הייתה המון נחישות בגול הזה והופתעתי לטובה מהסיומת כי דבר כזה היה חסר לו בדרבי למשל. כל כך הגיע לו לכבוש את שער הניצחון, הוא הרבה יותר טוב וחשוב מרודריגו כרגע. רק הפציעה הארורה ההיא, מגיע לו להיות בנבחרת, אוף, כבר אין שחקנים. נקווה הפעם לבשורות טובות לשם שינוי. וצר לי הוא צריך לשחק במקום רודריגו.
הלאה, מעבר לברהים, עוד שני מצטיינים גדולים במשחק הזה: אנדריי לונין באמת בהופעה הכי טובה שלו בריאל, הייתי יותר שליו אם היה צריך להתערב חמש פעמים ולא תשע, לא “לשבור שיא” או להתקרב להופעות של איקר קסיאס וטיבו קורטואה ברמת הסטט’. חלק מהאיומים היו נוחים אבל היו לו גם זינוקים מרשימים כמו באחד על אחד, הרפלקסים טובים, ראיתי שיפור בכדורי הגובה, אין שאלה בכלל כרגע: לונין>>>קפה. את משחקו הטוב ביותר בריאל לטעמי הציג טשואמני כבלם, הוא היה נראה מפלצת. שקט וקר רוח, אני זוכר גליץ’ במחצית הראשונה אחרי שניסיון של נאצ’ו ללחוץ גבוה לא עבד (נהיה הוגנים - פעולה טובה של נאצ’ו התחילה את ה-0:1 - תראו ב-AS, מחצית ראשונה לא טובה שלו ואחר כך שיפור) בו הוא מציל אותנו. שקט בהנעת הכדור כיאה לקשר, משחק גובה פנומנלי. איזה כיף. אבל זו בעיה אם את המשחק הטוב ביותר שלו הוא הציג בקישור האחורי.
ויניסיוס מבחינתי דווקא כן עבר את המבחן, אולי את הבוחן, נבדוק אותו בוויקאס נגד ראיו וייקאנו וחבריו, כמה סנטימטרים והוא היה עושה 0:2, מהלך עצום שלו. כמובן ערב שקט יותר אבל הייתה לו מסירה נהדרת לרודריגו אפילו אובר-פרגון. הרגשתי שלא קיבל מספיק כדורים ודווקא כן הוציא מים מהסלע.
המשחק הבא נגד ראיו וייקאנו גם בסגל חסר, גם בשעה מעפנה של 15:00 בצהריים ובספרד זה אפילו מוקדם יותר, רק שלא נירדם בסייסטה ונמשיך במסע לעבר האליפות. האללה מדריד!
אתה מנסה להפריך דיוק ויכולת ניבוי של מומחים לנושא, שהם מן הסתם עובדים בשכר ואם הם לא פוגעים לאורך זמן אז הם לא היו שם, והכי חשוב- הם אובייקטיביים קצת יותר מאתנו.
לא אמרתי שתמיד הדירוג הזה הוא האמת הצרופה, ולדעתי מעת לעת יש שם עיוות סטאטיסטי שכדאי להמר עליו. אבל אני לא הייתי מזלזל. בנוסף, ככל שיש איזשהו הימור ספציפי ש"הבית" חושב שיש יותר מידי שמהמרים על תוצאה מסוימת, פתאום יהיו שינויים ביחסים.
אנסה להסביר (חפירה קטנה בהמשך) למה הדירוג אמור להיות אובייקטיבי: המטרה היא למקסם רווחים לבית, נדבר על משחק בודד אבל תמיד ניתן להרחיב לתחרות. ניקח משחק בו יש צד שינצח (גמר צ’מפיונס או משחק כדורסל שתמיד יש בו הכרעה). אם שני הצדדים ברמה זהה, יחס הוגן יהיה פי 2 למי שהימר נכון (תקבל פי 2 על הימור נכון או תפסיד מה שהימרת). זה שקול להטלת מטבע. במציאות “חותכים” את היחס כדי שהבית יהיה בתוחלת רווח, למשל 1.9 אם יתנו 1.9 ונניח שיש שני מהמרים, כ"א שם 100 שקל על קבוצה אחרת, הבית ירוויח 10, המהמר נכון ירוויח 90 והמפסיד הפסיד 100. עכשיו נסבך, ונגיד שזה סיטי נגד ריאל, וסיטי עם 90% נצחון ותקבל יחס של 1.1 וריאל תקבל יחס של 5 כי יש לה רק 10% לזכות. שוב שני מהמרים ששמו 100 שקלים, כל אחד על קבוצה אחרת. ברור שאם סיטי לוקחת הבית מרויח 90 כי קיבל 200 ושילם 110, ואם ריאל לוקחת הבית מפסיד 300 כי שילם 500 וקיבל 200. בממוצע- הבית ירוויח (90% שירויח 90, 10% שיפסיד 300, זה רווח ממוצע של 51). עכשיו נניח שהבית נתן יחסים כאלה למרות שלכל קבוצה סיכוי של 50% לזכות, כאן בממוצע הבית היה מפסיד 105. לכן ברור האינטרס של הבית לתת יחסים מה שיותר משקפים,.
לזלזל בבאיירן בתקופה הזו זה נחמד ואולי אובייקטיבי, גם ארסנל מרגישה לא מאיימת, אבל מי שחישב את המספרים עשה מחקרים מעבר למה שאתה ואני מסוגלים, ועדיין קבע את היחסים האלה. אתה טוען שזה לעשות צחוק? לך על זה, וממילא רוב המהמרים עושים זאת “מהבטן”.
ובדיעבד אחרי אתמול - ראיתי רק תקציר של סיטי רוקדת בחוץ מול מי הדיחה את יונייטד, וסחטה תיקו מול באיירן, במשחק מדהים של דה בריינה, עדיין תגיד שלא בטוח שהיא מעליינו וזו לא קבוצה מפחידה?
אף אחד לא דיבר על מנצ’סטר סיטי, גם כשהיא נראתה בתוהו-ובוהו בפריימרליג עם פציעות ושובע - הייתי אומר שהיא הקבוצה מספר אחת בעולם. הניצחון על קופנהאגן לא שינה דבר מבחינתי. לא יכול לדרג את ארסנל והצעירים הנפלאים שלה לפני ריאל מדריד (וגם לא את באיירן מינכן), מצטער, וכאן זה לא עניין של פוטנציאל אלא גם הכדורגל עצמו, איכות הסגל, לא יודע גם כמה מוסיף לנו - וצריך להוסיף - עניין ההיסטוריה והניסיון ביחסים לניצחונות והמועמדות שלנו כפייבוריטים. פריס סן ז’רמן של לפני שנתיים - כי ניימאר היה פצוע ולא שיחקו כל השלושה - קבוצה טובה הרבה יותר מזו של היום והיא הייתה טובה מאיתנו כמעט בכל הדקות בנוקאאוט, בערך ב-165 מתוך 180.
אגב אני אשמח לקרוא כאן תגובות על ברהים והאם חלק מהביקורתיים כלפיו קצת שינו פאזה. אני זוכר שאני וחנן היינו “במחנה ברהים” בשלב די מוקדם. שחקן סגל לגיטימי בריאל מדריד אחושרמוטה ולא רק בגלל הסגל הנוכחי.
לגבי ברהים בתקופת מילאן קצת עקבתי אחריו והיו לו משחקים טובים, לצד משחקים בהם ברבר/כדרר את עצמו לדעת וההחלטופעולה האחרונה היו לא משהו. אין ספק שהשיפור בביצוע, בעיקר הסיומת מול שוער, השתפרה לרמה הנדרשת, עד כדי כך שבעיני הוא חייב להבקיע ממצבים כמו שפספס בדרבי (מצב די דומה לשער אתמול) ב 50% לפחות למרות הזוית הלא נוחה.
כבר אמרו בפורום לגביו על המספרים המעולים פר דקה מהתקופה של פציעת ויני שהם יתיישרו, ונראה שהם עדיין מעל המצופה. העונה המעולה הזו שלו לדעתי לא נצפתה על ידי ראשי הקבוצה והיא בונוס מרענן. בהחלט ניתן להשתמש בו יותר על חשבון שחקנים שאיבדו את הפוקוס (רודריגו). אבל על מי אני עובד?
אני לא מסכים עם זה. לא צריך לזרוק את רודריגו הצידה, אלא למצוא את שורש הבעיה שלו ולטפל בה. הבעיה היא הרי מנטלית, והורדה שלו לספסל רק תחמיר את הבעיה הזאת. לא כדאי לוותר על רודריגו כל כל בקלות.
אתמול ראינו בבירור היתרון שמביא שחקן כמו ג’וד(אמבפה, דה בריינה, האלאנד, סלאח), אני לא מדבר על ניהול המשחק, העבודה הטקטית והרוגע, מהרגע שעלינו ל 1-0 הגרמנים התחילו לתקוף יותר ויותר והפקירו עת ההגנה, יצאנו ל 4 מתפרצות שמהם היינו אמורים להבקיע בקלות עוד 2 שערים ולסגור את ההתמודדות כבר עכשיו, מאותם 4 התקפות עם יתרון מספרי מה שהצלחנו זה הקורה של ויני שגם הוא הגיע אחרי פעולה לא קלה שהוא עבר את המגן בכידרור.
עם ג’וד שמוביל את ההתקפות האלה היה נגמר 3-0 קליל.
זכותך לא להסכים. אני מצידי רק מציע בתקופה כזו לתת לרודריגו לחזור לחדות בלי לחץ. שחקן בתקופה פחות טובה יכול לרדת לספסל, אין בזה בושה או נסיון להוריד אותו,
לדעתי צריך לשפר קבלת החלטות. אבל אני מאמין בו
היתרון המרכזי של בראהים על רודריגו זו הרגל החזקה / העמדה. אנחנו מנסים לרבע את המעגל הזה עם רודריגו מאז שהגיע בגלל ויני. זה לא עובד מספיק טוב לאורך זמן ולכן לדעתי אין לו עתיד אצלנו כשחקן הרכב לטווח הארוך.
חכה שנגלה שגם שמנדריק לא בדיוק חלוץ 9, ואם אמבפה יגיע אז בכלל
לא יודע אם זה טעות פרוידיינית, אבל המצאת לו את ה-״כרית בנזמה״ שלו עוד לפני ששיחק דקה.
הבעיה שהוא חוזר עליה בכל הזדמנות אפשרית בראיונות היא שהוא קודם כל לא משחק בעמדה שנוחה לו, ודבר שני שכל פעם הוא מחליף עמדה ותפקוד. הוא חוזר על זה בעצמו.
