מה? איך? אנחנו לא משחקים כדורגל, הם משחקים כדורגל מעולה. תראה מה הם עשו לנו במפגשים הישירים. הסיכוי לדאבל של שתי הקבוצות לא גדול, אבל שלהם גדול פי כמה משלנו.
אבל אתה לא נותן משקל להמון דברים שיכולים לקרות-פציעות, הרחקות, מומנטומים, מסורת בליגת האלופות, והעובדה הפשוטה שברמות האלה בכל משחק נתון הכל יכול לקרות. אין באמת חוקיות, חוץ מזה שריאל מדריד בליגת האלופות פייבוריטית. ואני לא מנסה לנאחס, באמת, זה הפאץ׳ בצד יעיד.
ומתי כדורגל מעולה היה שווה תארים ?
תשאל את סיטי את ליברפול את באיירן את צ’לסי ואת פסז’ כולן שיחקו נגד קרלו כדורגל מדהים וקרלו רק לעס מסטיקים.
ברצלונה משחקת נהדר אבל מתקשה מאוד כשהיא לא משחקת נהדר, אנחנו משחקים חרא מתחילת העונה ועדיין כמעט באחוזים דומים להם, אנחנו נמשיך לשחק חרא עד סוף העונה ונשמור על אותם האחוזים, הם לבטח יעברו תקופות שישחקו חרא השאלה כמה יצליחו אז.
אנחנו יכולים לאבד כל שחקן וזה לא כ’'כ ישנה כי אנחנו רגילים לשחק חרא ולנצח, הם אם פדרי נפצע לכמה שבועות בתקופה קריטית מה יעשו ?
משחקים גרוע וכבר עברנו את סיטי ואת אתלטיקו שהיא הקבוצה הכי קשה בעולם, איזה עוד הוכחה צריך ?
אני רוצה לשחק כדורגל מדהים ולנצח משחקים בקלות, אבל מצד שני יודע שבכדורגל ברוב המקרים מספיק שיש לך שחקן שמנצח לך משחק מכלום ולנו יש 3 וחצי שחקנים כאלה, מהטובים בעולם.
הביסו אותנו פעמיים העונה, אבל אם המשחק במחזור ה 35 יקבע גורלות ואתה צריך להמר ? תשים על לבן.
יורדים פה כל יום על ויני על אמבפה ועכשיו לרדת על ג’וד באופנה והתחלנו כנראה להאמין לעצמנו שהם שחקנים לא משהו, מדובר ב 3 מ 5 השחקנים הטובים בעולם, וכולם לובשים לבן.
טוב אם אתם נותנים משקל למשתנים כמו מסורת אז הסיכויים של ריאל אכן עולים, אבל בסופו של דבר כדורגל משחקים על הדשא ולא על דפי ההיסטוריה.
בשנים שחלפו היה לנו יתרון על הקבוצות הגדולות, והוא שהיינו מצליחים להפתיע בכל פעם מחדש דווקא בגלל שהכדורגל שלנו היה חופשי והיה קשה להתכונן אלינו. השנה הכדורגל שלנו סטטי, קשה לנו מאוד להפתיע. אם בכל העונה שעברה הפסדנו שני משחקים בלבד לאורך כל העונה, לאתלטיקו במטרופוליטנו, הרי שהעונה צברנו כבר כמה וכמה הפסדים, ליריבות שונות, וגם כשניצחנו זה תמיד לווה בסבל.
ואגב, אם לוקחים בחשבון מסורת, אז יש לנו גם מסורת לזרוק אליפויות לפח, לא לזכות באליפות פעמיים רצוף, ועוד.
שחקנים הכי טובים בעולם אבל הקבוצה לא מתפקדת. כדורגל זה משחק קבוצתי. אם המכלול לא מתוכנן נכון, החלקים היקרים גם יחרקו.
קרלו אנצ’לוטי חרא של מאמן אבל גם את השחקנים מותר וצריך לבקר נקודתית והנה מקרה קיצונית: קיליאן אמבפה של הקלאסיקו הראשון. הדיון הוא רחב מזה. לא הכל ‘תופס’ תחת הכותרת שאין לנו סדר ואין לנו שיטה. אם זה ויניסיוס ג’וניור ואם זה קיליאן אמבפה ואם זה ג’וד בלינגהאם. ואם נניח במשחק מסוים אספקת הכדורים לשחקני ההתקפה שלנו היא מספיקה, והם כושלים שוב ושוב בדריבל, או בפס האחרון - יכולנו להגיע עם יתרון 1:3 למשחק הגומלין אבל אמבפה עשה חרא של פס - אז גם להם יש אחריות. לטעמי, ג’וד שוכח שהוא קשר. כשהוא רוצה זה בדרך כלל עובד לו.
לא, לא נתתי משקל למסורת, נתתי משקל לכישרון שלנו בהתקפה שגם אם משחקים גרוע ואין שיטה הם יכולים לעשות גול מכלום, בדרך כלל מספיק אחד כזה כדי לנצח משחק שהיית רע בו אצלנו משחקים 3.5 שחקנים כאלה שהם כולם מהטופ העולמי.
כדורגל טוב לא מספיק לקחת תארים, ראיו בדרך כלל משחקת כדורגל יותר יפה מברצלונה, בטיס ברוב מוחלט מהמשחקים שלה משחקת כדורגל שהוא מדהים יחסית לריאל מדריד, אבל כולנו יודעים מי מובילים את הליגה, הסיבה היא בכישרון העודף שיכול לתרגם כדורגל מלהיב לשערים במקרה של ברצלונה וכישרון שיכול לעשות גולים גם בכדורגל חרא במקרה שלנו.
כפי שהסברתי, לא משנה קבוצה מתפקדת או לא, חורקת או לא, אם בפעם היחידה שאמבפה מקבל קצת שטח הוא עובר 2 שחקנים בקלות וסוחט פנדל הכל יהיה בסדר בדרך כלל.
אני קצת קופץ קדימה בזמן אבל ההעפלה הזאת, עם כל החגיגות של השחקנים פלוס העובדה שאנחנו פייבוריטים מול ארסנל (ולפתע אפילו פייבוריטים לזכות בצורה מאוד מטומטמת) עלולה להביא הדחה משפילה.
אם לא יאפסו את השחקנים, יבהירו להם כמה גרועים הם היו וזה שהם העפילו בפנדלים לא הופך אותם לקבוצה עדיפה בשום צורה, הם יעלו וייראו בדיוק אותו דבר נגד ארסנל.
מה בכל מה שראינו מהקבוצה ואנצ׳לוטי עד עכשיו, גורם לך לחשוב שנראה אחרת?
זה לא נכון. האמת היא שהעונה הזאת לא כל כך שונה משאר העונות האחרונות. אנחנו נמשיך לאכול קבוצות נאיביות כמו ארסנל לארוחת בוקר, אין חדש תחת השמש.
ובטח שמשחק מול אתלטיקו לא מייצג בכלל משחק נגד ארסנל או פריז.
ארסנל נחשבת בעיניי כולם לפחות טובה מאתלטיקו.
רק מהסיבה הזאת נגיע שאננים לצמד המשחקים האלה.
אם יהיה לנו מזל, במשחק הראשון נקבל סטירה לא מצלצלת לגמרי ואולי נשכיל לתקן במשחק השני.
אני לא מסכים איתך, אבל קודם כל תגיד אם אתה מפריד בין הליגה לליגת האלופות. העונה ברוב הפעמים שאנחנו בפיגור ובטח במשחק חוץ זה נראה שהמשחק גמור. אין לנו את האופי. הקבוצה בשנה שעברה לא הייתה דומיננטית מספיק אבל העונה יש משחקים שהיריבה, ולא רק על הקלאסיקוס אני מדבר - בשלוש או ארבע דרגות מעלינו. לוקח לנו יותר מדי זמן להיכנס למשחק ולשנות מומנטום. תחליט עד כמה אתה מייחס את זה לשינוי המערך או להיעדרו של טוני קרוס אבל אין לנו גם הנעת כדור שקטה וכדומה. כמובן שהכדורגל שלנו בעונה שעברה לא ‘הצריך’ מספרים של שני הפסדים בלבד ב-55 משחקים.
הגיע לנו לעבור את מנצ’סטר סיטי וגם את באיירן מינכן בשנה שעברה בליגת האלופות. נגד לייפציג זה היה מביך לחלוטין, הייתי אגרסיבי בביקורת אבל הגענו עם יתרון והיינו נאיבים.
ארסנל היא כוח עצום בנייחים, מה שכן, היא קבוצה התקפית שמשחקת בקצב אחר ומאוד יציבה מאחור. אני שמח לפגוש אותה, מקווה לסגור חשבון על המשחקים ב-2006 בהם תיירי הנרי אכל את רונאלדו-פנומנו, הם היו הסינדרלה המרגשת ואנחנו הגלאקטיקוס הגמורים. אני בעיקר חושב שאם נודח חלילה זה לא יהיה כואב כמו בדרבי וגם פחות משפיל כי זה רבע הגמר.
מפריד בין הליגה לצ’מפיונס, בחצי מהעונות הטובות שלנו באלופות היינו שלשול בליגה. אפשר להגיד טוני קרוס, אבל כמעט בכל שנה יש משהו בעייתי, והייתי בסרט הזה יותר מידי פעמים כדי לראות את הדמיון. שנה שעברה רצנו עם מערך ללא חלוץ, ועם כל ההגנה פצועה. לפני שלוש שנים היה את ה"אין מצב שאנחנו עוברים את x", לכל x עד הגמר מאת סנטיאגו וכו’. וכמה פעמים בשנים האחרונות ליברפול הייתה אמורה לתפור אותנו? ומה יצא? ארבע הדחות ברציפות. ועוד ליברפול ממש לא פראיירית כמו ארסנל.
בסוף, רק תותחים סופר דופר כבדים כמו סיטי בעונת הטראבל וצ’לסי בעונה שהייתה מכונה אתלטית הצליחו לגבור עלינו בשנים האחרונות.
עונת 2021/22 היא לא הגיונית בעליל, אין דרך להסביר אותה. חוץ לדעתי מהמשחקים נגד צ’לסי שהייתה קבוצה פחות טובה מאיתנו ‘במכלול’ לאו דווקא במה שהיה על כר הדשא. היא עונה יוצאת דופן.
שוב אגיד: בשנה שעברה גם כן מנצ’סטר סיטי הייתה חזקה מאוד, היינו טובים מהם, לא בפור עצום, אבל בטח במשחק הבית, ולמרות שהכדור שכב ברחבה שלנו באיתיחאד הם לא היו סופר-מסוכנים. גם נגד באיירן מינכן היינו טובים מאוד. אני חושב שהעונה אין לנו בכלל שיטת משחק ואנחנו הרבה יותר גרועים. שלב הבתים שונה משמעותית משלבי ההכרעה אבל גם בדבר הדומה שהיה השנה “עונת הליגה”. היינו גרועים ממש ופישלנו קצת יותר מהרגיל.
כשאנחנו ‘שלשול בליגה’ בעונת 2020/21 כשעוד חשבנו שייצא משהו מאדן הזאר והוא נפצע בלי סוף, ורודריגו פצוע, ודני קרבחאל, וסרחיו ראמוס, והסגל עצמו גם ככה היה לא טוב ומשברים מהשנייה הראשונה אז ניחא. השנה זה לא אמור היה להיות ככה.
שמע קח את 2022/23 רגע, ליברפול היו בעונה מזעזעת. כמובן שאת הצרות של ריאל מדריד אנחנו מכירים יותר טוב ועוקבים יום אחר יום. המשחק הראשון היה באנפילד וזה קצת מפחיד והם הובילו אחרי רבע שעה ביתרון כפול. אבל אני לא חושב שזה משהו שאפשר לקחחת אותו…
לא יודע מה עצוב יותר, שאפשר לסמוך על אתלטיקו שיפסידו כשזה חשוב או על ברצלונה שיתנו רביעייה…
משחק שמעמיק מאוד את תחושת התסכול שלי העונה מריאל
ניחשת את התוצאה הסופית אבל הדרך לא משקפת את הכוונה שלך. אתלטיקו התפרקה ונפלה מהרגליים בדקות הסיום, אחרי שאלברז וג’וליאנו כבר ירדו מהדשא. בארסה התקשתה מאוד עד אז, וממש לא תפרה אותם.
הלוואי עלינו המאזן של אתלטי מול בארסה העונה.
אתלטיקו נאיבית, אצלינו זה מתבטא בהדחה על הקסקס בפנדלים אחרי פסילה מאוד לא שכיחה.
נגד ברצלונה זה מתבטא בלהוביל 2-0 ולקבל רביעייה משלל תירוצים.