מאיפה הבטחון שקלופ מאמן יותר טוב מאנצ’לוטי לצמד משחקי צ’מפיונס?
כן קלופ משאיר חותם על מועדון בצורה ניכרת מאנצ’לוטי. כן הקבוצות שלו משחקות מדהים. אבל זה צמד משחקי נוק אאוט וזו אופרה אחרת לגמרי מליגה (שגם בה קלופ לא כל כך אוהב לזכות אבל אפשר לומר שזה בגלל סיטי ובאיירן). אפילו פפ שמעטים המפקפקים בגדולתו הוא מאמן נוק אאוט פשוט מחורבן. אני לא אומר שקלופ מאמן גרוע בגביעים, בכל זאת שלושה גמרים בכלום זמן, אבל גם לאנצ’לוטי הישגים יפים והוא אפילו מוצא כמעט תמיד את הגרוש ללירה שקלופ לא ממש מצטיין במציאתו.
לא צריך ללכת רחוק לזכיות העבר של אנצ’לוטי עם מילאן, אפילו בעונה שעברה הוא העיף את כל עלק אריות אירופה על סגליהן הנוצצים אחת אחרי השניה כולל זו של קלופ בדרך לגביע. אני לא רואה שום ראיה אובייקטיבית ליתרון משמעותי של קלופ על אנצ’לוטי בליגת האלופות, והקביעה הזו נשמעת רק עוד חלק מקמפייני הגוועלד הרגילים של אוהדי ריאל לקראת כל סיבוב 
אם כל פעם לפני משחק גדול מישהו יגיד שאין לנו סיכוי ושנובס ונושפל אז כאן, מתישהו הוא יפגע בול והנבואה תתממש. אני לא הייתי כל כך גאה על אמירות שהיו פה בשנה שעברה ובכלל. מעדיף תמיד את הגישה ההפוכה והשחצנית שאני למשל לא מרגיש חלק ממנה (אוהד פסימי יחסית, ההפועל תל אביב משתלט עליי וככה אני גם בחיים עצמם) - “אנחנו ריאל מדריד ואנחנו נזיין אתכם”. זה דבר ראשון.
קרלו אנצ’לוטי זה קרלו אנצ’לוטי, הוא מקובע ומעצבן וישנוני אבל זו לא תהיה השבלונה הרגילה שלנו בהרכב ככל הנראה. הרי פרלאן מנדי הנזק בחוץ, טוני קרוס סופג כאן ביקורות שוב ושוב ושוב והוא לא משחק וגם אורליאן טשואמני, אז על איזה ‘פצועים’ ונעדרים מדובר? כל עוד קארים בנזמה כשיר זה בסדר. ליברפול חסרה בלם שהוא שחקן הרכב, לואיס דיאס דריבליסט ומביא דברים שאחרים לא מביאים לדעתי, שחקן יוצר, וכמובן את טיאגו.
מעבר לכך, כמובן שליגת האלופות היא אופרה אחרת אבל גם לקבוצה שלנו. ראיתי הרבה משחקים של ליברפול והיא נראתה אומללה. עונה לא טובה זה נניח אם היא הייתה חמישית, מדורגת איפה שניוקאסל. ליברפול 19 נקודות מהפסגה, היא מדורגת שמינית, לא עלתה מעל המקום השישי. פולהאם וברייטון האריות לפניה, נו באמת. יכולה לעבור את ריאל ואני כל העונה מקיא מהכדורגל שלנו אבל זה בחיים לא 35-65 ולא 30-70. גם השחקנים שלהם בכושר מחורבן. לא רוצה לכתוב עוד מחשש לנאחס. חג אלופות שמח
לא מסכים בכלל. קלופ עם הישגים מעולים בנוקאאוט לאורך קריירת האימון שלו ביחס לקבוצות אותן אימן, בטח ובטח שביחס לאנצ’לוטי שברוב הקריירה (ההרבה יותר ארוכה) אימן קבוצות עלית כמעט בלבד. ההבדל בין גמר לזכייה הוא מינורי, וליחס למשל את הגמר של השנה שעברה לזכות אנצ’לוטי ולרעת קלופ זה לעג לרש.
פפ זה אמנם סיפור אחר אבל גם הוא בסה"כ מגיע באופן סיסטמטי לשלבים המאוחרים והקבוצות שלו שולטות בעניינים הרבה יותר מאשר אלו של אנצ’לוטי.
שניהם מאמנים פי כמה יותר טובים מהאיטלקי ואין פה שום מקום להפרדה בין מאמן ליגה למאמן נוקאאוט. הסיבה מלכתחילה שלכאורה אנצ’לוטי רע בליגה וטוב בנוקאאוט והם להפך, היא בדיוק כי הוא מאמן הרבה פחות טוב מהם: כמאמן די בינוני הוא מסתמך המון על מזל, ולאורך קריירה כל-כך ארוכה בטופ המזל מדי פעם מאיר לו פנים ונותן לו זכיות. בליגה מנגד, מפעל שממזער מאוד אנומליות, הוא כישלון חרוץ. פפ וקלופ זה בדיוק הסיפור ההפוך. מי שמבין את זה ומבין טיפה איך הסתברות עובדת מבין שהדבר הנכון הוא גם בנוקאאוט, other things being equal, להמר כמובן על פפ וקלופ ולא על אנצ’לוטי.
מה שדי מדהים באנצ׳לוטי זה שהוא כבר היה דינוזאור מוחלט עוד כשמוריניו היה בשיאו, סיפק מאוחר יותר רצף כשלונות באמת מחפיר למדי (פס״ז, אברטון, נאפולי) ואיכשהו חזר מזה בזכות חואניטו, קארים ומעט מהיכולות היחידות שהוא באמת מצטיין בהן - יחסי אנוש מול ההנהלה והשחקנים, ושינויים טקטיים נקודתיים על מנת להוציא יותר מהרכב נתון (לא ניהול סגל חלילה, בזה הוא נוראי). מוריניו בזמן הזה איכשהו הצליח להפוך לדינוזאור אפילו יותר גדול, ובגיל צעיר יחסית.
תחרות קשה מאד בינו לבין דל בוסקה על התואר ״המאמן בעל הפער הגדול ביותר בין כישוריו והישגיו בפועל לבין השורה התחתונה״. תכלס יש מצב שהיא לא כזו קשה, כי הקריירה של דל בוסקה היתה קצרה בהרבה לפחות (אבל ההילה עוד יותר מוגזמת בגלל המונדיאל).
אני לא מערער על הקביעה לגבי קרלו אנצ’לוטי וגם על הדימיון לוויסנטה דל בוסקה, אבל מה אתה רוצה מדל בוסקה? הוא היה צריך ללמד את פיגו וזידאן לשחק כדורגל? הוא גם היה תחת מדיניות אחרת, הוא לא יכול להתלונן על הסגל אבל כמובן שזה היה לא מאוזן. היו לנו בלמים ליצנים, ואף אחד לא שאל אותו. מבחינת היכולת עצמה, ב-1999/00 “הגיע” לריאל לזכות הרבה יותר מאשר בשנה שעברה. הוא ידע מתי לשחק במערך של שלושה בלמים ואפילו עשה את זה קצת ב-2001/02. הוא כן הבריק עם זינדין זידאן באמצע באמת בגמר ושם את סנטיאגו סולארי בצד שמאל. בספרד היה לו סגל היסטורי אבל זה לא תמיד ערובה להצלחה. הנה דידייה דשאן עם סגל היסטורי ובהמון שנים הביא מונדיאל והפסיד בגמר היורו. אז כנראה שזה לא כזה פשוט.
קלופ מאמן נוקאאוט מצוין, הוא בכלל אגדה, אבל אף אחד לא מדבר על העונה הנוכחית של ליברפול, תמיד למאמן יש חלק במה שקורה. הוא לא אשם מאה אחוז אבל זה גם באחריותו.
אני לא חושב שהוא הפך אותם לפייבורטים מובהקים בצורה מוגזמת, 60-40 זה פייבורטית אבל לא מובהקת.
אם זה היה 70-30/80-20 כמו המצב של סיטי מול לייפציג, אז כן הייתי אומר שהוא היה מגדיר אותם פייבורטית מובהקת.
אני לעומת זאת חושב שזה 55-45 לנו, גם זה לא נחשב פייבורטית מובהקת.
בנוסף על כך אני גם בטוח שננצח היום בין בהפרש של שער אחד לפחות.
פפ הוא פאקינג טרול כאשר זה מגיע לליגת האלופות ושלבי הנוקאוט. אני לא יודע בין אם זה נובע מהרצון שלו להראות שהוא גאון על או שהוא פשוט מסרב להבין שמה שמתאים לליגה לא מתאים גם לאלופות.
קלופ הוא מאמן גביעים די מוצלח באירופה בזמן שהוא בליברפול. 7 עונות בליברפול, 3 גמרי ליגת אלופות וגמר גביע ליגה אירופאית אחד. הוא הפסיד 3 גמרים ואחד ניצח, הקטע האירוני שכל ההפסדים שלו בגמרים הגיעו לקבוצות ספרדיות.
חוץ מזה, כל ההדחות של קלופ בליגת האלופות היו מול קבוצות ספרדיות-אתטליקו וריאל מדריד.
אנשים פה יצרכו לסלוח לי, אבל יש פה מחסון מנטלי כלשהו של קלופ כאשר הוא פוגש קבוצות ספרדיות באירופה.
אתם מוזמנים להגיד שאין לזה השפעה על השחקנים, אבל אני חושב אחרת.
לא רוצה ממנו כלום, פשוט חושב שהוא מאמן בינוני להחריד שהיה במקום הנכון בזמן הנכון. אוליבייה ז׳ירו שכזה, מהסוג שיהיה קשה מאד להסביר בדיעבד למה לא היה מהגדולים. מאזן ליגה עלוב למדי, למרות שלהגנתו יאמר שהפיטורים ב-03 היו שערוריה ואולי בלעדיהם היתה עוד אליפות. דומה לאנצ׳לוטי מבחינת זה שלא באמת היה טוב בלאמן כדורגל, ואפילו היה די גרוע ביחסי אנוש (לראיה הפיטורים אחרי אליפות).
עריכה: אולי גרוע זה הגזמה, כנראה שיותר מתאים ״פחות טוב מאנצ׳לוטי״.
הפיטורים שלו ב-2002/03 הם יותר טיעון לדביליות של המועדון ולא ליחסי האנוש. כל הגלאקטיקוס מספרים על זה שהוא היה חשוב מאוד ונתן להם את השקט הנחוץ. לאף אחד לא הייתה מילה אחת רעה להגיד עליו. רונאלדו פנומנו למשל כבש שער נגד ולנסיה ב-1:4 והקדיש לו את הגול הזה לאחר שאימו של ויסנטה דל בוסקה נפטרה וכל הקבוצה באה לחבק את המאמן. הוא היה מאוד אהוב, לדעתי כתבת כאן משהו ממש ללא ביסוס. הוא זכה בשתי אליפויות בשלוש וחצי שנים, זה בסדר גמור. ב-1999/00 הוא לא היה יכול לשנות דבר והקבוצה הייתה די גרועה. אלה היו גם ימים אחרים שהרף לאליפות היה 80 נקודות ליגה. אני לא מבין איזו גמישות טקטית אתה רוצה ממנו, הוא לא היה צריך להוציא מים מהסלע וגם כתבתי לך על כמה ‘מהלכים’ שלו.
בוודאי שיש בנוק אאוט מימד הרבה יותר בולט של מזל מאשר בליגה, אבל זה ממש לא רק מזל. ההכנה למשחקי נוק אאוט שונה לגמרי ביחס להכנה למשחקי ליגה - מבחינת ללמוד את היריבה, מבחינת ה"אסטרטגיה" לניצחון בשני משחקים ולא באחד, מבחינת המצב המנטלי המורכב יותר איתו השחקנים מגיעים ואותו צריך לנהל.
יש מאמנים שטובים בזה יותר - מוריניו היה אשף של למידת היריב לפרטי פרטים וזה התבטא היטב במשחקי נוק אאוט יותר מאשר במשחקי ליגה (לא שבליגה הוא היה רע אבל מעולם לא התקרב למשל לשליטה אבסולוטית בפרמייר ליג כמו פפ וקלופ). פפ עקרונית לא מכין את עצמו ליריבה אלא עושה מה שבא לו, ובליגה ארוכה זה מתאזן לטובתו אבל בנוק אאוט הוא מפסיד כל הזמן (למעט מסי). זה שהוא מגיע לחצי גמר עם קבוצות של מיליארד יורו זה לא הישג מאוד גדול בעיניי ואני ממש לא מוריד מגדולתו של פפ. בעונה שעברה קצת קשה לומר שהזכיה של ריאל הגיעה במזל, כי מזל קורה פעם אחת, אולי פעמיים, אבל לא במשך ארבעה סיבובים מול הקבוצות הכי טובות ביבשת, ומה שבלט שם, לפחות בעיניי, היה העליונות המנטלית של ריאל מדריד על כל יריבותיה ללא יוצא מן הכלל. יש למאמן יד עצומה בהכנה המנטלית ובמצב המנטלי של הקבוצה, ולפטור את הכל במזל ואמירה שמי שחושב אחרת לא מבין סטטיסטיקה זה פתרון קל מדי לדעתי.
כיוונתי יותר ליחסים מול פלורנטינו, למרות שחד משמעית הוא האשם פה ומדובר בהחלטה גרועה מאד. גם על אנצ׳לוטי לא תמצא מילה רעה אחת מאף שחקן בסגל, והוא מאד אהוב.
2 אליפויות בשלוש שנים זה כמובן נהדר, לא טוען אחרת. גם שני גביעי צ׳מפיונס ואליפות של קארלו ב-3 שנים במצטבר זה יפה מאד מאד, כל הדיון הוא על כמה זה משקף את רמתם כמאמנים וכמה תרמו להישגים הללו. בלי קשר, הגלקטיקוס ככלל וכפרוייקט שלם המשיכו עוד כמה שנים טובות שבהן לא זכו בכלום.
2 הקבוצות מגיעות לא בשיאן, משחקות כדורגל עייף וחסר השראה.
0-0 קלאסי.
3-1 לנו.
אנחנו בליגת האלופות במוד אחר. אשכרה רוצים ומנסים לשחק כדורגל. ליברפול בשפל ומבלי להזכיר את זה שגם שהייתה בשיאה בשנים האחרונות היא באורח קבע עדיין הייתה הביץ’ שלנו. אני בא הערב בהרגשה טובה.
יש הרכב למשחק נגד ליברפול, המועדון הקדים אפילו בכמה דקות כי ידע שאנחנו סקרנים:
קרלו אנצ’לוטי מפתיע בענק ועולה במגמה התקפית ברורה עם רודריגו יחד עם ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה בהתקפה; טוני קרוס, על אף שהצטרף לקבוצה ברגע האחרון – על הספסל. פדה ואלוורדה במרכז השדה יחד עם לוקה מודריץ’ כאשר אדוארדו קמאבינגה ישחק את עמדת הקשר האחורי. ההגנה הצפויה, עם דויד אלאבה בצד שמאל, דני קרבחאל חזר להרכב, ואדר מיליטאו כקייזר באמצע. על הספסל גם הקאנטראנוס סרחיו אריבאס ואלבארו רודריגס. האללה מדריד!
ההרכב הרשמי: קורטואה| קרבחאל, מיליטאו, רודיגר, אלאבה| קמאבינגה, פדה, מודריץ’| רודריגו, ויניסיוס ובנזמה
אני די שמח שברגע האחרון טוני קרוס לא השתחל ל-11 (הוא מזיז את הכדור מדהים ותמיד רגוע, אבל לא פיזי), אבל אני לא ממש רגוע. אני לא יודע אם הקבוצה באמת מוכנה לשיטה ההתקפית יותר הזו למרות שממש ייחלתי לזה… אבל קרלו אנצ’לוטי הכי אמיץ שהיה (למרות שבאיתחאד כבר שיחקנו 4:3:3 כזה ועוד בלי קאסמירו), מבין כנראה שאי אפשר להמשיך ‘להתעלל’ ברודריגו. מפחיד, מרגש, מסקרן, נתן לי תחושה לכמה רגעים שחזרו ל-2003. האללה מדריד
הרכב טוב ומפתיע מאוד של קרלו, הצד של קרבחאל ומיליטאו יקבל הרבה לחץ.
הזוי לומר את זה אבל מה שמפחיד אותי הכי הרבה בהרכב הזה, למעט נוכחותו של קרבחאל, זו נכוחתו של מודריץ’. במשחקים האחרונים הוא היה נראה לא בקצב.
הרכב נהדר, השליטה בקישור אמורה להיות שלנו. מקווה שרודריגו ישחק מתחת לבנזמה צמוד לשמאל ולא בימין על מנת להפעיל עוד לחץ על הטרנט המסננת ההגנתית.
בפעמים האחרונות שפתחנו בהרכב דומה התגוננו ב451 ותקפנו ב442 כשרודריגו נכנס פנימה ופדה בורח לצד. כנראה שזה גם מה שנראה היום.
רודריגו לא שחקן מספיק טוב בימין כדי להצדיק את ההקרבה בקישור, דווקא הפעם הייתי עולה זהיר יותר עם סבאיוס במקומו.
לא הייתי בונה על זה, ממש לא.
זה ליברפול קל, אין לי ספק.