שלוש בלילה| טוב אז היה שווה להישאר ער עד אחת בלילה (בעצם יחד עם הכתיבה וכדומה - 02:30 בלילה - כאילו יצאתי לרוטשילד) והסיום היה חיובי אבל המשחק ‘הטאזמאני’ הזה לא יגרום לי לחשוב שזה “טוב שניצחנו ככה” עבור הקבוצה מאז 0:2 סולידי, זה טוב עבור אנדריק וזה אחלה. אבל ריאל מדריד כבר השיגה 2:5 משוגע על בורוסיה דורטמונד העונה וההיפקרות לא הייתה נקודת מפנה. אנחנו נמשיך ככל הנראה להיראות כמו עדר ללא רואה, עם מספיק שחקנים טובים זמינים על כר הדשא שישאירו אותנו קרוב לצלחת. אני באמת מעדיף לספק איזה חצי חיוך מהרגע ולא לחשוב רחוק יותר על המשך העונה הזו והמבין-יבין.
נתחיל מההתחלה, אני כילד אהבתי את המטפחות הלבנות והתחושה שהגלאקטיקוס עצלנים מדי ואם המאמן רך מדי כמו ויסנטה דל בוסקה, לא מאמן בכלל כמו קרלוס קיירוש או לא חזק מספיק כמו לופז קארו - אפשר לשרוק בוז ולהעיר את החבורה. לקרלו אנצ’לוטי מגיע בוז ענק. וגם לאורליאן טשואמני שהגיב טוב. לגבי הבוז ללוקאס ואסקס אני חצוי קצת כי הוא שחקן נשמה שתרם המון, ברור שאכפת לו, ברור שהוא חסר אונים גם אם בולט מאוד בחולשתו.
יש שחקנים שהבוז מעיר אותם ומפקס אותם והאוהדים היו מאוד עקשנים עם טשואמני במחצית הראשונה. לדעתי אחלה משחק שלו אבל שוב זה כמובן גם ביחס לרמה הנמוכה ולניתוק שקיים אצלו בכל עמדה במגרש. ראיתי כמה חילוצי כדור טובים, גליץ’ חשוב ברחבה, סגירה כשחזר אחורה ומנע איזה כדור רוחב, הזזת כדור מהירה והפעם לא התחבא, היה זמין. עד שאוכל באמת לא להתבאס כשהוא ב-11 - הדרך ארוכה.
אם ממנו אין לי ציפיות אז מאדוארדו קמאבינגה אני מאוכזב, אני מוכן לוותר לו על הקושי בשליש האחרון של המגרש אבל לא על שטויות כאלה ולא בשני משחקים ברצף. הוא קצת חאפר, קצת בגישת ה-“יהיה בסדר”, חסר אחריות וחבל.
השיפוט. לא מרגיש נוח במאה אחוז עם מה שהיה. לדעתי יש יותר פנדל במקרה של אנטוניו רודיגר ואני יכול להבין את סלטה ויגו. לגבי המהלך הראשון שהשפיע על המשחק בשני צידי המגרש הרי שלדעתי אנדריי לונין מזיז קצת את הכדור והחלוץ של סלטה מחפש את המגע, נתקע בו בכוונה.
זה די מדהים איך לא משנה כמה השחקנים יהיו מחויבים ובאיזה שלישייה יבחר המאמן באמצע - הרי דני סבאיוס רץ כמו מטורף, אורליאן באמת במשחק טוב וגם לוקה מודריץ’ אחלה בהשתחררות מלחץ וברהים דיאס עובד קשה - לא נקבל את התחושה הזו שהקבוצה מסוגלת לעצור מתפרצת. הנעת הכדור כשהמסך מראה את ה-68-32 לא באמת מרגישה דומיננטית. וסף השבירה שלנו כמובן מאוד נמוך. בחלק מהמשחק הייתה זהירות, החל מהדקה ה-80 הייתה פאניקה מוחלטת, השחקנים פחדו. העניין הזה של לספוג שער ואז אחד נוסף יחסית מהר - זה מוטיב שחוזר על עצמו ולא היה קורה בשנה שעברה עם נאצ’ו וחוסלו על המגרש וכמובן דני קרבחאל.
אבל הרווחנו את אנדריק. טוב שהשער הגיע אתמול ולא נגד דפורטיבו מינארה המצחיקה. אחת-שתיים-בום, איזה טיל יש לו ברגל. בלי חוכמות, בלי לנסות לכדרר, ובתחילת ההארכה הוא גם בעט לעננים בצורה איומה אחרי מסירה של פדה ואלוורדה וחשבתי שהוא לא בפוקוס. זה סוג השחקן שהוא מבחינת האיכות והוא הביא את הגול הזה כשג’וד בלינגהאם נכנס בעצלתיים, גם רודריגו עדין ולא רלוונטי וכמובן שני הגלאקטיקוס בחוץ. לצערי הסיכוי שלו להמשיך לשחק הוא נמוך מאוד, הוא אחרון בחלק הקדמי, אפילו אחרי ארדה גולר (כפיים על הפס הנכון). כן גם אהבתי את הטירוף והורדת החולצה והכרטיס הצהוב לא מעניין אף אחד. אם הקבוצה הזו הייתה יודעת להכריע משחקים מהר כמו ברצלונה למשל אז אפשר היה להריץ אותו ועוד שחקנים.
מודה, וכתבתי “בזמן אמת” בלי להתאפק ואפילו התנצלתי - שבזמן ההארכה הרגיש לי שאנדריק וארדה גולר זה ‘מסוכן’, שקשה יהיה להבקיע ככה. כי קרלו מחק אותם - הם לא אשמים. אנדריק משחק בקצב גבוה, ממש ‘דפיקות הלב’ של פאר טסי, לפעמים היה צריך רוגע, וארדה להיפך - איטי, עדין, מעביר את הכדור לרגל השנייה, הולך אחורה. טעיתי. זה בסדר שאני טועה. אני אוהד-פרשן-קשקשן מי שיגיד, אבל קרלו חייב להריח מי טוב.
לא מסכים עם החלפתו של קיליאן אמבפה כי זה גביע ואין דרך חזרה והקבוצה במעין מצוקה והוא פשוט טוב ובין-כה בקושי רץ. זה לא כמו אנטוניו רודיגר שנשחק עד דק, יש את הדיווחים המטרידים האלו על בעיות בירכיים, הוא משחק כל הזמן ואין סיכוי שינוח נגד לאס פלמאס וחבל. חצי השעה הנוספת הזו היא קנס רציני לשחקנים בעונה מפרכת, אבל צ’ופר לאוהדים ולאנדריק.
אסיים בשלישיית מה קשור - סתם. אמבפה - כל דבר שעשה היה טוב. השער שלו נהדר, למרות שהמגן ששמר אותו היה רך וגם השוער השאיר את הפינה הקרובה. אהבתי את ההצבעה על הסמל, הפנייה לקהל. הוא מ-ת-ח-ב-ר. פדה ואלוורדה כל כך חופשי ומאושר כשיש לו את השנייה לשחרר את הטיל שיש לו ברגל - איזה כיף ושלא ייגמר לעולם, שער שמיני, שישי מחוץ לרחבה, אלה כבר מספרי ליאו מסי מה שנקרא. תמשיך ככה.
וראול אסנסיו. אולי סרחיו ראמוס זכה לתשואות כאלה לפני 19 שנה בכל תיקול מוצלח. הקהל מריע לו בכל נגיעה בכדור. רואים שאסנסיו עם ביטחון עצום. הוא מחפש לדחוף קדימה בכדורים ארוכים, נכנס ב-200 קמ"ש לכל מאבק פיזי ולפעמים במקום להרחיק בעדינות גם בועט בשיא העוצמה לקיבינימאט וזה מטריף את האחרים. לדעתי משחק מעולה שלו עד לפנדל שהוריד אותו למטה, ואחר כך ביצע עבירות. לעתים הוא קצת לא נזהר ותופס בחולצה (מדבר על מאבקים אחרים) אבל אני חושב שהוא אחלה, וגם רודיגר בתקופה הזו מותש ותמיד שחקן שמתפתה לצאת ללחוץ גבוה - אז זה לא קל. אני דווקא מבסוט מזה שגרם לפנדל כי הדרך לאליטה היא לא קלה. שחקנים צעירים טועים, יש עליות ומורדות ו…כמובן מאמן שיספסל אותו כבר במשחק הבא. האללה מדריד!
