אז בפורום של יונייטד גיא מסביר לי במילים יפות כמה חשוב להיות תועלתני ולהבין את המגבלות של הקבוצה, וכאן חוגגים הגרלה מול PSG עם סכין בין השיניים וקריאות HALA אכבר?
זה מה שמדאיג אותי, אני מנחש שיקרה ההפך. מול סיטי למשל אני בטוח שהיינו משחקים יותר הגנתי. אם המשחק הראשון היה בחוץ גם הייתי רגוע יותר. זה לא יותר מתחושת בטן אבל מנחש שנעלה במשחק הראשון במטרה לשלוט במשחק (עלק).
מצחיק קצת להגיד את זה אבל אני חושב שלכולנו ברור שכיסוי הסדקים עם גביעי אלופות מזיק לנו. מקווה שזה לא יצא הזוי כמו שזה נשמע לי בראש. קל יותר לכסות סדקים עם חצאי גמר מאשר עם הדחות מהדהדות בשמינית.
סיטי שולטת בכדור יותר מפריז. במפגשים מול באיירן, אפילו הראשון, באיירן שלטה בכדור ופאריז עקצה במתפרצות את השערים הראשונים. אחרי זה המשחק נגמר. עריכה: מקריאה שנייה נראה שהתכוונת לכך דווקא כי סיטי יותר ידועה בתור שולטת בכדור, אוקיי
אני שמח מההגרלה כי היא מעניינת.
וגם, ריאל מדריד של השנתיים האחרונות מזכירה לי את צ’אריזארד :). אפשר לסמוך עליה מול היריבות החזקות. מול החלשות השחקנים לא מתאמצים.
בנוסף ראינו במפגשים מול באיירן שאנחנו יודעים להמתין בסבלנות ולא להתפרע נגד קבוצות עליונות. מול פסז יש הצדקה למערך ארבעת הקשרים.
לייק 1
מבחינה רציונלית קרה זאת ההגרלה הכי גרועה, אבל אני מניח שפחות אכפת לי מהצ’מפיונס ובא לי דו-קרב גדול ומרענן (נחנקנו כבר מאתלטיקו). זה משחק שמעורר בי ציפייה.
זה לא יותר מתחושת בטן אבל מנחש שנעלה במשחק הראשון במטרה לשלוט במשחק (עלק).
אם זה יקרה זאת תהיה הפתעה בהתחשב במשחקים של שתי הקבוצות בשנתיים האחרונות.
אגב בפעם האחרונה שהם הגיעו לברנבאו, אמנם במעמד שונה, הם שלטו לחלוטין במשחק וגם אז שיחקנו עם הטריו הנוכחי + איסקו. מאז הם עוד השתדרגו ועם ניימאר ואמבפה הם אוטומטית מרתקים כל קבוצה לאחור, כי אף אחד לא רוצה לתת להם שטח. באיירן באליאנז הצטופפה יופי מאחורה לאורך שלבים נרחבים במשחק.
קשה לי להאמין שחכימי יעלה מול פאריז, אני דיי בטוח שבמידה וכולם יהיו כשירים מי שיחליף את דני יהיה נאצ’ו. בכל אופן, יש זמן עד פברואר ודברים עוד ישתנו. מהכושר בו הקבוצה נמצאת אפשר רק לעלות.
לא יכולתי עם המתח הזה וראיתי את ההגרלה באמצע השיעור וככה עשו עוד שני חברים טובים, הם השתוללו אחרי ההגרלה והמרצה העיף אותם החוצה ולי הוא ויתר כנראה. אין אחד שלא עצר את כל עיסוקיו כדי לראות מה קורה, הייתה תחושה שהפעם לא יהיה משעמם.
בת’אכלס לא זוכר משחק כל-כך בומבסטי כבר בשלב כזה, הפעם האחרונה זה 2012/13, שמינית הגמר נגד מנצ’סטר יונייטד בפרגוסון. בגלל משחקים כאלה אנחנו כל-כך אוהבים כדורגל.
אני לא סומך על הקבוצה בניגוד לשנים עברו, בעבר הייתי הרבה יותר שקט ופאריס בונה את עצמה לאט-לאט, אבל אנחנו ריאל מדריד ואנחנו לא מפחדים מאף-אחד. כדורגל זה דבר דינמי ויש עוד זמן, מקווה שכריסטיאנו יגיע אש. לפעמים במשחקים כאלה זה יתרון שהמשחק הראשון דווקא בברנבאו, אני תמיד נזכר בחצי הגמר נגד באיירן המפלצתית של גוארדיולה. לפני שנתיים פגשנו את פאריס בבתים והתלהבנו שיש את זלאטן והאקס די-מאריה - והיום זו אופרה אחרת לגמריי. אני חושב שפאריס קבוצה על סף שלמות בכל חלקי המגרש, קראתי פה ושם על כאלה שחושבים שחסר להם משהו במרכז השדה, ראביו מתפתח להיות שחקן ענק. הם בטח למדו מההשפלה נגד בארסה אשתקד. נצטרך לשחק חכם, מאמין שנהיה נסוגים ורק חס וחלילה שלא נראה את ה-B-B-C. הייתי אומר שנאצ’ו תפור על המשחק הזה אבל כמו שאני סומך על ואראן שהוא ייפצע - לכו תדעו. חבל שאי-אפשר לשכפל אותו.
‘ניימאר ואמבפה ישחקו בברנבאו - אבל לא במדים הלבנים אלא נגד ריאל מדריד’ - כותרת מדויקת כל-כך במארקה, משביזה משהו.