הערב יינעל שלב הבתים של ליגת האלופות ובאופן סופי אבל הרוב כבר ידוע. ריאל מדריד מסיימת במקום השני, כמו בעונה שעברה, ואז זה השתלם לה, רק שהפעם התחושות קשות. מעבר להגרלה הקשה שהיא עלולה לקבל, ועל כך נדון מייד - המצב שונה. בשנה שעברה ריאל השמיטה בשלומיאליות יתרון נגד דורטמונד בשני משחקים, ואילו הפעם היא הייתה רעה מאוד בצמד המשחקים נגד טוטנהאם וחד וחלק לא הייתה הקבוצה הטובה ביותר בבית. זו השנה הראשונה מאז 2012/13 שריאל מדריד מפסידה בשלב הבתים.
העיניים שלנו יהיו נשואות הערב בעיקר לבית 5: במידה וליברפול תעשה את המוטל עליה ותנצח במשחק הביתי שלה את ספרטק מוסקבה, אז היא תצטרף לקטגוריית הקבוצות הרלוונטיות שתעמוד על 6 בסה"כ. נכון לעכשיו, כשהמגבלות ידועות - אי-אפשר לקבל קבוצה מאותה המדינה(בארסה לא רלוונטית) וגם לא את היריבה מאותו הבית(טוטנהאם לא רלוונטית) - ואלה שמות: מנצ’סטר סיטי, פאריס סן-ז’רמן, מנצ’סטר יונייטד, רומא, בשיקטאש ואולי ליברפול.
פאריס סן-ז’רמן ומנצ’סטר סיטי הן היריבות הכי חזקות נכון לעכשיו מי מוכן לשים את כספו שהן לא יזכו באליפות? אבל ברור שהמדד הוא הצ’מפיונס|
פאריס רשמה שני הפסדים רצופים, אחד מפתיע בליגה נגד שטרסבורג(2:1) והשני אמש מול באיירן כשנכנעה 3:1, אבל הניצחון המדהד במשחק הראשון בפאריס הביא לה את ההובלה והיא שברה את שיא שלב הבתים בהבקעת שערים. עם התקפה יוצאת מן הכלל, כשאפשר רק לקנא בהם על צירופו של אמבפה, כשניימאר השתלב טוב וקבאני לא מפסיק להבקיע(17 שערים רק בצרפת ושבירת שיא היסטורי), וסגל עשיר במיוחד(די-מאריה ודרקסלר שחקני ספסל, למשל, ודני אלבס הצטרף השנה כשראביו נתפתח לשחקן נפלא) - מדובר בקבוצה אחרת לחלוטין מזו שחטפה הלם נגד בארסה בקאמפ-נואו. ועדיין, הספקות לגבי אוני אמארי יישארו.
גם מנצ’סטר סיטי, אותה פגשנו בחצי הגמר ב-2015/16 - קבוצה שונה לחלוטין מהעונה שעברה. עם שליטת אבסולוטית בכדור, עונת שיא של כל שחקני החלק הקדמי, מדה-ברוינה, דרך סילבה ועד הנסיקה של סטרלינג - היא לא מפסיקה לנצח ויחד עם בארסה היא הקבוצה הגדולה היחידה שטרם הפסידה העונה באף משחק. סיטי השוותה את רצף הנצחונות הרצופים של ארסנל הגדולה ההיא וניצחה בכל 13 המשחקים האחרונים שלה בפריימרליג. גם כשהולך קשה, סיטי מנצחת, כמו בשני משחקי הליגה האחרונים - בדקות האחרונות. ביום ראשון מחכה לה הדרבי הגדול נגד מנצ’סטר יונייטד הדולקת אחריה כשהפער עומד על 8 נק’.
מנצ’סטר יונייטד מנצחת וכובשת שערים גם אם עושה זאת בכדורגל לא סקסי. היא חוזרת לשלב 1/8 הגמר לראשונה מאז 2013/14, כשעונה אחת קודם לכן פגשנו אותה גם כשסיימנו במקום השני. אחרי 1:1 בברנבאו עם השער הפסיכי של כריסטיאנו בנגיחה - זה נגמר ב-2:1 באולד-טראפורד כשמודריץ’ משווה בבעיטה אדירה לקורה ופנימה וכריסטיאנו דוחק את שער הניצחון אחרי בישול של היגואין. קרב בין טכניקה לבין פיזיות, הפיקנטריה סביב מוריניו וכריסטיאנו ועוד ועוד ועוד, וכמובן ריח נפלא של העבר, כשריאל עברה את יונייטד בשלב רבעי הגמר ב-1999/00(3:2 באולד-טראפורד) וב-2002/03(3:1 לנו בברנבאו ו-4:3 ליונייטד עם השלוער של רונאלדו והספסול של בקהאם). השמות העלה שעולים בזיכרון - ראול, רונאלדו, רדונדו…
רומא מצליחה יפה למרות העזיבה של ספאלטי ושחקני המפתח כמו סאלאח שנמכר לליברפול ורודיגר שעבר לצ’לסי וכמובן הפרישה של האגדה פרנצ’סקו טוטי. דמיינו לכם תמונה שלו ושל ראול ביציע הכבוד בצמד המשחקים - זה יכול להיות נפלא. המאמן די פרנקסקו עושה עבודה טובה. הרכש העיקרי שלה הקיץ היה מונצ’י הכל-יכול מסביליה. באיטליה היא מדורגת רביעית במרחק 5 נק’ מהפסגה אך אסור לשכוח שיש לה משחק חסר. אשתקד רומא הודחה בצורה מבישה מול פורטו בפלייאוף והעונה הצליחה לסיים ראשונה ע"ח צ’לסי כשהיא מסיימת ב-3:3 בגשר ומנצחת 3:0 באיטליה. דז’קו כמובן המוציא לפועל העיקרי וגם דייגו פרוטי בעונה טובה. רומא חוזרת לשלב הנוק-אאוט לראשונה מזה שנתיים אז הודחה ע"י ריאל מדריד אחרי שני הפסדים של 2:0. מצד שני, בדיוק לפני עשור היא השלימה דאבל של 2:1 על ריאל מדריד של שוסטר.
בשיקטאש של פפה נראית היריבה הנוחה מכולן. היא הבטיחה מזמן את המקום הראשון בבית שלא כלל יריבות חזקות מדי עם כל הכבוד למונאקו שנחלשה, לפורטו של איקר ולייפציג הגרמנית. פפה נראה העונה יוצא מן הכלל והתחבר נהדר לקבוצה. הוא מנהיג את הקו האחורי ולא נעדר בגלל פציעות. זה יכול להיות מפגש מרגש. מנגד, בליגה התורכית המצב פחות טוב ובשיקטאש אמנם רחוקה רק 4 נק’ מהמקום הראשון אך היא מדורגת רביעית בטבלה.
