יש משהו שלא ברור לי בכלל.
עניין החילופים ההגנתיים.
אנגליה הצליחה במשך 80 דקות לא לתת לקולומביה להגיע למצב הבקעה. ההגנה הקולומביאנית כבר לא עומדת על הרגליים וההתקפה האנגלית גם כבר מדשדשת.
למה לעזאזל חילוף הגנתי?
רק אני רואה שכמעט כל פעם שקבוצה עושה חילוף הגנתי זה עושה רע? הקבוצה הולכת אחורה ובעצם עוברת למגננה במשחק בו עד עכשיו רק היא תקפה והחזיקה בכדור. בנוסף נוצר בלבול עקב שינוי מערך וסגנון.
למה ראשפורד ולופטוס צ’יק לא נכנסו במקום עלי וסטרלינג העייפים והיו גומרים עניין נגד האין הגנה שהייתה לקולומביה?
שלא תבינו לא נכון, יש מצבים שזה מתבקש, כשאתה גם ככה במגננה אז מילא, אם כי גם אז מומלץ להשאיר לעצמך את אופצית המתפרצות.
היום זה לא היה המצב. אנגליה בכוח ביקשה מקולומביה להתחיל לתקוף וויתרה על ההתקפות של עצמה.
זה לא חוכמה בדיעבד, כל אלה דברים שאמרתי תוך כדי משחק. ההגנה הקולומביאנית צלעה מדקה 80 בערך, ו40 דקות בצליעה נגד המהירות שהאנגלים היו יכולים לייצר באגפים הייתה לדעתי כמעט בוודאות מונעת הארכה או לפחות את הפנדלים. ההגנה האנגלית הסתדרה יפה מאוד עם כל התקפה קולומביאנית גם לפני דאייר.
אסף, בכדי לשמור על הסדר הטוב, אני אכתוב לך באופן פרטי. בינתיים, כל מה שיש לי להגיד הוא ש"רונאלדו שולתתתת!"
לא אהמר נגד אנגליה, אבל אף פעם לא אהמר עליה. אבל אתה מזכיר לי את השדר הבריטי שניות לפני שבקהאם הרים את הקרן שהביאה לשער ההוא של סולשיאר–You’ve to feel… this is their year. אני עדיין לא מרגיש את זה.
האנגלים השקיעו מאמץ גדול היום בכדי לעלות, ויתכן שיהיו עייפים הן פיזית והן מנטלית בשלב הבא. אם אנגליה תרצה לזכות בגביע העולמי, היא תצטרך לנצח 3 משחקים ב-8 ימים. האם היא מסוגלת, במיוחד אחרי המאמץ היום? אני בספק, אבל כמובן הסיכויים שלהם השנה הכי טובים שהיו מאז 1990.
חאמס רודריגס המרגש - אוהד, מאמן, שחקן. הוא לא התבייש להעלות את התמונה שוברת הלב הזו, כשהוא בוכה - לאינסטגרם, ומאז העלה עוד שני פוסטים ולא עברו 12 שעות אפילו מסיום המשחק. במארקה הציגו אתמול את כל סערת הרגשות שלו בתמונה אחת. הכדורגל תמיד ימשיך לרגש, זה לא יעזור, ללא שום קשר לגיל.
הצטרפתי למשחק הזה באיחור, שיחקנו כדורגל בעצמי, היו גם כמה משחקים שהסתיימו בפנדלים בכדורגל השכונתי שלנו, לקחתי נשימה עמוקה וחשבתי שאני גם כן בשמינית גמר המונדיאל. ובהקשר זה - בבוקר אמרו שחאמס בספק, לקח לי זמן להבין שהוא כלל לא כשיר. במחצית השנייה אני צועק ‘חאמס!’, לקראת סיום המשחק, ‘חאמס’, בהארכה, ‘חאמס’, בפנדלים ‘חאמס’. משוכנע שאיתו דברים היו נראים אחרת. מעולם לא הייתי אוהד כזה גדול שלו כמו אתמול, גם לא אחרי הבומבות לחיבור במדי ריאל או הגולים במספרת. בחיים לא צעקתי למאמן להכניס אותו כמו אתמול אבל הוא לא היה כשיר, וחבל.
אני חושב שנבחרת קולומביה יותר מוכשרת מאנגליה והייתה צריכה לגמור את זה בהארכה כי פנדלים זה גם עניין של מזל, היא גם כבשה שער ברגע האחרון וכמעט מוטטה את האנגלים. יש תקדים לבלם כמו מינה שכובש שלושה שערים במונדיאל ואף לא אחד מהם ממצב נייח? הזוי.
אין לי כבר אנטי לאנגליה בניגוד לעבר, חבורה צעירה וצנועה, אפילו התקשורת רגועה יותר ופחות שחצנית. הפנדלים שלהם היו מעולים, גם של חלק מקולומביה, אוהב שחקנים שבועטים פצצה לחיבור באמונה שלמה ועם כל הלב. ראשפורד לא התרגש מאף אחד וכבש פנדל ענק. כבר נזכרתי בשיברון הלב הקבוע שלהם - יורו 2004 ומונדיאל 2006 נניח, והצעירים בעטו יותר טוב מכל הבקהאם, הג’ררארד, הלאמפרד והטרים.
אנגליה לא תזכה במונדיאל כנראה והחלום יסתיים, זו רק שאלה של זמן, אבל בינתיים הם שם, הם מאמינים והם מתלהבים, למה לא.
