לקראת ברצלונה
לפני יותר מעשור בימי כסטודנט במכללה למנהל עבדתי על משפט-שתיים שיגדיר בצורה מושלמת את הקלאסיקו. אז אני מנסה לשחזר אותו. הקלאסיקו הוא המשחק הגדול ביותר בעולם ששני ברמת הקבוצות רק לגמר ליגת האלופות. יותר ממאה שנה של יריבות על כל רבדי הספורט והפוליטיקה, עוד הרבה לפני אלפרדו די סטפאנו אפילו, בין שתי אימפריות שהיו גדולות וימשיכו להיות גדולות גם אחרי עידן ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו בהם המשחקים לקחו אותנו עד לקצה וכולן קינאו - והן תמיד רודפות זו אחרי זו. זה משחק שכל אחד רוצה לקחת בו חלק. מילד בכיתה ב’, דרך הסטודנטית המצטיינת, מוכר הפלאפל ברחוב.
העולם יעצור מלכת ביום ראשון ב-22:00 ואפילו כמה דקות קודם לכן בקאמפ נואו, כאשר שוב יפגשו שתי הגדולות. כשנראה את השחקנים לאט לאט מרוכזים ועולים אל כר הדשא יתחילו הפרפרים בבטן אם הם לא התחילו בבוקר המשחק. 22 שחקנים זקופי גומה, עם הרבה גאווה, עם כבוד ואחריות. ריאל מדריד נגד ברצלונה זה הרבה יותר מכדורגל. זה לפעמים מרגיש כמו עניין של חיים ומוות. לאורך השנים ראינו כי במשחק הזה לא פעם התברר שאין קשר למומנטום, למצב בטבלה.
והפעם הקלאסיקו מקבל עוד משמעות כמובן. ריאל מדריד סוחבת על הגב קבוצה לא מחוברת, קהל שחסר סבלנות בצדק, כוכבים מעצבנים, ובעיקר למעלה משנתיים וחצי של כאוס בהן לא צומח דשא בסנטיאגו ברנבאו ובעיקר אין מרכז שדה, והיריבה המרה ברצלונה פורחת, זוללת תארים מקומית, קרובה לנגוס בדובדבן שבקצפת - ליגת האלופות, וכל זה שהיא במשבר כללי. אם ברצלונה היא מועדון מודרני הרי שהבחירה של ריאל מדריד בז’וזה מוריניו שממש משמש כמעביר המסרים של פלורנטינו פרס יחד עם ערוץ הטלוויזיה, כשהוא הרבה מעבר לשיאו - מרגישה קצת נועה.
ריאל מדריד הפסידה בשני משחקיה הקשים העונה, היא הייתה פנטסטית נגד בטיס אך הפסידה בשלומיאליות 0:1 - שילמה על העונה העלובה של ויניסיוס ג’וניור ועל יותר מדי ימים בהם הכדור לא נכנס לקיליאן אמבפה (לפעמים אין אצלו שחור או לבן), ובדרבי נגד אתלטיקו מדריד כבר הניפה דגל לבן. כשהפער עומד על שש נקודות, ריאל חוששת לחזור לימי הלושמבורגו באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, לגמור את הליגה כבר בחודשיים הראשונים. ולמען האמת, זה קרה אפילו בעידן כריסטיאנו - בעונה האחרונה של מוריניו. זה למות או לכבוש את ההר. זה משחק על הכבוד. זה משחק על העונה.
רבים נאחזים במה שקרה השבוע בליגת האלופות. ברצלונה הפסידה 4:2 לפריז סן ז’רמן הקבוצה הטובה בעולם כשהאנסי פליק שכמובן אחראי על הרנסנס שלה מ-2024 ואילך ושבר כל שיא באחוז ניצחונות - לקח את הקלאסיקו ברצינות בין סט השיקולים שלו על אף שלברצלונה יש יום מנוחה נוסף. מנגד מוריניו שחק עוד את פדה ואלוורדה גם אם בעמדת המגן הימני זו הצלחה, ג’וד בלינגהאם כמעט לא נח ועוד ועוד. האם ריאל מדריד שגברה 1:4 על לייפציג ובמגמת שיפור - מסוגלת בכלל “להעתיק” חלק ממה שעושה פ.ס.ז’?
ביום ראשון הקרוב התאריך הוא ה-25 באוקטובר, 364 ימים אחרי הקלאסיקו הראשון של העונה שעברה כשריאל מדריד של צ’אבי אלונסו ניצחה 1:2 את ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו ועוד החמיצה פנדל, משערים של קיליאן אמבפה וג’וד בלינגהאם, ופתחה פער של חמש נקודות בפסגה. כך הייתה הצמרת אחרי המחזור העשירי:
1.ריאל מדריד - 27 נקודות - מאזן 9-0-1
2.ברצלונה - 22 נקודות - מאזן 7-1-2.
ומאז? תחזיקו חזק. ברצלונה סיימה אלופה ובפער גדול עם 94 נקודות ליגה, לעומת 86 של ריאל מדריד. עד סוף העונה היא השיגה 72 נקודות ב-28 מחזורים - 24 ניצחונות מול ארבעה הפסדים, בעוד ריאל מדריד השיגה 59 נקודות בלבד: מאזן של 18 ניצחונות, חמש תוצאות תיקו וחמישה הפסדים.
ברצלונה הוכתרה כאלופה בקלאסיקו במחזור ה-35 עם 0:2 כל-כך קל על ריאל מדריד על אף שחסרה את לאמין ימאל וראפינייה הפצועים (ובשורות ריאל אמבפה נעדר).
העונה, ברצלונה ניצחה בכל תשעת משחקיה בליגה, שומרת על מאזן מושלם עם 27 נקודות והרבה-הרבה שערי זכות, בעוד ריאל מדריד עם 21 נקודות, מדורגת רק שלישית, הפסידה לבטיס (אותה ברצלונה ניצחה 2:5) ולאתלטיקו מדריד בדרבי במשחקי חוץ.
ובכן - נערכו 37 מחזורי ליגה בספרד מאז הקלאסיקו בעונה שעברה. ריאל מדריד השיגה מאז 80 נקודות (מאזן 25-5-7), וברצלונה מנגד השיגה 99 נקודות (33-0-4). את ההבדל בכמות השערים אנחנו בכלל לא רוצים לחשב.
ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי ניצחון 1:4 על לייפציג בסנטיאגו ברנבאו בליגת האלופות. ניצחון רביעי ברציפות, רביעייה שלישית ברציפות, אין ספק שנבנה לו איזה מומנטום שהחל עם הקאמבק נגד רומא באולימפיקו בזכות המחליפים ב-3:4 ההוא. ואולם, על אף התוצאה המרשימה על הנייר ושני שערים נהדרים באמצע השבוע - ריאל מדריד לא מספיק טובה, הלחץ עליה עצום. וגם הכישלונות בשנתיים האחרונות מדברים היטב. ריאל מדריד הפסידה בשישה משבעת הקלאסיקוס האחרונים שלה, כשהיא גם מובסת פעמיים. האם תיקו טוב לז’וזה מוריניו? צריך להיזכר במה שאמר ברנד שוסטר לפני כמעט 20 שנה ואחר כך שילם על כך במשרתו. כמובן, ריאל בסנטיאגו ברנבאו אולי נראית טוב יותר, אבל במשחקי החוץ היא רעה מאוד. ניצחונות על הקשקש על אספניול ואלצ’ה עם הסופר-סאב קרלוס אספי. מוריניו ניסה להרגיע: “הקבוצה במומנטום טוב, כובשת שערים. אבל בהתבסס על הניסיון שלי בקלאסיקוס הרבים ובדרבי בהם אימנתי – מה שקרה קודם לכן לא משנה במיוחד”, אמר המאמן במסיבת העיתונאים. מעט מאוד פעמים בשנים האלה השיגה ריאל ניצחון במשחק כה גדול וחשוב ועוד במגרש של היריבה השנואה.
נראה שריאל תצטרך להציג משחק טוב יותר מכל אלה שהציגה בשנתיים האחרונות מאז תחילת 2024-25, והיו למעלה ממאה משחקים. מוריניו מתעקש שמחר זה לא ‘מבחן סופי’ – “לא נכון. ריאל מדריד עם מוריניו מצליחה וזוכה בתארים”, אמר בקצרה. מוריניו ירשום מחר את הקלאסיקו ה-18 שלו כמאמן ריאל מדריד. בפרק א’ רשם מאזן של 5-6-6, ובעונת הפרידה מריאל ניצחה את ברצלונה בשלושה משישה מפגשים. “מוריניו צריך להראות בשביל מה הוא הגיע לכאן”, אמרו ב-“קדנה סר”. בינתיים הוא יותר התלונן (על שופטים למשל) מאשר הרשים מקצועית. אבל המאמן דורש זמן. האם מוריניו יכול לשלוף עוד שפן מהשרוול כמו שעשה בעבר עם פפה בקישור האחורי? להשיג את הניצחון הכי גדול בקריירה שלו מזה באמת שנים רבות? (בריאל הוא ניצח פעמיים בקאמפ נואו והפסיד שלוש פעמים). מוריניו נשאל בעצם על הטקטיקה שלו ואמר: “כבוד ליריבה זה דבר אחד, אבל לשכוח את המהות שלך ולחשוש בצורה מוגזמת זה דבר אחר. אנחנו רוצים לעשות משחק טוב ולנצח”. האם נראה ריאל התקפית?
מוריניו חוזר לקלאסיקו אחרי 13 שנה. עמוק בפנים הוא יודע כמה המשחק חשוב
“זה משחק גדול, לא משנה מי המאמן ומי השחקנים. זה ייחודי, העולם עוצר מלכת לצפות בזה. משום מה הקבוצה שלנו נתפסת כמוצר מוגמר. אנחנו שלושה חודשים יחד ואם תוריד את פגרת הנבחרות ואת הזמן בלי סגל מלא – חודש וחצי. לאט לאט המאמן מכיר את הקבוצה ולהיפך ומפתח אסטרטגיות. להשוות אותנו לקבוצה שמשחקת כמה שנים יחד זה לא הוגן”, אומר מוריניו, שמשוכנע שההפסד של ברצלונה לפ.ס.ז’ לא ישפיע עליה (עד כמה ריאל מסוגלת לחזור על הדברים שעשו הצרפתים בצורה מעולה? נראה שמעט מאוד). “לא מפריע לי שמפרגנים לברצלונה, יש משחקים שהיא עושה את הדברים מדהים. מי שחשב לפני שבוע שברצלונה תביס אותנו – עדיין חושב כך. אני לא רואה אותם מאבדים את הביטחון אחרי הפסד אחד, ואני גם הייתי מגיע למשחק הזה במצב רוח טוב גם אם היינו מפסידים חלילה ללייפציג 4:1”.
לאחרונה המאמן הפסיק להתעקש, ביצע את השינויים הנכונים. “התגלית” החדשה של מוריניו היא פדה ואלוורדה בעמדת המגן הימני וזה אולי שובר שיווין. פדה שיחק כמגן גם בקלאסיקו הראשון אשתקד ובהצלחה כבירה, בניגוד ל-2024-25 אז בכל המשחקים תפס את העמדה לוקאס ואסקס המסכן. כך האגף סגור הרמטית ועמדה נוספת נפתחת בקישור. “סופרמן ואלוורדה”, נכתב בשער ה-AS על הקפטן שהחמיץ רק חמש דקות לאחר הפגרה. וכאן נראית אחת משתי ההתלבטויות של מוריניו – דנזל דומפרייס כמגן ימני, אם כי לא שיחק בשבוע האחרון ולכן נראה שהאופציה פחות ריאלית כי הוא ממש חלוד ופדה קשר? או כניסה של אדוארדו קמאבינגה ל-11, ואשתקד היה בכנף ימין.
מה שבטוח - ארדה גולר יכול לרדת אחורה ולנהל את המשחק, והטורקי שבתנופה – ישחק. הוא מגיע לקלאסיקו בכושר הטוב בקריירה שלו והפעם אין שום סימן שאלה לגביו. מנגד, ג’וד בלינגהאם, “מציקלון להבזקים בלבד”, כפי שנכתב ב"מונדו דפורטיבו" – רוצה להחזיר לעצמו את הדומיננטיות. הוא הרי משחק בעמדת ה-10, מאז הפגרה יש לו רק בישול אחד וללא אף שער, ולא ירד אחורה להיות מעורב במשחק ולבנות התקפות, וריאל זקוקה גם ל"ג’וד הקשר" כמו שקורה בכל משחק גדול. זה שמנצח תיקולים כל הזמן. תיזכרו ב-1:2 בברנבאו אשתקד כשכבש ובישל, תיזכרו גם בגמר הגביע (3:2). או ג’וד של נבחרת אנגליה, בקיצור.
בהשוואה להרכב נגד לייפציג, נראה את איברהים קונאטה הבלם הבכיר של הקבוצה – חוזר ל-11, וכך גם את מארק קוקורייה ואורליאן טשואמני. לגבי קוקורייה הרי שזה המצ’אפ שאוהדי ריאל מדריד חלמו עליו מרגע שהוחתם – מול החבר הטוב מהנבחרת – לאמין ימאל. בשנה שעברה במדי צ’לסי כשהבלוז ניצחו 0:3 – המגן “שם את לאמין בכיס”. קוקורייה צריך משחק גדול שיכניס אותו לעניינים על אף שעל הגישה שלו אין עוררין. עמדת הבלם השני פתוחה. אנטוניו רודיגר מתחיל לאזן את הקרב מול דין האוסן שאחרי הטעות בדרבי לא שיחק גם נגד רומא. האוסן בעל איכות נהדרת עם הכדור אבל סובל מחוסר ריכוז וגם מאיטיות. אהה, וכן, יאן דיומאנה.
מאז החזרה מהפגרה יאן עם שלושה שערים ושלושה בישולים ב-274 דקות בלבד. הוא מחכה בטירוף לקלאסיקו הראשון שלו. באגף שמאל הוא מציג לא רק דריבלים איכותיים – יותר מכל אחד פר 90 דקות העונה באירופה, אלא כמובן גם עבודה קשה בהגנה, משחק קבוצתי, ואפילו שערים נפלאים כמו זה נגד לייפציג בוולה - דברים שלא ציפינו ממנו בכלל. ללא ויניסיוס המושעה, ריאל קבוצתית יותר, אנרגטית, מגוונת, ומשחקת בלי עצבים, בלי זרקור על השופטים. הוא אמור לגבור במהירות על שחקני ברצלונה שמשחקת עם קו הגנה גבוה, ויצטרך רק שהפס האחרון שלו יהיה טוב יותר למשל מהמשחק נגד ויאריאל. לצד ההשתתפות במונדיאל זה אולי המשחק הגדול בקריירה שלו.
נראה גם שזה אחד המשחקים החשובים ביותר של אמבפה במועדון. (כמעט) הכל עליו. על כתפיו. לנוכח כל הביקורות על יכולתו הדלה בימים מסוימים במגרש ועל מעלליו מחוץ למגרש, לנוכח פרס הבלון ד’אור המזורגג - הטקס ייערך למחרת, לכו תדעו; המשחק נגד לייפציג היה רע מאוד מצידו, אינספור איבודי כדור, התחכמויות, מאבקים שכלל לא נכנס אליהם. אבל גם בו כבש שער יפה (ועומד על 12 מ-12 העונה), אחרי שער פנומנלי נגד סביליה. אמבפה אמור להיות כוח מול קו ההגנה הגבוה של ברצלונה ויש לו כבר שלושער נגדה ב-2024-25. אמבפה כבש 12 שערים נגד ברצלונה בעשרה משחקים וזה נפלא (רק נגד ליון ומונפלייה כבש יותר), אבל הוא הפסיד לה שש פעמים. “בשביל משחקים כאלה הביאו אותו”. החלוץ גם כבר ‘נוגע’ במאה שערים בריאל מדריד - חסרים לו רק שניים. הקאמפ נואו תהיה במה נפלאה.
מוריניו לא ממש אהב כשנשאל שוב ושוב על ברצלונה. הבהיר: “לחזור לקאמפמ נואו? מבחינתי זה כמו להגיע לכל אצטדיון אחר. אנחנו פוגשים יריבה איכותית מאוד וזה לא כמו משחק נגד יריבה פחות איכותית”. “לאמין ימאל שחקן נהדר ובברצלונה כולם טובים מאוד, כמו בריאל מדריד. לא מצאתי שחקן אחד ששם שלא בצדק”. על פליק: “הוא מאמן נהדר, עושה עבודה מצוינת”. הוא נשאל האם יש לו כבר את ההרכב שלו ואמר: “Claro” – ברור, אבל לא ענה לשאלות לגבי ההגנה הלא יציבה של ברצלונה, מערך ושיטה. "אתה חכם (העיתונאי) אבל אני לא טיפש (צחק). לדבריו של פרמין לופס הוא כן ענה. לסיום נשאל האם הזקן הוא אמונה טפלה. “בכלל לא. אני אחד האנשים הבודדים בכדורגל שאין להם אמונות טפלות”. אולי אנחנו כאוהדים צריכים לפתח אחת כזו. “האם אני נראה נורא עם הזקן? האם כדאי לי לשנות? זה סיפור אחר”. לפחות הוא מתבדח. נראה מה יהיה מצב רוחו אחרי המשחק. ומצב הרוח שלנו..
פתרון “הקסם” של מוריניו. הקפטן שוב מגן ימני, ובצדק.
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| פדה ואלוורדה (C), דין האוסן, איברהים קונאטה, מארק קוקורייה| אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה (דנזל דומפרייס),ארדה גולר, ג’וד בלינגהאם| יאן דיומאנדה וקיליאן אמבפה
מה המצב ברצלונה?
ברצלונה הפסידה 4:2 לפריז סן ז’רמן בליגת האלופות באמצע השבוע אבל כמובן נתן פייט, הציפיות תמיד גבוהות אך זו בטח לא טרגדיה, כי כמו שאמר השוער ז’ואן גארסיה: “תארים לא לוקחים באוקטובר”. מעבר לכך עם ה-2:5 הנפלא על בטיס בלה קרטוחה ביום שבת, הקטלונים השוו את פתיחת העונה הטובה בתולדות הליגה עם תשעה ניצחונות רצופים, כמו ריאל מדריד ב-1968-69. רק שברצלונה כבשה כבר 39 שערים (בתשעה מחזורים!) שזה הרבה יותר מרשים, יותר מארבעה בממוצע למשחק. מספרים שלא היו לה גם בימי ליאו מסי בשיאו עם ניימאר ולואיס סוארס. זה יכול להיות סימלי מאוד עבורה לקבוע שיא ליגה חדש על הפרצוף של ריאל מדריד וכמו שאומרים בספרד - “לזכות בחצי ליגה”. עם כל הכבוד למרתון הכתבות בתקשורת, בברצלונה שקטעים ורגועים אחרי המשחק בצרפת וכמו תמיד מוכנים ומלאי מוטיבציה לקראת המשימה. ויש לה לא מעט על מה להתבסס.
הרקורד שלה בקאמפ נואו פשוט פנטסטי. היא ניצחה בכל 23 משחקי הליגה האחרונים שלה בבית, כלומר מאז פתיחת 2025/26. לאף קבוצה אחרת באירופה אין מספרים כאלה. האנסי פליק יכול להגיע לניצחון מספר 100 כמאמן הקבוצה ב-130 משחקים בלבד. ניצחון וברצלונה תסתום לריאל מדריד את הפה, מכל הבחינות, וכמה משחקניו של פליק ויתרו על יום החופש להתאוששות, והגיע למתחם האימונים לעבוד. פליק כמובן מחזיק במאזן חסר תקדים בקלאסיקו כשהוא ניצח בשישה משבעת המשחקים (והאמת שבהפסד 2:1 בסנטיאגו ברנבאו אשתקד הוא היה מושעה).
המאמן נמנע מכל מחלוקת במסיבת העיתונאים כאשר נשאל על השיפוט והתלונות של ריאל מדריד – כמו תמיד, הפגין ביטחון רב בקבוצה שלו והחמיא ליריבה. “יש לי תחושה טובה מאוד, השחקנים התאוששו היטב לקראת המשחק”, הוא אומר, ונשאל על הנראטיב מהתקשורת לפיהם הפערים הצטמצמו ועד כמה זה גרוע שברצלונה נחשבה לפייבוריטית ברורה עד לפני ימים אחדים: “קלאסיקו הוא משחק שונה, המשחק הכי טוב ספורט, אתה יכול לזכות בשלוש נקודות שהן כמו משחק ליגה רגיל אבל זה אחרת לגמרי. זה פנטסטי להיות חלק מזה. כולם יודעים איך אנחנו רוצים לשחק. אנחנו מוכנים ובטוחים בעצמינו”. וההפסד לצרפתים? – “דיברנו, כמובן, יש היבטים שעלינו לשפר במשחק שלנו, עלינו לצמוח. מחר נשחק נגד אחת הקבוצות הטובות בעולם וזו הזדמנות לצמוח”. מאז אותו קלאסיקו בעונה שעברה, אגב, השיגה ברצלונה 99 נקודות ב-37 משחקי ליגה: 33 ניצחונות מול ארבעה הפסדים.
לאמין בגולאסו השבועי נגד בטיס. קשה מולו
את ראפינייה הנפלא שעבר הסבה מושלמת לעמדת החלוץ - עצרה רק הפציעה, נגד הצרפתים זה עדיין לא היה זה, היה נראה שהוא קצת חלוד, אבל משחק כמו מחר הוא במיוחד בשבילו. הוא אימלל את ריאל מדריד לא פעם, וגם בעונה שעברה כבש צמד ב-2:3 בסופרקופה הספרדי. 14 שערים יש לו בעשרה משחקים ואם נביט על מספר הדקות זה יותר מרשים - ב-706 דקות בלבד. פתיחת העונה שלו בליגה הזכירה את כריסטיאנו של 2014-14. ראפינייה הוא המנהיג של הקבוצה, האריה, הקפטן, זה שלא נותן לאף אחד להוריד רגל מהגז. ברצלונה איבדה בקיץ 40 גולים – פראן טורס שכבש 21 ונמכר לפריז סן ז’רמן, ו-19 כבש רוברט לבנדובסקי. עם כל הכבוד לגבריאל ז’סוס שהצטרף ברגע האחרון – בעיקר בזכות ראפינייה אף אחד לא זוכר אותם כלל.
ומה עם השחקן מהצד השני? לאמין ימאל בכושר משוגע ומבקיע שערים נפלאים פשוט “מכלום”, ‘צוחק’ על כל מגן שבעולם, לעתים אפילו בקצב הליכה - ומסובב לחיבורים. בקבוצה ובנבחרת, שובר שיאים כל פעם, יכול בהחלט לזכות בכדור הזהב ביום שני, ומאתגר את עכברי הטוויטר עם הסטטיסטיקה שלו. ואת לאמין לא מוציאים כמעט. שיאן הדקות עם 1,011. עשרה שערים ועשרה בישולים עד עתה. לאמין נרגש מאוד לקראת הקלאסיקו הראשון שלו בקאמפ נואו שכן אשתקד החמיץ את משחק האליפות בשל פציעה, וב-2024-25 המשחקים נערכו במגרש האולימפי.
זה מעבר לכך. ההתקפה של ברצלונה מ-פ-ח-י-ד-ה. שביעייה אחת על ראסינג סנטאנדר ועוד חמש חמישיות העונה, בהחלט קשה לספור. ניצול מצבים טוב, רעב אדיר לכבוש עוד שערים. נראה שכל שחקן שיפתח גם יבקיע. לקארים אדיימי המהיר כמו שד ולז’סוס יש ארבעה, בעוד אנתוני גורדון כבש רק פעמיים – אמור לפתוח שוב בצד שמאל, אבל הוא בישל חמישה, ועובד קשה על המגרש. מי שלא יבקיע בוודאות הוא דני אולמו שנפצע ביום שלישי – עוד פצוע של ברצלונה. וצריך לקחת בחשבון את פרמין לופס כאופציה בקישור. בעונה שעברה היו לו 13 שערים והוא מצטרף נפלא מקו שני, ברסאי בדם ועוד.
ההגנה? טוב, נו, אף אחד לא מושלם. ז’ואן גארסיה הראה את כוחו עם הצגה נגד הצרפתים כשרשם עשר הצלות. והוא יהיה דמות מפתח. שמר העונה רק ארבע פעמים על שער נקי אבל קשה להאשים אותו. אריק גארסיה פצוע, לא פשוטים החיים בלעדיו. בטח כאשר ז’ול קונדה שהיה על הקשקש - לא התאמן באימון המסכם וייעדר מהמשחק;, מנגד צ’אבי אספארט הצעיר - עוד תגלית, שבלט לטובה גם נגד פ.ס.ז’ וכבש שער - אמור לפתוח ובצד השני יהיה ז’ואאו קאנסלו - פנטסטי בהתקפה וחור בהגנה (הוא זוכר עוד את לוקאס ואסקס). “אספרט? הוא מקצוען, עושה עבודה טובה מאוד במשחקים האחרונים. מבחינתי הוא שחקן נהדר אך יש לו גם מקום לשיפור. אנחנו צריכים לעבוד איתו על הפוטנציאל שלו”. אפשר לציין מספר משחקים בעבר בהם ברצלונה הוכיחה בהגנה שהשמות לא קובעים. למשל ג’רארד מרטין שמחר ישחק כבלם – ששמר נפלא על רודריגו בקלאסיקו השני בליגה ב-2024-25.
רודרי נגד פ.ס.ז’. נשאר רענן אחרי ששיחק חצי שעה בלבד.
נראה שבחלק האחורי ברצלונה בונה על איש אחד. זה שהיה אחראי להעברה המעניינת של הקיץ. רודרי ששיחק חצי שעה ביום שלישי בדיוק במחשבה על המשחק הזה - יכול לתרום לקבוצה הרבה. הוא נשמר בצמר גפן למשחק הזה. הוא יודע להאט את הקצב, הוא לא צריך להתרוצץ כדי לחלץ כדורים. הצגה של רודרי נגד ריאל מדריד כשלא מעט פרשנים עדיין טוענים שזה פספוס ענק שלא הגיע ושריאל הייתה יכולה לעשות יותר - תהיה מאוד אירונית ומעין עוד בוקס לפנים. הקשר דיבר על ההתרגשות הגדולה שלו לקראת הקלאסיקו הראשון: “שמעתי שריאל ניצחה פעם אחת והפסידה שש או שבע פעמים בשנים האחרונות, אנחנו בטוחים שהיא תרצה לשנות את זה”. פליק נשאל על רודרי ומה בארסה הרוויחה על חשבון ריאל: “אנחנו נתמקד בקבוצה שלנו. כולם ידעו עד כמה הוא יכול לעזור לנו ולכן החתמנו אותו. הוא אפילו נתן יותר משציפינו. אני שמח מאוד שהוא כאן לצד פדרי, הם מביאים הרבה איכות לקבוצה”. ואכן, ברצלונה תמשיך להתאפיין במרכז שדה יצירתי, חכם, מלא דימיון ותחזיק הרבה מאוד בכדור.
פליק על ריאל: “אני מצפה לקבוצה שמאוד בטוחה בעצמה כי זה מועדון נהדר עם שחקנים נהדרים ומאמן גדול. יש להם הרבה איכות, במיוחד בחלק הקדמי, והם שיחקו היטב במשחקים האחרונים. יש לי הרבה כבוד למוריניו ושנים שהוא מאמן מועדונים ברמה הזו. זה מוכיח את האיכות שלו, והוא הוכיח אותו בכל מועדון. כל שחקן גרמני ששוחחתי איתו – דיבר עליו בנאמנות ובחיבה. הוא קולגה וחבר נהדר”. פליק יודע את החוזקה של ריאל במצבים הנייחים: “זו אחת הקבוצות הטובות ביותר בעניין הזה. דיברנו על זה והתכוננו לזה. עלינו להגן טוב יותר ממה שעשינו בפריז”. הוא נשאל האם יש לו תוכנית מיוחדת כדי לעצור את אמבפה – והפגין ביטחון בצמד הבלמים שלו: “הכי חשוב שנתמקם היטב על המגרש, גם עם כדור וגם בלי הכדור ושנהיה קומפקטיים. אם נעשה הכל נכון – יהיה קל יותר לקו ההגנה להגן. קובארסי (שוב נזכיר את המונדיאל המדהים שלו) ומרטין משחקים מצוין, הם גדלים יחד”.
מספרים חסרי תקדים. פליק בדרך לציון דרך.
ברצלונה - הרכב משוער: ז’ואן גארסיה| ז’ואאו קאנסלו, פאו קובארסי, ג’רארד מרטין, צ’אבי אספרט| רודרי, פדרי, פרמין לופס| לאמין ימאל, אנתוני גורדון וראפינייה (C)
שיעור היסטוריה:
משחקי הקלאסיקו מתקרבים לציון דרך ענק של מאה משחקים בכל מגרש, עד היום התקיימו 96 כאלו במסגרת הליגה. בשני ביקוריה האחרונים בקאמפ נואו\המונז’ואיק - אכן ריאל מדריד הפסידה ומבחינת ההיסטוריה לרוב הקבוצה הביתית היא הפייבוריטית בקלאסיקו. ואולם, אם נסתכל על המאזן מ-2019 למשל התמונה מאוזנת לחלוטין: שלושה ניצחונות לכל קבוצה ותיקו מאופס ב-2019-20 עם זינדין זידאן על הקווים - האיש שמעולם לא הפסיד בקאמפ נואו. למען האמת די נדיר שריאל עם שלושה ניצחונות חוץ קצת אחרי אמצע העשור.
בעונת 2020-21, לעיני קאמפ נואו הריק בגלל הקורונה – היא השיגה 1:3 עם שערים של פדה ואלוורדה, סרחיו ראמוס בפנדל וקינוח של לוקה מודריץ’, כאשר אנסו פאטי משווה זמנית; ב-2021-22 דויד אלאבה כבש גולאסו – שער בכורה בריאל, מזל שלוקאס ואסקס היה עיקש וכבש שער שני לפני שסרחיו אגוארו צמצמם כשברצלונה באשפתות (1:2). עוד ניצחון שהושג היה דרמטי ביותר ואותו לא שכחתם – כשג’וד בלינגהאם לקח את ריאל מדריד על הגב עם צמד ענק – אחד מחוץ לרחבה והשני בגול של חלוץ אמיתי, וביצע רמונטדה בעונת הדאבל 2023-24. בעונת 2022-23 ברצלונה ניצחה 1:2 את ריאל ששיחקה בגישה מזעזעת ולא השכילה לשמור על יתרון שהשיגה בזכות שער עצמי. פרנק קסייה כבש שער דרמטי; ב-2024-25 יתרון כפול תוצרת קיליאן אמבפה לא הספיק לא במשחק הגנתי מופקר, החלוץ לבסוף השלים שלושער באותו 4:3 בו גם לאמין ימאל וראפינייה הבריקו לצערינו; ובעונה שעברה זה נגמר הכי רע כשברצלונה, בהרכב חסר – חגגה תרתי משמע על ריאל והוכתרה כאלופה עם אותו 0:2 - מרקוס ראשפורד כבש בכדור חופשי ופראן טורס הכפיל כעבור תשע דקות אחרי שקיבל בישול אדיר בעקב.
המאזן ב-96 משחקי הליגה בהם ברצלונה המארחת מציג יתרון ברור שלה - רק 23 ניצחונות לריאל (24%), 20 משחקים הסתיימו בתיקו (21%) וברצלונה ניצחה 53 משחקים (55%), ביתרון גדול ביחס השערים 189:116. בשנות ה-2000 ניצחה ריאל בקאמפ נואו שמונה פעמים במסגרת הליגה – שליש מכל ניצחונותיה, לעומת 11 ניצחונות של ברצלונה ועוד שבע תוצאות תיקו, אבל גם ברצלונה מנגד ניצחה כאורחת בברנבאו והרבה-הרבה יותר.
כולם יודעים על 20 השנים הרעות בקאמפ נואו, רצף שהחל בשנות ה-80 והסתיים עם ריאל מדריד של קרלוס קיירוש. במחזור ה-15 של אותה עונה נשבר הנאחס. רוברטו קרלוס ורונאלדו כבשו, פטריק קלייברט רק צימק, 1:2. שנה אחר כך רונאלדיניו וסמואל אטו פירקו את ריאל 0:3. אחד הקלאסיקוס הגדולים ביותר בשנות ה-2000 נערך כעבור שנתיים, בעונת 2006-07. ריאל מדריד הייתה כפסע מניצחון כשהובילה שלוש פעמים – צמד של רוד ואן ניסטלרוי, ושער אדיר של סרחיו ראמוס בנגיחה אחרי כדור חופשי של גוטי. אלא שליאו מסי במשחק מטורף השווה שלוש פעמים, כולל בדה ה-90. פאביו קאפלו איבד את הניצחון באותו 3:3 במרץ בצורה כואבת אבל לפחות זה נגמר באליפות. כעבור שנה, עונת 2007-08, עונת הפאסיו – ג’וליו בפטיסטה כבש מכל הלב לרשת אחרי מהלך קבוצתי נפלא עם ראול ורוד ואן-ניסטלרוי, 0:1.
שנחזור קצת לתקופתו של ז’וזה מוריניו? הקלאסיקו הראשון היה כואב. ברצלונה הייתה הטובה מכולן, ריאל לא הייתה ערוכה לשחק ב-4-2-3-1 הרגיל שלה והייתה מפסידה סביר להניח בכל מקרה. מאניטה. כעבור שנה כריסטיאנו רונאלדו כבש את שער האליפות הלא-רשמי, אחרי מסירת סרגל של מסוט אוזיל, ניצחון 1:2 באליפות המאה נקודות ו-121 שערי זכות, מיד אחרי שאלכסיס סאנצ’ס המחליף השווה לברצלונה. כמובן שסמי קדירה הבקיע את שער היתרון. ב-2012-13, במחזור השביעי כשפער הנקודות בין הקבוצות כבר עצום - כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי כבשו צמדים ב-2:2 מרהיב שהראה את הדומיננטיות המדהימה שלהם על אף שההרכב היה עמוס בשחקני-על.
כריסטיאנו ניצח את הקאמפ נואו ב-2012 והניצחון הבא הושג כעבור ארבע שנים, אחרי פיגור, וגם בעשרה שחקנים באותה נקודת זמן אחרי הרחקה של סרחיו ראמוס. קארים בנזמה השווה עבור ריאל בחצי מספרת ובהמשך הפורטוגלי קיבל הרמה מצד ימין מגארת’ בייל, עצר על החזה, דניאל אלבס לא עמד נכון ורונאלדו בעט מכל הלב לרשת, שוב “קאלמה”, 1:2 גדול, שלבסוף לא הספיק לאליפות. כעבור שנה ראמוס לא היה הגיבור הטראגי אלא הגיבור הנכון כשסמוך לסיום השווה ל-1:1 אחרי כדור חופשי של לוקה מודריץ’. ב-2017-18 זה היה הקלאסיקו האחרון בין מסי לכריסטיאנו, 2:2 במשחק מהנה וקצת “שיפוטי” במחזור ה-35. שני הכוכבים כבשו, בייל השווה. בין לבין היה קרלו אנצ’לוטי שבעונת הדסימה ובזו שאחריה הפסיד פעמיים וככה אי אפשר לקחת אליפות. במחזור העשירי ב-2013-14 ריאל שיחקה בהרכב מוזר, ללא חלוץ אמיתי וגם עם ראמוס, גם עם פפה וגם עם ואראן. ניימאר כבש ראשון, אלכסיס הכפיל בגולאסו וחסה רודריגס המחליף רק צימק בשער בכורה בקבוצה הבוגרת. ב-2014-15 ריאל שיחקה מעולה אבל ספגה הפסד שלומיאלי 2:1, והתואר התרחק. בנזמה בישל בעקב לכריסטיאנו שהשווה זמנית.
בכל תקופה התקשתה ריאל מדריד בקאמפ נואו. במשחק החזרה של פיגו שלווה בקבלת פנים “אכזרית” - היא הפסידה 2:0 בצדק, וסיימה פעמיים בתיקו – גם ב-2001-02 וגם ב-2002-03 בקלאסיקו ראש החזיר. שנות ה-90 היו אפלות מאוד עם שבעה הפסדים רצופים, כולל המאניטה של הדרים-טים של יוהאן קרויף בחסות רומאריו, ושישה משחקים של ריאל בלי גול. עוד הפסד כמעט התרחש ב-1999-00 ואז הגיע ראול עם צמד כולל שער שיוויון אייקוני בצ’יפ עדין סמוך לסיום ותנועת השתקה “Que Golazo y mando calar al camp nou”.
נחזור ממש אחורה. ריאל ניצחה בקלאסיקו החוץ הראשון, 1:2 בפברואר 1929, וגם בשני - ניצחון 1:4, שזה אחד מניצחונותיה הגדולים. אחרי תשעת הקלאסיקוס הראשונים היו לה ארבעה ניצחונות על ברצלונה לעומת שלושה הפסדים. ב-1942-43 התרחש תיקו הזוי של 5:5. כעבור שנה ריאל ניצחה, 1:2 ב-1943-44 ומאז ברצלונה השתלטה על העניינים בקאמפ נואו. גם בואו של אלפרדו די סטפאנו לא איזן את הקלאסיקוס שנערכו בקטלוניה, למעט הבלחות. שנות ה-60 היו טובות מבחינת ריאל שניצחה 3:5 ב-1960-61 עם צמד של אלפרדו די סטפאנו ובעיקר שלושה ניצחונות רצופים – השיא שלה עד היום בקאמפ נואו. ב-1962-63 נרשם הניצחון הכי גבוה של ריאל בקאמפ נואו - 1:5 עם שלושער של האגדה. עד הניצחון ב-2004, הניצחון האחרון היה ב-1983-84 עם שערים של חואניטו בפנדל וקרלוס סנטיאנה כשבין לבין השווה קיני. בסה"כ 192 משחקי הליגה, יתרון זניח לריאל מדריד עם 80 ניצחונות לעומת 77 לברצלונה ועוד 35 תוצאות תיקו, בעוד ברצלונה מובילה 312:309 בהפרש השערים.
לינקים לסיום:
-הקלאסיקו המועדף עליי: דור רומנו, חמי אלמוג ושי רבין בוחרים - מתוך פוד קאסה בלאנקה - הפרק האחרון.
-הרקורד של ז’וזה מוריניו נגד ברצלונה: הניצחונות הגדולים, התבוסה בקלאסיקו הראשון כמאמן ריאל, המצב בנוקאאוט ועוד ועוד.
-נכנסים פנימה לשידור המשחק - מספר המצלמות, מספר הצופים המשוער בכל העולם ועוד.
-האם ריאל מדריד דווקא מתמודדת בסדר בקלאסיקוס כשהיא אנדרדוג מובהק? - מעניין.
