מחזור 10 :: משהו לחלום עליו: מפרקים את ריאל 5-1 בלי מסי (קוטיניו, שלושער סוארס ו- וידאל)

כאוהד ריאל מדריד זכיתי להיות בגמר הדסימה ב-2014 ו-‘לראות’ את הקבוצה זוכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות - לא האמנתי שזה יקרה ואזכה לדבר כזה. דבר אחד שאני כן מאבד לגביו אמונה - שאני אזכה לראות את ריאל מדריד נותנת מאניטה לברצלונה. הכי קרוב לזה היה ‘הפאסיו’ עם ברנד שוסטר. וואלה כן, דור רומנו מקנא קצת בתחושה שלכם אחרי המשחק.
בשורה התחתונה, בארסה ניצחה את המשחקים הגדולים השנה להוציא את המאסטייה שם היא מתקשה באופן קבוע, ואף-אחד לא יזכור את הרצף המוזר הזה של התוצאות בליגה. יש כל-כך הרבה הבדלים, תראו את ראקיטיץ’ לעומת מודריץ’. הכותרת שלכם בדיון היא גדולה ‘משהו לחלום עליו’, באמת ריספקט. ועוד בלי מסי…

בפורום השכן אתם יכולים לראות שוב ושוב את הדיונים על סוארס לעומת בנזמה וחוץ מהעמדה שלהם על המגרש אין ביניהם שום קשר. לדעתי סוארס למרות הנתונים היפים בקלאסיקו עד אתמול - היה צריך חתיכת משחק כדי לחזור בכל הכוח, והוא עשה את זה. נכנס רשמית להיכל התהילה של שחקנים מעטים שפירקו את ריאל מדריד בתצוגת ענק, מקום ליד רומאריו ב-1994, ליד רונאלדיניו ב-2006, מסי ב-2007 ולא רק…הגול בהקפצה היה קלאסה, כאילו לא עברה עליו עונה קשה.

משחקי הגביע מסתמנים כאופצייה הטובה ביותר להכניס לעניינים את מאלקום, הרי הוא בחלק מהזמן פצוע כך שואלוורדה לא באמת אשם, וכן את דמבלה שמעט דעך.
אגב, כבר כתבתי על זה לא פעם, אני חושב שמאז שאני רואה כדורגל בארסה אמנם קבוצה טובה יותר מריאל מדריד במצטבר מבחינת העונות(חלוקה גסה: 2004-2011, למרות האליפויות שלנו וקאפלו, 2015-2016, 2017- עד היום), ועדיין, היא תמיד ידעה להתכונן טוב יותר לקלאסיקו והשיגה תוצאות מעולות גם כשהייתה אנדרדוג, גם מול ריאל של הגלאקטיקוס. היא מיעטה להתפרק, היא נלחמה ולא ויתרה, לא ראינו כל-כך הרבה שגיאות פתאליות וטעויות אישיות כמו ואראן וראמוס אתמול. אין לי הסבר לזה. כאילו מבינים שם יותר טוב מה זה אומר סופר-קלאסיקו. ואתמול אמנם ריאל מדריד הזו היא זרה לי, אבל ראמוס ומרסלו הם ריאל מדריד כמובן, ושיחקו אצלינו מספיק זמן שחקנים כמו ראול-היירו-גוטי-קסיאס וגם שחקנים שהם שחקני רכש כמו כריסטיאנו ואלונסו ואחרים שידעו מה המשחק הזה.

5 לייקים

מסכים אם הרוב מה שכתבת, אבל תרשה לי לחלוק עליך בנוגע ללופטגי. הוא עלה למשחק בגישה נכונה לסגור ולשחק טקטי. הכישלון המחפיר שלו זה נאצו. ראיתי את המשחק בשידור חוזר אם הצמד חזן ושדרן אלמוני שאני לא מכיר (הפתיעו אותי מאוד לטובה, השידור הישראלי הכי טוב ששמעתי בשנים האחרונות)

אלון חזן זיהה את מה שלופטגי נכשל בו לחלוטין, נאצו לא מסוגל לסגור את האגף שלו (כי הוא בלם). ואלבה יחגוג עליו. ומדקה הראשונה של המשחק חזן אמר את זה וחזר על זה. וזו הסיבה המרכזית שברצלונה חגגה במחצית הראשונה. השאלה שלי, מה היה קורה אם קרבחאל היה כשיר… בשביל מה לעזאזל, הם החתימו את אודריוסולה. במחצית השניה במצב שלהם לא היה להם ברירה לשחק על כל הקופה.

2 לייקים

אני לא חושב שהתייחסתי יותר מדי ללופטגי בפוסט הזה, אם זה היה תלוי בי הוא היה מפוטר עוד מזמן, ואני יודע שיש אשמים יותר גדולים אבל אי-אפשר להמשיך עם התוצאות האלה והרי לזרוק חצי סגל עכשיו זה לא ריאלי. נאצ’ו פתח את העונה חלש מאוד וייתכן ואודריוסולה היה מצריך את בארסה להיערך אליו גם הגנתית בניגוד לנאצ’ו. אני לא יכול לתלות בזה את ההפסד או התבוסה וגם לא בטעויות האישיות.
לופטגי סובל מכמה שחקנים שלא חזרו מהמונדיאל, בעיקר מודריץ’ ו-ואראן, אבל האכזבה הכי גדולה שלי, יותר מאסנסיו - גארת’ בייל. איך זה נראה מהצד שלכם? מעניין לשמוע תגובה של כאלה שהם לא אוהדים שלנו. אני ראיתי את בייל עם גישה תבוסתנית, עם הראש באדמה. אפילו לא זרק איזה ‘ואמוס’ לדרבן. לא מסכן את השער, הוא לא קרוב אפילו ללהיות מנהיג. הוא נחבא אל הכלים וממש הייתה לי הרגשה שעם החילוף שלו - הוקל לו, מה הוא צריך את זה על הראש. אז הוא חיכה כל החיים להיות ה-שחקן ו-ה-כוכב של ריאל מדריד או לא?

יפה שפיקה אמר בראיון לאחר המשחק שהוא מקווה שג’ורדי אלבה יחזור לנבחרת, חד וחלק, הוא משחק את הכדורגל הטוב ביותר שלו לדעתי בשנה האחרונה.

השאלה מבחינתי, מה לא מאפשר לשחקנים שלנו לשטוף את המגרש בלחץ על היריבה, שהרי ברור שכשאנחנו מורידים את הרגל מהגז באספקט הזה, הקבוצה היריבה (בטח אם היא מדריד) משתלטת על המשחק לחלוטין, ואז גם מסי לא יעזור.
דווקא כשהיינו אגרסיביים עם לחץ חיובי, הטינו את הכף והמומנטום לטובתנו.
אבל יש בבארסה של ואלוורדה
לחץ יעיל
יש לחץ מבוהל
ויש היעדר לחץ

מישהו (@Aimarito) יכול להסביר מתי כל אחד מהשלושה מתקיים או לא?

תגובה שקראתי של מישהו בפייסבוק, ואני לא זוכר מי כתב את זה, שנה שעברה בקלאסיקו של 2-2 , ריאל יוצאת בחמת זעם להשיג את השלישי, (בדומה למה שקרה בהתחלת המחצית השניה אתמול) ואלורדה מגיב מאוחר ומכניס את פאוליניו האיטי והמסורבל שבדקה האחרונה של המשחק בועט בדלי ומפספס לתת מסירה שיכלה לנצח את המשחק. אתמול ואלורדה הגיב טוב לארועים של המשחק, הכניס את סמדו ובעיקר את דמבלה, וברצלונה מנצלת עד תום את ההפקרות ההגנתית של ריאל וכובשת שלושה שערים ומביסה את ריאל…

הנה, פה אפשר לתת קרדיט אמיתי וכנה לואלורדה. הגיב בצורה נכונה וקצר את הפירות. שאפו.
בכלל מהמשחק מול טוטנאהם יש שיפור תמידי במשחק הקישור שלנו, והסיבה מבחינתי היא ברורה: ארתור מלו.

בכלל אחרי כל העקיצות וכל הביקורת הכפויות טובה שדמבלה חוטף פה בפורום ובכלל מאוהדי ברצלונה אחרי כל משחק רע שלו, הוא נתן דקות טובות אתמול. ומוכיח שהוא צריך לשחק יותר ובצורה עיקבית. (וגם לעבוד על הטעויות שלו)

3 לייקים

@Agalma, קשה בדיוק להסביר במאה אחוז מה עבר לשחקנים בראש, או מה הייתה ההנחייה המדוייקת של וואלוורדה, אבל מה שאני יכול להניח זה שהלחץ המתוכנן נע בפיקים מסויימים. כמו שאפשר לראות מריאל מדריד במשחק יש גבול ללחץ אינטנסיבי. גם אם אתה ממש ממש ממש רוצה, ואפילו נהיר בעיניך שהלחץ הוא הדרך לנצח את המשחק, זה לא משנה את העובדה שיש גבול לכמה אתה יכול ללחוץ את היריבה ולדחוף קדימה. אז כן, הלחץ נעשה בפיקים ברוב הזמן, מנגד ה"לחץ המבוהל" ככל הנראה קורה בהתאם לפעולות של היריבה, ריאל משתלטת על הדשא וכובשת, אז הקבוצה מגיבה במעין פאניקה על המגרש. זו ההנחה שלי לעיניין, קשה לי לעמוד מאחורי הדיוק של זה.

@Raulito-7, דור רומנו מתבאס, כי דור רומנו יודע שלמשחק הזה יש משמעות עצומה לשתי הקבוצות. מאז שריאל מדריד לקחו את שלושת הצ’מפיונס הרצופים אני שומע יותר ויותר בכי ונהי על “למי אכפת מדאבל מקומי?” או “הכי חשוב צ’מפיונס!” הרצפים האחרונים של הטראבל-ים של בארסה, אינטר, באיירן ושוב בארסה הוציאו את כולם מאיפוס וגרמו לכולם לחשוב שזה עיניין של מה בכך לנצח בכל המפעלים. קשה להיות מי שלוקח את הליגה ומנצח בקלאסיקו, ומנגד מגיע בכושר שיא לגמר הצ’מפיונס. מעטות העונות המושלמות של הקבוצות, וזה לפעמים מרגיש לא הוגן לצפות בצורה כל כך דיכוטומית לטרבל כל עונה או שהייתה חרא של עונה. זו הבעיה בקבוצה גדולה, יש יותר משחקים קריטיים עבורה לעומת קבוצות אחרות. כבר הפכתם עונות כאלו לבק טו בק, אני בחיים לא קובר אתכם.

לגביי בייל זה עיניין של רמת ציפיות. האם הוא כדורגלן ענק? חד משמעית כן, האם הוא מישהו שבוודאות אפשר לבנות עליו עונה שלמה? חד משמעית לא (בניגוד לדעתו של המשתמש טיטי קאמרה למי שזוכר). בייל, מעבר לכשירות שלו הוא שחקן שנתן הופעות מדהימות לפרקים מאוד ספציפיים, והוא התעלה על עצמו בלא מעט רגעים, אבל בשום שלב הוא לא הוכיח את עצמו כראבקיסט, או מנהיג (במסגרת ריאל). הוא פשוט שחקן ממש טוב, וכל שאר האספקטים האישיים לגביו נתונים בסימן שאלה. בריאל בחרו להמר עליו, ועכשיו פלורנטינו יאלץ לעשות חושבים על איך הוא רוצה שריאל מדריד תראה בהמשך העונה, ועל הפרופיל של השחקנים שהוא ירצה להביא בינואר (בנוסף לפרופיל המאמן אותו הוא יביא).

@mos56, מצד אחד דמבלה היה קשור לשניים משלושת השערים האחרונים, אבל יש לא מעט אי שקט סביבו וסביב הרצינות שלו. הוא מוכשר וצריך להיות עיוור בשביל לפספס את זה, אבל הוא צריך לרדת לקרקע ולעבוד קשה בדיוק כמו כולם אם הוא רוצה לקבל קרדיט. אני באמת מבין למה וואלוורדה הראה לו כתף קרה עד עכשיו, ואני מקווה שהדקות האחרונות יקנו לו יותר קרדיט, ואני מאחל לדמבלה להשתמש בקרדיט הזה כראוי.

5 לייקים

הרוב זה שמועות של פייק ניוז, כמו האיחור שהתקשורת הקטאלנית המציאה לו בגלל אגנדה שיש לה נגדו (הגיע באיחור באישור מראש מהמועדון) מסכים שהוא צריך לעבוד ולשפר את המשחק של וגם את החיים המקצוענים שלו מחוץ למגרש, אבל סתכל איך פפ מתמודד עם ראחים סטרלינג ותראה את ההבדל. מבטיח לך שסטרלינג הוא לא פחות בעייתי מדמבלה. (קטע של משמעת)

לייק 1

אנחנו כל כך רגילים לשחקנים שהם גם מוכשרים, גם בעלי משמעת עצמית גבוהה וגם אינטיליגנטים בטירוף ששכחנו שזה כלל לא הסטנדרט בכדורגל.

גם אם דמבלה יתייצב מבחינה נפשית (הנסיבות מקלות עקב הגיל והחשיפה בהתאמה), אני חושש שהוא לעולם לא יהיה חכם. בדיוק כמו טייו, דאולפאו וטראורה - שחקנים צעירים וטיפשים גדלים להיות שחקנים מבוגרים וטיפשים. ההבדל בינו לבינם זה כמות בלתי נתפסת של כישרון.

לייק 1

כמובן שזה נכון, ואי אפשר לצפות לשחקן המושלם, מצד שני מדובר על קבוצות בסטנדרט גבוהה, זה לא הגיוני שיהיה קשה למצוא שחקן מתאים כי צריך שיהיה לו מכל האיכויות הללו?

יודע מה, נגיד ודמבלה מוכשר מספיק בשביל לכפר על אספקטים אחרים, מה עם המינימום לחץ? צריך הבנת משחק כמו של הצ’אבינייסטה בשביל ללחוץ מגן כשאתה בלי כדור? אלו מסוג הדברים שקשה להתפשר עליהם, וזה לטעמי ההבדל העיקרי כרגע בין ראחים סטרלינג לדמבלה. ברגע שדמבלה ילחץ שחקנים כמו הווינגרים של סיטי 80 אחוז מהטענות שלי כלפיו ירדו.

מסכים איתך לגבי החלק הראשון של ההודעה, אבל מצד שני אפשר לקחת את סטרלינג כדוגמה לשחקן מוכשר עם מוח של ציפור ולראות איך פפ ייצב אותו ושיפר אותו פלאים.
אני עדיין מאמין שעם הכוונה נכונה הוא יוכל להיות סופרסטאר ואני לא חושב שהוא דומה באינטיליגנציה שלו לטייו או דאולפאו.

2 לייקים

הניתוח מאיר העיניים של מייקל קוקס השלים לי את החוליה החסרה בפיענוח הקלאסיקו, לפחות בחלק של ההתעשתות של בארסה במחצית השנייה אחרי שריאל בצמד איסקו וואסקס ניצחו את הצמד ראפינייה קוטיניו. שם נשברנו.
המעניין הוא החילוף של ואלוורדה שהימר על התקפה (דמבלה במקום קוטיניו) על מנת למשוך או לבלבל את אגף ימין של מדריד. יכול היה לעבות את ההגנה בצד ימין, כי דמבלה לא בדיוק סותם חורים בהגנה, אבל הוא הימר על המהירות של דמבלה, שאכן גמל לו במהירות בבישול.

3 לייקים