מחזור 10 :: משהו לחלום עליו: מפרקים את ריאל 5-1 בלי מסי (קוטיניו, שלושער סוארס ו- וידאל)

season-18-19
laliga

#1

בכנות אומר שלא תכננתי לפתוח את הדיון, ועל כן אני מגיע לפתיחת הדיון הזה ערום מנתונים וסטטיסטיקות, עם אמוציות בלבד. אפשר להתחיל את פתיחת הדיון עם שאלה כמה שאלות מרכזיות: האם הקלאסיקו הזה בהכרח פחות מרגש? האם הגענו למצב בו רק השחקנים נותנים לקלאסיקו את היוקרה שלו? מבחינתי לא.

שלא תטעו, משהו נסדק העונה בריאל, ומזה כמה עונות בברצלונה. אצל ריאל זו הדומיננטיות המקומית, וברצלונה זו האידיאולוגיה, ובכל זאת, אם תקלפו את כל השמות והחסויות מסביב, הקלאסיקו וההסטוריה של היריבות הזאת מהווים את המהות של השתיים. הקלאסיקו הוא לא רק מסי וכריסטיאנו, או אינייסטה ומודריץ’, המשחק העצום הזה הוא כולו הסטוריה ותרבות הספורט, זו ההגדרה שלנו כאוהדי הקבוצות. כל משחק כמעט משאיר בנו חותם, בין אם הוא אחד אפס קטן או 6-2 עצום. באלופות, בגביע או בליגה. גם אם השתיים יפגשו בליגה השנייה, זה לא מזיז אפילו במיל ממה שהמשחק הזה מסמל עבורנו ( או לפחות בשבילי).

האמת היא שהמשחק הזה מקבל המון משמעויות נלוות. אם העונה כולה היא מרתון, אז הקלאסיקו הוא מין מקטע של 100 מטר בין לבין. ניצחון הקלאסיקו הוא לא שלוש נקודות בלבד, או איבוד נקודות. ניצחון הקלאסיקו זה הזכרון הצורב של האוהדים, זה עשוי לקבוע המשך עבודה או פיטורים, יכול לשנות מומנטום לחלוטין ולייצר עבורנו גיבורים חדשים.

האמת שכאוהד כבר יותר מעשור הכדורגל מתסכל אותי. הרדיפה אחרי כסף, שינויי סמלים, העדפה של החסות על הגישה והאידיאולוגיה, ורק משחקים מהסוג הזה, רק הכאוס הזה שמחכה לשתיים עם העלייה בדשא מוציא את כל הפרימדונות אינסטגרם למיניהם מהבועה ומכריח אותם לתת את המקסימום. הקלאסיקו הוא מהמשחקים הבודדים שנותן לכדורגל הרגשה יותר אותנטית מהשאננות הרגילה בליגה.

אוהדי שתי הקבוצות צריכים להגיד תודה שמגיע הקלאסיקו, אולי ככה נוכל לראות אם יש בשחקנים שלנו יותר ממה שאנו נוטים לראות מידי שבוע.

עם מסי או בלי, עולים להילחם במדריד. בהצלחה בארסה :slight_smile:


#2

היה לי ראיון עבודה מעצבן במיוחד שבו המראיין התקיל אותי בשאלות הזויות, מה שלא הבנתי אמרתי לו שאני לא יודע וברוב הדברים שהבנתי מצאתי לו טעויות. הוא שלח לי סקריפט שבור עם חבילה שאף אחד לא מכיר עם דאטא לא רלוונטית ולא הבין איך לא הצלחתי לתפעל את זה.

למה אני כותב את זה? לא יודע. בארסה תמיד מעורבת בחיים האישיים, היא תמיד שם ברקע ותמיד יש איזשהם קווי דמיון אקראיים. אתם מכירים את זה שמשהו מטריד אתכם אבל זה נותן לכם בצורה מוזרה כלשהי בוסט למוטיבציה? אז ככה בארסה הנוכחית. אם ננצח היום אנחנו בפוזיציה מעולה, מכיוון שהמשמעות היא מנוחה למסי ופער גדול ואם לא - חוזרים שוב לנקודת ההתחלה.

זה הקלאסיקו הראשון של בארסה האנושית. אנחנו מגיעים מתוך ידיעה שזה יכול ללכת לכל כיוון ושהמרכיב האנושי - ללא החייזר - הוא זה שמשמעותי: כשאנחנו היינו חלשים מריאל מדריד תמיד היינו אובראצ’יברס בקלאסיקו: אולי ללא מסי נקבל איזשהו בוסט של מוטיבציה.

לא משנה כמה שנים יעברו, תמיד ירגש אותי.

ויסקה בארסה


#3

אותו הרכב כמו נגד אינטר , חבל, כי אני בטוח שמדריד התכוננו לזה.


#4

מאמינים בנאחס?


#5

אני כבר לא יכול להתאפק…
ואאוו ואאוו ואאווו…


#6

בנזמה הוא השחקן הכי טוב בכל הזמנים של ברצלונה. המתנה שלא מפסיקה לחלק…


#7

מחצית ראשונה פשוט מושלמת.

אני מת להבין מה עבר לשחקניים בראש בתחילת המחצית השנייה, שריאל מדריד תרים ידיים?
אבל בו זמנית כל הכבוד לשחקנים שחזרו לעצמם והרגו את המשחק.

ארתור במחצית הראשונה במיוחד היה פשוט אלוהי.
כנ"ל אלבה שב45 דקות הראשונות נתן את אחת התצוגות של מגן שראיתי אי פעם. לא רק העובדה שפשוט
פירק את ריאל התקפית. הוא פשוט אטם את האגף בהגנה, אין לי מושג איך הוא עשה את שני הדברים ברמה הזאת בו זמנית.

לשאר השחקנים אני בטוח שיכתבו פה בהארכה


#8

בפוסט לפני המשחק כתבתי שזה הולך להיות המשחק של סוארס, למה? כי קטשופ זה תבלין שיש להגיש קר.


#9

איפה צוד שיעשה שולה מוקשים או איך שלא קרא לזה אז … :sunglasses::rofl:

ברצינות, כל כך שמח על ההשפלה הזו כדי להכניס אותם לפרופורציה האמתית שלהם. זכו במזל בכמה תארי צ’מפיונז והתחילו לפנטז על “קבוצה היסטורית”… איפה היא ואיפה אנחנו כבר עשור שלם…


#13

“הכל” בגלל רונאלדו? אם זה מה שראית ברוב ההודעות אצלנו- אוקיי. התבוסה הזו לא דומה לתבוסות מלפני עשור. לא יודע אם רונאלדו, אבל חלוץ איכותי במקום בנזמה (נניח, סוארס) יכל להכניס את אחד המצבים שלו ולעשות 2-2 שהיה משנה את הדינמיקה.
זה לא מקרי שמרסלו הוא הכובש הבלעדי שלנו בשבועות האחרונים, וזה לא מקרי שבנזמה מחמיץ ומודריץ’ בועט לקורה, וזה לא מקרי שאנחנו מכניסים שער אחת ל13 בעיטות לשער. אין לנו איכות בהתקפה.

מה שכן, במחצית הראשונה קרסנו וברצלונה יכלו כבר אז לגמור את הסיפור. במחצית השנייה, שהצלחנו לחבר כמה מסירות, האיכות בשפיץ הכריעה בין הקבוצות.

עריכה: מחקת


#14

לפני המשחק הייתי בהתרגשות,
קלאסיקו זה משחק שכמה שלא נבוא אליו פייבוריטים, אף פעם אי אפשר להיות שאננים. בקלאסיקו האנדרדוג יודע להתעלות.

מהר מאוד היה ברור לאן זה הולך. היה ברור עוד מאינטר לאן זה הולך על אף הפציעה של מסי. היה ברור עוד מטוטנהאם, ביום שארתור פתח בהרכב…

ברתומיאו, פפ סגורה, רוברט פרננדז… שמות שכולנו מפנטזים על היום שבו יעזבו סופית את המועדון. בינתיים פלורנטינו עושה להם בית ספר ב"איך לזיין את המועדון שאתה הנשיא שלו" טוב טוב.

אגב, הם הצליחו להביא את ארתור מלו. שם שהולך להיות חזק מאוד בהיסטוריה של בארסה. וגם טרחו והביאו אותו ממש בזמן לתחילת העונה, גם אם היו צריכים להוסיף על זה עוד כמה גרושים.

הרבה בכי יש פה חזור ובכה, אבל ההנהלה מתכוננת כבר כמה שנים ליום שאחרי ומנסה להצעיר בהדרגה את הסגל הכל כך מבוגר שלנו. לאט לאט נוספים שחקנים טובים וצעירים לקבוצה, כאלה שמצליחים לקנות את מקומם בהרכב ולהיות טובים למרות ה"מאמן(ים) שלא מאמין בצעירים".

אומטיטי, סמדו, רוברטו, דמבלה, קאוטיניו, לנגלה, ארתור וטר-שטגן. כולם צעירים, כולם מצאו את מקומם בהרכב או כמחליפים ראשונים וכולם פה בשביל להשאר לפחות עוד חמש שנים קדימה. נכון, יש עוד כמה עמדות שצריך לרענן. אז מה אם לא כל רכש צעיר פוגע? לפחות עושים ניסיונות.

המחליפים שלנו היום נתנו עבודה, וכשאני מסתכל על הספסל אני רואה שם בעיקר דברים טובים. יש לנו אחלה סגל ומקווה שנמשיך להתחבר ולרוץ איתו העונה עד לסוף בכל החזיתות.

לגבי וידאל, אני מקווה שהוא מתחיל להבין את המקום שלו בסגל. ארתור לא יכול לשחק 90 דקות כל משחק, ווידאל הוא מחליף מצויין. שיוריד קצת מהאגו והדקות יתחלקו אפילו יותר לטובתו.

וואלוורדה גרם לי לחשוב היום…
החילוף שלו קואטיניו בדמבלה היה תמוה מאוד בעיני. למה להוריד שחקן התקפה בשלב הזה? רוברטו ישחק חלוץ ימני??
בפועל זה עבד כמו שעון וקיבלנו עוד 3 שערים. אני מאמין שלא רק אני שברתי את הראש למה להוריד את קאוטיניו, ולא רק אני אכלתי את הכובע. נראה שלמאמן שלנו יש בכל זאת מה להראות.

אני דואג פחות מהגדולות והאריות, מהקבוצות שבאות לקחת את כל 3 הנקודות וחוטפות בראש. יותר ויותר אני לומד לפחד מהקטנות המצ’עממות שבאות לסחוט נקודה, מחנות את האוטובוס ומשאירות אותנו עם ה@#ין ביד.

והיה גם קלאסיקו במעמד חד צדדי (למעט 10 הדקות הראשונות של המחצית השנייה). טוב היו עושים בריאל אם היו נפרדים מבנזמה ולא מלופטגי. אם כי, גם זה לא היה מציל אותם ללא רכש מתאים, כאמור.

הקלאסיקו הזה היה מרגש ולא היה בו רגע דל. כמעט כמו כל משחק מול קבוצה שבאה לשחק פתוח. לבארסה היו פתרונות וריאל הייתה משותקת. זה כל כך משמח אותי לראות את הקבוצה שלי חוזרת להיות גדולה שוב.

ואגב, כמה כיף לראות את אלבה פותח מבערים באגף ומקבל מסירות שמפרקות את ההגנה גם כשמסי לא שם. נראה שבארסה הבינה איך להשתמש בו נכון. מה יהיה עם לואיס אנריקה??

לילה טוב חברים
חלומות מאניטה מתוקים לכולם :slight_smile:


#15

למי שרוצה להנות מהשידור של הגאון ריי האדסון:


#16

מי מרים את הכפפה ומנסה להסביר מה הוביל להתפרקות של בארסה עם תחילת המחצית (מה הפסיק לעבוד), ובעיקר איך נחלצנו ועשינו מהפך. כי היו שם כמה ‘רגעי רומא’, לא נגענו בכדור והשיוויון היה במרחק נגיעה.
יש שם איזה סימפטום שאסור לתת לו לחמוק, צריך לפענחו.


#17

פיקה מתנהג באצילות, הקהל מקלל את ראמוס, והוא מסמן להם להפסיק .:+1:


#18
  1. חבל שמסי נפצע דווקא עכשיו. איתו יכולנו אולי להגיע לתוצאה היסטרית והיסתורית מול ריאל כל כך פתטית.
  2. יש לבארסה ז’פרן חדש.

#19

אחרי שנרגעתי, נשמתי, חייכתי ונתתי להכל לשקוע- כמה נקודות על הקלאסיקו:

  1. תוצאה הסטורית ללא מסי. אני לא חושב שהיה אדם אחד פה שיכל לדמיין אפילו שזה יגמר ככה. האם הפערים בין השתיים עד כדי כך גדולים? האם ריאל לא נתנה פייט כמעט בכלל? האמת היא שלפי מדד ה XG הפערים לא היו כאלה גדולים 3.15 לברצלונה 2.15 לריאל, שככל הנראה רוב המצבים המסוכנים מתנקזים לחצי שעה מתחילת המחצית השנייה עד הגול השני של סוארז בדקה ה-75. במילים אחרות, נתנו תצוגה מצויינת של יעילות מול השער, לעומת נרפות לא הגיונית של ריאל, שללא ספק הייתה שווה שני שערים במשחק הזה.

  2. איפה בכל זאת טמון ההבדל? אומרים שאחת הדרכים למדוד הופעה טובה של חלוץ מול השער זה לבחון את אותו מדד XG של השחקן (שווי המצבים שלו), אל מול כמה בפועל הוא כבש. שווי המצבים של סווארז הוא 1.75 ובפועל הוא כבש 3. אני מניח שמה ממש עשה את ההבדל מבחינתו היה השער השני, שבניגוד לפנדל או ההקפצה באמת היה לא סביר. ולחשוב שהוא עדיין ביזבז המון מצבים והצליח להוציא אותי מהכלים. ברכות לאל פיסטולרו שלראשונה נתן הופעה שהזכירה לי קצת את הטרור שהוא עשה באנגליה במדי ליברפול.

  3. אם כבר השער השלישי (ואם כבר @Agalma ביקש), מה באמת קרה עד השער של סוארז. האמת היא שיכול להיות שברצלונה עלתה טיפה יותר שאננה, אבל זה קרה גם בגלל השינויים של לופטגי, וראן מסופסל במחצית, ו-ואסקז עולה להעיר את אגף ימין של ריאל, בעוד קאסמירו צולל בין הבלמים. מעין 3-4-3 של ריאל עם המון לחץ של “הכל או כלום” וראמוס כליברו מקדימה שמקשה את הבילד אפ על ברצלונה, שלא לדבר על הלחץ לאחר השער של מרסלו שרובו ככולו קומדיה של טעויות בהגנה (כי אי אפשר בלי העונה). התגובה של וואלוורדה התחלקה ל-2: פעולה ראשונה של מה שנראה כמו חילוף מהבית- סמדו עולה במקום ראפיניה (שהיה לא אחראי וחלש) ורוברטו עולה קדימה, ופעולה שנייה (ופחות טריוויאלית), דמבלה המושמץ עולה במקום קוטיניו. בפועל קיבלנו 4-3-3 שכולו מהירות ביציאה קדימה שינצל את כל השטחים המתים מאחורי הלחץ של ריאל. מספיק שריאל הורידה קצת את הרגל מהדוושה (כי קשה פיזית לתפקד בלחץ איתו הם שיחקו) ובארסה השכילה להעניש עם השער השני של סווארז. שתי מסירות שמתחילות מהשוער לאמצע המגרש ודמבלה מקבל את הכדור ודוהר עד ללכמעט סף הרחבה, מוצא את סרג’י שמצטרף (כמובן ללא ליווי של מרסלו) שמבשל בפעם המי יודע כמה לסווארז את השער ששבר את ריאל סופית. מתנצל על כל המלל, פשוט עוד לא הצלחתי למצוא תמונה טובה שתמחיש את את כל המהלך. בכל מקרה, הגול השלישי (והמפלה של ריאל) שייכות לפעולות ישירות של ארנסטו.

  4. אני מקווה שהמשחק תרם מאוד גם ל"מצורעים הבכירים" בסגל. וידאל הוסיף V ענק עם שער בקלאסיקו על ריאל שהוא כ"כ שונא (האמוק שלו לפני החילוף גרם לי לחשוב שכל ההנחיות של וואלוורדה אליו היו: “Vidal’ Smash!”) , ודמבלה, למרות שעדיין נראה לפעמים שללא כדור הוא פשוט הצופה הקרוב ביותר למשחק, לקח כמה החלטות נכונות והיה חלק חשוב בשבירה הסופית של ריאל מדריד.

  5. מחמאות אין סופיות לקישור שהעלימו את הקישור הנוצץ של ריאל, וכמובן לג’ורדי אלבה וסרג’י רוברטו שעשו את המקסימום (הראשון פשוט תסכל את כל אגף שמאל לבדו). מוזר לי שעדיין אגף ימין הנפיק רק 28% מההתקפות, זה הרגיש טיפה יותר סימטרי מבד"כ.

  6. מחמאות לאדם היחיד שעמד על הרגליים- קורטואה. בלעדיו ריאל מדריד לא אפילו עולים למחצית, שלא לדבר על למנוע מסווארז להיות הראשון ששם רביעייה בקלאסיקו אצל ברצלונה.

  7. תנחומיי ללופטגי שלמרות תצוגה מוגבלת שלו כמאמן לא האשם העיקרי במצב של ריאל. המאמן הבא כבר יקבל הרבה יותר גב בינואר מפלורנטינו. שיהיה למאמן הסימפתי בהצלחה.

יאללה למלחמת המצורעים האמיתית בגביע!


#20

תודה על התשובה המפורטת, אבל כיוונתי בשאלתי לרגעים של הנירפות בהגנה ובלחץ על הכדור שהלך לאיבוד כמעט לגמרי ברגעים הטובים של ריאל. כלוצר מעבר ללחץ של הלבנים שהוביל לנסיגה, היו דקות רבות בהן איבדנו לא רק מומנטום (זה עוד הגיוני) אלא גם את הראש, הקצב והיכולת להחזיק אצלנו את הכדור. היינו לגמרי אבודים, לא מחברים שתי מסירות ונסוגים. מי הכי לא מתפקד ברגעים הללו, ובעיקר מה הסיבה לכך?


#21

אני לא זוכר את הדקה, אבל זה היה בערך באותו זמן שאתה מדבר עליו.

אחרי עוד אחת מההתקפות של הבלאנקוס על השער שלנו, ארתור קיבל את הכדור וניסה לצאת כשכל שאר הקבוצה מאחוריו ואף אחד לא עושה תנועה קדימה לפתוח לו שטחים. אחרי ניסיון לא רע לשמור את הכדור הוא איבד אותו לטובת עוד התקפה עלינו, לא רחוק מהרחבה שלנו.

ניסיתי להבין מה קרה שם, כי אם אתה לא פותח לבן-אדם אפשרויות למסירה אז איבוד הכדור דיי צפוי. אלא שמצד שני, אם היינו מאבדים את הכדור ושאר הקבוצה הייתה למעלה, מנסה לפתוח אופציות מסירה לארתור היינו עלולים לחטוף מתפרצת קטלנית של ריאל.

בכנות, המחשבה הזו הייתה קצת מוזרה לי. כאילו, יש רק שתי אפשרויות? או להתנהג בתבוסתנות ולשמור את השחקנים קרוב לשער, או לחטוף?

מצד שני, אלו היו דקות המומנטום של ריאל, אנחנו נשארנו מאחור לספוג את הלחץ והם לא הבקיעו. אז אולי היה כאן משהו שכן עבד…


#22

האמת שזה מאוד מתאים לדפוס מסויים אצל וואלוורדה. הוא לא תמיד מתגונן דרך הנעת כדור, אלא ברגע שהוא יודע שמחכה לו לחץ מאסיבי הוא מעדיף לעמוד על הרגליים האחוריות עם ההגנה בדקות הקשות, וברגע שהלחץ יורד קצת השחקנים יוצאים קדימה (התחיל מתישהו אחרי הכניסה של סמדו).

לא יודע אם מדובר על הדבר הנכון לעשות עם איך שההגנה שלנו נוטה להיראות העונה, אבל בפועל זה עזר (עם קצת מזל עם הקורה של מודריץ’).


#23

בכנות, סוארס לא היה מדהים אתמול מבחינת כדורגל והוא כבר הרבה זמן לא מציג את הרמה אליה הורגלנו. אבל התחושה האישית שלי היא שיש פחות מפלצות כדורגל בעולם הכדורגל וסוארס גם בכושרו הנוכחי הוא אחד מהטובים בעולם, בדיוק כפי שראקיטיץ’ שמעולם לא היה עילוי באיזשהו היבט (חוץ מזה שהוא אחלה קפטן פוטנציאלי) הוא בהחלט אחד מהקשרים הטובים בעולם. זה מאוד מתחבר לחוסר הנכונות של פרז להוציא איזה 200M על פירימינו או משהו כזה.

במקום הרוח של חואניטו יש לנו את הרוח של לוסיטו שלוחץ בטירוף וגורם לכל אוהד אמיתי של המועדון להתרגש. אם תרצו לדעת מה ההבדל ביננו לבין ריאל מדריד בהיבט האנושי (כלומר ללא חייזרים) זה בנזמה מול סוארס - שחקן שבע ועצלן אל מול שחקן רעב שיתן את הכל הכל הכל בשבילנו. הוא הפויול של ההתקפה בלי ההיבט של הפייר-פליי.

אני מאושר מהתוצאה וקשה שלא להיקלע לשאננות, אבל חשוב גם לרדת לקרקע: ריאל היתה חלשה להחריד אתמול. מאמן כמו לופטגי הוא טרף קל עבורנו, כמו כל מאמן שירצה לשחק “יפה” או סתם בלחץ גבוה ומשחק מסירות. באיזשהו מקום אני מעריך אותו על היומרה אבל אין ספק שהוא נכשל במבחן התוצאה.

כקבוצה אנחנו חייבים להשתפר ולהיות מאוזנים יותר, היכולת הזאת לא תספיק לצ’מפיונס. זה הזמן לייצב את ההגנה ולהתקבע על ארתור בתור הקשר הקבוע שלנו בהרכב.