קיץ קרוב: מבאפה (180 בערך) ביחד עם אלאבה(0) וסובוסלאי (25). רכש מאוד משמעותי ב 200 מיליון.
קיץ הבא:הולאנד עם סעיף שחרור 75 מיליון ו קמאבינגה בעוד 70-80,יחד עם אודגור,ואלוורדה,רודריגו,קובו,מיליטאו,מנדי,קורטואה,הזאר וקרבחאל שעוד לא ממש זקנים זו יכולה להיות קבוצה מדהימה.
לעמדות המגינים יש לנו אופציות על רגילון ואשרף ואפשר להחזיר אותם עוד שנתיים-שלוש אם נרצה במחיר סביר.
את אלאבה אתה יכול להביא בחינם אבל צריך לזכור שהוא דורש 15 מיליון יורו נטו לעונה. זה יותר ממה שראמוס מקבל.
את סובוסלאי לא ראיתי ואין לי מושג מה הוא שווה ואיך הוא משתלב פה.
אמבפה יוסיף לנו מהירות ומחץ אבל בקבוצה איטית כמו שלנו עם קישור שמשחק לרוחב הוא יתבזבז ולא יהיה אותו אמבפה. גם לא בטוח שהשייח’ יסכים למכור את אמבפה אפילו תמורת 180 מיליון. בנוסף לא בטוח שלשים 180 מיליון על שחקן שנכנס לשנה האחרונה שלו בחוזה זה מהלך נכון מבחינה כספית. כבר עשינו טעות דומה עם הזאר.
כשאני מסתכל על הסגל שלנו ומנסה לדמיין אותו שנתיים-שלוש קדימה יש רק 3 שחקנים שאפשר לבנות עליהם להרכב - ואלוורדה, קאסמירו וקורטואה. אם קרבחאל לא היה פציע אז גם עליו היה אפשר לסמוך. וראן כבר לא מה שהיה ובלי ראמוס לידו הוא לא מניה בטוחה. מנדי יציב הגנתית אבל בלי תרומה התקפית מספקת. רוב המשחקים נצטרך מגן התקפי. קשה לי להאמין שהזאר יחזור פתאום לרמות שהציג בצ’לסי, הוא יהיה בן 30 בינואר ורק נפצע כל הזמן. אודגור, רודריגו, קובו ומיליטאו בגדר סימני שאלה. מוקדם לדעת מה ייצא מהם. בכל מקרה בלי מאמן טוב ושיטת משחק ברורה יהיה קשה לשחקנים צעירים להשתלב ולהצליח.
אנחנו גם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהולאנד ואמבפה רק מחכים לבוא לפה. כל אירופה רוצה אותם, לא בטוח שהם יבחרו לבוא לקבוצה בדעיכה כמונו, עם כל הכבוד להיסטוריה ולשם של ריאל מדריד.
אמבפה והאלאנד לא יחכו לנו לסוף החוזה, לא כשכל אירופה רודפת אחריהם ומוכנה לשלם להם כסף טוב.
גם עושה לי רושם שאם בכלל, מה שיכול לסגור את החתימה של אמבפה אצלנו זה זידאן ואם הוא לא יהיה פה, זה בוודאות יפחית מהמוטיבציה שלו לחתום אצלנו.
הליגה הספרדית נחלשה, הליגה האנגלית תחרותית, חזקה ומתחזקת (ויש בה המון כסף) אם ימתינו פה יותר מדי הם שניהם יגיעו לאחת האנגליות. ריאל של היום היא אופציה טובה לסוף הקריירה, אם המגמה הזאת תמשך ואולי אני סתם רואה שחור מדי, אנחנו נהפוך להיות הפנסיון המלא שהייתה הליגה האיטלקית.
לא יודע אם אפשרי להשוות בין ריאל וברסה בהקשר של מי במצב יותר טוב.
נכון מצד אחד כלכלית אנחנו נראים טוב יותר, מצד שני לברסה יש הרבה יותר שחקנים ברמה מספקת אם מסתכלים יותר משנה קדימה.
הרבה יותר מידי תלוי בפוטנציאלים הרבים שיש לשתי הקבוצות.
אם ריאל תנחית את אמבפה, קאמבינגה והאלאנד זה כמובן יראה אחרת. אבל מי מבטיח זאת?
בנוסף כרגע הפוטנציאלים של ברסה נראים מבטיחים יותר, תלוי איך פאטי יחזור מהפציעה.
פלורנטינו כמו פלורנטינו מעולם לא ידע איפה לעצור את מדיניות הרכש שלו ולהבין איפה המדיניות הופכת כבר להיות קיצונית.
פרוייקט גלאקטיקוס? אז מביאים כל כוכב אפשרי על הגלובוס גם אם אין שום קשר ובין מה שהקבוצה צריכה.
רוצים להפוך את הקבוצה ליותר ספרדית? אז מחתימים כל סבאיוס, אודריוסולה, ברהים או מריאנו כאילו שזה מה שימלא את החור שכריסטיאנו השאיר.
והמדיניות העכשווית לא שונה בהרבה- הרעיון להביא את הצעירים המוכשרים ביותר בעולם לריאל נכון כמובן אבל הביצוע לוקה מאד בחסר והמחשבה לעתיד משתלטת על ההווה.
כל ילד ברזילאי שלא קרע זוג נעליים נקנה בעשרות מיליונים ולא מושאל כדי לצבור דקות אלא נשאר על הספסל בלי אפשרות להמשכיות ואלה שכבר הולכים ומושאלים לא באמת מקבלים דקות בקבוצות שלהם.
האבסורד הוא שאלה שכבר הלכו והצליחו להרשים לא חוזרים חזרה אלא נמכרים, לא יכול להיות שאשרף, רגילון ואפילו קובאצ’יץ לא כאן כשהם היו כל כך עוזרים לנו.
וכן, הם רצו דקות משחק ועם הקורונה היינו צריכים כסף כדי לאזן מספרים אבל נחשו מה? עכשיו אנחנו צריכים לקנות מגן ימני ושמאלי מחליפים (ואני מאד עדין עם מנדי חסר הטכניקה וקרבאחל שעם כל הפציעות שלו פשוט אי אפשר לסמוך עליו).
אמבפה, האלנד, קמאבינגה ואלאבה/אופמקאנו ובהחלט נהיה בסדר אבל מה הסיכוי ש4 השחקנים המבוקשים ביותר ביבשת יגיעו כולם ביחד לריאל מדריד? לא גבוהים בכלל.
באיזה מצב היינו בקיץ 2009? החתמנו את פאקינג רונאלדו,קאקה,בנזמה וצאבי אלונסו באותו קיץ אחרי תקופה של 6 שנים ללא העפלה משמינית גמר אלופות וחטפנו שישייה מברצלונה,לא הייתי אומר שהמצב אז היה מעודד יותר מהיום.
אני מבין שהשוק השתנה ואי אפשר להחתים כמות כזו של כוכבים באותו קיץ כי הם עולים היום פי כמה,אבל אפשר לעשות את זה במשך שנתיים ולהיפטר מהרבה שומן עודף שיש לנו בסגל בו זמנית,ממש לא תלוש מהמציאות.
אם פלורנטינו החליט להחתים את אמבפה והלאנד,אני בטוח שהם יגיעו בסופו של דבר,מקווה שיחד איתם יגיעו עוד כמה שמות מרעננים שישלימו את הסגל ונצא כבר לדרך חדשה סוף סוף,את הכסף וכח המשיכה יש,לריאל מדריד תמיד ירצו להגיע.
בסופו של דבר יכול להיות תוך שנתיים ויכול להיות בעוד עשור כמו שציינו במקרה של הזאר, שאחרי המון זמן בתנור אצל צ’לסי הגיע פריך מאוד…
לפחות כולנו מסכימים על מי צריך להגיע. עכשיו רק צריך לגרום לזידאן ופלורנטינו לקרוא את הפורום.
אחת הסיבות שהפסקתי להגיב בפורום ובקושי לראות משחקים של ריאל זו ההרגשה שאני מרומה. קודם כל, בכנות, אני לא יודע איך אתם ממשיכים לצפות בקבוצה כל שבוע - שאפו לכם. מצד אחד, משהו בי מדמה את ריאל מדריד לאהבה. נגמר? נפרדים? צריך להמשיך הלאה בחיים. מצד שני, האהבה שלי היא לא רק לריאל מדריד, היא לכדורגל, אז אני כל פעם חוזר מחדש לכדורגל ועל הדרך “מתאהב” (כמובן שום דבר לא משתווה לריאל מדריד, לא נוטש לעולם) בקבוצות חדשות שיותר עושות לי את זה: ליברפול למשל. ברשותכם, אני רוצה להרחיב על מה שרשמתי. *מצטער מראש אם ההודעה תהיה קצת לא מאורגנת, אני אשתדל לפרוק בצורה ברורה יחסית.
הייתה לנו קבוצה מופלאה עוד מהתקופה של אנצ’לוטי כמאמן. רובנו הסכמנו שעם הסגל ההוא היינו חייבים להוציא הרבה יותר. בסופו של דבר זכינו ב3 צ’מפיונס ואליפות עם זידאן, אבל זה ממש לא היה מושלם. כשאני אומר מושלם, אני לא מתלונן על כמות התארים, כי כמעט כל אוהד ממוצע היה מתחלף איתנו. כשאני מדבר על מושלם, אני בעיקר מתכוון לדרך ולאיך ששיחקנו. אם זכרוני לא מכה בי, כבר אחרי הצ’מפיונס הראשון שזכינו תחת זידאן, כמעט כולנו ראינו שישנה דעיכה בסגל. רונאלדו כבר לא הצליח לעבור שחקנים ונהיה נטו חלוץ, בייל היה או התחיל להיפצע על בסיס יום-יומי, הקישור היה דיי דל (איסקו, כפי שהסכמנו, כבר לא הפך להיות מה שציפינו ובהמשך אף חלה עוד יותר ירידה ביכולת), הציוות של קרוס-מודריץ’ בוא נודה בזה - היה ועודנו משעמם ולא מועיל, אף על פי שמדובר בכיבכול שני וורלד קלאס לכל דבר ובהגנה נפרדנו מבלם וותיק כמו פפה, נשארנו עם ראמוס הטוב, ווראן שלא מצליח להתעלות ולהיות עוגן, מרסלו המזדקן שאף פעם לא יורד להגנה, קרבאחל קצת פצוע ונאצ’ו.
99% מאיתנו הסכים שחייבים לרענן את הסגל. כמובן, אי אפשר להחליף 10 מתוך 11 שחקנים שזכו ב3 צ’מפיונס, אליפות ו"8 מהם מועמדים לכדור הזהב", הכל טוב, לא ביקשנו להחליף את כולם. אבל מה ביקשנו על סמך מה שאנחנו ועוד מיליונים ראינו? ראינו שהקבוצה מזדקנת ולא מבריקה בעליל ואם לא רונאלדו כל הבלוף היה מתפוצץ לנו בפנים. ומה עשינו? מכרנו את רונאלדו (שעל פניו אין לי בעיה עם זה), אבל נשארנו עם בייל, שבאמת חשבו במועדון שהוא ‘פתאום’ יישתנה לנו? “האמנו” שאסנסיו ייקח את המושכות (בכוונה במרכאות כי עוד פעם, זה היה סוג של ברור שהוא לא יהפוך למושיע שלנו), נשארנו עם קישור דיי דליל, ובהגנה לא התחזקנו כל כך. כל הפיסקה הזו מתייחסת אך ורק עד להגעתם של מנדי, הזארד, ושאר הילדודס. אה…ואיכשהו תמיד נשארנו עם בנזמה, שזה פשוט שוד.
ומה היו התירוצים? המועדון נכנס לעונות פיננסיות, משפצים אצטדיון, אין תחליפים בשוק, וכ’‘ו. אני לא מאמין לבלוף הזה של נכנסים לעונה פיננסית. יש לי קצת ידע בכלכלה ופיננסים ואני אומר מפורשות שכל עסק, ברמה רצינית כמו ריאל מדריד, עושה תקציבים למספר דברים. כלומר, אין שום סיכוי בעולם שכל התקציב של הקבוצה, 100% ממנו מושקע רק בשיפוץ האצטדיון. אין שום סיכוי שבעולם. אבל בסדר, בסוף אחרי שאנחנו, האוהדים, כבר הלנו וראינו והסברנו שהקבוצה נראית חרא, החליטו במועדון להחתים את מי שהזכרתי קודם: מנדי, הזארד, ושות’.
אבל מה, ההחתמות האלו הגיעו קצת באיחור. נכון, אף אחד לא ידע שהזארד יהפוך לאחת הרכישות הגרועות שלנו, אני מסכים, אבל למה כולנו כבר הבנו עוד מבעוד מועד שבייל ימשיך להסריח, שאסנסיו הוא למלם, שהקישור צריך קצת חיזוק, ושבנזמה פשוט כל כך נוראי? למה? אז מביאים לנו מספר צעירים כמו ואלוורדה המדהים, וויניסיוס שיש לו כישרון ברגליים אבל אולי עוד לא מספיק בראש, רודריגו שכמעט בכל הזדמנות שלו כובש אבל אז נעלם לפרקים במשחקים אחרים, ועוד כמה חבר’ה.
ולמה אני מציין את ה2 שורות האחרונות? כי פה מגיעה הבעיה שלי עם זידאן. זידאן, עושה רושם, לא רק שלא סופר שחקנים לעיתים רבות, אלא סוג של “מתעלל” בהם מקצועית. אני זוכר כמה וכמה מקרים, בעיקר בהתקפה, ששחקנים היו בפורמה מצויינת (מוראטה, רודריגו, ועוד) ופתאום לא רק שהם לא משחקים, אלא הם בכלל לא מוזמנים לסגל כמה משחקים. זידאן מחליט לייבש אותם. עכשיו, אם מישהו יבוא ויגיד לי שזידאן בא ממקום של להנמיך לשחקנים ציפיות, לגרום להם לא להרים את האף - אני הראשון להסכים עם הגישה הזו. אבל אז אנחנו רואים שחקנים אחרים, שזידאן פשוט ממשיך לתת להם להסריח את הדשא בכל מחיר. זה מזכיר לי שבצבא יהיו את החיילים המקומבנים האלה, ויהיו את האלו שיצטרכו לפעמים לעבור ייסורים בשביל הדבר הכי קטן. זידאן, ככה מרגיש לי, הוא עושה פרוטקציות.
ופרז? לא יודע מה להגיד. הבן אדם לא מפגר הרי, אבל עושה רושם שהוא כל כך מאוהב בזידאן, שהוא הולך שבי אחריו. נכון, זידאן התפטר אחרי שלפי הדיווחים לא קיבל את מה שרצה, אבל אז הוא הגיע שוב וקיבל מספר שחקנים ואת חלקם, כמו שציינתי, הוא פאקינג לא סופר. למה שחקן, שכובש שלושער בליגת האלופות (רודריגו) פתאום לא מוזמן למשחקים או יושב על הספסל? אני הייתי שחקן לפני ואני יודע איך זה שאתה נותן הופעה במשחק: בשבוע של אחרי המשחק אתה קורע את הדשא באימונים, אתה נכנס לפורמה ואתה מקבל עוד דקות, עוד כמה פירורים, אולי אפילו ממשיך לפתוח. אבל מה שזידאן עושה זה לצ’פר ואז להעניש. הכל, את כולם, חוץ מבנזמה. בנזמה, אני לא מתכוון להכנס לזה אחרי דיון של כ-300 הודעות, הוא עוד אחת הסיבות שאני לא יכול יותר לצפות בקבוצה. דיי חלאס, נשבר לי.
אז הנה אנחנו, הגענו ממצב של אלופי אירופה 3 פעמים ברציפות, עם אופציה אמיתית, ממשית, להמשיך את השושלת ולשלוט בליגה ואולי להמשיך להיות דומיננטים באירופה אם רק היינו מחתימים שחקנים כשהיה צריך, כשכולם יידעו והבינו שצריך. איך ממצב כה מרהיב הפכנו להיות כאלה כלומניקים? זה פשוט לא הוגן כלפינו, האוהדים, וזה בדיוק מה שהתכוונתי בתחילת ההודעה שאני מרגיש מרומה. התלונות שלי הם תלונות שכמעט כולנו טענו והרגשנו וראינו וצפינו וחזינו, שזה כל כך מרתיח ובגלל זה הפסקתי לצפות בקבוצה ואמרתי שאפו למי שממשיך לצפות בקבוצה. אני מדמה את זה לאהבה שוב: אני אולי התבגרתי, הפנמתי, בדרך להמשיך הלאה. חלקכם עדיין לא ‘משחררים’, לא ‘מרפים’. ועדיין, כמוכם, כמוני, אני חוזר אחורה, בודק מה שלום ה’אהבה’ ההיא.
מה אני אגיד, אני כעוס ועצוב מהמצב המסריח הזה. ואני מאשים לא מעט את זידאן, אליל כדורגל, זה שזכה בהכל כשחקן וכמאמן, אבל כושל אולי בתור מקצוען. יכול להיות שאני טועה וזה לא הוא, ויכול להיות שאני טועה וכל התקציב שלנו 100% נטו על שיפוץ אצטדיון ויכול להיות שאני טועה ורק אני, דניאל, חשב שאסנסיו למלם, שבייל ימשיך להיפצע, שהקישור שלנו דליל, ואיסקו הוא מלך, יכול להיות שזה רק אני.
אבל זאת הפריקה שלי. נשבר.
מזדהה איתך בתסכול מהקבוצה אבל לא באהבה הכללית לכדורגל.
אני חושב שכדורגל משחק די יבש, לרוב לא קורים הרבה דברים מעניינים במשחק. לכן אני צריך משהו מעבר כדי לשבת 90 דקות מול הטלוויזיה. הדבר הזה הוא בעיקרו ריאל מדריד: כשאני צופה בריאל אני צופה בדריכות/במתח/וואטאבר במשחק. לעומת זאת, הרבה יותר קשה לי לשבת לראות ליברפול-ברנלי כי כנראה לא באמת מה אכפת לי מה יקרה שם. יחד עם זאת, גם משחק גדול שהוא לא של ריאל עשוי לעורר בי עניין.
יותר נהניתי לשחק כדורגל (לפני הצבא וקצת אחרי; עכשיו אני כבר לא בעניינים) מאשר לצפות בו, בטח כשלא מדובר במשחק של ריאל.
בתכלס כדורגל התחלתי לראות בגלל ראול (אני מקווה שטיטי סיים את הבידוד). לא יודע למה. בתקופה הזו הנזאריו וזידאן היו ה-כוכבים של הכדורגל העולמי ועם הרבה יותר קסם ברגליים (בוודאי שרונאלדו) והילה. אבל עדיין כל משחק של ריאל רק חיכיתי שראול ישים את הכדור ברשת… האמת בתחילת הדרך, יותר שמחתי מגולים של ראול מאשר גולים של אחרים. אחרי ההדחה מול מונאקו ב2004 משהו השתנה ונתתי לכולם יחס שווה .
“בלי כדורגל הייתי אדם עצוב וריק”, פעם עשיתי סיבוב באיזה יום חורפי, קצת לפני המשחקים נגד פ.ס.ז’ ב-2017/18, כשהמצב בליגה היה חרבנא, יריבה קשה ממול, עוד היה לנו את כריסטיאנו כמובן. וכתבתי משהו בסגנון ‘תמיד הם שם’, כאילו השחקנים ממש חברים שלי. אין כמו אהבת נעורים. בכל מקרה, בתור ילד בן 13-14 אתה “לא מבין” למה ריאל מדריד שלך עפה בשמינית הגמר לקבוצה “פחות טובה” כמו ארסנל שבעצם הייתה הרבה יותר טובה עם הנרי בשיאו. עכשיו, אחרי עוד שנים של אהדה, אתה מסתכל על המצב בעיניים נכונות כמו שהוא, מ-צ-י-א-ו-ת-י. מי יודע מתי נחזור להיות הקבוצה הטובה בעולם אם בכלל, אני יותר פסימי מאשר אופטימי. אתה כבר לא חולם. אני חושב שהכדורגל שלנו הכי גרוע מבין כל ‘קבוצות הצמרת’ ומנצ’סטר יונייטד לא תזכה השנה בכלום אבל הם פה ושם משחקים סבבה כשיש להם שטחים ויכולים להבקיע.
יכול לומר שבשנה שעברה נרדמתי לראשונה במשחק של הקבוצה מאז תקופת הצבא וקשה להאשים אותי, כולם פה שותים קפה לפני…
הכול נכון חוץ מהאם בכלל… אנחנו ריאל מדריד ואין אף קבוצה בעולם שיותר ודאית מאיתנו יום אחד להשיב לעצמה שוב את התואר הקבוצה הטובה בעולם. זה פשוט ב DNA של המועדון הזה. יקח שנה שנתיים שלוש או חמש בסוף נשוב להתמוגג מכדורגל.
אני מאוד מזדהה עם ההודעה שלך ובכלל עם השורה הזו. משהו בראול אכן גרם לי להתרגש כמו ילד ולצפות בקבוצה. זה משהו שכריסטיאנו הצליח לפעמים להחדיר בי גם.
זוכר את התקופות האלו כל כך טוב. זה היה תמיד מבאס.
פה בדיוק התלונות שלי ידידי. ''יקח שנה שנתיים שלוש אבל נחזור?" היינו צריך לא ‘לחזור’, אלא ‘להמשיך’ את מה שנוצר בצורה כמעט כל כך מושלמת. זו הטענה שלי ושל עוד רבים. נבנתה פה קבוצה מדהימה, היסטורית, וכל מה שהיה צריך לעשות זה נטו לתחזק אותה, לשפץ אותה. במועדון עשו ההיפך ונתנו לה להירקב, היסודות כבר לא החזיקו כי או עזבו, או הזדקנו, או שבעו.
זו התלונה שלי. הכי קל להגיד שאנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים, אני כל כך מסכים עם האמירה הזו. אנחנו באמת לא יודעים. אבל יש דברים בסיסיים שבמועדון בחרו להעלים עין, ‘להחליק’ אותם. זה הדבר שהכי חורה לי ולעוד המון המון אוהדים. נקלענו למצב שהוא פשוט לא הוגן.
אתה צודק יש פה מחדלים עצומים. ומותר ואפילו רצוי לכעוס על ההתנהלות. אבל לא בגלל זה עוזבים קבוצה ידידי ראינו תקופות רעות מאלה ועוד נראה ימים יפים יותר זה המחזור חיים של אוהד ושל קבוצה. טפו טפו רק תסתכל על ברצלונה אילו מחדלים עברו בשנים האחרונות מה שקורה פה זה עוד כלום.
אני לא עוזב עוזב, זה עוד לא. סבלתי עם בנזמוש 10 שנים לא מכובד ככה לעזוב בשיא😉