ברצלונה פשוט רוצה יותר.
במרתון של הליגה, כישרון לבדו (שגם ממנו חסר לנו) לא מספיק, וצריך הרבה נחישות ולחימה.
בארסה נלחמת בשיניים, אחרי כשלונותיה (באלופות ובקלאסיקו), ובהלך הרוח הזה היא גם פייבוריטית.
אצלנו ראשו של הקפטן במונדיאל, רגליו יקרות מדי עבור החפירות בליגה, וזה מחלחל למטה.
כשאני רואה את קרלו מלטף את ויניסיוס אחרי שהילד צורח על השופט עקב הצהוב, במקום לשלוח אותו להצטנן על הספסל, יש כאן בעיה.
הליגה תוכרע בהתאם למצבן של הקבוצות לאחר המונדיאל המיותר והמזיק, ונראה שלנו יש יותר שחקני מפתח בסיכון.
בהתבזות מול ראיו, קשה היה להימנע מהמחשבה שזה פרומו לאיך שניראה לאחר המונדיאל. פצועים, חסרים, מותשים, חסרי אנרגיה ופתרונות, ובעיקר כנועים.
אבל זו לא גזירת גורל. נדרש בראש ובראשונה מהפך מנטלי בקבוצה, באחריותו של הסבא החביב, לאחר מכן רכש מדויק אד הוק בינואר, ואפשר לחזור לעניינים.
אנשים פה מדברים יותר מדי על ברצלונה ועל כמה אופי היא הפגינה ב2 משחקי החוץ האחרונים[שאפו גדול על הניצחון אתמול ועל כך שהם לא נשברו, אבל בכל זאת אוססאונה לא הייתה מספיק טובה ולא הצליחה לנצל את היתרון המוקדם+החיסרון המספרי של בארסה].
אבל כמו בתחילת העונה שהאליפות הייתה שלנו לאבד, שום דבר לא השתנה. הפער הוא סה"כ 2 נקודות כאשר אנחנו יוצאים לפגרת מונדיאל מחרתיים. השחקנים שלנו מול ראיו פשוט שמרו על עצמם וזרקו זין[סלחו לי על הביטוי] זה מתבטא ביחד עם ההיעדרות של בנזמה בתור המנהיג של ההתקפה.
אחרי פגרת המונדיאל אני מאמין שהכל יראה אחרת, המוטיבציה והרעב. אל תשכחו גם שאנחנו תמיד מגבירים הילוך החל מהחצי השני של העונה.
ניתן להתנחם גם בעובדה שקרוס, ואסקז, נאצ’ו, סאביוס, מנדי וקאמבינה[רוב הסיכויים שלא יוזמנו לסגל צרפת] לא הולכים לשחק במונדיאל וזה ישמור עלהיים רעננים ורעבים להצלחות.
הפער כרגע 5. אתם צריכים עוד לנצח בחמישי.
מעבר לזה, מסכים במליון אחוז.
גם ריאל וגם ברצלונה עוד יאבדו נקודות בטח בעונה שאחרי מונדיאל.
הסיפור לא גמור ולא בכיוון להיות.
לגבי הנושא שחזר כאן, של ‘שמירת הרגליים למונדיאל’ שניכר מאוד בקבוצתנו במשחקים האחרונים:
בנוסף לכל הרעות החולות שהן תוצאה ישירה של השחיתות הנוראית של פיפא, שלא רק שנתנה לקטאר לארח מונדיאל, למרות היותה מדינה תומכת טרור ומדכאת זכויות אדם, ולמרות שאינה מדינת כדורגל מובילה וראויה בשום אופן, אלא גם הזיזה למענה את המונדיאל לחורף, לאמצע העונה. מעבר לכל זה, ומעבר לפועל היוצא הישיר של מונדיאל בחורף (עצירת מומנטום, עודף עומס, סכנה מוגברת לפציעות וכו’) - יש גם הנושא הזה, שאישית לא חשבתי עליו עד שהתממש.
כשהמונדיאל אחרי סוף העונה, אז גם אם השחקנים רוצים לשמור את עצמם למונדיאל - אז במשחקים האחרונים לפני המונדיאל, יש להם דרייב עצום של משחקים מכריעים של סוף עונה, ולקצור את הפירות של העבודה הקשה שהשקיעו לאורך העונה הארוכה. עם כמה שהמונדיאל אולי יושב בראש, כשאתה משחק על חצי גמר צ’מפיונס או על משחק אליפות - אתה תיתן את כל-כולך.
השנה, לעומת זאת, קשה הרבה יותר לגייס את אותה רמת תשוקה במשחקים אפרוריים של אמצע עונה מול ג’ירונה, כשסוף העונה כל-כך רחוק והמונדיאל כבר ממש מעבר לפינה. בייחוד עונה אחרי שזכית בכל מה שאפשר בערך ברמת המועדונים.
וזה כל-כך חבל - כי בדיוק אלו המשחקים וזוהי התקופה שבהם זוכים ומפסידים אליפויות (אאל"ט, באופן מסורתי אוקטובר ופברואר הם החודשים בהם אנחנו או זורקים את העונה לפח, או מתעלים וזוכים בכל הקופה).
אז שוב - תודה רבה לבלאטר ולחבריו-ממשיכיו.
זה נכון, אבל בדרך בתקופה הזאת הפער הוא כ7-8 נקודות ולא 5 עם משחק חסר[הפער ירד בפועל ל2].
אף פעם לא הייתה גם פגרה כה ארוכה באמצע העונה[פגרת חג המולד היא ממש קצרה]אז לא ניתן לדעת מה הולך לקרות לאחר מכן וכיצד יחזרו השחקנים.
אבל בתאכלס, המונדיאל הזה מזיין הכי הרבה את פסז. שלושת הכוכבים שלהם הם שלושת הכוכבים של הקבוצות שלהם, לפחות שניים מהם יחזרו מאוכזבים אם לא שלושתם. שאר הקבוצה שלהם היא לא מה שיסחוב אותם לניצחון מול באיירן בשמינית, וגם לא מול שאר הגדולות של היבשת.
אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שאכזבה במונדיאל שווה לירידה ברמה של השחקנים.
אני הייתי בטוח שאם כבר הם ידפקו לפני המונדיאל בכך שהם ישחקו פחות טוב ואינטנסיבי מחשש על בריאותם.
לפי ההנחה ש2/3 יהיו מאוכזבים ויהיו רעים אפשר גם להגיד שרוב השחקנים של סיטי ובאיירן וכל הקבוצות ישחקו פחות טוב בגלל אכזבה.
חלילה לא סותר את הטענה שהמונדיאל הזה דפוק ומה לא, רק לא שפריז ידפקו ממנו בהכרח יותר מקבוצות אחרות.
אני דווקא חשבתי שמה שקארים בנזמה עושה אצלנו - ניימאר יעשה בפריז סן ז’רמן. שנראה אותו פה ‘מבריז’ ממשחק ליגה, שם נח, פה מקבל צהוב לא מחויב, ואולי בצ’מפיונס הוא רוצה לזרוח. בפועל ניימאר בעונה מצוינת עד כמה שאפשר לשפוט לפי הליגה הצרפתית. חשבתי שחודש לפני הוא כבר לא ייקח סיכונים. אגב, גם רונאלדו השמן עשה את זה ב-2005/06, נעדר מששת המחזורים האחרונים או משהו כזה. אחרי הגול המאה שלו נגד ריאל סוסיאדד נעלמו עקבותיו.
מי אמר שבנזמה שגם ככה נפצע בלי בינתיים - 12 משחקים איתו ותשעה בלעדיו - לא יסבול מאיזו אי נוחות מחורבנת אחרי המונדיאל? וזה שלוקה כשיר בגילו המופלג זה נס.
אגב, אני כן יכול להבין שובע מסוים אצל בנזמה אבל יש ‘שובע’ ויש לזרוק זין. לוקה לא נראה לי שבע אלא עייף. ויש שחקנים כמו אורליאן טשואמני שפתאום לא יורד לתאקל. הוא הגיע כשחקן של 80 מיליון יורו, מההעברות הכי יקרות שלנו, ופתח נהדר. גם בספרד אגב מתעסקים בו המון. אין לי טענות ספציפיות לשחקן כזה או אחר פרט לבנזמה שהוא ‘שומר על הרגליים’. זה משהו קבוצתי כולל.
אני אסביר למה אני חושב ככה:
מסי-מונדיאל אחרון שלו, כולם מזיינים את המח שהוא הולך לסחוב אותם לזכייה ובלה בלה בלה.
הפסד במונדיאל בשמינית/רבע[לא מאמין שיגיעו מעבר לזה]יגרום לפגיעה במורל זה גם ישפיע לו על הכשירות בגלל העומס המצטבר.
ניימאר-נותן את עונת חייו בשביל לבוא חד למונדיאל ולסחוב את ברזיל לזכייה, הוא מגיע בתור הכוכב הגדול של ברזיל. אי זכייה תהיה אכזבה עצומה.
אמפבה-הוא מגיע בתור הכוכב של צרפת, הכוכב של פסז[אפילו שמסי וניימאר לוקחים את זה ממנו]נשאר בפסז בשביל הייצוג בקטאר[נשים רגע את הכסף בצד].
אני רק אומר שההשפעה על כוכבי פריז תהיה יותר חזקה מכל השאר, קשה לי לראות אותם ממשיכים באותה התלהבות כמו שהם פתחו את העונה בשביל להגיע חדים למונדיאל[מדבר על ליגת האלופות, הליגה הצרפתית לא מעניינת].
מצד שני, אכזבה במונדיאל תעלה את המוטיבציה שלהם להצליח בקבוצה. זאת לעומת שובע מסוים שיגיע לאחר הצלחה.
אני לא טוען שאתה טועה, אני רק טוען שזו הנחה די מקרית שתלויה באופי השחקן ובדרך בה הוא מתמודד עם אכזבות.
יש שחקנים שכישלון רק מעצים את המוטיבציה שלהם ויש שחקנים שכישלון שובר אותם. לטעמי השחקנים הגדולים בעולם אמורים להיות מהסוג הראשון.
מסי כבר הוכיח שהוא לא מתרגש מכישלון בנבחרת.
ניימאר הוכיח שהוא לא ספורטאי גדול אז איתו באמת שאין לדעת.
אמבפה בנתיים עדיין במגמת עליה כך שלא יודע מה אפשר ללמוד עליו.
אני גם טוען שלא רק בפריז יש כוכבים. אפילו אצלינו יש ציפיות רבות מאוד מבנזמה וויניסיוס. (וגם מנוספים)
כמו שחשדתי, ראיו בכלל לא מאריות הליגה!
לא הצליחו לנצח את סלטה בבית!
מעניין למה הם לא רצו לנצח שוב…
אולי בעצם גם סלטה נחשבת מאריות הליגה?
גם אחרי כמה ימים ארוכים זה אחד ההפסדים הכי מעצבנים והכי מגעילים בשנים האחרונות. לא משנה מה הסיבה או התירוץ, היכולת העלובה הזאת מבזה בעיקר את השחקנים שלקחו חלק במשחק הזה שעשו עוול לאוהדים.
שיחקנו חרא והקבוצה מאכזבת והכל נכון, אבל ראיו היו מצוינים. כמו שאצלנו יש ירידת מתח בין משחק בליגת האלופות למשחקי ליגה, ככה גם אצלם יש בין משחק מול ריאל למדריד לנגד סלטה ויגו. זו לא אינדקציה לכלום.
מעבר לתסכול על ההפסד, שתמיד יש סיבות…
ריאל שיחקו חרא. הירידות מתח האלה הן בעיה שצריך לטפל בה. זה לא משהו שלגיטימי פשוט לקבל, בטח לא מקבוצה מקצוענית שמתיימרת לזכות בכל התארים כל הזמן.
מהצד השני (שמפריע לי אפילו יותר), ראיו נראו מצוין, עובדתית הם יודעים לשחק ככה, אז למה אנחנו לא רואים אותם משחקים ככה כל הזמן?
הם פשוט לא רוצים? גם היא קבוצה מקצוענית…
זה רק פוגע ב"מותג" הזה שנקרא ליגה ספרדית, שגם ככה לא נמצאת במצב טוב מדי.
אחד הפוסטים אוחד לנושא קיים: מחזור 14 בספרד: מארחים את קאדיס במשחק האחרון לפני המונדיאל (חמישי, 22:30). התוכלו לנצח?
תקופת המבחנים בדרך אחרי סמסטר רצחני. יש לך שתי בחינות, אחת בנושא מתמטי שאתה לא שולט בו ועוד אחת באיזה קורס שקר. למבחן המתמטי למדת ימים ולילות וקיבלת 85, בקורס השקרי קיבלת 60 למרות שבהכנה הקלה שעשית הלך לך אש.
זה אומר שלא רצית להצליח? החיים יותר דינמיים מזה. לא ראיתי את ראיו מול סלטה(מן הסתם) אבל הגיוני שהם לא מסוגלים לשחק לחץ גבוה כל שבוע והחליטו לשמור את זה לריאל מדריד כי הם ציפו להסתדר מול סלטה.
הליגה הספרדית נראת כמו שהיא בדיוק בגלל קבוצות אחרות מראיו, אלו שגונבות גול מבישול של המגן לשחקן ההתקפה הבודד ויורדות לבונקר. ראיו ואייקנו אחלה ובניגוד לגרסה תחת פאקו חמז הם גם ישחקו מלוכלך אם יש להם יתרון להגן עליו, so what.
מאוד מאוד לא מסכים.
קבוצה שיכולה לנצח את ריאל מדריד כי היא רוצה/צריכה, יכולה לנצח את סלטה ועוד 90% מהקבוצות.
יום רע, בסדר, 80% מהקבוצות.
מפריע לי שהם באים בעונה שלמה לתת 100% רק בשני משחקים.
קבוצה שגונבת גול ומקצצת רגליים כי זה מה שהיא יכולה לא מעצבנת.
באמת שאני מתקשה להבין את הטיעון שלך שי.
מה אתה טוען, בעצם? שראיו בכוונה לא מנצחת את סלטה? שהם צריכים אותנו כדי שנגיד להם שכדאי להם לנצח את סלטה?
ומה, ריאל הוכיחה שהיא מסוגלת לנצח את ברצלונה. אז למה היא לא מנצחת את ג’ירונה ואת ראיו?
ה"דיל" בליגה הוא שלקבוצות הגדולות יש סגל עדיף פי 10 משל היריבות שלהן, וכל מה שהן צריכות לעשות זה לשמור על מחוייבות וריכוז מספקים לאורך כלל המשחקים כדי לנצח, לאסוף את הנקודות ולקחת אליפות. מהצד השני, לקבוצות הקטנות יש את הפריבילגיה של להגיע עם אקסטרה מוטיבציה רק במספר ספור של משחקים לאורך השנה, ובתמורה הם “זוכים” באותם משחקים לשחק מול שחקנים ששווים פי 10 מהם, ושמרוויחים בשבוע מה שהם מרוויחים בעונה שלמה.
ראיו עמדה בצד שלה של העסקה בצורה נהדרת ומעוררת השראה, תוך הפגנת כדורגל חיובי ומהנה. אם יש למישהו טענות כלשהן, הן צריכות להיות מופנות אך ורק לקבוצה שלנו.
הטענה שלי היא שראיו מסוגלת לשחק כדורגל טוב וחיובי.
היא צריכה לשחק כדורגל טוב וחיובי נגד כל קבוצה, כי זה יקדם אותה כקבוצה ואת הליגה כליגה.
את כל המקרי קצה והימים הלא טובים אני מנטרל רגע כי הם אמורים להיות מעט משחקים בעונה.
בדיוק כמו שברייטון/לידס/ניוקאסל עושות.
ברור שזה לא יעבוד במאה אחוז מהמקרים אבל כן המגמה תשמר.
לא יכול להיות שיותר מחצי מהליגה הספרדית מדשדשת כל העונה פרט למשחק מול ריאל או ברסה.
אני לא אומר את זה מנקודת מבט של אוהד ריאל שמתוסכל שראיו ניצחה, אני אומר את זה כי הפוטנציאל בליגה הספרדית הרבה יותר גדול ממה שאנחנו רואים ורק בגלל התמסכנות או תחושה שצריך לפרק לשחקן רגל כי הוא רוקד, קבוצות מגיעות לבטל ולהתבטל במקום לנסות לשחק כדורגל חיובי וטוב בדיוק כמו שראיו יודעת לעשות ועשתה נגד ריאל.
בסוף, זה יטיב גם עם ריאל שתבין שהיא צריכה לשחק טוב בכל משחק.
גם מכבי חיפה נתנה פייט רציני מול פריז (במשחק בחיפה) ואז הפסידה להפועל י-ם.
יש גם דרייב וכוחות חבויים שמתפרצים שמשחקים מול מישהו שגדול ממך בכמה סדרי גודל.
אם כל קבוצה שעושה צרות לריאל/בארסה היתה משחקת אותו דבר מול שאר הליגה אז הליגה לא היתה תחרות רק בין 2 קבוצות.
כמה דברים:
הבעיה אצל הקבוצות בעלות הפוטנציאל לשחק כדורגל חיובי כמו ראיו,בילבאו, סוסיאדד ועוד הוא שהן מתקשות מאוד לעמוד באינטנסיביות של מחזורי אמצע. ספציפית בילבאו וראיו הן קבוצות עם סגל קצר יחסית, והן נוטות לאבד גובה בתקופות שלמשחקי גביע או מחזורי אמצע שבוע כי הן לא יודעות לחלק עומסים באופן הזה, או לבנות רוטציה וסגל רחב עבור מצבים כאלו. אז ראיו רצו לתת SHOW על ריאל כי יש מוטיבציה נגד הגדולות של הליגה, אבל הן לא יכלו להתמודד עם האינטנסיביות הזאת מחזור לאחר מכן מול סלטה. אחת הבעיות של הלה ליגה זו היכולת לבנות סגלים איכותיים ורחבים כדי להיות תחרותיים ועקביים באופן הזה. הוכחה שנוטה לחזור לעצמה זו הצניחה הכמעט קבועה של הקבוצה הרביעית מספרד שהולכת לאלופות במסגרות אחרות. ויאריאל, בטיס, מאלאגה ועוד כמה בהסטוריה גם בתקופות בהן פערי הכספים היו פחות גדולים בין הליגה הספרדית לאנגלית הראו שיש קושי בניהול הסגלים והעומסים.
וזאת בדיוק הסיבה גם למה הן לא חושבות באופן הזה. אוהדים עם ההסתכלות שלך שמצד אחד לא מבינים איך יכול להיות שקבוצות איכותיות לא מצליחות לשמור על עקביות, אבל מנגד מצפה שהקבוצות ישחקו טוב ואינטסיבי כל משחק שמים את הקבוצות במצב בו אי אפשר לספק אף שאיפה כי הן דיי מנוגדות. היחידה שלא אכפת לה משאיפות בטווח קצר זו ריאל מדריד ששמה את סרגל המאמצים שלה בראש סדר העדיפויות מעל “כמה ניצחנו בקלאסיקו”, או “נראינו רע נגד קאדיס”. מאז שאנטוניו פינטוס בריאל הגישה לא השתנתה. כולם מלאים בתלונות כלפי זידאן או אנצ’לוטי בחצי הראשון שלה העונה, וכולם בהלם באיזה כושר מדהים ריאל מדריד בישורת האחרונה. אני מופתע כל פעם מחדש שאף אחד לא שם לב לכמה הסיפור הזה עם ריאל מדריד עקבי. אולי אתם צריכים את סימאונה שמתעקש שאתלטיקו יתנו 200% כל משחק ואז הסגל שלו נשאר בלי אוויר באפריל.
מודה שלא לקחתי בחשבון את העומס שיש עם מחזורי אמצע וגביע.
זה באמת יכול להשפיע, אבל רוטציה של 3-4 שחקנים בקבוצות האלה, בהנחה שהן מאומנות (ראיו נגד ריאל לא נראתה כאילו מוטיבציה בלבד הייתה הפער), לא אמורה להביא לפער יכולות תהומי.
שוב, אני לא מצפה מראיו להיות ריאל, אני כן הייתי רוצה לראות מגמה.
שוב, אני חושב שהליגה הזאת כן יכולה להיות חזקה ותחרותית יותר ממה שהיא.